לו ויליאם שייקספיר היה עכשיו בחיים, הוא בוודאי היה חש תסכול עצום. אמנם בתיאטראות רבים עדיין מעלים בהצלחה גדולה הצגות שלו, בעיבודים חדשניים או מסורתיים, אבל מתברר שהילדים של ימינו, ועוד אלה מבני עמו, לא ממש אוהבים לקרוא את היצירות שלו. גם הניסיונות העדכניים ליצור גרסאות שלהן בסגנון מנגה יפאנית לא הועילו כנראה.
על פי מחקר חדש של ארגון NYR (The National Year of Reading), שבדק את הרגלי הקריאה של בני הנוער בבריטניה, המחזאי בן המאה ה-16 לא מעניין את צעירי המאה ה-21. הוא דורג במקום השני, אחרי שיעורי הבית, ברשימת חומרי הקריאה השנואים עליהם. במקום השלישי דורגו ספרים שכוללים יותר מ-100 עמודים, במקום הרביעי מאמרי מגזין על סלבריטאים צנומים, במקום החמישי ספרים שהמורים הטילו על התלמידים לקרוא ובמקום השישי אנציקלופדיות ומילונים.
ג'יי-קיי רולינג, מחברת סדרת ספרי "הארי פוטר", יכולה להיות מרוצה. הספרים שלה דורגו במקום החמישי ברשימת חומרי הקריאה האהובים על בני הנוער הבריטים. יתרה מכך, אלה הספרים הראשונים בדירוג, משום שבמקום הראשון מדורג מגזין הרכילות והסלבריטאים "היט", במקום השני המגזין לנערות "בליס" ומלות שירי פופ עכ
אנה פרנק. מקום שישי ברשימת האהובים
תצלום: אי-פי
עכשוויים המתפרסמות באינטרנט, במקום השלישי משחקי מחשב ובמקום הרביעי הבלוג האישי.
עם זאת, אולי בגלל חשיפת היתר של רולינג, הספרים שכתבה דורגו גם במקום השמיני ברשימת חומרי הקריאה השנואים ביותר. הם הקדימו את הרשת החברתית פייסבוק (מקום תשיעי), את היומון הכלכלי "פייננשל טיימס" וכל דבר שמתפרסם בשפה שאינה אנגלית.
"יומנה של נערה" של אנה פרנק הוא כנראה הספר המפתיע ביותר ברשימת חומרי הקריאה האהובים. על פי הסקר, שהקיף 1,340 נערים בני 11 עד 14 ברחבי בריטניה, הוא מדורג במקום השישי. ג'ים נייט, השר הממונה על בתי הספר בבריטניה, מרוצה מהבחירה, אולי משום שהיא מעידה כי בני הנוער אינם קוראים רק דברים עכשוויים. "אני חושב שזה נהדר ש-60 שנים אחרי שנכתב הספר, הוא עדיין נוגע ללבם של רבים מהם", אמר לבי-בי-סי. קורותיה של הנערה היהודייה מאמסטרדם הקדימו ברשימה תסריטים של סרטי קולנוע (מקום שביעי), ספרים של אנתוני הורוביץ (מחבר סדרת "אלכס ריידר" הפופולרית) ו"האריה, המכשפה וארון הבגדים" מאת ק"ס לואיס.
בתחילת השנה הכריז ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, על 2008 כשנת הקריאה הלאומית. ארגון NYR הוא אחת היוזמות המבקשות לעודד את הקריאה בקרב ילדים, משפחות ומבוגרים. הונור וילסון-פלצ'ר, העומדת בראשו, אמרה ל"דיילי טלגרף": "יש לשמוח על כך שבני נוער רבים מעדיפים קריאה יצירתית. אמנם אנו רגילים לכך שחומרי הקריאה היחידים הם ספרים, אבל הצעירים מוכיחים לנו כי אין זה כך וקוראים בהתלהבות גם דברים אחרים".
השר הממונה על הילדים, אד בולס, הטיל ב"דיילי מייל" את האשמה על ההורים. הוא הצביע בעיקר על אמהות ואבות מהמעמד הבינוני ש"מרשים לילדיהם לשחק יותר מדי במחשב, לצפות בטלוויזיה ולדבר בטלפון הנייד". הוא קרא להם להקדיש לפחות עשר דקות ביום לקריאה עם ילדיהם.
רבים מהבריטים אוהבים ללקט כל פיסת רכילות שנקרית בדרכם, החל בצהובונים שהם קוראים בחטף ברכבת התחתית וכלה בתוכניות הבידור הטלוויזיוניות ובאינטרנט. עם זאת, באותה נשימה הם נוטים להטיל את כל האשמה על התרבות האמריקאית כאילו אין להם שום חלק בכך. אחר כך הם גם מתפלאים שילדיהם בוחרים ללכת בדרכם.
