טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יו נסבו

יו נסבו מוציא שם רע לבלש

נסבו הוא אחד מסופרי המתח המצליחים בעולם, אבל במותחנים שלו, כמו "התיקנים", אין התבוננות עמוקה בקורבנות או ברוצחים ואין עניין אמיתי בהם. בניגוד אליו, ז'ורז' סימנון מקשיב לגיבורים שלו, מתבונן ומתעניין בהם, ו"המת של מגרה" שלו מקורי כמעט בכל עמוד ועמוד

גבר ואשה

מתחשק לצעוק לגיבורת הספר הזה: אלוהים ישמור, תשכבי איתו כבר

אחרי שמסיימים לקרוא את "כפיות" של לילך סיגן, נותרת תמיהה משונה: על מה היה הספר הזה? מה קרה פה הרגע? הוא אמנם מיועד למבוגרים, אבל הוא מגולל את העלילה התיכוניסטית ביותר שאפשר להעלות על הדעת

איור אילוסטרציה למחלת האלצהיימר - ראש אשה  ומסביבה חפצים שונים על רקע השמיים

"גוף ראשון שני": מה קורה כשהמילים מתפוגגות

סילביה מולוי, בספרה ב"גוף ראשון שני", מספרת על מחלת האלצהיימר כמעט בלי להשתמש בתיאורים של רגשות, זיכרונות או חפצים. יש בניסוי הזה כמה קטעים טובים ומחשמלים, אולם לעתים יוצאים הקוראים בידיים ריקות