לפני כ-10 שנים הועמד למכירה פומבית ספר תפילות עתיק, בלוי ואכול עובש; אלא שעל נייר הקלף שלו נכתבו בעבר ונמחקו כתביו של ארכימדס. מיליונר מיסתורי רכש אותו וגמר אומר לחשוף את סודותיו הנסתרים, בעזרת שני מדענים וחידושי הטכנולוגיה. זה יכול היה להיות סרט מרתק - אבל הספר "הקודקס של ארכימדס" לא תמיד מצליח לעניין
הקודקס של ארכימדס רויאל נץ, ויליאם נואל. תירגמה מאנגלית: דרורה בלישה. הוצאת ידיעות ספרים, 296 עמ', 89 שקלים
הנחתי את הספר הזה מידי בתחושה מוזרה. לכאורה, הוא אמור היה להיות ספר מרתק. הרי יש בו סיפור טוב המתפרש על פני יותר מ-2,000 שנה, וכולל מאבק דרמטי על ספר קלף
"ארכימדס מהורהר", דומניקו פטי, 1620
קדום המתרחש במכירה פומבית שבה זוכה לבסוף מיליונר מסתורי ושוחר טוב; ברקע הסיפור עומדת דמותו האגדית כמעט של אחד מגדולי המדע שבכל הדורות, שכולנו גדלנו לאורו; ותמצאו כאן גם הרבה אנשים מסורים וברוכי כישרון המשקיעים ממיטב מאמציהם בפענוח התעלומה, והטכנולוגיה המאפשרת להם זאת היא פסגת הטכנולוגיה העולמית. אם תפקידו את החומרים האלה בידי תסריטאי מוכשר, תקבלו מן הסתם סרט מרתק שגם מרחיב בדרך אגב את אופקיו של הצופה. מדוע, אם כן, הקריאה בספר מאכזבת? אין לי אלא להסיק שהמחברים ניסו לתפוס את המרובה והחטיאו.
הבה נחזור אל נקודת ההתחלה של העלילה. כידוע, הניחה התרבות היוונית את היסודות לכל מה שאנו מכנים כיום "תרבות המערב"; הדברים אמורים בפילוסופיה, בתיאטרון, באמנות, בתורת המדינה, בגיאומטריה, בטכנולוגיה ועוד. בין הדמויות המוכרות ביותר אשר כובשות את הדמיון, ניתן בוודאי למנות את ארכימדס, אותו מדען שלכאורה פרץ מחדר האמבט שלו בקריאות "אאוריקה", כשהצליח להתגבר על אתגר מדעי-טכנולוגי שהוצג בפניו.
כפי שאולי חשדתם, הסיפור המפורסם הזה אינו אלא אגדה, וגם ידוע מי אחראי לה (כמו שמלמד אותנו הספר); לעומת זאת, ידוע לנו כי ארכימדס אכן היה מגדולי המדענים שבכל הדורות: אפשר לראותו כאחד החלוצים בגיבושה של השיטה המדעית כפי שאנו מכירים אותה כיום, והוא היה מן הראשונים שגילו איך לרתום את המתמטיקה לחקר הטבע והטכנולוגיה. ניתן למצוא בכתביו גרעינים לרעיונות היסוד של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי.
בטרם היות הדפוס הופצו ההישגים התרבותיים המרכזיים על ידי מעתיקים ששיכפלו והפיצו עותקים של כתבי יד חשובים; מחקריו וכתביו של ארכימדס זכו למעמד כזה. כך זכינו להכיר כמה מעבודותיו גם בזמננו. מאזכורים שונים נודע לנו גם על עבודות נוספות שלו שאבדו במהלך הדורות ועל תוכנן. על כמה מן הכתבים האלה ידוע אפילו מהן הנסיבות שבהן הלכו לאיבוד, "מי באש ומי במים".
מגילות הקלף היו חומר גלם יקר ערך, וכאשר השתנו התפיסות בדבר חשיבותו של טקסט זה או אחר, הן עברו תהליך מחזור, קורצפו ושימשו לכתיבת טקסטים אחרים. גם הקלף שעליו הועתקו כתבי ארכימדס זכה לגורל כזה. לכאורה, בזה נסתם הגולל על שכיית החמדה האינטלקטואלית הזו, אך כאן בדיוק טמון הגרעין לדרמה שאותה מתאר הספר שלפנינו.
לפני כ-10 שנים הועמד למכירה פומבית בניו יורק ספר עתיק שמצבו הפיסי היה גרוע ביותר. הוא היה בלוי, חרוך ואכול עובש. אף כי על פני השטח היה זה רק ספר תפילות, עוררה מכירתו תחרות כספית חריפה, מפני שהיה ברור שהוא מכיל (או שהכיל בגלגול קודם של הקלף) עותק מכתביו של ארכימדס. בסופו של דבר רכש את הספר מיליונר מיסתורי (הנקרא כאן רק בשם קוד - מר ב') שגמר אומר לחשוף את סודותיו. היה רק יסוד מועט לחשוב שניתן עוד לגלות הרבה ממה שהיה רשום אי פעם על הקלף.
גלגוליו של הפלימפססט (מגילת קלף ממוחזרת) הזה הם דרמה שלמה בפני עצמה; הוא בילה בין השאר דורות רבים במנזר מר-סבא שבנחל קדרון, בקונסטנטינופול ובפאריס. בצירוף מקרים מיוחד, גילה לפני כ-100 שנה הפילולוג הדני הייברג את הפלימפססט, חקר אותו ופירסם את ממצאיו בספר. הייברג התבונן בכתב היד בעין בלתי מזוינת והצליח להפיק ממנו לא מעט. הישגיו בפענוח והגרסה שפירסם לספר היו הרף שאותו קיוו המחברים לעבור במחקרם. תקוותם התבססה על זמינותן של טכנולוגיות הדמיה מודרניות המאפשרות לחשוף את מה שכתב המעתיק על הקלף לראשונה לפני כאלף שנה ולפרוש לפנינו את עולמו המדעי של ארכימדס.
המיליונר המסתורי לא הסתפק אם כך ברכישת הקלף. הוא הקים צוות חוקרים שעליו הוטל להתקדם בהבנת הקלף ובפענוחו: שניים מהשחקנים העיקריים בדרמה הזו, אוצר במוזיאון וולטרס בבולטימור והיסטוריון של המדע מאוניברסיטת סטנפורד, הם מחברי הספר שלפנינו. התלהבותם מן ההרפתקה שלתוכה נקלעו, השתאותם ממסעו הנפתל של כתב היד במהלך הדורות והערצתם את גאונותו המדעית של ארכימדס, ברורות ומשכנעות. דא עקא, שגם הם הבינו כי אין די בכך על מנת לטעון את ספרם במידה הרצויה של תוכן ועניין. לפיכך צירפו אליו עוד כהנה וכהנה מן הגורן ומן היקב, החל בדרמה העכשווית ובכלל זה המכירה הפומבית והפקדת הפלימפססט בידי מוזיאון וולטרס. מכאן הם עוברים להיסטוריה (הקטועה והחלקית) של הקלף על השכבות השונות שנכתבו עליו. כמו כן מוצג לפנינו בספר שרטוט חפוז של ארכימדס כדמות היסטורית ושל תרומותיו המדעיות.
למרבה הצער, הסיפור כאמור שופע דרמה - אשר ממתינה כאמור לדרמטורג מוכשר יותר - אך דל למדי בפרטים. כך למשל, בידיים המתאימות יכול מושג האינסוף במתמטיקה להוות נושא מרתק, אך דומני שהטיפול שזוכה לו הנושא הזה בספר יותיר את הקורא בלתי מסופק. יש עוד חיסרון אינהרנטי בנושאים המתמטיים הנדונים כאן כנושאים לכתיבה - מדובר בתחומים מדעיים סגורים לחלוטין. אף כי הקורא המודרני יכול לחוש הזדהות עם גיבורי המחזות היווניים ולמצוא עניין פעיל בדיוניהם של הפילוסופים היווניים, קשה להתלהב מסוג כזה של מתמטיקה המוצג בספר.
שאלות כמו חלוקת הזווית לשלושה חלקים שווים וריבוע המעגל עדיין אוצרות בחובן די עסיס מתמטי כדי לעניין את הקורא בן זמננו, אך השאלות הגיאומטריות שבהן עסק ארכימדס כבר מוצו עד תום לפני עידן ועידנים (מאידך גיסא, תתפלאו אולי לדעת שיש עדיין שאלות מעניינות, רבות מהן פתוחות, בגיאומטריה של המישור, אך אלה שאלות שהגיאומטריה היוונית לא דנה בהן).
הנקודה החלשה ביותר בספר היא הדיון בהיבטים הטכנולוגיים של הפרשה; שיטות הדמיה מתקדמות רבות ושונות גויסו למטרה זו, ועד מאיץ החלקיקים הליניארי של סטנפורד הגיעו. המחברים מנסים להסביר לנו את היסודות המדעיים והטכנולוגיים של האמצעים ששימשו אותם בקריאת "קומות המרתף" של הקלף. זוהי משימה קשה ביותר, שכן מעורבים כאן מושגים פיסיקליים מורכבים, רעיונות מתוחכמים ממדעי המחשב, תורת האינפורמציה ועוד. למרבה הצער, נראה שרב וכבד הדבר מיכולתם של המחברים להציג נושאים אלה. חבל שלא התרכזו בהיבטים ההיסטוריים ובהתפתחויותיהם של הרעיונות המדעיים.
התרגום לספר קולח ומצליח להימנע מן הרעה החולה הנפוצה של תרגומים מילוליים מאנגלית (אבל פטור בלא כלום אי אפשר: Data base יש לתרגם לעברית "מסד נתונים" ולא "תיבת נתונים"; Ingenious יש לתרגם "חריף" או "מתוחכם" ולא "גאוני"). לאור הנורמות הנמוכות המקובלות בתרגום טקסטים מדעיים פופולריים לעברית, הספר שלפנינו בהחלט בולט לטובה.
ארכימדס המדען והפילוסוף ארכימדס (יליד סיציליה, המאה ה-3 לפנה"ס) נחשב לאחד המדענים החשובים בעת העתיקה ולאחד ממניחי היסודות של המדע המודרני. הוא הצטיין בבניית מכשירים מכניים וגם נחשב למי שהניח את היסודות לחשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי
פרופ' נתי ליניאל מלמד בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים
