כביש 6 ליד גבעת עדה, לפני שבוע. כל ההצעות לסלול את הכביש דרך מנהרה ולשמר את שלמות הנוף נדחו
תצלום: ניצן שורר
שני פארקים גדולים הוכרזו בשנים האחרונות באזור רמת מנשה, והגופים הסביבתיים קיוו שהם יהיו חלק מריאה ירוקה גדולה ורציפה. ואולם, בימים אלה נסלל באזור קטע חדש בכביש חוצה ישראל, המשנה את הטבע לצמיתות וקוטע את רצף השטח הפתוח. כל ההצעות של ארגונים סביבתיים לסלול את הכביש דרך מנהרה ולשמר את שלמות הנוף נדחו.
לפי נתונים שהתפרסמו באחרונה, נמשכת השלמת הליכי הכרזה של שמורות טבע ופארקים כמו אלו ברמת מנשה. השנה אף הוחלט על הגדלת שטחן של שמורות חשובות כמו חוף הבונים ומכתש רמון. נרשמה גם הצלחה מרשימה בשימור שטחי יער ובעשור האחרון פחות משני אחוזים מהם נגרעו לטובת בנייה. עם זאת, מחוץ לאזורים שזכו למעמד מוגן סובלים השטחים הפתוחים מפגיעה מתמשכת: הם נקטעים על ידי תשתיות ומוקפים מכל עבר בבנייה מסוגים שונים. על פי מחקר שהכין באחרונה מכון ירושלים לחקר ישראל, באמצעות המתכנן מוטי קפלן,
בשנים האחרונות מחצית מהבנייה בישראל נעשתה מחוץ לערים. הדבר מעיד על כך שהיא מפוזרת יותר והשפעתה על השטחים הפתוחים גדולה יותר.
פגיעה קשה ברכסי הכורכר
בחודש שעבר פירסמה החברה להגנת הטבע דו"ח העוסק באיומים על השטחים הפתוחים בישראל. הדו"ח מציין 60 תוכניות בנייה ופיתוח באזורים שונים שיפגעו בשטחים הפתוחים. בין התוכניות הבולטות: סלילת כבישים באזור השרון ומודיעין, תוכנית בנייה במכתש רמון וכריית פוספטים בנגב.
כמה מצורות הנוף המוכרות ביותר נתונות כיום לאיום ממשי, ובהן רכסי כורכר במרכז מישור החוף, בריכות חורף, וחולות החוף והנגב. בשנה וחצי האחרונות נערך מיפוי של רכסי הכורכר מדרום לגוש דן. רבים מ-35 הרכסים שמופו נפגעו קשות. בימים אלו מתנהלות עבודות להקמת יישוב חדש בשם אירוס ממערב לנס ציונה והוא יפגע קשות באחד מרכסי הכורכר המרשימים ביותר שנותרו באזור.
בספר שכתב באחרונה ד"ר עוזי פז על שמירת הטבע בישראל, הנקרא "לעבדה ולשמרה", הוא מציין שכמעט כל בריכות החורף באזור החוף נעלמו. שרדו רק כמה בריכות, כמו דורה בפאתי נתניה ובריכת יער מדרום לחדרה. גם עתידן של בריכות אלו אינו מובטח. "הבריכות האחרות נוקזו או מולאו עפר", כותב פז. "מהבריכות באזור ההר נותרה למעשה רק בריכת סאסא".
האיום על השטחים הפתוחים נשקף לא רק מבנייה, אלא גם משינוי ייעודם משטח טבעי לשדות המעובדים על ידי חקלאים. "מושג השטחים הפתוחים מחוץ לשמורות שירת אותנו נאמנה, אבל עכשיו אנחנו צריכים להחליף את התקליט ולחזור ולפעול לשמירת טבע", טוען ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים. "יש שטחים שהם פתוחים ולכאורה מוגנים, אך גם אם הופכים אותם לשדות חקלאיים, פוגעים בצומח ובחי".
שקדי מציין במיוחד את כל השטחים המישוריים בנגב, שבהם נמצאים החולות ושטחי אדמת הלס. חלק גדול מהם מיועד להפוך לשטח חקלאי על פי תוכניות משרד החקלאות. "הם טוענים שהשטח יישאר פתוח וכך יישמר הנוף, אבל זה לא מספיק טוב כדי לשמור על הטבע". הפעולות להכשרת הקרקע לצורך העיבוד החקלאי, הכנסת צמחייה מסוג חדש, והשימוש בחומרי דשן והדברה, כל אלה משנים את הנוף ופוגעים בצומח ובחי הטבעיים.
באזור שפלת יהודה תיכנן משרד הפנים "מרחב ביוספרי", שבו אמור מרבית השטח להישאר במצבו הטבעי והפיתוח הנוסף ייעשה רק בצמוד ליישובים קיימים. "בפועל מקדמים בנפרד את הפיתוח ומאשרים עוד תוכניות של יישובים חדשים", מציין שקדי.
להמשיך ולהציף את בית נטופה
דוגמה נוספת שמזכיר שקדי היא בקעת בית נטופה בגליל, אזור שהתפרסם בזכות הנוף המרשים והייחודי שיש בו בעונת הגשמים. החקלאים באזור מעוניינים בניקוז העמק, כדי שהצפת העמק לא תפגע בגידולים ואולם, הניקוז יפגע כמובן בייחודיותו של הנוף. "אם אנחנו רוצים שהנוף החקלאי יישמר, וכך גם תופעת הטבע של ההצפה, צריך לתת לחקלאים סובסידיה כדי לסייע להם", אומר שקדי. "הם יוכלו להמשיך בעיבוד החקלאי והעמק ישמור על ערכי הטבע וגם ימשוך אליו תיירים שיכניסו כסף לתושבי האזור".
באזורים אחרים אומר שקדי שהפתרון היעיל ביותר הוא להרחיב עוד יותר את שמורות הטבע. "אנחנו צריכים להביא לכך שמישורי אדמת הלס ושטחי החולות בנגב יוגדרו כשמורות. ייתכן שנצטרך לקבל החלטות קשות כמו חילופי שטחים שבמהלכם נוותר על שטח במקום מסוים כדי לקבל שטח חיוני יותר לשימור באזור אחר".
החברה להגנת הטבע מנסה לשמור על הנוף הפתוח באמצעות פעילות נציגיה בוועדות התכנון. באחרונה פנתה החברה למועצה הארצית לתכנון ובנייה וביקשה לקבל החלטות שיצמצמו השפעת בניית קאונטרי קלאב ואולם אירועים ביישוב אירוס על רכס הכורכר הסמוך. הארגונים הירוקים יכולים להתנחם בכך שרכס סמוך ליישוב החדש ניצל לאחרונה מתוכניות בינוי לאחר מאבק ציבורי ממושך ועקבי.
דרור עזרא, יליד הרצליה שעדיין גר בעיר, פועל באחרונה יחד עם פעילי סביבה נוספים בניסיון לעצור את הבנייה באזור רצועת החוף והשטחים החקלאיים בין הרצליה לקיבוץ שפיים. באחרונה נבנים עוד ועוד מרכזים מסחריים באזור זה, ובעתיד אמור כביש מהיר חדש לבתר את הנוף. "יש פה גיוון בלתי רגיל של בתי גידול, והכל על פני שטח קטן בשרון", הוא אומר.
עזרא, שבשנים האחרונות מרכז את פעילות מפלגת הירוקים בעיר, מספר: "כשהייתי ילד היו שדות ובהם ארנבות וחוגלות ועוד שפע של ציפורים וחיות בר, אבל כל אלה נעלמו". לדבריו, "השטחים הפתוחים מתמלאים בפסולת בנייה ונהרסים על ידי רכבי שטח. בגלל שהעיריה חוששת שיהיו בהם שריפות, היא מביאה טרקטורים והם הורסים את כל הצמחייה הטבעית. הנזק החמור ביותר הוא הבנייה ורבים מהשטחים האלה מיועדים להיות בנויים".
גם בפארק שמתכננת העירייה בכניסה לעיר לא תולה עזרא תקווה מאחר שמדובר בפיתוח מתקני נופש וספורט ומשטחי דשא על חשבון בריכת החורף הטבעית הקיימת במקום. "תישאר ממנה רק בריכה קטנה ולא רלוונטית למה שהיה בעבר".
