האם בבית המשפט. במשפחתה מאמינים שהיא היתה קורבן, לא מתעללת
תצלום: דניאל בר און / ג'יני
בצאתה ובבואה מבית המשפט היא מסתירה את פניה בספר תהילים קטן שכריכתו לבנה. כאומרת, "אני היא התפילות שלי. אין לי זהות מלבדן". כמו הספר, על פי רוב לבנים גם בגדיה של האשה הירושלמית שנאשמה השבוע בהתעללות בילדיה, בהופעותיה בדיונים. בחירת הבגדים מוקפדת: חצאית קומות לבנה המכסה את הקרסול, חולצה ארוכת שרוולים ומטפחת הדוקה תואמת לראשה. לא קל, מן הסתם, לשמור על צחות הבגדים בתנאי בית המעצר. כש-17 אישומים חמורים של התעללות בילדיה שלה תלויים ועומדים מעל לראשה, אפשר לראות בכך התרסה על חפות. אבל האשה סוכרת את פיה. במשך הדיונים שנמשכים לעתים כמה שעות, היא ממלמלת כמו בטראנס; לעתים נעה בעדינות קדימה ואחורה כבתפילה. העדויות הקשות על פרקטיקת ההתעללות, האישומים, הדיון המשפטי - כל אלה כמו עוברים מעל לראשה, נוגעים לא נוגעים בה.
אחיה של האשה, שנכח בעת שבנה
אליאור חן
נתן עדות במשטרה, אומר שרוב הזמן אחותו לא היתה נוכחת, וכי היא לא ידעה על רוב הדברים.
מעשי ההתעללות המתוארים בכתב האישום הם בלתי נתפשים. העובדה שהפגיעה בילדים מיוחסת לאמם מזעזעת אף יותר, ולו בגלל שהיא חותרת נגד הדימוי האימהי - רחום, מטפל ומגונן. בלתי נתפש שאם תצמיד את בנה בן הארבע לתנור חימום עד שעורו ייחרך, ולאחר מכן תשפוך אלכוהול על הכוויה ותפזר עליה מלח, ככתוב באחד האישומים. שאם תאכיל את בנה בצואה? שהיא תכניס את בנה למזוודה, כפות כשבפיו תחובה כיפה?
אחיה של האם, דודם של הילדים, סיפר שאחותו היתה מחוץ לבית רוב שעות היום, עסוקה במטלות ובקניות. לדבריו, אחרי שאחותו נעצרה התקשרה אשתו של אליאור חן והזהירה את הילדים שלא יאמרו דבר על מה שקרה בבית. "היא דיברה גם אתי והציגה את עצמה כחברה של אחותי מהרובע", הוא מספר. "היא אמרה שהיא דואגת לילדים והציעה להבריח אותם לחו"ל. זה נראה לי מוזר וביקשתי שהיא לא תתקשר יותר, והודעתי למשטרה".
שליטה מוחלטת
בבית החולים "הרצוג" בירושלים שוכב הילד הקטן חסר הכרה לאחר שטולטל בידיים אכזריות. אביו, שנמצא במעצר בית, התחנן לפני שופטת השלום חגית מאק-קלמנוביץ' שתרשה לו לבקר את בנו בבית החולים, לומר תהילים ליד מיטתו. הוא אינו נוטר טינה לאשתו ולא מאשים אותה. הוא ביקש להעביר למשפחת האם את המסר שהוא לא עוין אותה.
לדברי עורך הדין המייצג את האב, דוד הלוי, האב מאמין בחפותה של אשתו לשעבר ואמר שכאם, היא היתה מוכנה למסור את נפשה בעבור הילדים. עדות זו, של בעל לשעבר, שעדיין שומר לה אמונים ומאמין בחפותה, סודקת במקצת את הדמוניות שנקשרה לדמותה. "בעצם שתיקתה רואים בה שותפה לדבר עבירה, אבל היא לא ביצעה את המעשים", אומר אחיה.
ככל שמתגלות ידיעות על מעורבותה של האשה בכת מטורפת שבמרכזה אליאור חן, שנמלט כנראה לקנדה, נראה כי היה לו תפקיד מרכזי בחייה. חן, כך יודעים כיום, נשא אותה כאשה שנייה (אף שהיה כבר נשוי) לאחר שציווה על בעלה להתגרש ממנה. על פי עדויות שמצאה המשטרה בדירתו של חן בביתר עילית, ולפי כתבים שנמצאו שם ובהם מפורטים המעשים הסאדיסטיים שביצעו חסידיו בילדים, כביכול בעילה של תיקון, נראה כי כל החצים מובילים אל חן, מעין גורו שהיו לו מהלכים ללבה של האם ולנפשה.
לפי כתב האישום, היא התקשתה להתמודד עם ילדיה ונתנה לו שליטה מוחלטת בחינוכם. חן, כך בכתב האישום, "הורה לקוגמן וגבאי לבצע 'תיקונים' בילדים, שמטרתם להוציא מן הילדים את השדים והמזיקים אשר שוכנים בהם. הנאשמת, שידעה על מעשי ההתעללות המתוארים, המשיכה להפקיד את ילדיה בידי קוגמן ויתר חברי הקבוצה, ביודעה כי אלה ימשיכו במעשיהם".
במשפחתה של האשה מאמינים שחן טיפח במשך שנים מערכת של שליטה שבה היא היתה קורבן, לא מתעללת. אסירה ולא סוהרת. נטוותה סביבה רשת דקיקה של קורים של הפחדות וחרמות, שבאמצעותה הצליח חן ליטול ממנה את עצמיותה ואת השליטה בילדיה, כדי שבבוא העת יוכל ליטול גם את רכושה.
באחת החקירות אמרה האשה, שהתיקון נועד "לעזור לילד להתגבר ולשנות את מידותיו הרעות". היא הסבירה ש"זה התחיל ממכה ביד או נזיפה. ראינו שכל מה שאנחנו אומרים לא' זה יותר גרוע והוא יותר משחית ומופקר. התגובה לניעור לא השפיעה... אז התגובה הבאה היתה בהתאם".
שמחה מזויפת
סחרחרת האירועים שקדמה להעמדתה לדין של האשה, החלה רק לפני כמה חודשים. לפי עדות אחת בחנוכה, לפי עדות אחרת, בסוכות. אז לפי עדותו של הבן השני במשפחה, החלו הגברים, חסידיו של חן, להתעלל במצוותו, בעיקר בילדים הקטנים, בני ה-4 ו-5.
כמה חודשים קודם לכן חגגה לו המשפחה בר מצווה. בתמונות משפחתיות שצולמו בחגיגה בכותל באוגוסט האחרון, האם, קורנת, נראית צעירה מ-38 שנותיה, נאה בבגדים הבהירים, פניה מאופרים קלות ורק העיניים מודגשות בעיפרון שחור. שמונת הילדים, מגיל 14 ועד 3, יפי תואר כולם, עומדים בשורות לפי הגיל. במרכז ילד בר המצווה, בכובע וחליפה, עם פיאות ארוכות. בתחתית התמונה הילד הקטן המונשם. בזמן הצילום עדיין לא מלאו לו שלוש שנים. מחלפותיו עדיין לא נגזזו.
כיום יודעת המשפחה המורחבת, אחיה ואחיותיה והוריה, שהתמונה ההיא שבה היא נראית עם הגרוש שלה ועם הילדים היתה מצג שוא. באותה חגיגת בר מצווה הם כבר היו פרודים, בהוראת חן. בתקופה ההיא האשה התרחקה מהוריה ואחיה והקשר עם משפחתה החל להתרופף. לדברי אחיה של האשה, גם בבר מצווה הוא הבחין שהיא לא מישירה מבט כשהיא מדברת אתו.
היא הצעירה מבין 7 ילדיה של משפחה דתית מודרנית, אנגלוסקסית, מבוססת כלכלית. הוריה, אנשי תקשורת, נפרדו כשהיתה בת 18 ושניהם נשואים בשנית. האם, שחיה בארה"ב, מנהלת עיתון. בין האחים אנשי היי-טק, עורכי דין, רופאים. מקצתם גרים בהתנחלויות. המשפחה עלתה לישראל ב-1971 והתגוררה בירושלים, אך ב-1982, כשהאשה היתה בת 12, חזרה המשפחה לארה"ב. היא סיימה שם את לימודיה בתיכון ובקולג', חזרה לישראל לשנה של שירות לאומי, וחזרה שוב לארה"ב, אך רק לזמן קצר.
היא היתה ילדה ונערה שמחה שהרבתה לצחוק, מספרת אחותה. רק אחרי גירושי ההורים קרה משהו, שבמבט לאחור אולי מצביע על איזה התנהגות בעייתית: האשה נעלמה לכמה ימים מבלי שאיש ידע איפה היא. עד היום הם לא יודעים היכן היתה ומה עבר עליה. עד מהרה היא הכירה את בעלה, שהיה חבר של אחיה. הם התחתנו כשהיתה בת 20 וכשבתם הבכורה היתה בת יותר משנה עלו ארצה.
הם גרו תחילה בגוש קטיף ואחר כך עברו לרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. בהדרגה נמשכו לקבוצות שוליים ברסלביות. הוא גידל את פיאותיו פרא כדרך הברסלבים, היא החלה ללבוש לבן. הסתפחותם לקהל המאמינים כללה נסיעות תכופות של הבעל לאומן, השתטחות על קברי צדיקים בארץ, ותפילות מרובות. זה היה זר למשפחתה, אבל לא חריג, והקשר עם המשפחה נשמר.
הם ניהלו אורח חיים שאינו חריג בחברה החרדית: שניהם לא עבדו, הבעל למד פה ושם בכוללים ואמה של האשה דאגה לכל מחסורם. בתוך 11 שנה נולדו להם 8 ילדים. המשפחה מדברת על אהבה בין בני הזוג.
גט לשלום בית
לפני כשש שנים נכנס אליאור חן לחייהם של בני הזוג בסערה. לפי כתב האישום היה זה הבעל שהסתפח תחילה אל הדמות הכריזמטית ונהפך לחסידו, אחד מקבוצה קטנה של הנוהים אחריו, ובהם הנאשם דוד קוגמן ושמעון גבאי שהוסגר ביום רביעי למשטרה בידי אביו. חן היה המנהיג ואין בלתו. הוא ויתר אנשי הקבוצה החלו להתארח בדירתם המרווחת של בני הזוג ברובע.
שני הילדים הקטנים, אלה שנפגעו, נולדו כשחן היה כבר עמוק בתמונה. הבעל העריץ אותו עד כדי כך שרצה לקרוא לבן הקטן בשמו, ולבסוף קרא לו בשם דומה. אבל לפי כתב האישום, חן יעץ לבעל להתרחק מהבית ולאחר מכן יעץ לו לתת לאשתו גט ואף הצליח לשכנעו כי הגט הוא דווקא במסגרת שלום בית. הוא אף לא ביקש דבר מהרכוש המשותף, ככל הנראה במצוותו של חן, שאולי תיכנן להשתלט לא רק על האשה אלא גם על הרכוש.
האשה מכנה את חן "הצדיק". אף פעם לא בשמו. היא משוכנעת שהוא צדיק נסתר, שיש לו קשר ישיר עם השכינה והוא כה נעלה, שאין להבין את מעשיו. בפברואר, על פי כתב האישום, היא עברה להתגורר בדירה מרווחת בבתי וולפסון בירושלים, השייכת לאמה, עם שמונת ילדיה, ועם קוגמן וגבאי.
שני הבחורים שימשו מעין שומרי ראש, כדי שהבעל לא יתקרב אליה. הם אלה שנשאו ונתנו עמו על פרטי הגט, ולא האשה. החודשים הללו מתאפיינים בהתרוצצויות בלי פוסקות של האם והילדים בין הרובע היהודי ובתי וולפסון בירושלים, וביתר עילית. בשלב מסוים הילדים הפסיקו לבקר במסגרות הלימוד, והאם חשה שהם מתפרעים ושהיא איבדה שליטה עליהם. היא הפקידה את חינוכם בידי חסידיו של חן, כי האמינה שגברים הם הראויים לחנך את הילדים.
בחקירותיה הודתה שראתה אמנם את המכות והטלטולים, אבל טענה שלא ידעה שהם מזיקים לילדים. "לא היתה איזו מזימה להרע גפנית לילדים ולגרום להם חבלות כל כך נוראיות בצורה שיטתית או כדרך חיים. קיווינו בכל רגע שהמצב ישתפר, אבל קרו טעויות", אמרה בחקירתה. יתרה מזאת - ופה מקור העיוות - היא חושבת שהם רצו בטובת הילדים. ייתכן שבעזרת שתיקתם של הילדים, שהושגה בפחד, הם הצליחו להסתיר ממנה חלק מן ההתעללויות היותר קשות.
שטיפת מוח
ד"ר דוד גרין ממכון גרין, פסיכולוג ומומחה לכיתות, סבור שהאשה היתה תחת השפעתו המוחלטת של מנהיג הכת, חן. לדבריו, "המאמין עובר תהליך של אינדוקטרינציה המשתלטת על הרצון החופשי שלו ועל החשיבה הרציונלית. כתוספת, הוא מצווה על תפילות מרובות שאוטמות את הרגש ואת המחשבה". כמאמינים רבים, מסביר גרין, "נראה שהאשה השתכנעה שהגורו יודע את סודות העולם ויש לו תקשורת מיוחדת עם האלוהות וכוחות מטאפיסיים. ההנמקה של השליטה הזאת, היא שמחכים למאמין חיים טובים יותר. גאולה. והגאולה מחייבת הקרבה. כך אדם לא פועל לטובת עצמו, אלא מבטל את עצמו לטובת מטרות אדירות. ועל רקע זה כל דרישה נתפשת כמוסרית. הצייתנות העיוורת מושגת על ידי מערכת שיטתית של שטיפת מוח, של נדרים והתחייבויות, וכמובן באמצעות הפחדה. אי-ציות גורר אחריו עונשים בידי שמים. המאמין לא חש שהוא תחת שליטה".
כיצד ניתן להבין התעללות בילדים בהקשר הזה?
"זה נובע מאג'נדה דתית חדשה, הנסמכת על פרשנות מעוותת של כתבי הקודש", אומר גרין. "רוב הרבנים הגדולים יאמרו שדברים כאלה לא מתיישבים עם ההלכה ועם המוסר היהודי. אבל בעבור המאמינים, המנהיג הרי מייצג את האלוהים. הוא הצדיק הנבחר. בכיתות יהודיות המנהיג מספר למאמיניו שהוא גלגול של דמות רמת מעלה ביהדות - דוד המלך, משה רבנו - והוא נותן להם תוספת סמכות". לדבריו, מוטיב גלגול הנשמות הוא מרכזי באינדוקטרינציה של כיתות קבליסטיות כדוגמת זו שהאשה נפלה קורבן לה, וה"תיקון" של הילדים בא בגלל חטאים מגלגול קודם.
לא כועסים
שישה מהילדים נמצאים בינתיים אצל אחד האחים של האם בהתנחלות, ואינם מבינים מדוע אמם עצורה. אחד מהילדים הקטנים, המחלים מהכוויות, נמצא אצל דודתו, אחות האב. אחיה של האם, שנכח באחד המפגשים שלה עם הילדים, מספר על מפגש חם. לדבריו, הילדים לא מתנהגים כאילו הם חושבים שהאם חטאה. הם לא כועסים עליה.
