מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

ממלכת האושר

במדינת בהוטן החליטו שכסף וצמיחה כלכלית זה לא מספיק - אנשים צריכים גם להיות מאושרים. בראיון ראשון לעיתון ישראלי מסביר ראש ממשלת בהוטן איך מקבלים החלטות בעזרת "מדד האושר הגולמי", ולמה מדדים כלכליים רגילים לא מספרים את כל האמת

בחודשים האחרונים דורשים מפגינים ברחבי העולם לשנות את השיטה הקפיטליסטית הנוכחית. בארצות הברית לבדה התקיימו הפגנות בכ-100 ערים תחת הסיסמה "לכבוש את וול סטריט" - קריאה שמאחוריה דרישה להפסיק את השלטון הפיננסי המבוסס על צמיחה כלכלית בלבד.

הגמוניית התמ"ג, טוענים המפגינים, אינה רלוונטית עוד לימינו. התמ"ג - מדד שבוחן את התוצר המקומי הגולמי של מדינות העולם ומשווה ביניהן - הוא פריזמה כלכלית צרה מדי מכדי להביט דרכה על ההתקדמות האנושית. "גרמו לנו להאמין שזה לא חשוב מה אנשים אומרים על מידת האושר שלהם. שיכנעו אותנו שאם אנשים צורכים יותר, אז הם בהכרח מאושרים יותר", קבע לאחרונה ריצ'רד איסטרלין, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת דרום קליפורניה.

רבים מן המפגינים ודאי לא יודעים זאת, אבל ראשיתה של ההתמודדות עם ההבנה כי התמ"ג ושאר מדדי הצמיחה הכלכלית הם יותר מזיקים מאשר מועילים, נולדה בממלכה קטנה בינות להרי ההימלאיה.

ב-72', הוכתר ג'יגמה סינגי וואנגצ'וק כמלך הרביעי של בהוטן, מדינה בת 700 אלף תושבים הממוקמת בין סין להודו. למלך וואנגצ'וק נמאס לשמוע שמדינתו נמצאת בתחתית דירוג התמ"ג העולמי, והוא יצא בהצהרה, שהיתה נועזת לשנות ה-70. התמ"ג, הוא אמר, אינו מדד ראוי להביט דרכו על העולם מהסיבה הפשוטה שהוא מתעלם מהרכיב החשוב ביותר בחייהם של בני אדם - האושר.

לצורך כך, הוא ייסד את מדד "האושר הלאומי הגולמי", אל"ג (Gross national happiness), מדד אלטרנטיבי לדירוג מדינות וכלי שבאמצעותו ניתן לבדוק את ההשלכות של תוכניות פיתוח שונות על הנוגעים בדבר. האל"ג יוצא מנקודת הנחה שפיתוח נכון של חברה אנושית מתרחש רק כאשר צמיחה כלכלית הולכת יד ביד עם צמיחה רוחנית. "כל אדם שואף להיות מאושר", הוא קבע, "לכן, ממשלה טובה היא כזו שבשטח השיפוט שלה חיים כמה שיותר אזרחים המגדירים עצמם מאושרים".

עמק פארו, במערב בהוטן. 60 אחוז מהכלכלה במדינה מבוססת על חקלאות
עמק פארו, במערב בהוטן. 60 אחוז מהכלכלה במדינה מבוססת על חקלאות . צילום: גטי אימג'ס

כדי לגרום לנתיניו להיות מאושרים, הוא החליט לשנות את שיטת הממשל בבהוטן ממונרכיה למונרכיה חוקתית. ב-2006, כשהוא בן 51, העביר ג'יגמה סינגי וואנגצ'וק את כס המלוכה לבנו ג'יגמה קיזר נמגייל וואנגצ'וק (המלך הנוכחי, שהיה אז בן 26 והפך לשליט הצעיר ביותר בעולם), כדי שיוכל ללמוד את רזי המלוכה לפני שזו תעבור טלטלה בדמותן של בחירות דמוקרטיות. ואכן, ב-2008 נהרו אזרחי בהוטן בפעם הראשונה בתולדותיהם אל הקלפיות כדי לבחור לעצמם ממשלה. "המפלגה הבהוטנית לשלום ושגשוג" בראשות ג'יגמה יוזר טהינליי זכתה ב-45 מושבים מתוך 47 בפרלמנט הבהוטני, וטהינליי הפך לראש הממשלה הנבחר הראשון של בהוטן.

יש מה לדאוג

טהינליי, ראש ממשלת בהוטן בן ה-60, הוא אדם בעל חיוך רחב ופנים נאות המשדרות בריאות פיזית ונפשית. הראיון ל"הארץ" הוא הראשון שהוא מעניק לעיתון ישראלי, והוא מתקיים בטוקיו שאליה הגיע כדי להרצות בקונגרס הבינלאומי לארכיטקטורה שנערך בספטמבר האחרון. לפני שהוא מתפנה לראיון, מרצה טהינליי בפני 5,000 ארכיטקטים. וכך הוא פותח את הרצאתו: "לפני שנתחיל אני מבקש מכם לחייך, מכיוון שיהיו לכם מעט מאוד הזדמנויות לחייך בזמן שאדבר. אושר הוא נושא מאוד רציני".

בכריזמה כובשת ואנגלית עשירה הוא ממשיך ומדבר אל הקהל המרותק: "כולנו יודעים שהסיפור האנושי הוא סיפור של שינוי, אבל אסור לנו להתכחש לכך שהשינויים שאנחנו חווים כיום הם תוצאה של הכישלונות והפעולות הטיפשיות שלנו. השאיפה שלנו לשנות את גורלנו באמצעות פתרונות חומריים, הביאה את העולם למצב שבו ההישרדות שלנו הפכה לשאיפה בעצמה. ההישענות על צמיחה כלכלית מתמשכת, כזו שתספק את הרעב החומרני הבלתי נדלה שלנו, הרסה את מרבית מערכות החיים סביבנו. ומה שנשאר לא יישאר לעוד זמן רב. פעמוני האזהרה כבר פועלים: היבשה הופכת לים, הנחלים ליבשה, אנחנו חווים התפרצויות של איתני הטבע - הוריקנים, סופות, צונאמי, רעידות אדמה - בתדירות ועוצמה הולכות וגוברות, גם במקומות שמעולם לא חוו זאת קודם לכן. חקלאים כבר לא יכולים לסמוך על הידע שדורות רבים לפניהם נשענו עליו. הקרחונים נמסים, האוזון מחורר, האוויר הפך רעיל, המגוון הביולוגי מצטמק, ועם ההיכחדות של כל מין, חי או צומח, האדם חווה את ההיכחדות שלו עצמו. אנחנו בעיצומו של אסון אקולוגי, שממנו האנושות אולי לא תצליח להיחלץ.

"אנחנו מאומנים לחיות יחד כקהילות, זה הטבע שלנו. אבל הערים הפכו למקומות שבהם שכנים מתנהגים כזרים. הפשע עולה, התלות בסמים ובתחליפים פסיכיאטריים הפכה לפתרון שכיח עבור אנשים שלא מצליחים להתמודד עם הכישלונות הרוחניים, שהם מנת חלקה של החברה שלנו... בשביל רבים מאיתנו, הארכת תוחלת החיים היא בסך הכל הארכה של חיים חסרי כבוד".

גם על הפוליטיקה אמר טהינליי דברים חריפים: "גם כשהדמוקרטיה, מילת המפתח של העידן הנוכחי, פורחת באופן הצהרתי, היא מותירה אנשים רבים חסרי ישע אל מול הברוטליות השלטונית. אפילו במדינות הדמוקרטיות הוותיקות, האדם לא יכול למצוא מקור של השראה. ממשל טוב הוא נדיר.

"כל הדברים הללו מתרחשים בגלל המרדף שלנו אחר הצלחה חומרית. בגלל שאנחנו חושבים שהתפתחות היא רק צמיחת תמ"ג... כשבועת הנדל"ן התפוצצה והובילה למשבר הכלכלי, אנשים התחילו להבין כמה מזויף הוא העושר שלהם. הבתים, העבודות, המניות ואפילו השפיות שלהם, אבדו בן לילה.

"החברה שלנו איננה אחראית יותר על אמצעי הייצור שהיא עצמה יצרה. השוק לא נמצא תחת שליטתנו, ובמקום זאת הפכנו לעבדים של הביורוקרטיה הצרכנית. ככל שאנחנו הופכים צייתנים יותר, כך הכלכלה הופכת רודנית יותר".

וגם התחזיות שלו לא היו מנחמות במיוחד: "מה יקרה איתנו מחר, כשאנחנו יודעים כל כך מעט על עצמנו היום? האם אנחנו מוכנים לסכן את ההישרדות של דורות העתיד ואת החיים שלנו רק בשביל האפשרות לקנות עוד דברים שאנחנו לא באמת צריכים? אנחנו צריכים שינוי. אנחנו צריכים להשתנות. אסור לנו לקבל בהכנעה את הגורל שממתין לנו. אנחנו זקוקים באופן נואש לערכים מחודשים".

אחרי שהוא מותיר את שומעיו על ספו של ייאוש קיומי, מוכיח טהינליי שאינו רק נביא זעם, אלא גם בעל בשורה: בשורת ה"האושר הלאומי הגולמי". אושר על פי טהינליי אינו רק תיאור רגש סובייקטיבי של אדם זה או אחר. "אושר הוא מצב קיומי", הוא מסביר, "שאליו שואפים בני אדם לבדם והחברה כולה. מטרת הפיתוח בעולם צריכה להיות, אם כך, יצירת תנאים שיאפשרו השגה של אושר. מדד האושר מבוסס על האמונה שפיתוח חייב לשרת מטרה מסוימת, ולא להיות הליך אינסופי של צמיחה כלכלית מבודדת, כזו שאינה יכולה לשרוד ואינה מתאימה לקצב ההיכחדות של המשאבים הטבעיים. מדד האושר מבוסס על ההנחה שמצב קיומי כזה יכול להיות מושג רק כאשר צורכי הגוף מושגים באופן שוויוני בחברה, ועם נזק מועט ככל האפשר לכדור הארץ. הצלחה חומרית לא צריכה להגיע על חשבון תזונה רוחנית".

היום היה טוב

האל"ג של טהינליי מורכב מתשעה אלמנטים בסיסיים, שהמשותף להם הוא דאגה לרווחתם החומרית, הרוחנית והרגשית של בני האדם: דאגה לבריאות הפיזית, איכות חיים פסיכולוגית, ניהול זמן בריא (יחס נכון בין פעילויות מהנות לפעילויות פחות מהנות), ויטאליות קהילתית וחברתית, עושר תרבותי, שימור אקולוגי, אפשרות שווה לחינוך, חלוקה שוויונית של הכנסה, ממשל טוב. כל אחד מהקריטריונים הוא בעל משקל שווה לאחרים, והקריטריונים נשענים על 72 אינדיקטורים מדידים, שפותחו על ידי חוקרים שונים.

המדדים הכמותיים באל"ג יוצאים מנקודת הנחה שניתן לתרגם ביטויים רגשיים סובייקטיביים של כמות אנשים גדולה לכדי נתונים מדידים. בסקר אל"ג טיפוסי יישאלו הנסקרים למשל: מ-1 עד 10, עד כמה אתה בטוח בעבודתך? עד כמה אתה מרוצה מהממשלה שלך? עד כמה אתה מרגיש שייך לקהילה שלך? וכדומה. התשובות הופכות למספרים, שאותם בוחנים בהקשרים סטטיסטיים. בסקרי אל"ג מסוימים גילו למשל שככל ששיעור תמותת התינוקות במדינה מסוימת נמוך יותר, כך מספר האנשים שמעידים על אושרם הוא גבוה יותר, וכן הלאה.

"מדדים פיננסיים לבדם אינם מספרים את סיפור החברה שלנו", הכריז הפסיכולוג דניאל כהנמן, זוכה פרס הנובל לכלכלה, במסיבת עיתונאים ב-2004, שבה הציג לעולם מדד אושר שפיתח עם חוקרים נוספים. השיטה מבוססת על "מתודת רקונסטרוקציה של היום", שבה אנשים מתבקשים לרשום יומן יומיומי ולתאר בו את חייהם כסדרה של אפיזודות. האפיזודות הללו עוברות רדוקציה לכדי פעולות בסיסיות כמו קריאה, שטיפת כלים, פגישה עם חברים וכדומה. הנבחנים נדרשים להעניק "ציון שביעות רצון" בין 1 ל-6 על כל פעילות כזו, והסכום הכולל מחולק בכמות השעות שנדרשה עבורה. את התוצאות המספריות האלו החוקרים בודקים, משווים ומנתחים (ראו מסגרת).

היתרון בשיטה שפיתח כהנמן נעוץ בהזדמנות שהיא מעניקה להבין כיצד אפשר לעצב את היום כך שיגרום ליותר אושר. לזה בדיוק הכוונה בעיקרון השלישי מתוך התשעה של האל"ג - ניהול זמן בריא. "האל"ג נותן הבנה טובה ועמוקה יותר על ההשלכות של מדיניות זו או אחרת על איכות חייהם של האזרחים מאשר כל מדד כלכלי אחר", סיכם כהנמן.

ג'יגמה יוזר טהינליי. מטרת הפיתוח בעולם צריכה להיות יצירת תנאים שיאפשרו השגה של אושר
ג'יגמה יוזר טהינליי. מטרת הפיתוח בעולם צריכה להיות יצירת תנאים שיאפשרו השגה של אושר . צילום: גטי אימג'ס

אולם, חסרונה של מתודת "הרקונסטרוקציה של היום" טמון בכמות הקטנה יחסית של נבחנים שאפשר לבדוק בכל פעם. על חיסרון זה בדיוק מבקש לענות הפיתוח האחרון במדד, שפורסם ב-2006 על ידי הפרופסור האמריקאי מד ג'ונס, נשיא המכון הבינלאומי לניהול (IIM) בארצות הברית. ג'ונס קבע כי ניתן להעריך את מידת האושר של מדינה מסוימת על פי הממוצע הכולל לנפש של הקריטריונים הבאים (ובכך להגדיל את מספר הנבדקים):

1. חוסן כלכלי: שנמדד באמצעות סקר ישיר וניתוח סטטיסטי של מידת הצריכה במדינה, היחס בין הכנסה ממוצעת למחירי השוק ושוויון בחלוקת ההכנסות.

2. חוסן סביבתי: נמדד באמצעות ניתוח סטטיסטי של מדדים סביבתיים כמו זיהום אוויר, זיהום רעש ותחבורה.

3. איכות חיים פיזית: שיעור מחלות, שיעור תמותה וגישה ציבורית לרפואה.

4. איכות חיים נפשית: שימוש בתרופות פסיכיאטריות אנטי-דיכאוניות, שיעור חולים פסיכיאטריים.

5. יציבות במקום העבודה: שיעור מחוסרי העבודה, תכיפות החלפת מקום העבודה ומספר התביעות בבתי דין לעבודה.

6. איכות חיים חברתית: אפליה, ביטחון אישי, אחוז גירושים, תלונות על אלימות בבית, תביעות בבתי דין למשפחה, תביעות ציבוריות (בג"ץ) ואחוז פשיעה.

7. יציבות פוליטית: איכות הדמוקרטיה, החופש האישי והקונפליקטים הפנימיים והחיצוניים, תכיפות של חילופי ממשל וסקרי שביעות רצון מהשלטון.

עכבר הניסויים המרכזי של שיטה זו הוא כמובן בהוטן. מאז שהפכה לדמוקרטיה, כל מדיניות ממשלתית עוברת תהליך סריקה על ידי ועדת אל"ג. אם המדיניות מקבלת דירוג אושר שלילי - היא אינה יוצאת לפועל; אם דירוג האושר נמוך, היא שבה אל הממשלה למקצה שיפורים.

השימוש המשמעותי ביותר במדד יושם עבור תוכנית החומש האחרונה לפיתוח בהוטן. בכלים של מדד האושר נבחנו ההשפעות האפשריות של תוכנית בת חמש שנים, שכללה יעדים כמו הגדלת מספר התיירים והקמת שני שדות תעופה לאומיים נוספים. התוכנית יצאה לדרך ב-2008 רק אחרי שעברה סריקת אל"ג משביעת רצון.

מלך בהוטן ורעייתו המלכה
מלך בהוטן ורעייתו המלכה. צילום: גטי אימג'ס

באוגוסט 2010 פירסם מכון הסקרים גאלופ את תוצאות מחקר אל"ג שנערך בשנים 2006-2009 ב-155 מדינות שונות (בהוטן לא נכללה בסקר הזה). ישראלים ודאי יופתעו לשמוע שישראל דורגה במקום התשיעי המאושר, אחרי קנדה ולפני שווייץ. 62 אחוז מהנשאלים בישראל העידו שהם מאושרים, 36 אחוז העידו שהם לא מאושרים ולא אומללים ו-3 אחוזים העידו שהם אומללים. אל ששת המקומות הראשונים הגיעו דנמרק, פינלנד, נורווגיה, שוודיה, הולנד וניו זילנד. אחריהן הפתיעה במקום השביעי קוסטה ריקה. ארצות הברית הגיעה למקום ה-15.

חיוך עולמי

לפני שנבחר לראשות הממשלה, כיהן טהינליי כשר החוץ ושר התרבות של בהוטן. כשר החוץ הקדיש את עיקר מרצו לקידום מדד האושר בעולם, ועשה זאת בהצלחה רבה: ביולי האחרון אימצה האסיפה הכללית של האו"ם את הקביעה כי "אושר הוא אינדיקטור לפיתוח", וקראה למדינות החברות בה לכלול בתוכניות הפיתוח ובמדיניות הציבורית שלהן את "מדד האושר כגישה הוליסטית ובת קיימא".

באביב הקרוב יתקיים באו"ם דיון - אותו ינחה טהינליי בשיתוף חוקרים ממכון כדור הארץ של אוניברסיטת קולומביה ומדענים מובילים מרחבי העולם - על דרכים ליישום מדד האושר בעולם. "באמצעות אימוץ המסקנה הזאת, 139 מדינות", אומר טהינליי בהתלהבות, "התחייבו לערוך שינויים הכרחיים בתנאים המדיניים, הפוליטיים, החברתיים והכלכליים שלהם על מנת לאפשר את ההשגה של אושר עבור אזרחיהן בתוך סביבה שוחרת שלום ויציבה".

עשו לנו לייק בפייסבוק ומיטב הכתבות של "הארץ" יגיעו ישירות אליכם

האו"ם אינו לבד. בספטמבר 2009 קרא נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, ל"מהפכה סטטיסטית שתניח בצד את דת המספרים". הוא ייסד קבוצת חשיבה המונה 20 מומחים בינלאומיים שתלמד את חסרונות הפרדיגמה הקונבנציונלית לפיתוח; ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, מנסה לקדם עיקרון של "איכות חיים אנושית" תוך שימוש באינדיקטורים של מדד האושר; ממשלות גרמניה, איטליה, קנדה וארצות הברית הזמינו בשנים האחרונות סקרים ומחקרים בדבר האושר של אזרחיהן; נשיאת ברזיל, דילמה רוסף, וגם קודמה בתפקיד, לואיז אינסיו דה סילבה (לולה), הזכירו את מדד האושר בקמפיין הבחירות המנצח שלהם; בהודו נבחר ראש הממשלה הנוכחי, מאנמוהאן סינג, אחרי שחרת על דגלו את קידום האושר במדינה; קבוצה של פילוסופים פוליטיים מקנדה מקדמת בשנים האחרונות יוזמה שתכלול את "הזכות לאושר" כחלק מזכויות האדם הטבעיות, ממש כמו הזכות לחיים או הזכות לשוויון; ב-2007 העניק האיחוד האירופי לכנס כלכלי שבו השתתפו כל מדינות האיחוד את הכותרת "מעבר לתמ"ג". ההבנה כי התמ"ג מוגבל וכי נדרשת לו חלופה הולכת ומתפשטת.

המפגינים ברחבי העולם, גם אם אינם מנסחים זאת בדיוק כך, כועסים על העובדה שהתמ"ג מחשב את הרווחים הכלכליים מפרויקטים שונים לפיתוח כחלק מהכנסות המדינה, בעוד שבפועל עיקרם מגיעים לידיים פרטיות. אבל מן העבר השני, הוא לא מחשב את הנזק הסביבתי שגורמים הפרויקטים האלו, שמשולם על ידי כולנו. חיסרון בולט נוסף בתמ"ג מצוי בעובדה שהוא מחשב רק את כמות הסחורות בעלות הערך הכלכלי במדינה, ולא מכליל בתוכו ערכים חברתיים, תרבותיים, סביבתיים ורוחניים כמו התנדבות בקהילה, עיסוק בתחביבים או טיולים בטבע - אלמנטים בעלי השפעה גדולה על איכות החיים.

הטיעון הזה מוביל אל החלק הסרקסטי ביותר בתמ"ג - היעדרם הזועק של המשאבים הטבעיים ממנו, כאילו שבני האדם חיים בוואקום ללא אטמוספירה, צמחייה, הרים, מים או בעלי חיים.

תומכי התמ"ג מצדם טוענים שחרף חסרונותיו, הוא בכל זאת עדיף על מדד האושר. לטענתם, ההתבססות של מדד האושר על שיפוטים סובייקטיביים היא מסוכנת. ממשלות יכולות להגדיר לנוחיותן מהו אושר לאומי גולמי, ולהעניק לו סט קריטריונים שישרת את האינטרסים שלהם. רק דמיינו לכם את רוסיה הקומוניסטית מפרסמת מדדי אל"ג עבור מדינות חבר המדינות שהיו תחת שליטתה.

ביקורת נוספת נגד האל"ג מצביעה על כך שקשה להשוות בין איכויות חיים במדינות שונות - ההגדרה של איכות חיים עבור חקלאי סיני אינה זהה להגדרה של אותו המושג עבור אשת פרסום פאריסאית, למשל. אם מעמידים את שני המדדים, התמ"ג והאל"ג, זה מול זה, מבינים שהחולשה של האחד היא חוסנו של האחר. בעוד שמדד האושר הוא סובייקטיבי (לטובה ולרעה), מדד התוצר הגולמי הוא אובייקטיבי (לטובה ולרעה).

את הביקורות כנגד האל"ג טהינליי מכיר היטב. "נכון שהאל"ג הוא סובייקטיבי", הוא אומר, "אבל אני מזכיר לך שלאחרונה היינו עדים לחוסר היכולת של המדדים הכלכליים האחרים לחזות את תהפוכות השוק. מה שמתרחש עכשיו בארצות הברית הוא ההוכחה לחוסר המהימנות של הכלכלה המבוססת על צמיחה. איש לא יודע אם ארצות הברית יוצאת מהמשבר או רק שוקעת עמוק יותר. גם האירופים יכולים רק לנחש את האפשרויות השונות שהכוחות הבלתי נראים של השוק מובילים אותם אליהן. סביר להניח שזה יהיה לתוך משבר כלכלי עתיר ממדים. הכוחות הללו עומדים כנראה להרוס גם את הכלכלות העולות של סין, הודו וברזיל. אם התמ"ג הוא מדד כל כך טוב של מדיניות, איך זה שהגענו למצב הגלובלי הזה?"

התמ"ג אולי אינו מדד טוב, אבל הוא בהחלט גלובלי. אפשר לבחון באמצעותו מדינות נוצריות, מוסלמיות או בודהיסטיות. אולי האל"ג מתאים רק להשקפת עולם ואורח חיים בודהיסטיים?

"תשעת האינדיקטורים של האל"ג אינם קשורים לבודהיזם, הם קשורים לחברה האנושית. מדד האושר מדבר על ערכים אנושיים בסיסיים. מדובר בקידום מערכות יחסים, חיים הרמוניים עם הטבע, ערכים של ממשל טוב ודמוקרטיה. פיתחנו את האינדיקטורים האלו בגלל העניין הגלובלי שמדד האושר העלה, וזה נעשה תוך שיתוף פעולה עם אקדמאים, זוכי פרס נובל, כלכלנים והוגי דעות מכל העולם ומכל הדתות והתרבויות".

כיצד האל"ג בא לידי ביטוי בחיי היומיום בבהוטן?

"הכנסנו לתוכנית הלימודים את ערכי מדד האושר כדי שהנוער יבין במה מדובר, והתוצאות מאוד מבטיחות. לא מזמן הזמנתי אל משרד ראש הממשלה 16 תלמידים מכיתות יא'-יב' כדי לשמוע את דעתם על ערכי מדד האושר. הם סיפרו לי שהם מרגישים שהמורים שלהם השתנו מאז שהם התחילו ללמד את הנושא, הם הפכו עדינים יותר. אחת התלמידות סיפרה שבעבר נהגה לענוד שרשרת זהב, שאמה נתנה לה במתנה ליום ההולדת. 'מאז שלמדנו על מדד האושר אני לא עונדת אותה יותר, כי הבנתי שבזמן שאני עונדת את השרשרת כסמל לאהבה של אמי, היא גם עלולה להיות מושא לקנאה בעיני מי שלא יכולים להרשות לעצמם שרשרת זהב. אולי חלק מהחברים שלי חושבים שלהורים שלהם פחות אכפת מהם'.

"היה ילד שסיפר שהוא לא ידע קודם לכן שהוא כל כך עשיר. שאלתי אותו 'עשיר במה?' והוא ענה 'עשיר במשפחה. אני בן יחיד, אבל עכשיו גיליתי שיש לי המון אחים ואחיות (בבהוטן מתייחסים לבני דודים כאל אחים ואחיות) וזה הופך אותי לעשיר'. תלמיד אחר סיפר שמגרש החניה בבית הספר לא היה גדול מספיק עבור כל המכוניות של ההורים שהביאו תלמידים בבוקר ואספו אותם בצהריים. אבל עכשיו החניון ריק בגלל שהתלמידים מתעקשים ללכת ברגל, ובכך להעמיק את הקשר שלהם עם תלמידים אחרים ועם הסביבה שלהם".

טהינליי גאה מאוד בכך שכל בתי הספר בבהוטן הם בעלי טביעת רגל אקולוגית מינימלית. החשמל מתקבל מאנרגיה מתחדשת, האשפה ממוחזרת במלואה ואת מרבית מרכיבי ארוחות הצהריים מגדלים התלמידים בחצר בית הספר. פרט מעניין נוסף במערכת החינוך הבהוטנית הוא הרוטציה של המורים בין בתי הספר השונים. כל כמה שנים מחויבים המורים לעבור ללמד בבית ספר אחר מזה שלימדו בו, כדי שייווצר שוויון ברמת החינוך.

האם היתה התנגדות להכנסה של מדד האושר בבהוטן?

"לא, אבל אני חייב להיות כן איתך - הסיבה העיקרית לחוסר ההתנגדות טמונה בעובדה שאנחנו כמדינה, כעם וכאינדיבידואלים לא הגענו רחוק כל כך כמו המדינות המפותחות והמתועשות במסלול ההתקדמות החומרית והפיתוח הכלכלי. היינו תמיד זהירים מאוד והממשל תמיד ניסה לחתור לאיזון. זאת אומרת שבפועל יישמנו את מדד האושר גם בלי לכנות אותו כך".

בהוטן היא דמוקרטיה בת שלוש שנים. איך זה הולך?

"הולך בסדר גמור, וככה אומרים גם מבקרים ממקומות אחרים. אני חושב שזו הצלחה. כל האלמנטים החוקיים והמוסדות השונים כבר במקומם. יש הפרדת רשויות ומערכת תקשורת עצמאית. החברה האזרחית בבהוטן הולכת ותופסת תפקיד גדול יותר בקביעת המדיניות ואני באופן אישי מוצא באנשי מקצוע, שאינם חלק מהממשלה, דבר מועיל מאוד לשלטון".

את ההרצאה הסוחפת בפני הארכיטקטים מסיים טהינליי בפנייה ישירה: "אני רואה בכם הארכיטקטים קוסמים שמעצבים את מרחב החיים שלנו. לצערי, לא היתה לי הזדמנות ללמוד ארכיטקטורה, אבל מה שאני כן יכול לעשות כאדם שהחיים שלו מותנים על ידי היצירות שלכם, הוא לשאול אתכם שאלות שמעסיקות אותי לעתים קרובות: מה יכול להיות תפקיד הארכיטקטים בתוך פריזמת האושר הלאומי הגולמי? מה יגידו הדורות הבאים על הדאגה שלנו לסביבה הטבעית כפי שהיא באה לידי ביטוי בעבודותיכם? האם זה אפשרי ליצור סט קריטריונים אחיד עבור כל האדריכלים בעולם, כזה שיגרום לצמצום השימוש במשאבים שאינם מתכלים ויביא לבנייה חסכונית, מוסרית ובת קיימא? האם הערים שאתם מתכננים יכולות להיבנות כך שלא יגרמו לנו להפעיל את יצר ההישרדות האפל שלנו, אלא במקום זאת יציעו חוש אחריות ושייכות? האם ממשיכנו יביטו על הדור שלנו כעל זה שהיתה לו הזכות הנדירה לבחור במסלול שייטיב עם כולנו ואכן בחר בה, או שמא נהיה הדור שנכשל לבחור והמיט על כולנו אסון?"

אחרי שתיקה רבת משמעות, הקהל מבין שההרצאה הסתיימה. הוא נעמד על רגליו ומריע דקות ארוכות. כשמחיאות הכפיים שוככות מעט, אומר טהינליי: "תודה רבה. עכשיו אפשר לחזור לחייך".*

בהוטן - תעודת זהות

אוכלוסייה: 708,427 בני אדם

דת: 75 אחוז בודהיסטים, 25 הינדואים

שפה: דיאלקטים של בהוטנית

אוכלוסייה שמתגוררת בערים: 35 אחוזים

אורך חיים ממוצע: 67.3 שנה

ידיעת קרוא וכתוב: 47 אחוזים

כלכלה: 60 אחוזים מבוססת על חקלאות

תמ"ג לנפש: 5,500 דולר (מקום 141 בעולם)

שיעור אבטלה: 4 אחוזים (מקום 35 בעולם)

שיעור עשירון תחתון: 2.3 אחוזים

שיעור עשירון עליון: 37.6 אחוזים

לא רק גן עדן

בהוטן אולי נשמעת כמו גן עדן, אבל לא תמיד, ולא לכולם. בשנים 92'-96' גירש צבא בהוטן חמישית מאוכלוסיית המדינה בשם "עקרון השימור של התרבות והזהות הטיבטית-בודהיסטית". למעלה מ-107 אלף בהוטנים ממוצא נפאלי, הינדואים, גורשו ממולדתם ונאלצו להשתכן בשבעה מחנות פליטים על גבולה המזרחי של נפאל. ב-2008 הכריזו ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, דנמרק, הולנד ונורווגיה שהן מסכימות לקבל את הפליטים, ואלו עברו בהדרגה ממחנות הפליטים אל המדינות המארחות כדי לנסות להתחיל את חייהם מחדש.

החלק המאושר של היום

מבחן האושר הגדול ביותר שערכו פרופ' דניאל כהנמן ושותפיו התבצע בקרב 909 נשים אמריקאיות עובדות. הנבחנות נדרשו לכתוב יומן המתאר את סדר יומן כסדרה של אפיזודות. אלו נותחו והתגלה כי הן מכילות 28 פעולות שונות. השלב הבא היה בדיקת שביעות רצונן לגבי הפעולות הללו על ידי הענקת ציונים בין 1 ל-6 עבור כל פעילות. התוצאות הראו שבראש רשימת ההנאה היו סקס, הירגעות עם חברים וארוחת צהריים עם עמיתים. בתחתיתה, אלו שגרמו הכי פחות אושר, היו הגעה למקום העבודה, עבודות בית וקשר עם הבוס.

הטיפול בילדים היה אחד מהפעולות הפחות מהנות עבור הנשים, אף על פי שבשיחות בעל פה הן דיווחו ברובן כי הילדים הם מקור האושר הגדול ביותר בחייהן.

עוד עלה מהמחקר שלאיכות השינה יש השפעה גדולה על הנאה מהחיים. נשים שישנו שינה לא איכותית, נהנו מהיום שלהן כמו שאשה ממוצעת נהנית לנסוע למקום העבודה. לעומת זאת, נשים שישנות טוב באופן כללי, נהנו מהיום שלהן כמו שאשה ממוצעת נהנית לצפות בטלוויזיה. פרופ' נורברט שוורץ, שותף במחקר מאוניברסיטת מישיגן, אמר על כך: "גילינו שהשכר משפיע פחות על האושר מאשר שינה איכותית. לאור הממצא הזה, הייתי ממליץ לנשים להשקיע יותר אנרגיה באפשרות לישון טוב, מאשר באפשרות להרוויח יותר".




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 קראתי את הכתבה פעמיים: היכן הראיון? יעל
  • 13:33
  • 11.11.11

האם פספסתי פה משהו? היכן הראיון שמובטח בכותרת?

  •   צודקת חנן
    • 14:14
    • 11.11.11

    חבל שזה חסר, הוא לא מרבה לפנות לציבור.
    ראיתי את ראש ממשלת בהוטן נואם בעצרת האום לפני חודש. הם מיישמים תפיסת עולם מדהימה - אפשר ללמוד מהם הרבה, אפשר למצוא את הנאום באתר העצרת.

  •   אל תגידי להם מה לכתוב בכותרת ומה בתוכן, פה זה עיתון ועושים כאן מה שרוצים. וכחומר למחשבה, אולי התוכן מפוברק ורק הכותרת נכונה. תחשבו על זה  (לת) אני
    • 09:14
    • 12.11.11

  •   הראיון נמצא בכתבה- תקראי פעה שלישית :)  (לת) גלי
    • 12:13
    • 12.11.11

  •   האמנם קראתם? יש ראיון הוא פשוט קצר. מתחיל בשורה: ראובן
    • 15:29
    • 12.11.11

    האם היתה התנגדות להכנסה של מדד האושר בבהוטן?
    מן הסתם רק חלק קטן מהראיון המלא

  •   הראיון נערך בטוקיו, לשם הגיע המראין כדי לפגוש את מר טהינליי. יודעת לקרוא
    • 13:11
    • 25.11.11

    המראיין גם תאר את מר טהינליי שהרצה מול 5000 ארכיטקטים. .. בטוקיו.

    מקווה שהבנת.

  •   וגם את מר קג'טי נגהי  (לת) בס
    • 17:49
    • 25.11.11

  •   אם המדד להבדלה בין ראיון לדיווח על נאום מצוי במקום שבו נשאלת שאלה שהמרואיין אולי ענה עליה - אז תחילת הראיון כבר קודמת יותר ומתחילה בשאלה "כיצד האל"ג בא לידי ביטוי בחיי היומיום בבהוטן?"  (לת) עוד קודם לכן?
    • 19:21
    • 30.11.11

02 אושר והנאה הם דברים שונים!... אביב
  • 06:12
  • 12.11.11

העובדה שקשה ומתיש לטפל בפועל בילדים, אינה סותרת כלל וכלל את העובדה שעבור הורים רבים ילדיהם הם האוצר היקר ביותר ומקור האושר הגדול ביותר.

03 תודה על הכתבה.  (לת) ישי
  • 09:59
  • 12.11.11

04 כתבה מעניינת מאד. רמי
  • 10:54
  • 12.11.11

תודה לכם על הכתבה המעניינת.
בהחלט היה מפתיע לקרוא שישראל דורגה שישית במדד האושר.

05 כתבה מרתקת, בדיוק כמו המדינה כולה ובדיוק כמו דת הבודהיזם. אוהד
  • 11:08
  • 12.11.11

1# צודקת, למרות שיש בכתבה שתי שאלות שהכתבת שואלת ונענית.

06 בנוגע ל-7 המדדים לאושר בכתבה: עמית
  • 11:10
  • 12.11.11

הפרופסור שכח להוסיף עוד מדד אחד, שרלוונטי למדינות כמו ישראל: יציבות ביטחונית

07 אם כל כך טוב, למה הנסיך רצח את משפחתו? (לפני שנתיים שלוש)  (לת) בהוטני - הדרקון השואג
  • 11:39
  • 12.11.11

08 דברים חשובים ונפלאים-להביא אותו לרוטשילד-בישראל יש שיבוש גם מצד האוכלוסיה ירמיהו
  • 12:12
  • 12.11.11

למשל על העיניין הבא יענו הישראלים בחיוב
"האם אנחנו מוכנים לסכן את ההישרדות של דורות העתיד ואת החיים שלנו רק בשביל האפשרות לקנות עוד דברים שאנחנו לא באמת צריכים?"
גם אם הם יענו בשלילה רובם יפעלו כך בפועל
ורק השבוע עלה לכותרות ים המלח הניכחד כתוצאה משימוש יתר של משאב המים---שהרי הצמיחה הלאומנית והצרכנית היא פרה מאוד קדושה בישראל

כנאמר בכתבה ישראל היגיע למקום גבוה במדד האושר
אז מה קורה כאן ואיך זה מתחבר למחאה(המאוד משמעותית)
לדעתי לפני כל המדדים יש את מדד השפיות והאמת
בחברה בה אין שפיות נפשית אין הגיון ואנשים מונעים מפחדים מפרנויה ומטראומה כל העסק מתעוות ובכלל אם תשאלו איך האדם
טרם היגיע לניהול חייו בצורה אופטימלית כאן התשובה
אנשי הכוח והשליטה דואגים לטראומה ולפחד לאשמה ולבושה כדי לשלוט
כדי למכר ולסמם את מירב האוכלוסיה בדיוק כמו שהפאודליזם שימר בריונות מול הנתינים המפוחדים שהיו זקוקים להגנת הפאודל
וזה מתחבר לחברות של מהגרים שהן במהותן שורדות תלושות ומרוב
דאגה להמשכיותן (ואף לנצחיותן כמו ישראל)הם גורמות לגהנום עכשיו ומשקרות את מהות קיומן אלו הן חברות של אכול ושגול כי אין מחר
או חברות במצור ובפחד קיומי כמו ישראל
אח"כ מטעמים פטריוטים וצבועים הם יטענו שהם מאושרים
קחו למשל את נושא החברות הישראלית והחום של הישראלים
זה מיתוס שיקרי שצמח בפלמ"ח ובמילואים כשבתכלס ישראלי לישראלי זאב
ויחסי האנוש בכל התחומים רוויים באלימות ובחזיריות
ומעל הכל דמוקרטיה ושלום אם אין הבנה בסיסית של זכות כל אדם
לחיי כבוד לחיי שלום ואם במובלע אך באפקטיביות יש לגיטמציה לגזענות
ולאומנות שמיצרות שתלטנות דיכוי גזל כיבוש התנחלות ....על עם אחר
אז הנורמה הזאת מחלחלת ליחס לכל חלש וכשכל זה כאמור נעשה בנורמה
של שקרנות ותחמנות אז אנשים ימשיכו למכור הכל
וימשיכו לדרוך על אחרים ולהרוס את הענף עליו אנחנו יושבים לטובת "הישרדותם האפילה"---הפרמיטיבית!!!
ויש עוד אמונה/הוויה אנושית שכפי הנראה משמעותית לנ"ל
וזה הצורך בשליטה -מה שקשור לחברות תלושות שנמצאות בסכנת קיום(או שהן מאמינות בזה) אמונה זאת נטועה יותר בדתות המונוטאיסטיות מאשר במזחיות

  •   ירמיהו ובהוטן חנן שליב
    • 21:31
    • 13.11.11

    צודק מאד ירמיהו ודווקא בכך מסביר מדוע המאמר כה חשוב ,מאיר עניים ומחשבות.כל הכבוד לבהוטן ואזרחיה.הלוואי שנדע ללמוד מהם דבר או שניים ובעיקר להיות מסוגלים להפנים באמת את מהותו של המושג "אושר לאומי".

  •   כשיש פחד ביטחוני שאר הדברים פחות חשובים נעמה
    • 13:13
    • 14.11.11

    ישראלים שרגילים לחיות במצב של מלחמה ואיומים ביטחוניים פחות חושבים על איכות האויר והמים שהם שותים.
    מרבית האזרחים מעל גיל 18 השתתפו ישירות במלחמה אחת או יותר , חוו מצב בו ביתם מותקף בטילים כאלו או אחרים או חששו מנסיעה באוטובוסים והליכה למקומות ציבוריים.
    כך שכיום שהמצב הבטחוני סביר ( ממש רחוק מטוב) לא פלא שאנחנו יודעים להעריך את מה שיש.
    כידוע אין רק טוב בלי רע. קיומו של הרע הוא זה המדגיש את הטוב. נראה לכם שהשוויצרים מעריכים את זה שאין להם מלחמה ואויבים?

09 כן ירבו כתבות איכותיות כאלה. תודה.  (לת) פרנה
  • 12:19
  • 12.11.11

10 "107 אלף בהוטנים ממוצא נפאלי, הינדואים, גורשו ממולדתם"  (לת) מדובר במדינה גזענית
  • 12:32
  • 12.11.11

11 טוקבקים זה כמו לקרוא את עיתון השבת ביחד עם עוד עשרים איש  (לת) יעלה
  • 13:27
  • 12.11.11

12 מעניין מאוד! תודה רבה!  (לת) אילן
  • 15:54
  • 12.11.11

13 לקנא בהם (בבהוטנים), זה הכיוון שביבי לוקח אותנו, לא?  (לת) BlackMamba
  • 16:48
  • 12.11.11

14 השפה המקומית בבהוטן מרים
  • 17:58
  • 12.11.11

השפה המקומית הרשמית נקראת דזונגקהה, ויש הרבה דיאלקטים שונות בכמעט כל עמק.
ההוראה בבתי ספר היא באנגלית בכל המקצועות, בנוסף מלמדים דזונגקהה.

15 מורכבות האושר סטפן
  • 18:02
  • 12.11.11

שאלה שצריכה להעסיק כל אחד ואחת. כתבה מרתקת, תודה!

16 כתבה מעולה. בזמן שאנחנו עוסקים בזוטות כמו מאבקים בליכוד העולם נהרס....  (לת) מעולה!
  • 19:16
  • 12.11.11

17 נקווה שהעולם ייאמץ את זה לפני שיהיה מאוחר מידי  (לת) אא
  • 19:49
  • 12.11.11

18 מפריעה לשכנים. לא כל אחד מצליח לשים את הראש על הכרית ולהרדם כשאיכות השינה שלי
  • 20:03
  • 12.11.11

למרות שעל פניו נדמה שמי שמרויח טוב יעשה זאת ביתר הצלחה.וזה בודאי לא ענין תורשתי אלא סביבתי. במיוחד כשתבואי אל ליברמן הוא יגיד לך
מה זה הבוטן הזה.

19 זה יפה. אם כי לא בטוח שהבהוטנים בדיוק מתכוונים לאושר א"ק
  • 20:07
  • 12.11.11

כמו שמתכוונים אליו בדרך כלל במערב. הכוונה, כפי שעולה מהכתבה היא למידת הרווחה הנפשית שהממשל יכול להציע לתושבים שלו. לקרוא לזה אושר, זה סוג של פופוליזם. אושר הוא מצב סובייקטיבי. הוא לא תלוי תמיד בתנאים הישירים וישראל היא דוגמא מצוינת: בעיות כלכליות וחברתיות, ממשל בעייתי ביותר, איומי מלחמה וטרור, ויחד עם זה הישראלים מאושרים באופן שמנותק לכאורה מהמציאות הסובבת אותם.
וזה כשלעצמו שווה מחקר.

  •   הדיסוננס הקוגניטיבי הישראלי הוא שקרנות המלווה את האובססיה הפרנואידית של עם הבכי רע ש
    • 20:08
    • 19.11.11

    עם הנצח שאוכל ושוגל בלי לראות את המחר
    או הבחירה לחיות על החרב ביחד עם אי הפראייריות ביחד עם
    הפינוק והאמריקאיות הפטריוטיות המנוולת
    הצדקנות והגוליית שמעמיד פני דוד
    בקיצור עם ישראל הוא שקרן אין כמוהו ההעמדת פנים
    רק לדוגמא כמה חשובה לעם ישראל ההסברה אבל הוא ממש לא חושב לשנות את מעשיו או אפילו לבחון ולבקר אותם
    במקרה הורשע האעזרח מס 1 של ישראל כאנס וכשקרן
    וזה ראי מאוד משקף ומהימן לכלל העם שבטוח שפשעיו הם בכלל
    מעשי צדקה וגם אין לו ברירה ובכלל סתם שופכים את דמו
    כלפי חוץ הישראלי מאושר ויש לו המון חברים
    אח"כ מתברר שהוא מלך הבכינים ואין לו בעייה לדרוך על חבריו

  •   כל מילה שלך נכונה אמיר
    • 07:06
    • 27.11.11

    אין מילים, העם הזה הכי צבוע שיש כל אחד חושב שפשעיו הוא מעשה צדקה אבל אם אחר עושה משהו הוא פוסל אותו, מרכל ואפילו מחרים אותו במקרים מסויימים, רק לברוח מפה

  •   השנאה אוכלת אותך....לך לפסיכולוג  (לת) משוחרר מהשנאה של החברה הישראלית
    • 05:43
    • 29.11.12

20 עשירון עליון 36.7%? מה זה בדיוק אומר? האם עשירון זה לא 10%?  (לת) חנן
  • 21:03
  • 12.11.11

  •   עשירון עליון עופר
    • 21:04
    • 13.11.11

    ע36% עשירון עליון, זה אומר שלשלושים ושש אחוז מהאוכלוסיה יש שכר גבוהה, עשירון עליון זה עשרת האחוזים של גובהה המשכורת, לא של כמות האנשים.

21 אורך חיים ממוצע: 67.3 שנה? -לא משתלם להיות מאושר-  (לת) רם
  • 22:37
  • 12.11.11

22 תוחלת חיים של 67 שנים טומנת בחובה טרגדיות וסבל רב ביולוג
  • 22:44
  • 12.11.11

זה לרוב מעיד על תמותת יולדות, תינוקות וילדים גבוהה ואי-נגישות לרפואה של חלקים גדולים של האוכלוסיה. אם בישראל חולי סרטן מפגינים על תרופה יקרה שמאריכה חיים בחצי שנה שם רוב האוכלוסיה לא תקבל טיפול שיניים מרופא שיניים ועל טיפול בסרטן אין מה לדבר

23 סוד הקסם לאושר של בהוטן - היעדר מוסלמים בסביבה הקרובה למדינה !  (לת) אלון
  • 07:25
  • 13.11.11

24 גן עדן Edna
  • 17:42
  • 13.11.11

אני כרגע בבהוטן במשלחת רפואית ונהנת ממדינה עניהולא מתקדמת בהמון מובנים אך עם מראות מדהימים...תחושת חופש מדהימה.. אנשים נעימים וצנועים ומדהים לגלות שהפנינה הזו כאן ממש ליד....טוב לא ממש אבל כמה שעות ואנחנו שם....מומלץ בחום!!!! 

25 תודה על כתבה מצויינת וראיון מעולה עם אדם מרתק. כן ירבו  (לת) חוני המעגל פינות
  • 08:29
  • 17.11.11

26 היגיע הזמן לעצור את הרכבת... עינת גבע, מכון אדלר
  • 17:56
  • 18.11.11

היגיע הזמן שכפרטים וכאנושות נעצור ונבנה לעצמנו עמוד אש, מצפן, סט ערכים לאורו אנו רוצים לחנך את ילדינו ולחיות. בלי שנתכוון, בלי שנרגיש החומריות השתלטה כמעט על כל חלקה טובה. אין ספק, שנוחיות כלכלית עוזרת לחיות חיי רווחה יחד עם זאת, שווה לחשוב מה אנו יכולים לתרום לחברה אנושית של פרטים מאושרים יותר. אהבתי את הרעיון של ניהול זמן בריא, של התמקדות במערות יחסים תומכות ומעצימות. דרך נוספת לאשר הינה דאגה לאחרים, לבני אדם ולטבע כשאנו דואגים לאחרים אנו דואגים גם לעצמנו, אנו רקמה אנושית חיה אחת. תלויים ומושפעים אחד מהשני. היגיע הזמן לעצור את הרכבת, את המרוץ ולבדוק מה באמת חשוב לנו בחיים? מה עשוי לקדם את שלוותנו הנפשית? את איכות חיינו? את התחושה שאנחנו משמעותיים? מועילים? ותורמים? בברכת ימים מאושרים, עינת גבע, מכון אדלר.

  •   נכון עינת, אבל איך לעצור רכבת שנהגיה ומכווניה דוהרים מבלי לשעות לאורות אדומים !?  (לת) מי יעצור אותה ואיך???
    • 12:32
    • 19.11.11

  •   אנחנו נשנה. איך? נשנה את ההתנהגות שלנו. נראה שאנו לא צריכים את כל מה שמוכרים לנו
    • 04:45
    • 26.11.11

    נצרוך פחות. נשנה הרגלים ונורמות. נחשוב יותר על כל מה שאנו מייצרים, צורכים וזורקים לפח. נחשוב על מערכות היחסים שלנו. נשים פס על המערכת: לא נצרוך. לא נאכל מוצרי חלב, נגדל מזון לבד עד כמה שניתן. לא נתחסן. לא נאמין לכל השקרים שמוכרים לנו.

  •   תפרטי איך עושים את זה  (לת) דן
    • 04:58
    • 01.10.12

27 כתבה מעולה . תודה למערכת הארץ .ראויה למיקום מרכזי יותר מסוף שבוע כדי שכל אחד יקרא-וירגיע
  • 12:29
  • 19.11.11

במדינה כשלנו כשכל החדשות ,כמעט כל חצי שעה , נפתחות באיום האירני וברגע הקרוב (כך מבטיחים לנו) תפרוץ ה מ ל ח מה , כששר הביטחון "מרגיע" שלא יהיו 50000 הרוגים , ויורד ונעצר ב-500!- אז לא פלא שאנו חיים בלחץ אדיר, ממנו נגזרות כל התנהגותינו. אז חשוב לקרוא על הדרך לאושר- ולהתחיל פשוט לחייך יותר...

  •   אם אנו פוחדים ממלחמות, מדוע איננו מצביעים למפלגות הפועלות להתפיסות עם שכנינו, למשל למר"ץ אלי
    • 15:10
    • 26.11.11

    אינני מבין מדוע עניי ישראל מצביעים לליכוד ולש"ס המובילות קו לוחמני ומאפשרות את הקפיטליזם החזירי . אינני מבין מדוע איננו מנסים מו"מ עם הפלשתינאים. אם נהיה מוכנים לפשרות סבירות יתכן ויצליח. גם הפלשתינאים רוצים לחיות באושר.

28 מדד האושר חיים קדמן
  • 16:42
  • 19.11.11

ראוי לשלוח לשם כמה נציגי ציבור ללמוד את השיטה.

29 ישראל הפרמיטיבית גורמת במכוון "להפעיל את יצר ההישרדות האפל" - זה מגדיר את העיוורון והדרדרות שלנו  (לת) י
  • 21:28
  • 19.11.11

30 הייתי שם. יקר רצח. אלה
  • 14:45
  • 25.11.11

זה למה הם לא רוצים בכסף כמדד :-)

31 כי מבהוטן תצא תורה שירה
  • 14:06
  • 26.11.11

בפשטות וכנות הפכו הם להיות אור לגויים
אילו רק היינו לומדים מהם יותר, הכל היה נראה אחרת

32 מדהים ומעניין מאוד :)  (לת) אלון ארד
  • 15:16
  • 26.11.11

33 בהוטן יוסי גלעד
  • 15:20
  • 26.11.11

במקרה נודע לי ומטוב לב אני משתף

34 אם כן דני
  • 09:32
  • 28.11.11

בשם האושר העולמי והאישי אני תובע את גירוש העושקים הפלסטינים מכל שטחה של מדינת ישראל- כפי שבהוטן עשתה עם הבהוטנים שאינם טהורי גזע!!!!!!!!!

35 אני הגעתי אל האושר והשלוה, מיעוץ וברכה, מהקבליסטית הרבנית יפה כהן  (לת) רוניתוש
  • 17:32
  • 07.12.11

36 הארץ הוא אחד העיתונים הפחות מחייכים בישראל  (לת) דן
  • 04:56
  • 01.10.12

37 כתבתי על זה לפני שנה http://www.drbarak.com/2011/150-%D7%94%D7%A2%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9-%D7%A6%D7%93%D7%A7-%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99  (לת) ראובן ברק
  • 13:04
  • 08.10.12

38 חצי מהעם אנלפבת  (לת) אושר מורנכי בסגנון המאה ה14 פח
  • 05:39
  • 29.11.12

פרוייקטים מיוחדים