טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כל דמיון ביני וביני הוא מקרי בהחלט

דן פגיס המשורר ודן פגיס חוקר שירת ימי הביניים: איזו מין שותפות היתה ביניהם. במלאות שלושים שנה למותו

תגובות

הָאֱמֶת, אֶת כָּל הָאֱמֶת. הָיָה לִי שֻׁתָּף. נוֹלַדְנוּ יַחַד, אֶפְשָׁר לוֹמַר, כֵּלִים שְׁלוּבִים שֶׁל דָּם. אַחַר כָּךְ נָדַדְנוּ הַרְבֵּה. נִפְרַדְנוּ וּמַתִּי, אוֹ מֵת. אֲנִי יוֹדֵעַ: יֵשׁ הוֹכָחוֹת מַרְשִׁיעוֹת, תָּמִיד נִחַשְׁנוּ זֶה אֶת זֶה כִּשְׁנֵי רָאשִׁים שֶׁל מַגְנֵט. אֲנִי מוֹדֶה, הַסִּפּוּר נִשְׁמָע דִּמְיוֹנִי, אֲבָל כָּל דִּמְיוֹן בֵּינִי וּבֵינִי הוּא מִקְרִי בְּהֶחְלֵט. (דן פגיס, כל השירים, "חקירה שנייה", עמ' 190)   בשיר זה (מתוך המחזור...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות