טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגובה

האישי הוא הפוליטי והאוניברסלי, במיוחד בימים אלו

תגובה על רשימתו של אילן ברקוביץ', "המלה צ'צ'ניה בקושי נאמרה"

תגובות

אילן ברקוביץ' הלין כאן בשבוע שעבר ("המלה צ'צ'ניה בקושי נאמרה", 16.6) נגד "המצעד הפואטי", ערב השירה הגאה העכשווית וגיוס התרומות, שהרמתי השנה ביחד עם המשורר תמיר אסולין (לאחר שנתיים שבהן נערך על ידי המשורר דניאל באומגרטן) והוקדש לראשונה לאיסוף תרומות למען קורבנות מחנות הריכוז בצ'צ'ניה. ברקוביץ' תהה למה לא טרח איש להקדיש את הדקות הספורות שלוקח לייצר פואטיקה אמיתית, לדעתו ("כמה זמן כבר לוקח לכתוב שיר? חמש דקות? חצי שעה?"), ולכתוב טקסט שיזכיר את צ'צ'ניה. אציין את המובן מאליו: האישי הוא הפוליטי...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות