בארץ המובטחת
סבסטיאן בארי. מאנגלית: צילה אלעזר. הוצאת אחוזת בית, 261 עמ’, 98 שקלים

למחרת התאבדותו של נכדה היחיד והאהוב, יושבת לילי דאן בת ה–89 לערוך חשבון נפש. היא היתה בתו של שוטר אירי בדבלין ואמה מתה בלידתה. אחיה נהרג במלחמת העולם הראשונה, והיא מחליטה להינשא לחברו הטוב, טאג. כשמורדים אירים מוציאים גזר דין מוות לשניהם הם בורחים לאמריקה, שגם בה משיג את טאג גורלו. דאן חיה שנים ארוכות בגפה עד שהיא פוגשת את ג’ו קינדרמן ונישאת לו, אבל זמן קצר אחר כך, כשהיא בת 43 והרה, הוא עוזב אותה בלי להשאיר עקבות. היא מגדלת את בנה, שיוצא למלחמת וייטנאם וחוזר ממנה הלום קרב. הוא פוגש אשה ולשניים נולד בן, ביל. מר נולאן, שדאן רואה בו ידיד, מצליח להביא את ביל אליה לאחר מות אמו, אבל כשהוא שב ממלחמת עיראק הוא שם קץ לחייו.

זאת דוגמה לספר שכתוב לפי כל הכללים ואין בו נשמה. במקום זאת הוא שרוי ברוטב נוסטלגי דביק שכוחו היה יפה ל”מה יפית עמק נוי” שנכתב בתחילת המאה ה–20, אבל נראה כעת כדבר שאבד עליו כלח.

מחלות קטנות
רועי סגיר. הוצאת מטר, 166 עמ’, 84 שקלים

רועי סגיר קרא לספרו “מחלות קטנות”, אבל הוא מספר בעצם על מחלות גדולות וקשות, בעיקר פסיכולוגיות, כשהוא בוחר בטיפוסים קיצוניים ובעלילות קיצוניות. אולי הקיצוני מכולם הוא יובל קרצמר, רופא שיניים רווק בן 43, שחי ברחביה בדירה שהורישו לו הוריו. הוא נמשך לסייעת שלו, חבריו המעטים הם החברים הזקנים של הוריו, והוא מסור בכל מאודו לעצירות שממנה הוא סובל, והיא גם שם הסיפור. קרצמר נוסע לגרמניה וקונה אסלה מפוארת מחברת אס.אס. טואלט ‏(בדיחה סרת טעם שהעורך היה צריך לנפות‏) ומבלה את הזמן שנותר עד להגעתה בהתאפקות, כשהוא סובל מכאבים ומפליץ ללא הרף. כשהיא מגיעה, הוא נוטש את המרפאה כדי להתמסר לקסמיה, שמוכיחים את עצמם: הוא מצליח להשתחרר משנים של עצירות, ודומה שביחד אתה הוא משתחרר מיחסיו עם אביו הקפדן והקמצן, מצליח להתגעגע לאמו, נפרד מהסייעת שלו ומנסה ליצור יחסים חדשים, אלא שגם הם, כמה עצוב, מגושמים ונטולי חן. קשה לדעת אם הקיצוניות של סגיר נובעת מבוסר כתיבתו, או שהיא מאפיין קבוע שלה.

צרור חבצלות ליום האהבה, בייבי
חיים שדמי. הוצאת גוונים, 189 עמ’, 75 שקלים

אף לא אחד מהסיפורים בקובץ נושא את שמו של הקובץ. “צרור חבצלות ליום האהבה” הוא המראה הנגלה לעיניהם של מפוצצי פטריות המלח בים המלח כשהם מפוצצים אותן. זוהי עוד אחת מהעבודות שלקח על עצמו ריו, גיבור הנובלה, בשאיפה להתעשר. המחבר מלווה אותו בניסיון הזה, מעבודתו כדייג באלסקה, עבור דרך המוסך שפתח וכלה בעסק שהוא מנסה להקים לייבוא כלבים קטנטנים מאוקראינה עבור נשות העשירון העליון. אלא שכשמכולת הכלבים מגיעה מתברר שאין בידיו את הרשיונות הדרושים, והוא נאלץ לשמש נהג לנערות ליווי בעסק שמנהל המלווה בריבית שממנו הלווה כסף כדי לייבא את הכלבים.
כתיבתו של שדמי פסיפסית: מדי פעם, כמו למשל בתיאור הנסיעה שבה מוביל ריו נערת ליווי ליעדה, הוא מצליח להפיק עלילה שמעלה בקורא שאלות בדבר גורלם של הגיבורים שלו. אבל לעתים הוא כל כך מתפזר עד שהניסיון לעקוב אחריו ואחרי גיבוריו נראה כמשימה בלתי אפשרית. עורך טוב היה מקצר בסיפורים ומשמיט חלקים מהם.