רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"קיצור תולדות האנושות" מאת יובל נח הררי | מסע שורשים

קריאה ב"קיצור תולדות האנושות" הוא כמו טיול ביער ההיסטוריה האנושית. וחשוב להראות את היער לפני שמכירים כל עץ בנפרד

קיצור תולדות האנושות

יובל נח הררי. הוצאת דביר, 447 עמ', 94 שקלים

כתיבה היסטורית היא תמיד עסק חלקלק, קל וחומר לספר המתהדר בשם "קיצור תולדות האנושות", המבקש לדחוס מיליארדי שנים בכמה מאות עמודים. ליאופולד פון ראנקה, ההיסטוריון הגרמני הנודע, אמנם ייעץ לעמיתיו לכתוב היסטוריה "כפי שהיתה באמת", אך השאלה כמובן היא: איך היו הדברים באמת? הרי כל סיפור - בגרמנית משתמשים באותה מלה ל"היסטוריה" ו"סיפור" - הוא שקר מעצם הוויתו, היות שכל כך הרבה ממנו מושמט. מה שהביא את יובל נח הררי למקד את ספרו המרתק והמחכים בשלוש נקודות מפנה, שהבדילו את המין האנושי מיתר ברואי העולם: "המהפכה הלשונית, שהחלה לפני כ-70 אלף שנה ויצרה את ההיסטוריה; המהפכה החקלאית, שהחלה לפני כ-10,000 שנה והאיצה את ההיסטוריה; והמהפכה המדעית, שהחלה לפני כ-500 שנה ואולי תביא את ההיסטוריה לקצה". מניין השנים הרשמי של יקומנו הוא 13 וחצי מיליארד שנים, למרות שהיו כבר הערכות שנעו בין 15 ל-18, אבל מה זה מיליארד יותר או פחות? יום ההולדת קיבל את השם המגלומני "המפץ הגדול". חתיכת אירוע קוסמי, לפי עדויות נסיבתיות, אף כי ככל שאנו לומדים עליו יותר, אנו מבינים פחות, לפחות בכל מה שקשור לשילוש השאלות הכי אלמנטריות שיש: מה היה לפני המפץ, מי לחץ על הכפתור, ואיך זה שיכול היה להיות כלום. את סאגת המין האנושי אפשר להתחיל לפני 2.5 מיליוני שנים, עם ההומינואידים - קופי אדם - במזרח אפריקה, שהיו מחולקים חצי-חצי בין קוף לאדם. הם ישנו על עצים, אכלו פירות יער וחיו באושר יחסי, עד שבשלב מסוים החלו ההתקררות וההתייבשות של כוכבנו. צמצום שטחי היערות חייב את ההומינואיד לרדת מהעץ, להזדקף על רגליו ולעבור למטבח בשרי - תחילה של שיירי פגרים ולאחר מכן של חיות שצד בעצמו. במהלכן של 2 מיליון השנים הבאות התקיימו במקביל כמה מינים של בני אדם, כמו ההומו פלורסיינזיס הגמדי, ההומו ארקטוס התמיר והניאנדרתל חסון הגוף, שנעלמו בהדרגה, עד שנותר רק מין אנושי אחד: הומו ספיאנס. כולם נבדלו מקרוביהם הקופים בכמה מאפיינים ביולוגיים: נפח מוח גדול והליכה זקופה (עובדה שעד היום מכבידה בכאבים על צווארנו וגבנו), מבנה ידיים ייחודי המאפשר מלאכות עדינות וייצור כלים, וקיום מבנה של משפחה גרעינית.

מאז ועד הלום, ולכאורה כנגד כל הסיכויים, ביסס האדם את מעמדו כשליט העולם. מצד אחד, הוא האורגניזם החכם, היצירתי והשאפתן בטבע. מצד שני - יצור בלתי יעיל בעליל, בעל גוף חלש יחסית ומוח גדול מדי, המנפיק מחלות חשוכות מרפא כמו שעמום, דיכאון, אי שביעות רצון ובולימיה של אכילה או צריכה. השאלה המעניינת היא לא רק איך חיה פגיעה כזאת שרדה את ידה חסרת הרחמים של הברירה הטבעית, אלא איך הפכנו מסתם קופים לנזר הבריאה. לצורך פתרון הפרדוקס עובר הררי את כל נקודות המפנה במרתון האבולוציה, שהביאו אותנו למעמדנו הנוכחי בראש שרשרת המזון. החל בביותה של האש, שצמצמה את הסכנה מטורפים, האריכה את היום ויצרה זמן פנוי לאבולוציה רגשית, תרבותית ויצירתית; דרך המצאת הבישול, שקיצר את זמן הלעיסה והעיכול ופינה אנרגיה זמינה למוחנו (קרובינו השימפנזים מבלים עדיין חמש שעות לעיסה ביום); וכלה במהפכה הלשונית, שאיפשרה להומו ספיאנס לא רק להעביר אינפורמציה בנוסח "יש אריה על יד הנהר", אלא לדבר גם על דברים שאינם חלק מהמציאות, כמו אגדות, מיתוסים, דתות ועוד מיני דבקים וירטואליים שקיימים רק בדמיונם המשותף של בני האדם. זה היה סוד כוחו של ההומו ספיאנס. "אחד על אחד", כותב הררי, "ניאנדרתל היה כנראה מנצח הומו ספיאנס. 500 מול 500 - לניאנדרתלים לא היה סיכוי. הניאנדרתלים יכלו להעביר מידע זה לזה על מקום הימצאם של אריות אך לא על רוחות שבטיות, ולכן לא יכלו לשתף פעולה זה עם זה והתקשו להמציא דרכי התנהגות חדשות מהיום למחר".

*

"קיצור תולדות האנושות" הוא ארוחת שחיתות רב תחומית של היסטוריה, ביולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה, חקלאות ומדע, המצטרפים לדיוקן עצמי של החיה האנושית. סגולתו העיקרית של הררי כמספר היסטורי היא היכולת הנהדרת לפשט, לתמצת, להעמיק ולהנהיר כל אירוע ורעיון, והתוצאה היא ספר היסטוריה עם סקס אפיל שלא פוגם כהוא זה באיכויותיו המחקריות ומפריך את הסברה הנפסדת שלפיה מחקר אקדמי לא יכול לענג גם הדיוטות. כך, למשל, עושה הררי השוואה מאלפת בין חוקי חמורבי של האימפריה הבבלית מ-1776 לפני הספירה לבין החוקה האמריקאית מ-1776 לספירה, שמראה שכבר מקדמת דנא כולנו חיים בסרט. שני הקודקסים טוענים שהם מתווים "עקרונות אוניברסליים ונצחיים של צדק". לפי חמורבי, יש חוסר שיוויון מובנה בין בני האדם, המוכתב מן האלים, ואילו בחוקה האמריקאית נקבע בדיוק ההיפך אבל עם אותו תוקף אלוהי, לאמור "שכל בני האדם נבראו שווים". הקטע המעניין הוא ששתי החוקות לא מחוברות לשום תוקף אובייקטיבי ומתקיימות רק בדימיונם של המאמינים. להומו ספיאנס אין זכויות "טבעיות", בדיוק כשם שלחרגולים אין זכויות כאלה. בני אדם משתמשים במה שמכנה הררי "סדר מדומיין", לא מפני שהוא "נכון", אלא מפני שאם נאמין בו נוכל ליצור סדר שיגן עלינו. בגלל זה ביקש וולטר לא לספר למשרתו שאין אלוהים, כדי שזה לא ירצח אותו בשנתו.

ערכו המוסף של "קיצור תולדות" הוא הטיול ביער ההיסטוריה האנושית מלמעלה ומלמטה: ממעוף הציפור ומגחון התולעת. נסו לשאול בוגר תיכון מצוי מתי החלו ימי הביניים, או באיזו שנה התחילה המאה השביעית, ותבינו למה חשוב להראות את תמונת היער לפני שמתחילים להכיר כל עץ בנפרד. הפרספקטיווה של מיליוני השנים מאפשרת גם הפרכת מיתוסים ודעות קדומות, כמו המוניטין הרעים שנקשרו למושג הכסף כאבי הטומאה של חברות אנושיות. נהפוך הוא, אומר הררי, "כסף הינו הדבר הרוחני ביותר בעולם. פסגת הסובלנות האנושית". זאת משום ש"חומר הגלם האמיתי שממנו מייצרים כסף הוא אמון", הגורם לבני אדם זרים להאמין שחתיכות נייר מצוירות מייצגות את כל רכושם. מיתוס נוסף שמעמיד הררי למבחן הוא הזיקה בין קדמה לאושר ולאיכות חיים. המהפכה החקלאית, למשל, אמנם הגדילה את סך המזון שעמד לרשות המין האנושי, אך המעבר מחיי ציד ולקט לעבודה חקלאית מפרכת הכניס לסל התחלואים כאבי גב, צוואר ופרקים. אבותינו הציידים גם סבלו פחות ממחלות מידבקות כמו אבעבועות, אדמת ושחפת, שעברו מבעלי חיים מבויתים. באופן דומה, המהפכה המדעית אמנם שידרגה את חיינו כמעט בכל פרמטר קיומי, אך גם הכניסה לביתנו את פצצת האטום, היכולה להביא את קצה של ההיסטוריה בלחיצת כפתור.

מה שנשאר זהה בכל דור ודור הוא כנראה הטבע האנושי, והעובדה שכולם תמיד צודקים. כשמפשיטים ממחלצותיהם את כל פשעי האדם בדברי הימים, מגלים כי כל מעשי הטבח נעשו בשם המוסר, הלאומנות החוקית, הדת האמיתית, האידיאולוגיה הצודקת. העובדה המשמחת היא שבלי לשים לב, ובניגוד לדעה הרווחת, נהפך העולם למקום הרבה יותר רגוע לחיות בו, אם סופרים את מספר האנשים המקפחים את חייהם במלחמות: 65 השנים האחרונות היו השלוות בתולדות האנושות, כפי שמוכיח הררי בשלל מספרים מרתקים. בישראל העכשווית, למשל, הסיכוי הסטטיסטי שאדם יתאבד גבוה יותר מזה שימות מפעולת איבה.

*

בחלקו האחרון של הספר גולש הררי להרהורים וספקולציות על עתידו של ההומו ספיאנס בעידן של הנדסה גנטית וביולוגית - עתיד שבו יקיץ הקץ על שלטונה בן 4 מיליארדי השנים של הברירה הטבעית, ויוחלף בתבונתו ורצונותיו הגחמניים של האדם. כאן גם מסתיימת ההיסטוריה של המין האנושי כהומו אורגניסמוס: יצור שהחל את דרכו האבולוציונית כחצי קוף חצי אדם יסיים אותה בשעטנז סייבורגי של חצי מכונה חצי אדם. כהיסטוריון אחראי ומלומד, מזהיר הררי את קוראיו לבל יתייחסו ברצינות רבה מדי לתרחישיו העתידניים, ש"נועדו בסך הכל לגרות את הדמיון", אך מתרה בהם לא להימלט מפני השאלה הכי חשובה המשחרת לפתחנו: "מה אנחנו רוצים להיות?"

דבר אחד למדנו מההיסטוריה בוודאות. לא רק שאת העתיד אי אפשר לחזות - קל וחומר בעולם שבו מתערב האדם במלאכתו של הטבע או של אלוהים ובעצם מבקש לברוא את עולמו מחדש - הכל אפשרי. לפני שקולומבוס הפליג לאוקיינוס, עוטרו דגלי השושלת המלכותית בספרד בציור של עמודי הרקולס - סמל מיצרי גילברטר - בתוספת המוטו Ne Plus Ultra, שפירושו "אין שום דבר מעבר לזה". כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, קוצר המוטו ל-Plus Ultra: "יש מעבר לזה".



השף אלן דוקאס בפעולה. הבישול פינה אנרגיה זמינה למוחנו



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות