איך זה שבעולם שופע מזון מת ילד ברעב בכל חמש שניות? מה ההסבר לכך ששלושה רבעים מאוכלוסיית העולם סובלים ממחסור במרכיבי מזון חיוניים מסיבות כלכליות? לפי החוברת "מכונת הרעב" (הוצאת דרור לנפש), הגורם העיקרי הוא השיטה הקפיטליסטית המצמידה תג מחיר לחיי אדם. החוברת מספקת הסבר תמציתי לעיקרי הטענות המרקסיסטיות נגד הקפיטליזם, מפרטת את סוגי הרעב השונים ומתייחסת באופן נקודתי למשבר המזון שנוצר ב-2008 ולהשלכותיו על העולם ועל ישראל בפרט. מחברי הטקסט הם פעילי "דרור-ישראל", תנועה חברתית חינוכית שפועלת להגשמת שוויון ערך האדם בחברה. עידו רותם, מרכז ההוצאה לאור וחבר התנועה, מסביר את הטענות הללו ואת הקשר שלהן להחייאת השיח על הציונות.

כיצד מגדירים "רעב"?

"אדם רעב הוא מי שתזונתו חסרה מרכיבים שהיעדרם פוגע בבריאותו ובמקרה קיצוני אף גורם למותו. הרעב מתחלק לסוגים שונים של מחסור: רעב קלורי, רעב ויטמינים, רעב מינרלים ורעב חלבונים. כל סוג של רעב מאופיין במחלות ייחודיות. במניין הרעבים בעולם רוב המחקרים מתייחסים רק לרעב קלורי, שמוגדר כצריכה של פחות מ-2,100 קלוריות ביום שלא מתוך בחירה".

מדוע קושרים את הרעב בעולם לקפיטליזם?

"במציאות שבה הרווח הוא הערך העליון - תוצאותיו המזוויעות הופכות להיות ‘תשלום מחיר' לגיטימי. לדוגמה, הציבור שהשקיע בפברואר עד אפריל 2008 בניירות ערך הקשורים במחיר האורז ודאי לא שיער שהעלייה התלולה במחיר שהוא יוצר תוביל לרעב המוני - אך כך היה. דוגמה נוספת היא התפרצות מחלת המחסור ‘ברי ברי' בזמן ‘קדחת' הגומי בברזיל: בניסיון לחסוך זמן וכסף, מעסיקים סיפקו לפועלים רק אוכל משומר, שהיה דל בוויטמין בי-1. כתוצאה מכך, פועלים רבים חלו ומתו. הרעב הוא כלי לדרבן את הפועל לצאת למכור את כוח עבודתו. בעולם השלישי מדובר במציאות, אך גם בעולם המערבי התופעה קיימת".

איך, למשל, מתבטאת התופעה הזאת בישראל?

"במאבק האחרון שניהלנו למען עובדי הקבלן בלטה עמדתם הקרה והאדישה של משרד האוצר כלפי עובדי הקבלן. הדבר היחיד שהנחה את ראשי האוצר היה מזעור ההפסדים שעלולים לנבוע מהעסקתם הישירה של מאות-אלפי עובדי הקבלן. בשום שלב לא התנהלה שיחה שמתייחסת אל העובדים כבני אדם, אלא רק כגורמים בעייתיים שמאיימים על שלוות המשק הקפיטליסטי. בנוסף, הרעב ההמוני מעודד הגירה מהעולם השלישי למערב השבע. חלק מהפליטים הרעבים שנמלטים ממלחמות האזרחים במרכז אפריקה מנסים להגיע לישראל דרך הגבול עם מצרים".

מה הוביל למשבר המזון של 2008?

"רבים חושבים שהמשבר נגרם כתוצאה מירידה בתנובה החקלאית - טענה זו שגויה. 2008 היתה שנת שיא בכמויות התוצרת החקלאית. מדובר בשילוב של כמה סיבות, שבהן ייצור של אתנול תירס; עליית מחירי הנפט גרמה לעלייה במחירי העיבוד, ההובלה והדישון, ובכך ייקרה את עלות התוצרת; התרחבות המעמד הבינוני בעולם השלישי הגדילה את כמות הבשר לאכילה וגרמה להפניה גוברת של דגנים להאכלת החיות, שהובילה, בתורה, לירידה בכמות המזון. אך הסיבה החשובה מכולן היא המסחר הספקולטיבי שנעשה בשווקי הסחורות העתידיות, שיצר עיוותים בשוק העולמי ודחף כלפי מעלה את מחירי המזון".

תנועתכם קוראת לחידוש השיח הציוני והחלוצי - איך זה קשור לבעיות של רעב?

"בתוך ישראל עצמה הרעב מגביר את הלחץ על השכבות המוחלשות ומייצר תחרות גוברת בינהן. לדעתנו, התחרות של מהגרי עבודה ופליטים בעובדים מוחלשים יכולה לעודד פנייה של העובדים המוחלשים למפלגות שנאה ולהוביל לאובדן אמון בדמוקרטיה. ההוצאה לאור שלנו היא חלק ממפעל כולל, מתוך רצון ליצור פה חברה שוויונית ואנושית יותר. מצד אחד, ההוצאה מחזירה לשיח הציבורי נכסי צאן ברזל של העולם היהודי, ומצד שני, אנו מפרסמים חיבורים בתחומים אקטואליים. בעיה מרכזית של הדור שלנו היא שיכחה כרונית של אחריותנו על עיצוב מדינת ישראל כמדינה ריבונית ומודרנית. אנחנו נמצאים בתוך תהליך ארוך של הגשמת הציונות, שלא מתה ולא חלפה מן העולם".