טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדוע ניצן מינץ כותבת שירים על קירות ועצים?

הוצאת השירה החוצה משנה את חוויית הקריאה. כשאדם קורא את השיר התלוי במרחב הפתוח, כבר בזמן הקריאה, חייו הקוראים נדמים לו כתוססים

תגובות

את שיריה מפזרת ניצן מינץ ברחבי תל אביב על שלטים וקירות. כך היא מעידה על עצמה: "לא/ בדפים אכתוב./ בשברי חלומי./ ויצמח עצי ויעירני". בשיר הזה, ובשירים אחרים, מינץ מיטיבה לבטא רעיון מרוכז, שיש בו מעבר למה שאתה תופש במבט ראשון. המדיום, כמובן, משפיע על המסר. הכתיבה על לוחות עץ מובילה לשירים קצרים, שבורי שורות, נעדרי ניקוד ונטולי שם. הם אינם שלט מכוון דרך, אלא מטילים עליך היישר את הרעיון, בלי שום הופעת חימום. הוצאת השירה החוצה משנה את חוויית הקריאה. פרוסט כתב על הקריאה: "אפשר שלא היו...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות