החורף האיסלאמי כבר כאן

סיכויי החמאס לזכות בבחירות לנשיאות ברשות הפלסטינית נראים קלושים, אבל הישג של האחים המוסלמים בקהיר עשוי לשפר אותם. וכבר עכשיו יש מי שמייצר הסלמה בעזה. בסוריה סיכוייו של אסד לשרוד נראים קלושים עוד יותר. השאלה היא רק עוד כמה אזרחים ייהרגו עד שמשטרו יופל

הגשמים העזים ביום רביעי שיבשו לא רק את התנועה. מזג האוויר הסוער עשה את שלו ולטקס שנערך ברמאללה, לציון שבע שנים למותו של "הראיס", יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, הגיעו רק כמה מאות בני אדם. אולי אלף.

המארגנים, שהבינו כי צפוי מזג אוויר סוער, החליטו לקיים השנה את האירוע באולם כדורסל במרכז ספורט לנוער בשכונת א-טירה. צמרת הפתח התייצבה שם כדי לשמוע את יו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן), יורשו של ערפאת, נוקב בתאריך 23 בנובמבר כמועד לפגישת הפסגה בינו לבין ראש הלשכה המדינית של החמאס, חאלד משעל. בשלב זה נראה כי השניים יסכימו על קיומן של בחירות לפרלמנט ולנשיאות בחודש מאי 2012 ומינוי של ראש ממשלת מעבר, שאינו סלאם פיאד.

אבו מאזן נמנע מלהתייחס ביום רביעי לתוכניותיו הפוליטיות, אך לנוכח הצהרותיו בעבר, כי אין בכוונתו להתמודד בבחירות הבאות לנשיאות, ניתן לשער שעבאס, בן 76, יבקש לפרוש לאחר שבע שנים בתפקיד.

הפגנה שקיים הג'יהאד האיסלאמי בעזה לזכר יום השנה למות מייסדו, פתחי שקאקי. רויטרס

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

לא מעט נאמר על ההשוואה בין עבאס וערפאת. בעוד האחרון הואשם על ידי ישראל כי הוא יכול להגיע לשלום, אך אינו רוצה, עבאס, כך נטען, רוצה, אך אינו יכול. לאחר שצבר לא מעט כוח ומעמד בגדה לפחות, הפך עבאס בעיני ממשלת ישראל הנוכחית ל"לא רוצה ולא יכול".

הגדיל לעשות שר החוץ אביגדור ליברמן, שהפך אותו באחת מהצהרותיו לאויב הגדול של תהליך השלום. ליברמן, מבלי להתכוון, חיזק את מעמדו של עבאס בעיני הציבור הפלסטיני. ייתכן שמוקדם עדיין להספיד אותו פוליטית. הוא אמנם עייף ושחוק והבהיר שאינו רוצה בעוד קדנציה, אולם לנוכח מצבו הפוליטי הבעייתי של הפתח, ניתן להניח שיופעל עליו לחץ אדיר, שבסופו של דבר עשוי לשנות את עמדתו ולהפוך אותו למועמד המוביל לנשיאות.

גורמים שונים, בפתח כמו גם במצרים, הדגישו השבוע באזני "הארץ" כי עבאס עדיין לא הולך לשום מקום. ויחד עם זאת, יו"ר הרשות ידוע כאדם הדבק בהחלטותיו. עקשן, לטוב ולרע. כך היה במקרה של הפנייה לאו"ם וכך בנושא חידוש המשא ומתן מול ממשלת ישראל. רק בשבועות האחרונים הבהיר כי על פתח להיערך לבחירות וכי אין בכוונתו לרוץ שוב לנשיאות. ההשלכות של החלטה שכזו עלולות להיות כלל לא פשוטות עבור מדינת ישראל.

בנק שמות

שלל התרחישים שניתן להציג במקרה של בחירות דמוקרטיות ללא עבאס, אינו מבשר טובות. ראשית, לא ברור אם ישראל תאפשר את קיום הבחירות, בעיקר במזרח ירושלים. אם תמנע אותן, שוב תספוג ביקורת בינלאומית חריפה. בהנחה שהבחירות אכן ייצאו לדרך, ישנו תמיד סיכוי שחמאס ינצח, לא רק במרוץ לפרלמנט אלא גם לנשיאות. לא ברור מה תעשה אז מדינת ישראל - הרי מדובר בהחלטה דמוקרטית של ציבור שלם.

הסיכויים של החמאס לנצח בבחירות לפרלמנט אינם גדולים לעת עתה. הסקרים מראים על יתרון לפתח, גם לאחר השלמת עסקת שליט. ובכל זאת, המומנטום שהחל בשחרורם של 477 אסירים מתוך 1,027 צפוי רק לצבור תאוצה עם השלמת העסקה כולה ולאחר סיומם של שלושת הסבבים בבחירות לפרלמנט המצרי.

ניתן לשער שהישג משמעותי של "האחים המוסלמים" במצרים, לאחר זה של מפלגת א-נהדה בתוניסיה, ישליך גם על מצבו של החמאס בדעת הקהל הפלסטינית וייצור תחושה של עידן חדש במזרח התיכון. האביב הערבי יהפוך ל"חורף איסלאמי".

הבעיה היותר אקוטית מבחינת הפתח, היא סביב מועמד הארגון לנשיאות. מלבד עבאס אין כרגע מועמד מוסכם. התרחיש הסביר ביותר היא שהנהגת הפתח, בהבינה כי המו"מ מול ישראל נקלע לדרך ללא מוצא (לפחות עד נובמבר 2012 והבחירות לנשיאות בארצות הברית), תתמוך במועמד הפופולרי ביותר - מרואן ברגותי, "האסיר מספר אחת".

לטענת מקורביו, ברגותי מתכוון להציג מועמדות בכל מקרה, גם אם עבאס יתמודד לכהונה נוספת. סיכוייו של מנהיג התנזים לשעבר להיבחר טובים, בהנחה שיהיה המועמד המוסכם מטעם פתח מול ראש ממשלת חמאס איסמעיל הנייה. אך זו תהיה התמודדות לעומתית בלבד, שנועדה בראש ובראשונה להביא לשחרורו של מרואן ברגותי ולאו דווקא לקדם את האינטרס הפלסטיני או לקצר את הדרך למדינה. ניתן לשער שגם במקרה של ניצחון של ברגותי, שר החוץ ליברמן וראש הממשלה בנימין נתניהו, יעשו כל מה שניתן כדי למנוע את שחרורו. לגישתם, מדובר ברוצח מורשע שבעבר הביע לא פעם תמיכה בפעולות טרור.

הבעיה היא שגם עבאס, שהביע את סלידתו מאלימות, נתפש בעיניהם כמכשול הגדול ביותר לשלום. בין לבין ישנן כמה אופציות אחרות, סבירות פחות. לדוגמה, הסכמה של כל התנועות החברות באש"ף, ובכלל זה פתח, על מועמד אחד - והוא ראש הממשלה סלאם פיאד. אולם לנוכח הטינה שרוחשים לו בפתח, תרחיש זה לא נראה סביר במיוחד.

אפשרות נוספת היא התאגדות של צמרת הפתח סביב מועמד מוסכם, כפי שקרה לאחר מותו של ערפאת. יו"ר הוועד האולימפי וההתאחדות הפלסטינית לכדורגל, ג'יבריל רג'וב, עשוי להיות מועמד כזה, והארגון יעניק לו את כל התמיכה והתשתית הפוליטית כדי שייבחר. אך התרגיל שעבד בבחירות של 2005, כאשר חמאס לא הציג מועמד מול עבאס, עלול להיכשל הפעם, אם איסמעיל הנייה יציג את מועמדותו.

טפטוף בעזה

שלשום אמור היה לצאת ממפעל רהיטים מוכר בעזה משלוח ראשון של רהיטים לייצוא מהרצועה לחו"ל דרך ישראל. ביום שני כבר דאג מישהו להצית את מפעל הרהיטים וגרם למקום נזק רב. לא מעט גורמים ברצועה אינם מרוצים מהשקט היחסי ביחסי ישראל והרצועה ואף לא מהמאמץ של מערכת הביטחון בישראל לשפר במשהו את הכלכלה העזתית. הם מעוניינים בהסלמה וגם השבוע ניכר כי מאמציהם נמשכים, בין היתר באמצעות טפטוף של רקטות לעבר יישובי הדרום. אחת הרקטות נפלה בגן ילדים בקיבוץ בשער הנגב. ניתן לנחש שאם היו במקום ילדים, האירוע היה זוכה להתייחסות נרחבת יותר מצד מקבלי ההחלטות ומערכת הביטחון.

הג'יהאד האיסלאמי מסתמן כארגון שעומד בראש המאמץ הזה. הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, דיבר ביום שלישי בוועדת החוץ והביטחון בכנסת והצליח לחולל סערה קטנה. גנץ אמר למעשה את מה שרבים מבינים. "הסבבים של ההסלמה האחרונה והפגיעה, הן בנפש והן בשגרת החיים של תושבי הדרום, מובילים לכך שצה"ל יידרש לפעולה התקפית ומשמעותית ברצועת עזה. מהלך זה צריך להיות יזום ומסודר", אמר. לדבריו, המבצע הבא בעזה יהיה קצר יותר מ"עופרת יצוקה", אך גם אלים יותר. גם בנובמבר שעבר, על סף שחרורו מצה"ל, אמר גנץ בראיון ל"הארץ" כי הוא מעריך שעזה תהיה זירת העימות הבאה.

נראה כי דבריו של הרמטכ"ל נועדו לצמרת חמאס, בניסיון להבהיר לה כי היא עלולה לשלם את מחיר ההשתוללות של הג'יהאד האיסלאמי ברצועה. לפי הערכות המודיעין השונות, לארגון הג'יהאד יש כיום מסה משמעותית של רקטות, שחלקן יכולות להגיע לאזור המרכז.

על פי המידע בישראל, ברשות הג'יהאד האיסלאמי גם טילי פאג'ר. אלא שבניגוד לחמאס, שגם לו ארסנל נכבד של רקטות וטילים, לג'יהאד אין אינטרס לשמור על שקט בעזה ובמידה מסוימת הוא מעוניין ביצירת הסלמה מול ישראל, בעיקר לנוכח הרצון של טהראן בעימות אלים.

צריך להדגיש, בישראל עדיין לא התקבלו החלטות לגבי עזה. מבצע של צה"ל ברצועה אינו עניין של מה בכך. לגנץ יש אולי תוכניות למבצע קצר יותר מ"עופרת יצוקה", אך איש לא יכול להבטיח שאכן זו תהיה תוצאתה הסופית של כניסה קרקעית מסיבית לעזה, בוודאי לא כאשר טילים יפלו באזור תל אביב.

ושוב עננים

ראש האגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון, האלוף (מיל') עמוס גלעד, נאם ביום שני באירוע של מרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ואמר כי זה שנים שמצבה הביטחוני של מדינת ישראל לא היה טוב כל כך. גלעד מיהר לסייג את דבריו והסביר כי מעולם לא היו גם עבים כבדים וקודרים כל כך באופק.

גלעד התייחס גם למצב בסוריה. הוא תיאר את מאמציו של הנשיא בשאר אל-אסד לצלוח את ניסיון המהפכה, כאדם המתקדם עם מצ'טה ובמקביל קוטע לעצמו את אצבעותיו. התיאור אכן הולם את מצבו של הנשיא הסורי. אסד, שהאמין כי באמצעות דיכוי אלים וברוטלי של מתנגדיו יצליח לשרוד את "האביב הסורי", מצליח להקים על עצמו עוד ועוד מתנגדים ולמעשה, מבודד את העדה העלאווית ו"מכווץ עצמו לממדים עדתיים", כהגדרת גלעד.

ההתפתחויות השבוע המחישו זאת. כמה קבוצות אופוזיציה חמושות הסתערו על בסיס של מודיעין חיל האוויר וירו לעבר המתחם רקטות נגד טנקים ונשק קל. מדובר בשלב נוסף במלחמת האזרחים בסוריה, ונדמה ששום פעולה של נאמני אסד כבר לא תוכל להחזיר את הגלגל לאחור. זו כבר אינה שאלה של "אם", אלא "מתי" יתרסק שלטונו של אסד, וכמה אנשים ייהרגו בסוריה עד אז. גלעד טען כי אסד שולט עדיין בצבא, אך זו אינה אותה שליטה כבעבר ומספר העריקים גדל בכל יום.

הוא דיבר ממושכות על האיום האיראני והציע להאמין למשטר שמאיים להשמיד את מדינת ישראל. גלעד אף הציג את השקפתו בדבר רצונם של "האחים המוסלמים" להשיג שליטה באזור ולהרחיב את השפעת הארגון. הוא ציין עם זאת, כי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים פועלים בנחישות רבה נגד החמאס ותשתיות הטרור שלו.

דני רופ, אם הקשיב לו, היה בוודאי שמח לשמוע שלסיכום דבריו חזר למטפורה של מזג האוויר: גלעד שב והדגיש כי באופק ישנם אמנם עננים כבדים, אך לפחות על חלק מהדברים, בניגוד למזג האוויר, ישראל יכולה במעשיה להשפיע. *

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות