ערפיח אופייני בבייג'ין. המפעלים המזהמים ביותר הם גם הרווחיים ביותר
צילום: אי-פי
"הזמן אוזל והולך. בקצב הזה, ייתכן שלא יושגו כל התנאים הנחוצים לאתלטים כדי להציג את מלוא יכולתם במשחקים. אם איכות האוויר בבייג'ין לא תשתפר עד פתיחת המשחקים, עלינו לשקול אפשרות לדחות כמה תחרויות ליום אחר, אם זיהום האוויר יחייב זאת".
הרוזן ז'אק רוג, יו"ר הוועד האולימפי הבינלאומי, תיכנן לכלול את פסקת הפתיחה הנ"ל בנאום שנשא בפורום מיוחד לאיכות הסביבה, שנערך בשלהי אוקטובר בעיר בייג'ין. דבריו אלה אף הופיעו בנוסח הנאום שהועבר לעיתונאים, אולם כשהגיע הרגע להגיד את הדברים מול המיקרופונים והמצלמות ומול הפקידים הסינים הבכירים שנכחו באולם, רוג הבלגי, רופא בהכשרתו וספורטאי אולימפי בעברו, העדיף להשמיט את הביקורת המרומזת שלו מהנאום, ולהסתפק בהבעת "אמון" ביכולתם של מארגני המשחקים להקטין את זיהום האוויר בזמן. הלחץ הפוליטי גבר, כנראה, על הדאגה לשלום הספורטאים.
הכינוס הסתיים, אם כן, ברוח טובה. בלי ביקורת ובלי נבואות זעם עכורות. האופטימיות שלטה במסיבת העיתונאים והעתיד נראה ורוד, אולם המציאות שנשקפה מבעד לחלון היתה אפורה ומפויחת. יום לאחר שהפורום המיוחד התפזר, הערפיח שכיסה את בייג'ין כמו שמיכה כבדה הביא לכך שמטוסים שהיו מיועדים להמריא מנמל התעופה הבינלאומי בעיר קורקעו; הראות הוגבלה למרחק של כ-40 מטר; והרשויות בעיר פירסמו הוראה להורים לא לשלוח את ילדיהם הקטנים לבתי הספר, והמלצה לתושבים קשישים לא לצאת אל הרחוב המזוהם. ראש המשרד העירוני למזג האוויר, סון ג'יסונג, אף אמר ש"רצוי שכל מי שיוצא לרחוב יעטה על פניו מסיכה כדי להגן על בריאותו".
שון פורטל, פיזיולוג מאמץ ודוקטורנט לתזונה במכון וינגייט, אומר כי הסיכון משמעותי לספורטאים שמתאמנים ומתחרים באוויר מזוהם כתוצאה מבעירה לא-מלאה, שגורמת לכך שהאדם נושם פחמן חד-חמצני, חומר שיכול להתקשר לכדוריות דם אדומות, נושאות חמצן, ולהקטין את יכולתן לשאת חמצן. התוצאה היא ירידה דרסטית ביכולת הספורטיווית. זיהום של חומר חלקיקי עלול לגרום גם גירויים במערכת הנשימה, התקפי אסתמה, ולאורך זמן - גם נזקים בלתי הפיכים.
בשנה שעברה, למשל, התקיימה ריצת מרתון בהונג קונג בתנאים קשים של זיהום אוויר, הריכוז הגבוה ביותר של חומר חלקיקי שנמדד באי בשלוש השנים האחרונות. 22 רצים אושפזו בבית החולים אחרי המירוץ, אחד מהם מת כעבור זמן קצר כתוצאה מבעיות במערכת הנשימה. בנוסף, זמניהם של המנצחים במירוץ היו אטיים ביותר. בבעיות דומות נתקלו רצים גם במרתון אוסקה, ביפן, בתנאי זיהום אוויר, חום ולחות דומים לאלה שצפויים לשרור בבייג'ין בקיץ הבא. גם לאחר המירוץ הזה אושפזו רצים רבים בבתי חולים בגלל בעיות במערכת הנשימה. כדי להתאושש מהפגיעה ביכולת הגופנית כתוצאה מהזיהום, מוסיף פורטל, דרושים לפחות כמה ימי מנוחה, מצרך נדיר בתחרויות רבות שבהן מתקיימים כמה מקצים.
מאז משחקי החורף האולימפיים בלילהאמר 1994, שהפכו למשחקים ה"ירוקים" הראשונים בהיסטוריה, הקפיד הוועד האולימפי הבינלאומי על כך שהעיר המארחת תעמוד באמות המידה שהוא עצמו קבע לאיכות הסביבה. מאז, כל עיר מארחת התגאתה שהיא ירוקה יותר מאלו שקדמו לה. ספק גדול אם בייג'ין תוכל להתרברב בכך. עם זאת, הרשויות בבייג'ין עשו לא מעט כדי להפחית את זיהום האוויר בעיר, בעיקר בעקבות הביקורת שמתחו על מצבה הנוכחי רופאים וספורטאים ממקומות רבים בעולם (קנניסה בקלה, האלוף האולימפי ב-10,000 מ', למשל, אמר לאחרונה שתנאי מזג האוויר בבייג'ין "פשוט מגעילים"). על פי נתונים שנחשפו באותו כינוס של הוועד האולימפי, שנערך בבייג'ין, שתלו הרשויות בעיר מאות אלפי עצים, חייבו מפעלים רבים לעבור משימוש בפחם לשימוש בגז, אילצו מפעלים אחרים להעתיק את פעילותם לאזורים שרחוקים מאתרי התחרויות, והכריזו כי בזמן המשחקים תיאסר כניסתם של מיליוני כלי רכב לעיר.
כמו כן, הבטיחו המארגנים הסינים כי לאחר פתיחת המשחקים תנוטר איכות האוויר על ידי 20 מתקנים שימוקמו באתרים שונים בעיר ובסביבותיה. בכל ערב יימסר דיווח על המצב הצפוי ליום התחרויות הבא, ואם יהיו ממצאים מדאיגים, התחרויות יידחו.
בסך הכל, השקיע הממשל הסיני עד כה כ-12 מיליארד דולר ב"קמפיין הניקיון" שלו, כך על פי פרסומים של הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם, אולם בהתחשב בעובדה שמדי חודש נוספות כ-40 אלף מכוניות לאזור בייג'ין לבדו ושהכלכלה הסינית ממשיכה לצמוח בכ-11% מדי שנה, נדמה שזהו קרב כמעט אבוד מראש. המפעלים הגדולים והמזהמים ביותר הם בדרך כלל גם המפעלים הרווחיים ביותר, וככאלה, הם לא צפויים לצמצם בצורה משמעותית את פעילותם. הכבשנים ימשיכו לבעור והארובות ימשיכו לפלוט עשן סמיך כמעט ללא הפרעה, פרט, אולי, למשך 17 ימי התהילה שבהם יתקיימו המשחקים.
שרה ליאאו סאו טונג, לשעבר שרת איכות הסביבה בממשלת הונג קונג, והיועצת הבכירה לענייני סביבה למארגני המשחקים בבייג'ין, סיכמה את העניין בצורה טובה, כשאמרה בסוף הכנס: "בתקופה הקצרה שבה ייערכו המשחקים בעיר, איכות האוויר תהיה טובה למדי. השאלה הגדולה היא מה יקרה לאחר מכן. על כך אין לנו עדיין תשובות". השאיפות אולי ירוקות, אבל נשיפות המפעלים והאגזוזים עדיין שחורות מרוב פיח.
