טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מספר המקומות מוגבל, מהרו להבטיח את מקומכם!

הירשמו עכשיו
סקר "הארץ"

למרות הכל, רוב הישראלים תומכים בהקמת מדינה פלסטינית

לא פגשו מעולם פלסטיני, לא מבקרים בהתנחלויות, לא מבינים את המשמעויות של פתרון שתי המדינות, ולא מאמינים שנתניהו רוצה שלום. אבל אם ראש הממשלה ישיג הסכם, הישראלים יעמדו מאחוריו

תגובות

רוב הישראלים עדיין רואים בפתרון שתי המדינות כפתרון מועדף לטווח הארוך, בתנאי שראש הממשלה  עומד מאחוריו. אבל רובם גם אינם מאמינים לראש הממשלה שבכוונתו לקדם את הפתרון הזה. כמעט רבע מכלל הישראלים רואים בפתרון של מדינה אחת בה לפלסטינים אין זכויות מלאות - או במילים אחרות: מדינת אפרטהייד - את הפתרון המועדף ו-40 אחוזים מהישראלים לא ביקרו מעולם בהתנחלות. כך עולה מסקר מיוחד שנערך לרגל "ועידת השלום של הארץ".

הסקר נערך על ידי חברת "דיאלוג" בפיקוח פרופ' קמיל פוקס מאוניברסיטת תל אביב. המדגם כלל 504 נשאלים ושוקלל לפי מגזרים, מין, גיל, וההצבעה לכנסת בבחירות האחרונות. טעות הדגימה היא 4.4 אחוזים. הסקר נערך בין ה-9 ל-11 ביוני.

60 אחוזים מהנשאלים השיבו בחיוב לשאלה "אם ראש הממשלה יגיע להסכם שבמסגרתו תוקם מדינה פלסטינית לצד ישראל, האם תתמוך או לא תתמוך בהסכם". רק 32 אחוזים השיבו שהם לא יתמכו בהסכם ו-7 אחוזים השיבו שאינם יודעים. הנתונים מצביעים על נסיגה מהסכמת הציבור הישראלי להסכם, שכן בדצמבר 2012 ערכו שני מכוני מחקר – "דחף" של מינה צמח ומכון רפי סמית – סקרים זהים, בהזמנת מכון דניאל אברהם. בשניהם נשאלה שאלה דומה לגבי הסכם שלום שיביא לחלוקת הארץ. התוצאות אז, לפני כשנה וחצי בלבד, היו 67 ו-68 אחוזים שהצהירו כי יתמכו בהסכם.

מנתוני הסקר עולות עוד שתי הסתייגויות חשובות. הראשונה היא שככל הנראה הציבור בישראל כלל לא מכיר את המציאות המדינית, שכן כאשר מציגים בפני הנשאלים את המשמעויות של חלוקת הארץ, מחירי ההסכם – "הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67 עם תיקוני גבול, רוב המתנחלים יסופחו לישראל, ירושלים תחולק והפליטים לא ישובו לישראל" – יורד שיעור התמיכה ל- 35 אחוזים, לעומת 58 אחוזים שענו בשלילה. בניסוח השאלה הפעם גם הושמטו המילים "ראש הממשלה" כמי שמביא להסכם. משמעות הנתון הזה היא האחריות הרבה שמוטלת לפתחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכן ציבורים גדולים רואים בהסכמה שלו להסכם חלוקת הארץ תנאי מקדים להסכמה שלהם.

סקר 2

מכאן ההסתייגות השנייה והחשובה לא פחות והיא שנראה שאותו ציבור שאמר כי יתמוך בהסכם חלוקה, אם יובא על ידי ראש הממשלה, לא מאמין לראש הממשלה שבכוונתו בכלל להגיע להסכם שכזה. על השאלה " האם אתה מאמין לראש הממשלה בנימין נתניהו כשהוא אומר שברצונו לקדם הסכם שלום של שתי מדינות לשני עמים?", השיבו 54 אחוזים בשלילה ורק 37 אחוזים בחיוב.

שאלה נוספת בחנה מה לדעת הציבור על הממשלה לעשות עתה, לאחר קריסת המו"מ והקמת ממשלת האחדות הפלסטינית, (הסקר, יש לציין, נערך בשבוע שלפני אירוע חטיפת שלושת הצעירים). מבין האפשרויות השונות: פעולה חד צדדית לסיפוח שטחים, חרם על הפלסטינים, מאמץ לשוב למו"מ, נסיגה חד צדדית והקפאת התנחלויות או לא לעשות דבר, זכתה רק דרך פעולה אחת לרוב בציבור והיא המאמץ לשוב לשולחן הדיונים. 60 אחוזים מהנשאלים השיבו שהם "מסכימים" או "מסכימים מאוד" לאפשרות הזו. הפעולות החד צדדיות לא זוכות לרוב, סיפוח חד צדדי של שטחים (37 אחוז מסכימים לעומת 56 אחוז שמתנגדים) ונסיגה חד צדדית (25 אחוז תומכים לעומת 70 אחוז מתנגדים).

בשאלה שהציגה פתרונות אפשריים לטווח הארוך הייתה חלוקת הארץ האפשרות המועדפת על 28 אחוזים מהנשאלים והאפשרות הפופולארית ביותר. עם זאת, שתי תשובות נוספות זכו לנתון כמעט זהה – "המשך המצב הקיים" (25 אחוזים) ודגם של מדינת אפרטהייד, בלשון הסקר - "מדינה אחת, שבה יהיו לפלסטינים זכויות מוגבלות", היא האפשרות המועדפת על 23 אחוזים מהישראלים. רק 10 אחוזים יבחרו בעתיד שבו תהיה מדינה אחת שלכל אזרחיה זכויות שוות.

סקר 1

תוכניתו של השר נפתלי בנט לסיפוח שטחי סי על יושביהם – רוב המתנחלים וכמאה אלף פלסטינים - זוכה גם היא לתגובה צוננת מהציבור. רק 27 אחוזים הביעו תמיכה בתוכנית לעומת 62 אחוזים שמתנגדים לה. בכלל נראה שהציבור הישראלי חושש ממתן זכויות שוות לפלסטינים יותר מאשר הוא חושש מהחזרת שטחים. לשאלה האם במקרה של סיפוח ינתנו זכויות מלאות לפלסטינים השיבו 56 אחוזים כי הם מתנגדים למתן זכויות מלאות.

ביקשנו גם לבחון איזה תסריט מפחיד את הציבור יותר – מדינה דו לאומית, חרם או גל אלימות. קשה להצביע על תוצאות מובהקות, עם זאת ניכר שהאיומים המוחשיים יותר הם המדינה הדו לאומית וגל האלימות - 50 ו- 51 אחוזים (בהתאמה) אמרו שהם חוששים מהתרחישים האלו במידה רבה או רבה מאוד. לעומת 34 אחוזים בלבד שחוששים מחרם בינלאומי על ישראל (62 אחוזים לא חוששים).

בכל הנוגע ליחס להתנחלויות נראה שהישראלים מוסיפים להפגין יחס קריר למפעל ההתיישבות. לא פחות מ-40 אחוז מהנשאלים השיבו שהם מעולם לא ביקרו בהתנחלות. עוד 25 אחוזים לא היו באף התנחלות בשנה האחרונה. מן הצד השני 42 אחוזים מהישראלים מעידים על עצמם שהם מעולם לא פגשו אדם פלסטיני (לא כולל תושבי מזרח ירושלים). 40 אחוז מהנשאלים השיבו שההתנחלויות מקבלות משאבים "גדולים משמעותית" או "גדולים" מאשר הפריפריה, רק 16 אחוזים סבורים שההתנחלויות מקבלות  משאבים קטנים מאלו המוזרמים לפריפיריה.

בשאלה מה תעדיף – הסכם שלום שיחייב פינוי התנחלויות או המשך ההתנחלויות ללא הסכם – היו התשובות זהות מבחינה סטטיסטית – 45 אחוזים בעד ההסכם ו-43 אחוזים בעד ההתנחלויות. היה והממשלה תגיע להסכם ותעמוד בפני פינוי התנחלויות – רק 12 אחוזים חושבים שהפינוי יעבור בקלות. 57 אחוזים חושבים שהפינוי יהיה כרוך במאמץ רב ובנפגעים ואילו 23 אחוזים מהציבור מאמינים שהממשלה כלל לא תצליח לפנות את ההתנחלויות.

סקר 3
הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות