החזון של יהונתן גפן

על רקע משטר דיכוי בישראל הבדויה של 2017 מצייר גפן סיפור אהבה של שני אנשים שאינו תלוי בהכרח במקום ובזמן, אלא בהולכת שולל עצמית

כתר זמני יהונתן גפן. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 303 עמ',
96 שקלים באחד הימים, לא מזמן, חלקתי נסיעה במונית שירות קו 5 עם איש אחד בשלייקס שנראה בשנות ה-70 לחייו. הוא שוחח בנייד בקולי קולות ובעליצות במשך דקות ארוכות עם מישהי שהוא קרא לה "מותק שלי", וחזר ואמר לה שהוא בדרך ומת לראות אותה. באחת התחנות עלה מכר שלו, בן גילו פחות או יותר. השניים החליפו ברכות חמות. "נו", אמר זה שעלה לזה שהתכונן לרדת לפגוש את המותק שלו בתחנה הבאה, "איך הולך עם הבחורות?" "כל יום אני עושה את זה", צהל הלץ, "פעם אחת בזיכרון ופעמיים בדמיון". רוח ההומור הזה של זקנים מפוכחים, שהוא תמיד מצחיק ולא מצחיק בבת אחת,...

כתבה זו זמינה למנויים בלבד

רוצים להמשיך לקרוא?

הירשמו חינם לאתר באמצעות הטופס או לחצו כאן לרכישת מנוי ב-4.90 ₪ בלבד לחודש הראשון. כבר יש לכם מנוי?

  • יש להזין שם המורכב מ-2 אותיות לפחות וללא מספרים
  • יש להזין שם המורכב מ-2 אותיות לפחות וללא מספרים
  • אנא הזינו מספר סלולרי
  • אנא הזינו כתובת אימייל
  • אנא הזינו סיסמה בת 6 תווים לפחות
  • אנא הזינו את אותה הסיסמה שוב
נא לאשר את תנאי השימוש


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5