רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חברי "אותיות פורחות" ממחיזים את ילדותם החרדית

בטקסטים מכמירי הלב ב"לא חשבתי על אקליפטוס", שכתובים כזיכרונות בגוף ראשון, עולות המצוקות של הילדים. לא עוני פיזי, אלא יותר כמיהה ליופי ולחום

תגובות

לא חשבתי על אקליפטוס קבוצת אותיות פורחות. הוצאת כרמל, 104 עמודים, 69 שקלים > מה מפתיע בעברית של כותבים שגדלו בעולם החרדי / ביקורת מאת בני מר פעם אחת שכחתי עגלה עם שתי ילדות על הכביש. פשעי היה לא פחות חמור, אולי, משל אותם אבות ששוכחים ילדים באוטו. אלא שזה קרה כשהייתי בעצמי ילדה בת שמונה או עשר, וכנהוג במשפחות חרדיות השגחתי על אחיותי. שכנה הזמינה אותי לבוא איתה לבריכה ואני קפצתי על ההזדמנות. האם זיכרון אותו היום שנחקק התעצב סביב המים התכולים בבריכה? לא ולא! איני זוכרת את הבריכה כלל, אלא רק את תחושת האשמה שלי, כשגיליתי שהרפיתי לרגע מחובותי ושכחתי את העגלה מאחור. כשחושבים על ילדות,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות