סוסים של גשם ורוח

פואמה סתווית


1.
חָלִיתִי בְּשַׁעֶלֶת, יָצָאנוּ מֵהָרוֹפֵא.
לֹא כָּאַב לִי. אָבִי הִגְבִּיר צְעָדָיו וַאֲנִי
הִמְשַׁכְתִּי לְבַד. שָׁקֵט
לְיַד בֵּית הַסֵּפֶר. הַזְּמַן עָצַר.
יָשַׁבְתִּי עַל סַפְסָל בַּגַּן.
לְיָדִי חֲמִשָּׁה זְקֵנִים עִירָאקִים בַּחֲלִיפוֹת.
בִּידֵיהֶם מַקְלוֹת הֲלִיכָה מַבְרִיקִים.
מַבִּיטִים בִּי וּבַשֶּׁמֶשׁ לְסֵרוּגִין.
אֶחָד מֵהֶם, הֶחָבֵר שֶׁל הַשָּׁעָן,
תָּפַס לִפְעָמִים אֶת מְקוֹמִי
בַּשִּׁפּוּעַ שֶׁמִּתַּחַת לַמַּדְרֵגוֹת
שָׁם יָשַׁבְתִּי שָׁעוֹת.
רַחֲמִים סוֹבֵב וּפָתַח אֶת מִכְסֶה הַשָּׁעוֹן,
רָכַן וּבָחַן, זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת שְׁחֹרָה
לְעֵינוֹ הַיְּמָנִית.
סִיגַרְיוֹת שֶׁהִדְלִיק בַּזּוֹ אַחַר זוֹ
בָּעֲרוּ בַּמַּאֲפֵרָה כִּפְתִילֵי דִּינָמִיט.
שִׁחְרֵר בְּרָגִים זְעִירִים,
פֵּרֵק אֶל צְלוֹחִיּוֹת קְטַנּוֹת, לְבָנוֹת,
גַּלְגַלֵּי שִׁנִּיִּים, קְפִיצִים סְלִילִיִּים,
לִבַּת זָהָב מַבְרִיקָה.
מִדֵּי פַּעַם שָׁטַף בְּבֶּנְזִין
וְהִבְרִישׁ בְּמִבְרֶשֶׁת רַכָּה.
טָבַל קֵיסָם עֵץ מְחֻדָּד בְּשֶׁמֶן.
טִפּוֹת יָרְדוּ עַל צִירֵי הַזְּמַן.


2.
הַשְּׁבִיל מֵהַכְּבִישׁ עַד לַיַּרְקוֹן
פְּתַלְתֹּל וְשׁוֹמֵם.
אַגַּן מַיִם מִתְרַחֵב מַעֲרָבָה,
מַפָּל קְטַנְטַן נוֹפֵל לַבְּרֵכָה,
מַיִם רוֹחֲשִׁים.
חוֹצֶה בִּזְהִירוּת אֶל הַגָּדָה הַשְּׁנִיָּה
לְאֹרֶךְ שׁוּרַת הַסְּלָעִים.
אֵיקָלִיפְּטוּסִים הֵם תַּחֲנוֹת
בָּהֶן אֲנִי עוֹצֵר לָנוּחַ.
מְבַקְּרִים פָּצְעוּ אֶת קְלִפָּתָם
בְּשֵׁמוֹת וּבִלְבָבוֹת.
סְבַךְ קְנֵי סוּף גָּבוֹהַּ
מַסְתִּיר אֶת מֵי הַיַּרְקוֹן.
אֲנִי פּוֹחֵד לְהַחְלִיק,
לְאַבֵּד כִּוּוּן.
בְּתוֹכִי מְהוּמַת רְגָשׁוֹת.
אֲנִי רוֹצֶה לְשָׁטְפָם אֶל הַמַּיִם
לְהָסִירָם כִּכְתָמִים.
הַהֲלִיכָה מְצַנֶּנֶת, מַרְגִּיעָה,
כֹּחוֹתַי הַמְּעַטִּים חוֹזְרִים.
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ, אָהוּב.
אַתָּה הַשִּׂמְחָה שֶׁבִּי וְהַטּוּב.
בַּחִיּוּךְ הַנִּגְלֶה מְרַחֶפֶת
כָּנָף קְטַנָּה שֶׁל בַּיְשָׁנוּת.

מוֹטִי מְדַבֵּר אֶל מוֹטִי הַיֶּלֶד.

מים רוחשים
מים רוחשים. צילום: אביבה עין-גיל

תְּמוּנַת אִמִּי
בִּקְצֵה סִירַת מְשׁוֹטִים,
מְאֹהֶבֶת.
הָאוֹר מְסַנְוֵר,
יָפָה כָּל כָּךְ, צוֹחֶקֶת.
הָאַהֲבָה שֶׁלָּהּ עוֹד בָּאֲוִיר,
הָרֵיחוֹת טוֹבִים.
שִׁמַּרְתָּ אֶת חֹם גּוּפָהּ.
אֲנִי, לְעֻמָּתְךָ, רֵיק מֵאַהֲבָתָהּ.
הִיא מְצִיפָה אוֹתִי בְּאוֹר
שֶׁעוֹבֵר דַּרְכְּךָ.
לְרֶגַע אֶחָד אֲנַחְנוּ לְכוּדִים.
אַהֲבַתְכֶם פּוֹצַעַת בִּי
עֶצֶב וְשִׂמְחָה.

אָהַבְתִּי אַגָּדוֹת עַל מֵתִים אֲהוּבִים,
לְיַד קִבְרָם נוֹבֵעַ מַעְיָן צָלוּל,
אוֹ צוֹמֵחַ עֵץ. צַעַר דּוֹחֵק בִּי.
חָזַרְתִּי מֵהַחֲלוֹמוֹת כְּחוֹלֶה שֶׁהֶחְלִים,
לְרֹאשִׁי קַסְדַּת זָהָב, בְּיָדִי הַבְטָחוֹת.

דַּלְיָה רָבִּיקוֹבִיץ מַבִּיטָה
בְּמֵי הַיַּרְקוֹן הָעוֹמְדִים,
חוֹלֶמֶת דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מִכָּאן.
אוּלַי הִיא כּוֹעֶסֶת?
עַל סַפְסָל מְרֻחָק מְעַט,
לְיַד אִישׁ שֶׁהִשְׁלִיךְ חַכָּה,
יוֹשֵׁב אָבִיהָ.
הִיא לֹא מַבִּיטָה בִּי. לֹא רוֹאָה אוֹתִי
עוֹמֵד לְיָדָהּ.
אֲנִי שׁוֹתֵק עַד שֶׁתִּרְצֶה לְדַבֵּר.
פָּנֶיהָ מַרְצִינוֹת, פָּנַי נוֹפְלוֹת.
וְאָז הִיא מִתְקָרֶבֶת, אוּלַי כִּי שָׁתַקְתִּי כָּמוֹהָ.
מַבִּיטָה בִּי רֶגַע, בּוֹחֶנֶת מִקָּרוֹב.
אוֹר רַךְ מֵאִיר אֶת פָּנֶיהָ הַיָּפוֹת.

הֵם יָשְׁבוּ עַל הַסְּלָעִים
לְיַד הַמַּיִם, שׂוֹחֲחוּ בְּלַחַשׁ.
מוֹטִי הַיֶּלֶד סִפֵּר לָהּ,
גַּם הִיא סִפְּרָה,
אָמְרָה: "נִהְיֶה אָח וְאָחוֹת".

3.
אָבִי דָּהַר כָּאן בַּשְּׁבִילִים
עַל סוּסַת הַמַּאֲפִיָּה.
מִכְנְסֵי הָרְכִיבָה שֶׁלּוֹ מִבַּד
פַּסִּים בְּצֶבַע חָקִי בָּהִיר.
פְּרִיט נָדִיר, אַנְגְּלִי.
אֲנִי מִתְפַּעֵל מֵהַצָּרוּת בַּשּׁוֹקַיִם
וּמִן הָרַחֲבוּת בַּיְּרֵכַיִם.
בָּאֻרְוָה שֶׁבֶּחָצֵר תְּלוּיִים עַל וָו
אֲבִיזְרֵי רִתְמָה,
קְנֵי קַשׁ עַל הָרִצְפָּה הַכֵּהָה.

הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁאֶעֱבֹד בַּחֲנוּת בְּרָגִים
בִּרְחוֹב צְ'לֵנוֹב.
לָקַחְתִּי תִּיק אֹכֶל קָטָן וּבִגְדֵי עֲבוֹדָה.
עָלִיתִי וְיָרַדְתִּי בַּסֻּלָּם, סָפַרְתִּי בְּרָגִים,
עָזַרְתִּי לְהָכִין הַזְמָנוֹת.
מְאֻשָּׁר כְּיֶלֶד שֶׁסִּיֵּם אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ בְּמִכְרֶה פֶּחָם,
מְלֻכְלָךְ וְעָיֵף.

אָהַבְתִּי אֶת אֶסְתֵּר הַמּוֹרָה.
כְּשֶׁעָמְדָה לְהִכָּנֵס לַכִּתָּה
זָרַקְתִּי אֶת הַתִּיק מִן הַחַלּוֹן
וְקָפַצְתִּי הַחוּצָה.
לֹא הֵכַנְתִּי שִׁעוּרִים.
חָשַׁבְתִּי שֶׁעָדִיף לִבְרֹחַ,
גַּם אִם מֵרֹב אַהֲבָה.

 

אָבִי לִוָּה אוֹתִי בַּטִּיּוּלִים הַשְּׁנָתִיִּים,
אוּלַי הַמּוֹרָה בִּקְּשָׁה.
הָיִיתִי בַּכְיָן, נֶעֱלַבְתִּי בְּקַלּוּת.
הָיוּ לִי בְּעָיוֹת.
רָצִיתִי לִשְׁכֹּחַ אֶת הַמִּשְׁפָּט
"כָּאֵלֶּה הֵם הַחַיִּים".


4.
מְשׂוּכַת צַבָּר גְּבוֹהָה וּצְפוּפָה
צוֹמַחַת לְאֹרֶךְ שְׁבִילֵי הַיַּרְקוֹן.
מִזָּוִית מְסֻיֶּמֶת רוֹאִים אֶת צְרִיפֵי
הַחַוָּה הַחַקְלָאִית.
אֲנִי עוֹלֶה עַל גִּבְעַת נָפּוֹלֵאוֹן.
יְלָדִים בֵּין עֲרוּגוֹת הַשְּׁתִילִים
עוֹדְרִים וְגוֹרְפִים, מַשְׁקִים.
דְּמָמָה עוֹטֶפֶת אֶת עֲמָלָם.
הִצְטַעַרְתִּי לַחְזֹר הַבַּיְתָה לְבַד.

הַבַּיִת בְּאוּדִים עוֹלֶה בְּזִכְרוֹנִי.
רֵיחַ הָרֶפֶת, כַּלָּנִיּוֹת וְרַקָּפוֹת
עַל צוּקֵי הַפִּרְצָה שֶׁל וָאדִי פָאלִיק.
טַעַם הַקּוֹלְרָבִּי, הַתְּאֵנִים
שֶׁל מִשְׁפַּחַת דּוֹיְטְש.
בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל אַחֲרֵי מוֹת אִמִּי,
הֵם הִזְמִינוּ אוֹתִי אֲלֵיהֶם.

5.
עֶרֶב. בַּמִּרְפֶּסֶת חָשׁוּךְ.
הִדְלַקְתִּי אֶת הָרַדְיוֹ.
אוֹר צָהֹב מֵאִיר אֶת לוּחַ הַתְּדָרִים.
צְלִילֵי כִּנּוֹרוֹת גְּבוֹהִים,
עוֹד נַגָּנִים מִצְטָרְפִים,
מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב עוֹמֵד לִקְרוֹת.
אֲנִי מְתַרְגֵּם אֶת הַמּוּזִיקָה לִרְגָשׁוֹת
סוֹעֲרִים וּשְׁלֵוִים, שָׂם לֵב לַמַּעֲבָרִים.
רָצִיתִי לִהְיוֹת הַמְּנַצֵּחַ בַּתִּזְמֹרֶת.
רָצִיתִי לִהְיוֹת מִישֶׁהוּ.
קָרָאתִי עַל קֶרֶן יַעַר וּבָּסוֹן,
צֵ'לוֹ וּטְרוֹמְבּוֹן.
סֵדֶר כְּלֵי הַנְּגִינָה עַל הַבָּמָה הָיָה תַּעֲלוּמָה
כְּסֵדֶר הַכּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם.

6.
הָלַכְתִּי אַחֲרֵי גִּילָה מִבֵּית הַסֵּפֶר
עַד בֵּיתָהּ בִּרְחוֹב ד"ר כֹּהֵן.
לִוִּיתִי אוֹתָהּ בְּמַבָּט,
לֹא דִּבַּרְנוּ. הִיא הִסְתּוֹבְבָה וְחִיְּכָה.
כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת הַשִּׁיר Sheila
שַׁרְתִּי Sheila said she loves me
חָשַׁבְתִּי עָלֶיהָ.

כְּשֶׁהִתְאַהַבְתִּי בְּטַלְיָה לָחֲצָה בִּי מוּעָקָה.
גַּם אַחֲרֶיהָ הָלַכְתִּי.
הִשְׁאַרְתִּי לָהּ מִכְתָּבִים בְּתֵבַת הַדֹּאַר.
הִתְחַכַּכְתִּי בְּקִיר הַכְּנִיסָה
כְּחָתוּל.


7.
מוֹטִי מְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ. הַיֶּלֶד
מְלַוֶּה אֶת עַצְמוֹ כִּצְלָלִית.
הַלְּבַד מִתְעַצֵּם,
גָּדֵל הָרָצוֹן לְהִפָּרֵד, לְהֵעָזֵב.

יֵשׁ חָלָל בְּתוֹכִי
הָיִיתִי אָמוּר לִרְאוֹת בּוֹ
אֶת אַהֲבָתָהּ.
חֶסְרוֹנָהּ שָׁאַב אֶת כֹּחִי
רוֹקֵן אֶת עֲתִידִי.
חָשַׁבְתִּי עַל אִמָּהוּת,
קֶמַח, לֶחֶם שֶׁלֹּא טָעַמְתִּי.


8.
לִפְנֵי הַשֵּׁנָה דִּפְדַּפְתִּי בְּמָגָזִין לְעִצּוּב,
אָח דּוֹלֶקֶת שָׁם בַּחֲדָרִים מְרֻוָּחִים,
נִיחוֹחַ שֶׁל יְעָרוֹת רְחוֹקִים.
מֶרְחָב מִשְׁתַּקֵּף בַּחַלּוֹנוֹת הַגְּבוֹהִים,
בַּשִּׂיחִים וּבְגִנּוֹת הַפְּרָחִים.
שֻׁלְחָנוֹת כְּתִיבָה וַאֲרוֹנוֹת סְפָרִים
כְּחַדְרָם שֶׁל סוֹפֵר אוֹ שׁוֹפֵט.
סַפּוֹת רְחָבוֹת וּשְׁטִיחִים,
קִירוֹת אֶבֶן אֲדֻמָּה, מְחֻסְפֶּסֶת,
אֲרֻבּוֹת נִסְתָּרוֹת וּגְלוּיוֹת,
רָאשֵׁי דֻּבִּים, רוֹבִים וְאֶקְדָּחִים יְשָׁנִים,
עֲרֵמוֹת מְדוּדוֹת שֶׁל עֵצִים חֲתוּכִים.
הָאֵשׁ בּוֹעֶרֶת מוּל כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם,
יָכֹלְתִּי לַחְלֹם,
הַבַּיִת רֵיק מֵאֲנָשִׁים.

אֲנִי עוֹמֵד לְיַד הַחַלּוֹן, מַבִּיט בַּסּוּפָה.
מְעַרְבּוֹלוֹת גֶּשֶׁם מְרַחֲפוֹת בָּרוּחַ
עֵצִים גְּבוֹהִים בַּשְּׂדֵרָה נֶאֱנָקִים
כִּמְעַט נִשְׁבָּרִים,
סוּסֵי מַיִם כֵּהִים רוֹקְעִים, מְזַנְּקִים.
חֵלֶק מִמֶּנִּי מְדַלֵּג בַּחוּץ עַל גַּגּוֹת.
אֲנִי לוֹבֵשׁ מְעִיל. הָרוּחַ חוֹזֵר לַשַּׂק,
הַגֶּשֶׁם הוֹפֵךְ לְזָהָב.
מַגְּפֵי הַגּוּמִי גְּדוֹלִים
מִכַּפּוֹת רַגְלַי. יוֹרֵד לַגִּנָּה.
עֲנָפִים שְׁבוּרִים, קְרָשִׁים וְאַשְׁפָּה
סוֹתְמִים אֶת קוֹלְטָנֵי מֵי הַגְּשָׁמִים.
אֲנִי רוֹצֶה לָגַעַת בִּשְׁאֵרִיּוֹת הַסּוּפָה, לִרְכֹּב
עַל כְּנָפֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת.
דּוֹרֵךְ בְּתוֹךְ שְׁלוּלִיּוֹת רְחָבוֹת,
עֲמֻקּוֹת. הוֹלֵךְ וְחוֹזֵר
כְּמַמְתִּין לִפְגִישָׁה נַעֲלָמָה.
דָּג כָּתֹם שׂוֹחֶה לְאִטּוֹ בִּבְרֵכַת הַגַּן.
אוּלַי הוּא קָשִׁישׁ וְחוֹלֶה,
עֵינָיו בּוֹלְטוֹת. בְּעוֹלָמוֹ לֹא מִתְחוֹלֶלֶת סוּפָה.
מִמְּרוֹמֵי הַנַּדְנֵדָה אֲנִי מַבִּיט רָחוֹק.
מִתַּחַת לְמִשְׁטַח הָעֵץ נִקְוִים מַיִם.
הַבֶּטֶן תָּמִיד מִתְהַפֶּכֶת
כְּשֶׁאֲנִי עוֹלֶה וְיוֹרֵד בִּתְנוּפָה.
כָּעֵת אֲנִי אוֹהֵב אֶת הָעוֹלָם,
שׁוֹכֵחַ, הַכֹּל דִּמְיוֹנִי.
אֲנִי מַעֲרִיךְ אֶת כֹּחוֹת הַסּוּפָה,
לֹא אֶת נְזָקֶיהָ.
 

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 משחקי זמן סוריאליסטים נתן קורן
  • 16:10
  • 21.11.12

לפרקים הזכירו לי את סיפורו של נגיב מחפוז 'מחצית היום' - http://www.haaretz.co.il/literature/1.1134856

02 יפהפה  (לת) דמוקרט .
  • 16:03
  • 23.11.12

03 שאלה לאביבה באמיר
  • 08:19
  • 24.11.12

איפה המקום המקסים שצילמת את התמונה?

04 תודה לאל שטשרניחובסקי וביאליק כבר בעולם האמת. גם אלתרמן. לפחות נמנע מהם הסיוט הזה.  (לת) אהוד ברק המשורר הדגול
  • 19:55
  • 26.11.12

05 זה שיר נפלא באמת  (לת) חן
  • 23:42
  • 03.12.12

06 בקריאה ראשונה,לא מרשים. אבל קראתי עכשו בשנית, ואהבתי.  (לת) קוראת כותבת
  • 12:35
  • 10.12.12

פעילות
המלצות
פרסומת