טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פצעים לא תמיד מולידים שירים טובים

מאחורי השירים של רועי חסן יש כישרון אמיתי, ואני מאמין לו שפצעיו בוערים כאש עצורה בעצמותיו. אבל גם שירת מחאה זקוקה לכמה נשימות אחרונות

תגובות

למקרא שני שיריו של רועי חסן שהתפרסמו ב"תרבות וספרות" בשבועות האחרונים - ועוד יותר למקרא התגובות עליהם ("בכיינות לשמה, גזענות ברמה" - על החתום: "פולני גאה") - חשבתי שלפני שפורצת מלחמת־אזרחים כדאי להכניס קצת סדר בדברים. רועי חסן נמנה עם מה שקראו פעם ה-angry young men. וכמוהם, גם לו יש על מה לכעוס. הוא מרגיש מזוהה עם ערסים ועבריינים, עם תת תרבות, עם קוץ בתחת (אף שלדאבוני הקוץ בתחת על־פי המילון המעודן שלנו הוא לאו דווקא המשוררים המזרחיים). הוא מרגיש שהתרבות "שלכם" (שלי? אני מניח שכן) היא...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות