שרשרת הזהב

כיצד התקבלה החלטה להקים כתב עת ביידיש יומיים אחרי הקמת המדינה?

ב-16 במאי 1948, יומיים לאחר הקמת המדינה, החליטה ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ-ישראל להקים רבעון לספרות יידיש. שמו של הרבעון, "די גאלדענע קייט" (שרשרת הזהב), נלקח מכותרת מחזה של י"ל פרץ. עורכו של כתב העת במשך 46 שנות קיומו היה אברהם סוצקבר, והוא נוסד למעשה בשבילו.

בשלהי 1946, לאחר שהעיד במשפטי נירנברג, שקל אברהם סוצקבר אם לצאת מברית המועצות לניו יורק ולהצטרף לקבוצת סופרי היידיש שם, או לעלות לארץ-ישראל, שעתידו של סופר יידיש לא נראה בה מבטיח. ראשי ההסתדרות, שהבינו את משקלו של סוצקבר בספרות היהודית, ביקשו להביאו לארץ-ישראל וליצור סביבו מרכז של תרבות גבוהה ביידיש. בספטמבר 1947 עלה סוצקבר לארץ עם משפחתו, כשבידיהם דרכונים בריטיים מזויפים.

סיפור הרקע להקמת ה"גאלדענע קייט" אינו ידוע במלואו. סוצקבר עצמו זקף זאת לזכות יוסף שפרינצק, שהיה מזכיר ההסתדרות באותן שנים. ואולם, הסיפור שעומד מאחורי החלטת ההסתדרות היה כנראה מורכב יותר. קטעי התיעוד רומזים כי הרעיון התגלגל בפגישות סגורות כבר ב-1947, אבל רק סמוך מאוד להכרזת המדינה, ב-9 במאי, עלה לדיון בקצרה בישיבת הוועדה המרכזת של ההסתדרות. ב-16 במאי, יומיים לאחר הכרזת המדינה, נדון העניין שנית והוחלט לצרף אל סוצקבר עורך נוסף - אברהם לוינסון - איש המרכז לתרבות של ההסתדרות, שישווה לרבעון גם מראית עין עברית. הפרוטוקולים תמציתיים מאוד, ואינם חושפים את אשר התחולל במהלך הדיונים, אך ידוע שההחלטה עוררה התנגדות. בחוגי המורים העבריים קמה התנגדות להחלטה, שנראתה כבגידה בעברית, ואף התארגנה עצומה נגדה.

מה עמד איפוא מאחורי ההחלטה להוציא לאור את כתב העת? תשובה חלקית נתן שפרינצק במאמר שפירסם הגיליון הראשון של הרבעון החדש: "אך טבעי הוא שמביתו של העם היהודי תינשא עתה ביידיש, לכל היהודים דוברי היידיש, הקריאה לחיים חדשים". "די גאלדענע קייט" נועד לפנות לקוראי יידיש מחוץ לישראל, להציג את ישראל כביתה של יהדות העולם, ולמלא תפקיד בבנייתה של מדינת ישראל כמרכז התרבותי של העם היהודי. מסיבה זו, כנראה, נעשה מאמץ להביא את סוצקבר לישראל וליצור סביבו מרכז קטן ואליטיסטי, שיתחרה במרכז בניו יורק. ה"גאלדענע קייט" נועד להיות לבו של המרכז הזה.

ואכן, בהנהגתו של סוצקבר, העורך והמשורר, נעשה ה"גאלדענע קייט" ב-46 שנות קיומו לבימה החשובה ביותר בעולם לספרות יידיש אחרי השואה, לגורם שעודד כתיבה ספרותית ביידיש, ולמעשה - למרכזה של ספרות יידיש במחצית השנייה של המאה העשרים.



שער כתב העת "די גאלדענע קייט"

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ