רוב המבקרים במשרד הרישוי בחולון אינם מודעים לכך שצמוד למתחם גדוש המכוניות והאופנועים, נמצא אוצר טבע קטן ששרד בתוך טבעת הבנייה המקיפה אותו. מדובר בארבע בריכות חורף שבהן מתקיימים מינים ייחודיים של בעלי חיים ובכלל זה מרבית מיני הדו-חיים הקיימים בישראל. הבריכות נמצאות כיום בסכנה בגלל עברייני פסולת המאיימים לקבור אותן תחת אשפה ותוכניות בנייה חדשות.
באחרונה החלו אנשי החברה להגנת הטבע ומפלגת הירוקים בניסיונות לשקם את הנזקים שנגרמו לבריכות ולהבטיח שיקבלו "מעמד מוגן". יושב ראש מפלגת הירוקים וסגן ראש עיריית ת"א-יפו, פאר ויסנר, פנה לפני שבועיים לראשי הערים של תל אביב וחולון שהבריכות נמצאות משני צדי קו הגבול ביניהן, וביקש מהם להפוך את הבריכות למשאב טבע עירוני, בדומה למה שקרה עם בריכת החורף הגדולה בנתניה.
בשבוע שעבר באה קבוצת תלמידים מחוגי סיור של החברה להגנת הטבע בתל אביב, כדי לנקות מקצת מהפסולת המושלכת במקום בניגוד לחוק. הם הציבו שלטים מאולתרים הקוראים למי שמתקרב לבריכות לשמור על המקום. "לאחרונה קיבלנו סיוע מעיריות תל אביב וחולון, והמשרד להגנת הסביבה" מספר אלון רוטשילד מהחברה להגנת הטבע. "אבל כדי לשמור על המקום צריך להציב שלטים מטעם הרשויות שבהם נכתב שמדובר באתר טבע מוגן, לפעול לניקוי מלא ולחסום דרכי גישה של משאיות המשליכות אשפה". אנשי החברה להגנת הטבע גם מוטרדים מהאפשרות שעיריית תל אביב תממש תוכניות בנייה נרחבות ליד הבריכות הנמצאות בתחומה. בנייה כזו תפגע בניקוז מי הגשם לבריכות ותביא להתייבשותן.
את בריכות החורף חוקרים מדענים מאוניברסיטת תל אביב בראשות פרופ' אביטל גזית. אחד מתלמידיו, לירון גורן, עורך מחקר על יכולתה של הקרפדה הירוקה, מין הנמצא בסכנת הכחדה, לשרוד באזורים עירוניים. גורן לוכד קרפדות, ולאחר שהוא בודק אותן, הן מוחזרות לסביבות הבריכה.
"יש פה כמעט את כל מיני הדו-חיים ובהם החפרית, אילניות וצפרדעי נחלים, מציין גורן. "אנחנו לא יודעים איפה רובם נמצאים בזמן שהבריכות מתייבשות. לגבי הקרפדות, כנראה שהן עוברות לקאנטרי קלאב הסמוך שבו יש דשא ומקורות מזון". עם עונת הגשמים הן חוזרות לסביבות הבריכה שהתמלאה מחדש, פותחות בשירה שהיא חלק מתהליך החיזור, מזדווגות ולאחר מכן מטילות למים מעין שרוך המכיל אלפי ביצים. מתוך ביצים אלה יצאו ראשנים ומהם יתפתח הדור הבא של קרפדות בוגרות. |
