טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שוב אל החוץ, שוב אל האדם

ניתן היה לצפות ששירו של יצחק לאור שכותרתו היא "סונֶטת אמיל גרינצווייג, למשל" יישא אמירה פוליטית. פרק רביעי במסה על מבחר שיריו של יצחק לאור, "חיים אחד"

תגובות

מראשית דרכו גילה יצחק לאור את עצמו בנטייתו להתנתק מדי פעם מן הליריקה הלוהטת, המהבילה לפעמים, מן השהייה הממושכת בחדרים הפנימיים של העצמי או של הזוגיות ולצאת, על הרוב בדרך האפיקה, אל "העולם" ולהבחין הבחנות חדות בנעשה בו, לתאר את מקומו שלו בתוכו. כך הם (כבר בקובץ "נסיעה") השירים על הרפתקה קטנה בכפר שווייצרי אגב פגישה אקראית עם הנערות סו ורוזי (עמ' 21) והשיר מחמם הלב על הפגישה ברכבת התחתית בלונדון עם האשה הישראלית המבוגרת והנאיבית שהדובר מגלה כלפיה רוך ורגישות הנזונים אולי מזיכרון האם (עמ' 29), או...