יצחק רבין מילדות ועד לפיקוד על חטיבת הראל * שאול ובר ספרית מעריב

ספר ביוגרפי על 30 השנים הראשונות בחייו של יצחק רבין, כולל לימודיו בבית הספר כדורי, היכרותו עם יגאל אלון ותחילת הקריירה הצבאית שלו.

שרל בודלר * תאופיל גוטייה נהר ספרים

תאופיל גוטייה היה ידידו הנערץ של בודלר, שאף הקדיש לו את "פרחי הרע", יצירת הדגל שלו. וכך כתב בודלר בפתח ספרו: "למשורר המופתי, לקוסם המושלם של הספרות הצרפתית, לידידי ומורי היקר והנערץ תאופיל גוטייה, ברגשי הענווה העמוקים ביותר, אני מקדיש את הפרחים החולניים הללו, שרל בודלר". בספר קטן זה, שראה אור כשישה חודשים לאחר מותו של המשורר הגדול וכמענה להשמצות שהושמעו נגד בודלר, מספר גוטייה את סיפור ידידותו הגדולה עם המשורר המקולל. מצרפתית: אביגיל בורשטיין.

לפני שאשכח (שם זמני) * גילה אלמגור ידיעות ספרים

אלמגור, שציינה לאחרונה את יום הולדתה ה-70 ומציינת 50 שנה בעולם התיאטרון, כותבת על אירועים ופרקים חשובים בחייה. הספר כולל יותר מ-40 סיפורים, המתארים את ילדותה ואת דרכה האמנותית.

דרך המלך * יוסי הררי ספרית מעריב

אוטוביוגרפיה של איש העסקים יוסי הררי, מי שהוגדר על ידי המשטרה כיעד המודיעיני מספר 1 בישראל. הררי מספר על החברות עם עבריינים דוגמת יעקב אלפרון ועמיר מולנר ועל שיקומו.

ביוגרפיה של גרינג * גוידו קנופ ספרית מעריב והוצאת דביר

הביוגרפיה של הרמן וילהלם גרינג, מפקד חיל האוויר הגרמני במלחמת העולם השנייה ואחד האחראים הראשיים לרדיפות היהודים. גרינג היה ידוע באורח החיים הנהנתן שסיגל לעצמו, ועם שקיעת הרייך השלישי התמכר לתאוותיו הרבות. במשפטי נירנברג ב-1946 הוא נידון למוות, אך התאבד בבליעת רעל שעות ספורות לפני מועד ההוצאה להורג. מגרמנית: עידו הרטוגזון.

רומל * צ'ארלס מסנג'ר מודן

ביוגרפיה של אחד הגנרלים הבכירים שפעלו בוורמאכט, צבאה של גרמניה הנאצית. הספר בוחן את עלייתו המרשימה, הקרבות שניהל ונפילתו הטרגית. רומל אולץ לשים קץ לחייו בסוף 1944, לאחר שראשי המשטר הנאצי גילו כי היה מעורב בקשר הקצינים הגרמנים שניסו להפיל את שלטונו של היטלר.

ז'אק לאקאן : ביוגרפיה * אליזבת רודינסקו רסלינג

ביוגרפיה מקיפה של אחד מגדולי הפסיכואנליטיקאים במאה ה-20, שדרש לחזור לתפישותיו של פרויד ושם דגש על נוכחות הלא-מודע והמיניות בחיי האדם. עריכה מדעית: עמוס סקברר. מצרפתית: נועם ברוך.

להיות גולה * ויקטור הוגו נהר ספרים

20 שנה - בין 1851 ל-1870 - עברו על ויקטור הוגו כגולה פוליטי מארצו, צרפת. בספר קטן זה מתאר הסופר את תחושותיו ותובנותיו של אדם וסופר שנמלט מארצו, אך מצא עוצמות חדשות בהוויית הגלות שהוא נאלץ לחוות. מצרפתית: שי סנדיק.

הביוגרפיה של פמלה (צ'רצ'יל) הרימן * כריסטופר אוגדן ספריית מעריב

ביוגרפיה של אחת הנשים הבריטיות המשפיעות ביותר, המשלבת פוליטיקה, רכילות ותככים בקו התפר שבין הון לשלטון. פמלה הרימן, כלתו של צ'רצ'יל, ניהלה רומנים עם דיפלומטים אמריקאים בכירים בידיעת החותן שלה, כדי לקדם את קשריו בארצות הברית. לאחר גירושיה ניהלה כמה מערכות יחסים עם דמויות בולטות בפוליטיקה האמריקאית. היא נישאה בפעם השלישית לוויליאם אוורל הרימן, חבר המפלגה הדמוקרטית, ויש מי שזוקפים לזכותה את ניצחונו של ביל קלינטון בבחירות ב-1992.

צ'ה גווארה: חייו של מהפכן * ג'ון לי אנדרסון ספריית מעריב

ביוגרפיה מקיפה על המהפכן המרקסיסט הארגנטינאי. אנדרסון ריאיין את האנשים הקרובים ביותר לגווארה, ביניהם מפקדיו ופקודיו, שתי נשותיו, בכירים בממשל הקובני, אנשי סי-איי-אי והפעילים הבוליוויאנים שנשלחו להרוג את גווארה. אנדרסון הוא עיתונאי שסיקר את מרכז אמריקה בעבור העיתונים "ניו יורק טיימס", "טיים" ו"ניו יורקר".

---

סטאלין צמח, טרוצקי צנח

שני ספרים ביוגרפיים יוקדשו לשניים ממנהיגי המפלגה הבולשביקית. "סטאלין הצעיר", ספרו של ההיסטוריון סימון סיבאג מונטיפיורי (כנרת זמורה-ביתן דביר), עוקב אחר התבגרותו ועלייתו הפוליטית רצופת המאבקים של מי שהחליף את לנין בהנהגת ברית המועצות. סיבאג מונטיפיורי כבר כתב ספר על הרודן בבגרותו, "סטאלין: חצר הצאר האדום" (יבנה וזמורה-ביתן). אחד ממתנגדיו העיקריים של סטאלין יעמוד במרכז הספר "טרוצקי: נפילתו של מהפכן" מאת ברטרנד פטנוד (הוצאת עברית; מאנגלית: כרמית גיא). הספר פותח בניסיונות ההתנקשות בטרוצקי, ולאחר מכן חוזר אל העבר ומשחזר את מעלליו כמנהיג מהפכני ואת מערכות היחסים הפוליטיות, הרומנטיות והמשפחתיות שלו.

---

זיכרונות מהאס-אס

כשגינטר גראס פירסם לפני שלוש שנים את האוטוביוגרפיה שלו, "לקלף את הבצל", סערו הרוחות בארצו: אחד מחשובי הסופרים הגרמנים, חתן פרס נובל לספרות ומי שהיה הסמל המהלך של ההתמודדות הגרמנית עם משא ההיסטוריה הנאצית, גילה אז בפעם הראשונה בפומבי כי בתחילת 1945, בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, בהיותו נער בן 17, הוא שירת בוואפן אס-אס, הזרוע הצבאית של הארגון.

מכל עבר נשמעו אז ביקורות על גראס, לאו דווקא בגלל מה שעשה כחייל נאצי באותה תקופה קצרה (לפי עדותו, במשך שירותו הוא לא הספיק לירות ירייה אחת, עד פציעתו סמוך לתום המלחמה), אלא בעיקר לנוכח שתיקתו הממושכת בנוגע לכך. כיצד הוא תקף אחרים מבני דורו על מעשיהם בימי הנאצים בעודו מסתיר את חלקו, שאלו המקטרגים, שטענו כי גראס איבד את סמכותו המוסרית.

במבט לאחור, נדמה כי מעמדו הציבורי של גראס לא נפגע, לפחות בארצו, ופרסום האוטוביוגרפיה היה לחוליה נוספת בשרשרת הארוכה של חשבון הנפש שגרמניה העכשווית עורכת עם עברה. ואולם, ייתכן שהדי השערורייה יישמעו מחדש כאשר "לקלף את הבצל" יתפרסם באמצע שנת 2010 בעברית, בתרגום גדי גולדברג (הוצאת כנרת זמורה-ביתן). האוטוביוגרפיה אינה עוסקת רק בשירותו הצבאי של גראס; היא גם מתארת את ימי התבגרותו בעיר דנציג (כיום גדאנסק, השייכת לפולין), את יחסיו עם הוריו ואת קורותיו עד כתיבת ספרו הראשון, "תוף הפח".

כשהאוטוביוגרפיה פורסמה בגרמנית, פורסמה עליה ביקורת ב"הארץ, ספרים" מאת חוקרי הספרות מיכל בן חורין וגלילי שחר (4.10.2006). לדעתם, "לכאורה מדובר במחווה אתית של נטילת אחריות, התנצלות וביקורת עצמית; אולם ההקשר שבו נכתב הווידוי הזה אינו משוחרר ממניפולציה רטורית ומפאתוס מוסרי... הווידוי של גראס על מה שהסתיר ומה שהשתיק נכתב כרגע של הזדככות, כניקוי של המצפון. אין הוא נועד לחתור או לערער את זהותו, אלא בעצם לשוב ולאשר את ההגמוניה של הסופר. הביקורת העצמית של גראס לפיכך היא ביקורת קהה, בלתי מסוכנת".

אבנר שפירא