טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קולנוע

חדרי האַלבֵּיתִי

איתן גרין, בימאי הסרט "חדרי הבית", הוא אמן הסימפטום הקצר של הקולנוע הישראלי

תגובות

שמתי לב שכשאנשים מדברים או כותבים על בימאי הקולנוע איתן גרין הם נוטים להזכיר שהם מכירים אותו כך וכך שנים. ואמנם, יוצרים חרוצים כמו גרין, שאפשר "לסמוך עליהם" שייתנו את יבולם בצורה סדירה, קוצבים במידה מסוימת את תנועת החיים של הרבה אנשים אחרים. אבל לפעמים הצורך למקם היכרות עם אמן על ציר הזמן האישי הוא פיצוי על איזשהו פער, על חסר כלשהו, בבחינת ניסיון לתרגם למספר שייתן תוקף אובייקטיבי של ממשות לחוויה חמקמקה ובלתי מפוענחת. חוויית החסר הזאת, החיכוך שבין הזר למוכר, מוכרים לי מאוד מהצפייה בסרטיו של...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות