טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגיד לתאגיד

תגובות

הגדלת הכנסות ומיקסום רווחים עומדים לכאורה בסתירה לתרומה לקהילה ולחברה, ובייחוד לאיכות חייו של העובד. בשוק העבודה המודרני נדמים סעיפים אלה, שאינם תורמים מיידית למיקסום הרווחים, כנטל מיותר על שורת ההוצאות. עברי ורבין, יזם חברתי ועסקי ומנכ”ל חברת Good Vision, טוען בספרו “אחריות תאגידית: כך ניהול אחראי תורם לצמיחה עסקית וגם לחברה ולסביבה” ‏(הוצאת מטר‏), שבעצם ההפך הוא הנכון.

מה היא בעצם “אחריות תאגידית”?

“אחריות תאגידית היא תפישה ניהולית, המקדמת קשב ארגוני ומענה לצרכים של מחזיקי העניין השונים - עובדים, ספקים, לקוחות, סביבה, קהילה וכו’. על פי תפישה זו, אין סתירה בין הצלחה עסקית לבין ניהול אחראי, שקוף ומתחשב בעובדים ובסביבה, כיוון שבסופו של דבר זה מסייע למוניטין, לניהול הסיכונים הארגוני ולשביעות הרצון של העובדים”.

איך הגעת לתחום הזה, ומה מעניין אותך בו?

“הגעתי לתחום דרך עבודתי לצד שמעון פרס במרכז פרס לשלום ובמשרד החוץ, כשהתלוויתי אליו לפגישות עם מנהיגים עסקיים מהארץ ומהעולם. פרס הצליח לשכנע תאגידים רבים, וביניהם סימנס, ברילה, IBM ועוד, לתרום לחיזוק הקשרים בין ישראל למדינות ערב. כיועצים שמלווים אותו התבקשנו לבנות פרויקטים רב מגזריים בין התאגידים לבין החברות בישראל, ברשות הפלסטינית, במצרים ובירדן. כך התוודעתי לתחום ואף קיבלתי מלגה ללימוד הנושא מאוניברסיטת קיימברידג’ באנגליה. כשעברתי לסקטור הפרטי החלטתי לנסות לשלב בין נושאי מדיניות חברתית, כלכלית וסביבתית לבין פעילות עסקית”.

מה יוצא לגוף מסחרי מתרומה של משאבים וזמן לחברה? מה הכדאיות לפעול בתחום?

“הדיבידנד העסקי הוא כפול: בממד החוץ ארגוני, מתחזק המוניטין בקרב הלקוחות, המשקיעים ואפילו הרגולטור. פעילות מסוג זה, כשהיא נעשית בצורה סדורה ואסטרטגית, מהווה אינדיקציה לניהול איכותי של גוף רציני, כזה שכדאי לעשות איתו עסקים. ובממד הפנים־ארגוני, מחקרים מראים שעובדים בארגונים כאלה יזדהו יותר עם הארגון וערכיו, ייטו להישאר בו לאורך זמן ואף ייצרו תפוקות גבוהות יותר”.

כיצד השפיעה המחאה החברתית על החברות שעמדו בלב האש הצרכנית, והאם המחאה עדיין משפיעה על התנהלותן?

“המחאה החברתית גרמה לכמה תהליכים במקביל. מצד אחד, הנושאים החברתיים קיבלו מקום גבוה יותר בשיח הכלכלי והפוליטי, אבל מהצד האחר התגלו פערים בכמה חברות בין מה שנחשב עד אז למובילות ברמת האחריות התאגידית שלהן לבין מה שהתבצע בפועל, בעיקר בהקשר של הגינות בשירותים ובתמחור. פער זה יצר אצלי ואצל אחרים העוסקים בתחום תחושה של בדק בית. התחילו לעלות תהיות, האם אנחנו בכיוון הנכון. מבחינת החברות, המחאה היתה גורם הפתעה חזק מאוד, ובשלב הראשון החברות שנפגעו נכנסו לתקופת עיכול, שבה בדרך כלל הקפיאו פרויקטים וחשבו מחדש. בשלב השני, שקורה ממש בימים אלה, מנסות חברות רבות לבנות מודלים של ניהול אחראי בתוך הליבה העסקית ולמצוא שוב את מצבי ה–win-win. המחאה לדעתי עדיין מעסיקה חלק ניכר מהחברות הגדולות. לדוגמה, הן הורידו בתקציבי הפרסום כדי לא למשוך אש, ובאחרונה נראים פחות פרויקטים מיוחצנים של תרומה לקהילה, כי במובן מסוים הקהל והתקשורת התבגרו והפכו למודעים יותר לכוח הצרכני שבידיהם”.

כיצד מתקשרת אחריות תאגידית עם סוגיית השוויון בנטל, שמעסיקה את החברה הישראלית?

“אחד התחומים באחריות תאגידית הוא סביבת העבודה, הכוללת תרבות ארגונית מכבדת בכמה תחומים. נשאלות, למשל, השאלות הבאות: האם אנו מנגישים את הארגון לעובדים עם מוגבלויות, האם אנו יודעים לקלוט עובדים מקבוצות שונות באוכלוסייה, וכו’. היחס למשרתים במילואים הוא סוגיה נוספת בהקשר זה. כמי שעושה למעלה מ–20 שנה מילואים והתקדם במערך המילואים לדרגת סא”ל, הנושא חשוב ללבי, והוא ביטוי מאוד ישראלי של אחריות תאגידית בסביבת העבודה. מצד אחד, כפי שהיה באחרונה ובעימותים קודמים, כשיש מלחמה כולם, כולל התאגידים, מתגייסים למען המילואימניקים. אבל השגרה שבין המלחמות היא הבעיה האמיתית, וכמי שחבר בהתנדבות במועצה הציבורית למען המילואים, אני יכול להגיד שעדיין יש מעסיקים שלא עושים ‘חיים קלים’ למי שמשרת ונושא בנטל”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות