ארץ ישראל המנדטורית לא היתה הטריטוריה היחידה שעברה לאחר מלחמת העולם השנייה משלטון קולוניאלי לעצמאות וריבונות. תהליכים דומים התרחשו בטריטוריות קולוניאליות של האימפריה הבריטית והצרפתית במזרח אסיה, במזרח התיכון ובאפריקה. עם זאת, סיפור הקמתה של מערכת הממשל הישראלית כולל מרכיבים ייחודיים, אומר הד"ר יונתן פיין, מחבר המחקר ההיסטורי "כך נולדה: הקמת מערכת הממשל הישראלית 1951-1947" (הוצאת כרמל), המנתח את המעבר מהשלטון הקולוניאל-מנדטורי לשלטון הישראלי, ושם דגש על הקמת מערכת הממשל בישראל בשנים אלה.

איך הוקמה מערכת הממשל הישראלית?

"על ידי עבודה משותפת בין פוליטיקאים קובעי מדיניות לבין אנשי מקצוע בתחומים שונים. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי במסגרת ?ועדת המצב' שפעלה בין החודשים אוקטובר 1947 לבין אפריל 1948 וניהלה חלק גדול מתהליך ההקמה של מערכת הממשל, הן במישור התכנוני והן במישור הביצועי. מאחורי תהליך זה עמדו פונקציונרים מפלגתיים ומדינאים, משפטנים, מומחי תחבורה, הנדסה, ארגון, לוגיסטיקה, אנשי צבא ודיפלומטים".

איך מקימים מנגנון כל כך מורכב?

"מערכת הממשל הישראלית לא צמחה בחלל ריק: קדמו לה מערכת הממשל המנדטורית וזו של הממסד היישובי. המתכננים נשאו את עיניהם למערכת הממשל המנדטורית כדוגמה ראויה לחיקוי, בעיקר משום שהבריטים צברו ניסיון רב במכלול שלם של תחומים אסטרטגיים, ארגוניים ומנהליים, שהיישוב חסר. בתוכניתה הסופית של ?ועדת המצב' שהוגשה לבן גוריון באפריל 1948 בא לידי ביטוי ?שעטנז תכנוני' שניסה למזג בין שתי המערכות הקודמות".

מיד אחרי שהתוכנית הוגשה פרצה מלחמת השחרור. זה השפיע במשהו?

"באופן ייחודי רוב תהליך הקמת מערכת הממשל התרחש בזמן מלחמה. אמנם ארץ ישראל לא היתה הטריטוריה היחידה שעברה משלטון קולוניאלי לעצמאות, וגם לא היחידה שבה חברה דו-לאומית הגיעה לשפיכות דמים, אולם בעוד שבשני המקרים הראשונים נמנו בני אותם לאומים עם ילידי המקום, היה ביישוב היהודי רוב אירופי, בעוד שהערבים היו מקומיים. כתוצאה מכך נוצרו בין הצדדים פערי השכלה, חינוך ויכולת ארגונית גדולים, עובדה ששיחקה לטובת היישוב והובילה לניצחונו. למלחמה גם היתה השפעה גדולה על תהליכי התכנון והביצוע של ?ועדת המצב', שנדרשה לעבור מתכנון ארוך טווח ערב המלחמה לתכנון לטווח קצר עם פתיחתה".

היום מדברים רבות על המתח שבין אנשי המקצוע לבין הפוליטיקאים המשרתים בממשל, כיצד זה היה אז?

"שיתוף הפעולה שבין פוליטיקאים קובעי מדיניות לבין מומחי השטח בלט מאוד הן בשלבי התכנון והן בשלבי הביצוע. אחד הדברים היפים העולים מתוך עבודתה של ?ועדת המצב', היא ההערכה והכבוד שפוליטיקאים בכירים כמו בן גוריון, גולדה, פנקס וקפלן, רכשו כלפי דמויות פחות ידועות כמו בר כוכבא מאירוביץ', מרדכי שטנר ורבים אחרים שהיו שותפים להקמת מערכת הממשל בשטח, ולא נרתעו מעימותים עם ההנהגה הבכירה כאשר עמדו על הפרק סוגיות מקצועיות מורכבות. אולם בסופו של דבר היתה זו המערכת הפוליטית-מפלגתית שקבעה במידה רבה את צביונה של מערכת הממשל הישראלית בשנים הבאות, ולא תמיד לטובה".

אתה מתמקד במחקרך בשני משרדי ממשלה שלא נחקרו עד כה - משרד הפנים ומשרד העבודה. מדוע?

"משרדים אלה נבחרו כשני מקרי לימוד הממחישים שתי סוגיות מרכזיות במחקר: בעוד שמשרד הפנים משקף תחום עיסוק שבו לא היה לממסד היישובי ניסיון קודם, כי הבריטים ריכזו בידיהם את כל הטיפול בענייני פנים, הרי שבתחום יחסי עבודה צבר היישוב ניסיון רב. מכיוון שחלק גדול מהמחקר שעסק עד כה בהקמת המדינה התרכז בהיסטוריה דיפלומטית וצבאית, או באידיאולוגיה מפלגתית, שופך הספר אור על מה שקרה בתחום האזרחי והתנהל מאחורי הקלעים, בבחינת ?איך נעשתה המלאכה בפועל?'".