טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"סוכן מפוקפק" מאת יגאל סרנה | הקומבינטור

יגאל סרנה יצא למסע בעקבות מותו וחייו של סבו סמי הוכברג, והוא מספק בספרו כמה פתרונות יפים לפיענוח התעלומה

תגובות

סוכן מפוקפק

יגאל סרנה. הוצאת מסמרים, 190 עמ', 92 שקלים

אם הציונות תשכיל מההתחלה להתקרב ללאומיות הערבית, "נוכל למנוע מקיצונים להוביל אותם", כתב סמי הוכברג במאי 1913. להוכברג לא היה ספק שבכוחו, ובכוח כספם של היהודים, לעזור לערבים לקבל את נחלתם על שפת הים התיכון, ולייסד כאן שכנות יהודית-ערבית יציבה ופורייה. כיום, 100 שנים אחר כך, קשה לומר שחזון השלום של הוכברג התגשם. מה שבטוח: זה לא היה כשלונו הראשון וגם לא האחרון. נסיונותיו בחקלאות, בנישואים ובהימורים פוליטיים כשלו שוב ושוב, אבל הוא מעולם לא אמר נואש. הוכברג תמיד נפל - וקם.

סמי הוכברג הוא גיבור ספרו של יגאל סרנה, "סוכן מפוקפק". סרנה, נכדו הלא-ביולוגי של הוכברג (אבי בעלה הראשון של אמו), יצא למסע אחרי סבו החורג והחריג. "בילוש הוא הרגל טורדני שאין להתגבר עליו", מצטדק סרנה, "וכוחם של המתים רב מאוד". האובססיה שיגרה אותו לספריית "בית אריאלה" ולארכיון הציוני, לטורקיה ולמערב אירופה, ואל קרובי משפחה אבודים המחזיקים בקצות-חוט שיובילו אותו, כך הוא קיווה, אל הקומבינטור הציוני הראשון - סמי-שמואל הוכברג.

סרנה הוא סופר-בלש חרוץ ויסודי. הוא מעדיף ספריות, מפגשים בארבע עיניים ותחקירי עומק על פני הקשות בגוגל ושיחות טלפון. הוא יודע לתפור היטב את הפרטים לכדי טקסט קוהרנטי ומרתק, ולעגן בכתיבתו את הפרטי והקונקרטי בתוך ההקשר ההיסטורי המקומי והעולמי. כשרון התיאור שלו מחיה אנשים, אירועים ומקומות, ומאפשר לקוראים לחוש כאילו הם עצמם משוטטים בסמטאות יפו, קונסטנטינופול ופאריס: "כישישים נשענים בנייני הרחוב זה על זה. הקירות נוטים מכובד השנים ונוגעים בראשיהם בבית הסמוך. בסמטה, שבה לוהטת חנות תכשיטי זהב, נודף עיפוש מלועו הפעור של מרתף וילדה מוכרת פרחים לבנים, לרכך את הצחנה".

אף שדמותו של סרנה נוכחת בספר, כמספר בגוף ראשון, היא לא משתלטת על הטקסט אלא מניחה את המרחב הספרותי-היסטורי לגיבורים האמיתיים של הסיפור. ההווה, עבור סרנה, הוא רק גשר אל העבר ואל צפונותיה של המיתולוגיה המשפחתית שלו.

הוכברג נולד ב-1869 בבסרביה, והגיע לארץ ישראל ב-1889 כצעיר שאפתן ששידך את חלום ההצלחה החומרית באידיאלים של חובבי ציון. יפו, ססגונית ומסריחה, קידמה בידידות את פניו, אבל הוכברג המשיך ממנה אל המקום שקרוי כיום נס ציונה. שם, בוואדי חנין, חבר לראובן לרר והחל לחפש קונים לשטחים נוספים באזור. כמו שאר "סרסורי הנדל"ן" הציונים, גם הוא הבטיח ללקוחות הפוטנציאליים מאירופה שהמיקום נפלא, מזג האוויר מצוין ואבטיחי ארץ ישראל מפליאים בגודלם: חצי אבטיח מזין משפחה במשך שבוע, ובקליפתו יכולה המשפחה השבעה לשוט בירקון. מאחר שהוכברג האמין באמת ובתמים בעתידה המזהיר של החקלאות בוואדי, הוא הביא אליו את אחיו ואחר כך גם את הוריו, בהבטחה שכאן תקום מחדש האחוזה המשפחתית.

סביר להניח שסמי עצמו לא ידע שזוהי הבטחת שווא, ושכשלון ההיאחזות בוואדי חנין - סיפור עצוב וממושך של חולי ומחסור - יביא לנישולו הכמעט-מוחלט מצוואתו של אביו. סמי, שגרר את משפחתו לארץ ישראל בהבטחות ורודות, לא נשאר בחווה כדי לסייע בטיפוחה. הוא נדד בין ארצות ויבשות, נשים ועיסוקים, ולרגע לא הפסיק לחלום. את המימון לחלומותיו הוא דרש מאחרים בנימה תובענית ונזפנית מזן ה"פאסיב-אגרסיב". לאביו הוא כתב: "נפלאת בעיני כי זמן כביר לא קיבלתי ממך שום מכתב, על הכסף אשר ביקשתיך לשלוח לי תכף ומיד. נדכאתי עד עפר כי נושי רבו עלי ואין לי מה לשלם להם". גם במעסיקיו הוא רודה כך, כעסקן המנופף באומללותו: "אנא, נחוץ לשלם בדחיפות גדולה את הסכום, כדי למנוע את הסקנדל שעלול לפרוץ ולסכן את כל המפעל שלנו".

אינספקטור אלברט קונפינו הוא אחד הצללים שמלווים את הוכברג ומסמנים את תחילת סופו. כמו סרנה עצמו, גם קונפינו מבין שיש כאן מושא מחקר מעניין, והוא נוסע עד פרס כדי לבדוק איזה שימוש עושה השליח הוכברג בכספי מעסיקיו ב"אליאנס". קונפינו מחטט ומוצא את מבוקשו. "הוכברג מנפח מספרי תלמידים... החשבונות לא בסדר... יותר מדי מהומה בסיפור הזה", הוא כותב בדו"ח שלו לשולחיו. הוכברג מסולק מתפקידו ומאיים, כהרגלו: "אם איענש על לא עוול בכפי, אשליך את עצמי אל מימי הבוספורוס".

אבל במקום לממש את איומיו הוא נכנס לעולם העיתונות, בחסותו של זאב ז'בוטינסקי, ושוב הוא פעיל בפעילות ציונית - מה שלא מפריע לו לפעול גם לקידומם של האינטרסים הערביים.

הנפילה הבאה שלו התרחשה כשמשטרת קונסטנטינופול פרצה לדירתו ועצרה אותו. אבל גם המעצר אינו שובר את רוחו של היזם הבלתי נלאה. כעת הוא משמש סוכן חשאי - של מי, של של הקייזר? של הרומנים? - ומנסה בין השאר למכור גומי לצבא הגרמני. הוא נעצר בגבול הונגריה, התחבר לגולים רומנים שחלמו על מולדתם, ונפרד בפעם האחרונה מרוזה אשתו ומבניו תיאו ואמיל. כעבור שנים רבות נישא אמיל ליולה נשיבירסקי, אבל יולה עזבה אותו, התחתנה בשנית וילדה את יגאל סרנה.

מי היה אפוא סמי הוכברג שמת בנסיבות מסתוריות בקושטא בפברואר 1917? ציוני נלהב שזכה להתחכך בחנקין, ברופין ובז'בוטינסקי? סוכן בשירות הגרמנים? מניפולטור חסר לב? קומבינטור היפר-אקטיבי? יזם מטורף? אולי כל אלה יחד. בכל מקרה, המחבר, שיצא למסע בעקבות מותו וחייו של סבו, מספק בספר הזה כמה פתרונות יפים לפיענוח התעלומה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות