טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מספר המקומות מוגבל, מהרו להבטיח את מקומכם!

הירשמו עכשיו

בכסות הזמניות, הכיבוש כאן כדי להישאר

ישראל מכירה ולא מכירה בשטחים ככבושים ומספחת אותם דה-פקטו, גם אם לא באופן רשמי. תחת חסותו של התהליך המדיני הפך לאינסופי מה שאמור להיות זמני

תגובות

בשנות ה-2,000 נשמעה בהרחבה הביקורת על הדרך שבה "תהליך השלום" שימש לכסות, להמשכת ואף להעמקת הכיבוש. כיום גם ימים אלו עברו מן העולם, ואין אפילו משא ומתן באופק. התוצאה היא שלכיבוש הישראלי של השטחים הפלסטיניים שהחל ב-1967 אין סוף נראה לעין.

בעוד כשנתיים יצוין יובל לכיבוש, ואפשר כבר עכשיו להתחיל ולהתווכח אם זהו הכיבוש הארוך בהיסטוריה המודרנית. נדמה שהשאלה אם ישראל תזכה בתואר המפוקפק תלויה בהשקפת המשיב לגבי טיבט. אם מקבלים את הגרסה הטיבטית, לפיה המחוז שלהם הוא שטח שנכבש על ידי סין, הרי שהכיבוש שלהם ארוך משל ישראל, ונאלץ להסתפק במדליית הכסף.

אך להבדיל מסין, שסיפחה את טיבט לתחומה, ישראל לא סיפחה באופן רשמי את מרבית השטחים (פרט לרמת הגולן ולמזרח ירושלים) שכבשה ב-1967. היא לא החילה עליהם את חוקיה במלואם ולא העניקה לתושביהם אזרחות ישראלית.

האם, אם כן, מתייחסת ישראל לשטחים כשטח כבוש על פי המשפט הבינלאומי? לא בדיוק. סיפוח רשמי לא התרחש כאן, אך סיפוח דה-פקטו בהחלט קרה, גם אם בצורה חלקית.

בנייה במעלה אדומים, ב-2010
בלומברג

הסיפוח בפועל מתבטא בכך שישראל הקימה ערים ויישובים בשטחים, יישבה בהם מאות אלפים מאזרחיה והחילה עליהם ועל יישוביהם את החוק הישראלי. עם זאת, החלת החוק הישראלי נעשתה באופן סלקטיבי - רק על הישראלים המתגוררים בשטחים, ולא על הפלסטינים. לכן, זהו סיפוח חלקי. ניתן לומר שסיפוח מסוג זה אף גרוע יותר מסיפוח מלא, שכן בו לפחות אמורים ליהנות כל תושבי השטח המסופח משוויון זכויות.

הסיפוח דה-פקטו החלקי של השטחים הוא חלק מהדרך שבה ישראל מכירה ולא מכירה, בו זמנית, במעמד השטחים ככבושים, לפי הנוחות וכאילו זוהי תוכנית כבקשתך: לעתים מכירה ישראל בקיום הכיבוש; היא לא מתייחסת לשטחים כחלק מישראל ומנהיגה בהם משטר צבאי כלפי הפלסטינים, תוך הסתמכות על המשפט הבינלאומי. ולעתים, ישראל לא מכירה בכיבוש; היא דוחה את הרעיון לפיו אלו שטחים כבושים, ומקימה בהם התנחלויות בטענה שהוראות המשפט הבינלאומי שאוסרות על כך אינן חלות בשטחים.

בכל מקרה, המצב בו הקימה המדינה יישובים וערים בשטחים ויישבה בהם את אזרחיה מעיד על התרחקות מהתפישה של כיבוש במשפט הבינלאומי המודרני. עם עליית העקרונות של איסור שימוש בכוח ואיסור רכישת טריטוריה בכוח, וכן מרכזיות ההגדרה העצמית וזכויות אדם, עברה מן העולם התפישה לפיה מדינה יכולה לספח טריטוריה שכבשה במלחמה. בתפישה המודרנית כיבוש הוא מצב זמני שנוצר עקב לחימה, והוא אינו מקנה למדינה הכובשת ריבונות בשטח. על כן, אסור לה להחיל בו את חוקיה, אסור לה ליישב בו את אזרחיה ואסור לה לספחו.

אך הכיבוש הישראלי בשטחים כבר מזמן לא נראה כך. מצד אחד, ישראל לא סיפחה את הגדה המערבית לתחומה. מצד שני, הסיפוח דה-פקטו החלקי שתואר כאן השיג את אותן תוצאות של סיפוח, בלי המחיר שישראל לא רצתה לשלם: מתן אזרחות לתושבים הפלסטינים והחלת החוק הישראלי עליהם באופן שווה.

כשאנו מכירים בכך שהמצב בשטחים הוא סיפוח בפועל, ברור גם שהשליטה הישראלית בשטחים כבר אינה זמנית, כפי שאמור להיעשות בשטח כבוש. כך, מצב שאמור היה להיות זמני הפך לבלתי מוגבל בזמן.

אפשר לראות איך היפוך הסדר בין ה"זמני" לבין ה"בלתי מוגבל בזמן" משכפל את עצמו שוב ושוב. לא רק הכיבוש הפך לבלתי מוגבל בזמן, גם הסדרי הביניים של תקופת אוסלו - כאלו שמייצרים שעטנז בין ממשל עצמי מוגבל של הרשות הפלסטינית והמשך הכיבוש הצבאי הישראלי, ושהיו אמורים להיות תקפים לחמש שנים - הפכו ממצב זמני למצב אל-זמני.

למעשה, גם תהליך השלום הפך למצב שאינו מוגבל בזמן, גם אם כיום הוא שרוי בהקפאה עמוקה. ההיפוך הזה מאפשר למצבים שאינם מתקבלים על הדעת אלא כמצבים זמניים להימשך למה שנראה כנצח.

היעדר תהליך מדיני כיום מקפיא את הזמן הצהוב בשטחים עוד יותר. אך גם אם יתעורר לחיים, אין כל ערובה שהוא לא יחזור לשמש כסות להימשכות אינסופית של מה שאמור היה להיות זמני. בצורה זו ימשיכו להישלל הכבוד, החירות, השוויון ולעתים קרובות גם החיים עצמם של הפלסטינים.

הכותב הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב והפרשן המשפטי של "הארץ"

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות