שני שירים

המרדף


יוֹתֵר מִדַּי שׂוֹנְאִים נֶאֱסָפִים עָלֶיךָ,
מִתְגּוֹדְדִים מֵעֲבָרִים, בְּלוֹבִּי הַמָּלוֹן הַמְּיֻשָּן הַהוּא,
כְּמוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹת לֹא גְּמוּרִים.
הַשֵׁד יוֹדֵעַ אֵיך גִּלּוּ אוֹתְךָ, בְּשָׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת,
בַּחֻפְשָׁה הַהִיא שֶׁנָּטַלְתָּ מֵעַצְמְךָ.

הֶאֱמַנְתָּ, שֶׁהַלָּלוּ כְּבָר חָדְלוּ לְהִתְעַנְיֵין בְּךָ,
שֶׁהֵם, תּוֹדָה לָאֵל, שָׁכְחוּ אוֹתְךָ.

הַבְּעָיָה הִיא - אֵיך אַתָּה יוֹצֵא מִזֶּה,
בַּלַּיְלָה הַמַּשְׁתַּ"פִּי, הַמְּאַפְשֵׁר אֶת הֱיוֹתָם,
וּמַה יַצִּילֶךָ מִיָּדָם.

הַצָּרָה הִיא - שֶׁהֵם שָׁבִים לִדְפֹּק בְּאֶגְרוֹפִים עַל דַּלְתְּךָ,
וְשׁוּם מְאַבְטֵחַ אֵינוֹ עוֹמֵד בַּשַּׁעַר לִימִינְךָ.

וְכַאֲשֶׁר, כְּמוֹ בְּסֶרֶט-מֶתַח בַּלָּשִׁי, בְּהִתְקָרְבָם אֵלֶיךָ,
אַתָּה קוֹפֵץ מִבַּעַד לַחַלּוֹן שֶׁבַּקּוֹמָה הַחֲמִשִּׁית,
וּלְמַזָּלְךָ לֹא נִשְׁבָּרוֹת רַגְלֶיךָ,
אַתָּה רָץ וְרָץ בִּרְחוֹבוֹת רֵיקִים, קְצַר נְשִׁימָה
וּמִתְרַחֵק מֵהֵם...
וּכְמוֹ בְּאֵיזֶה פֶּלֶא, אִם יֶשְׁנָם לֵילוֹת כָּאֵלֶּה,
אַתָּה מוֹצֵא מִקְלָט בְּגַן-צִבּוּרִי שָׁכוּחַ,
לְבַדְּך, סוֹף-סוֹף לְבַדְּךָ,
סוֹמֵךְ עַל הָעֵצִים הָעֲנֵפִים, בָּאַפְלוּלִית,
שֶׁלֹּא יַסְגִּירוּ אֶת דְּמוּתְךָ.

שָׁם מְגַלֶּה לְךָ קַמַ"ן הַסִּיּוּטִים הַנּוֹשָׁנִים,
שֶׁהַלָּלוּ מְעֻניָנִים בְּךָ,
שֶׁהֵם מְרַחְרְחִים בְּעִקְבוֹתֶיךָ,
שֶׁעוֹדְךָ הָאִישׁ הַמְּבֻקָּשׁ.

אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁבְּקָרוֹב , סוֹף-כָּל-סוֹף,
תֵּדַע מְנוּחָה.
אַף שֶׁוַּדַּאי נוֹדַע לְךָ מִנִּסְיוֹנְךָ,
שֶׁשּוּם מְנוּחָה לֹא נִבְרְאָה לְמַעַנְךָ.
 

נחל הירקון בשנות העשרים
נחל הירקון בשנות העשרים. צילום: שמעון קורבמן


זיכרון

תְּמוּנוֹת שָׁבוֹת אֵלֶיךָ מִמֶּרְחָק:
חֲנוּת הַגַּלַנְטֶרְיָה שֶׁבָּה קָנִיתָ נְיָרוֹת,
אֲדֻמִּים, סְגֻלִּים וִירֻקִּים,
לְטַיָארָה, מַעֲשֶׂה יָדֶיךָ,
הָאֲחוּזָה בְּחוּט שְׁפַּגַט אָרֹךְ,
הַמַּמְרִיאָה, מֵעַל גִּבְעַת הַחוֹל, אֶל הַשְּׁחָקִים.
 

וְהָלְאָה שָׁם,
שִׁקְמִים בִּנְטוֹת הַיּוֹם,
בָּחוּר גָּהוּר עַל בַּחוּרָה אַפְּרַקְדָנִית,
וּמִתְנוֹעֵעַ בָּהּ, עַד מְנוּחָתוֹ.
עַד יָדָהּ הַמְּשׁוֹטֶטֶת אֲרֻכּוֹת בִּבְלוֹרִיתוֹ.

וְהָלְאָה שָׁם,
שַׁיְרוֹת גְּמַלִּים עִטְרָנִיוֹת, עִנְבָּלִיוֹת
הַמַּמְשִׁיכוֹת אֶת הַתַּנַ"ך.

וְהָלְאָה שָׁם,
צְרִיפִים...צְרִיפִים...
פַּנָּס לוּקְס עַל סַף הַדְּיוּנָה הַמּוֹלִיכָה אֶל הַיַּרְקוֹן,
מְנוֹרוֹת-נֵפְט מְהַבְהֲבוֹת בַּחֲשֵׁכָה.

וְהָלְאָה שָׁם,
יָם בְּדִמְדּוּמִים. יְצִירַת-מוֹפֵת.
כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ בַּתּוּגָה הַפַּנְתֵּאִיסְטִית,
שֶׁלֹּא תַּרְפֶּה מִמְּךָ.

וְהָלְאָה שָׁם,
שִׁירִים הַנִּמְשָׁכִים בְּךָ עַד בֹּא יוֹמְךָ.

וְהָלְאָה שָׁם,
דַּהֲרוֹת סוּסִים וְחֶרֶב מְרוּטָה, שְׁלוּחָה.
צָדַק מְאֹדָם וְהַשְׁבָּעוֹת.
טְרוּמְפֶּלְדוֹר, "גִּבּוֹר גִּדֵּם" וְ"אֵין דָּבָר" וְ"טוֹב לָמוּת".
בְּרֶנֶר, לְיַד בֵּית יַצְקָר, בְּאַבּוּ-כַּבִּיר, מֻטָּל שָׁחוּט.

וְהָלְאָה שָׁם,
רִקּוּד הַהוֹרָה הַסּוֹבֵב, הָאֵינְסוֹפִי, הָאַפְעַלְפִּיכֵנִי מִכֻּלָּם,
בַּיַּחַד הַמְּיֻזָּע וְהַצָּפוּף וְהַנִּמְשָׁך וְהַהוֹמֶה,
תְּהִלִּים הָאֲמוּרִים בְּרַגְלַיִם שִׁכּוֹרוֹת,
כְּפִי שֶׁשְּׁלוֹנְסְקִי כְּבָר אָמַר עַל צְרִיף-הָעֵץ הַהוּא,
מִקְדַּש אֱלֹהַּ שֶׁבְּעֵין-חֲרוֹד.

וְהָלְאָה שָׁם,
קוֹלְךָ הַהוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּנֶּה וְהַשֵּׂעָר הַצּוֹמֵחַ בְּגוּפְךָ.
רֵיחַ הָאַסְפַלְט וְהַשְּׂרֵפוֹת וְ"רֵיחַ פַּרְדְּסֵי אָבִיב".
רוּתִי, הַיָּפָה הַהִיא, שֶׁאֵינָה יוֹצֵאת מִדַּעְתְּךָ,
עִם רֵאשִׁית הַהִזְדַּקְרוּת בַּחֲלוֹמוֹת הָרְטֻבִּים.

וְהָלְאָה שָׁם,
תַּרְצַ"ו שֶׁלְּאַחַר תַּרְפַּ"ט וְ"הַשְּאֵלָה הָעַרְבִית".

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 תנו מקום לכותבים אנונימים לאה
  • 03:20
  • 04.11.12

מציעה לפתוח פינת שירה לכותבים אנונימיים. זאת במטרה לעודד כותבים צעירים חדשים רעננים.

02 איזה שעמום  (לת) אילה
  • 21:31
  • 12.11.12

03 מאוד  (לת) יפה
  • 23:25
  • 04.12.12

פעילות
המלצות
פרסומת