טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מראה, מראה שעל הקיר

לקח לי 64 שנה לחבב את עצמי ואת המראה החיצוני שלי. כמו שאומרים, מוטב מאוחר מאשר אף פעם

תגובות
אישה מהרהרת בהקיץ
ספריית הקונגרס

לפני חודש, בסביבות יום הולדתי, התחיל להתנגן במוחי מאליו השיר "When I'm Sixty Four" שהוא הגיל שבו על פי הביטלס באופן רשמי את/ה הופכ/ת לזקן/ה. על פי השיר, בגיל הזה אתה יכול לעזור בתיקונים, אני יכולה לסרוג סוודר ליד האח, שנינו יכולים לעבוד בגינה ולצאת לטיול בימי שבת ושאר תענוגות השמורים לבני ובנות גילי שחיים בזוגיות ארוכה עד כדי כך שכבר שכחו על מה נהגו לריב פעם. הייתי בת פחות מ–40 כששאלה אותי אמי לשלומי והשבתי לה שאני מזדקנת. היא חייכה אלי חיוך לא ברור. אבל כך הרגשתי, מזדקנת, וגיל 64 של הביטלס...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות