קרן קיימת לעצמה

החזקת נכסי הנספים בשואה והסוד הכמוס מאחורי המיליארדים העודפים של קק"ל

הפרוטוקולים של קק"ל חושפים את ההתנכלות לערבים ואת "הרזרבה התקציבית" שנשמרת בסוד מחשש "שהממשלה תחמוד את הכסף"

"יהודי רכש דירה בכרמיאל, על קרקע של קק"ל, לא היתה לו בעיה. עברו 20 שנה ומוחמד שגר בדיר אל אסד... בא לקנות דירה". זה נשמע אולי כהתחלה של בדיחה עם ניחוח גזעני, אבל כך בחר יו"ר קק"ל, איש מפלגת העבודה אפי שטנצלר, להציג לחברי הדירקטוריון שלו את הסוגיה. "היהודי מוכר לו את הדירה טבין ותקילין", המשיך שטנצלר. "הוא בא למינהל, אומר 'אני מוחמד, אני מבקש שתרשמו את הדירה על שמי בטאבו'. אומרים לו 'חכה, אתה ערבי, אי אפשר כי כתוב שקק"ל לא מוכרת לערבים. לא מחכירה לערבים'. ואז היה פטנט שעבד עד שנת 2004 ועל פי הפטנט הזה מינהל מקרקעי ישראל, בלי הודעה לאף אחד... לקחו את הקרקע שהיתה רשומה על שם קק"ל, העבירו אותה לבניין אחר ואת הבניין ההוא רשמו על שם קק"ל... אבל ככה הגיע ערבי גם לבניין ההוא ואז עוד פעם צריכים לעשות".

"משל מוחמד והדירה" מצוטט מפרוטוקול של ישיבת דירקטוריון קק"ל ביולי השנה. קק"ל טוענת כי "הציטוט הנו חלק מתיאור של בעיה ביורוקרטית סבוכה ביותר שנגרמה על ידי מינהל מקרקעי ישראל בנושא רישום דירות. לאחר דיונים אצל היועץ המשפטי לממשלה ובבית המשפט נמצא הפתרון לבעיה ועל פיו פועלת קק"ל". כך מעבירה קק"ל מדי שנה למינהל מקרקעי ישראל קרקעות של בניינים שבהם רכשו ערבים דירות, ומקבלת בתמורה קרקעות אחרות. מאותו דיון ביולי אפשר ללמוד, שבכל שנה מתבצעות שלוש-ארבע החלפות קרקעות כאלו ובסך הכל כ-25 מאז שגובש ההסדר.

הריסה ופינוי באל עראקיב, אוגוסט 2010הרשקוביץ אלי

סודיות מקסימלית

הרבה סכסוכים משפטיים ואישיים מעסיקים באחרונה את הקרן הקיימת לישראל. הקרן, שהוקמה לפני 110 שנים בהחלטה של הקונגרס הציוני החמישי במטרה לרכוש קרקעות ליהודים בארץ ישראל, מזוהה באחרונה בעיקר עם נטיעות וייעור, עד כדי כך שיש הרואים בה ארגון "ירוק". מאות עמודי פרוטוקול מבתי משפט, התכתבויות בין עורכי דין והתנצחויות בין חברי הנהלה נועדו להכריע בשאלה מי ישלוט בגוף הזה, שחולש על 13 אחוז מקרקעות המדינה (2.5 מיליון דונם) ושפטור מפיקוח מבקר המדינה או משרד האוצר.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, תתכנס ביום שלישי הקרוב האסיפה הכללית של קק"ל (שהרכבה זהה להרכבו של הוועד הפועל הציוני, המונה 192 חברים) כדי לבחור את 37 חברי הדירקטוריון של הארגון, שיבחרו מתוכם את יושב הראש שלו. אז - אולי - תסתיים הסאגה המשפטית שבצלה מתנהלת הקק"ל כבר יותר משנה וחצי ויתברר אם ייבחר מחדש היו"ר הנוכחי שטנצלר (המכהן בתפקידו זה חמש שנים וחצי) או שיחליף אותו איש מפלגתו לשעבר, פרופ' שמעון שטרית, המשויך כיום פוליטית לסיעת עצמאות של אהוד ברק.

ח"כ מוחמד ברכה עם עציץ מול משרדי קק"ל בירושלים במחאה על הריסת בתים של בדואים בנגב, פברואר 2011

בסיבוב האחרון בין השניים, שהתנהל בבית המשפט המחוזי בפתח תקוה, נחל שטנצלר ניצחון, בינתיים בנקודות, כשהשופט אברהם יעקב קבע שעל שטרית ונציגים אחרים של עצמאות - בהם השר שלום שמחון - להתפטר מתפקידיהם הסיעתיים בקונגרס הציוני (הגוף שמעל קק"ל), משום שמונו לתפקידים אלה כנציגי מפלגת העבודה. שטרית מודאג מהסיטואציה שנוצרה כתוצאה מהחלטת בית המשפט, אבל יותר מכך - בשל הדיווחים עליה בתקשורת, שיצרו את הרושם כאילו בחירתו מחדש של שטנצלר לתפקיד יו"ר קק"ל מובטחת וכי ייתכן שהוא, שטרית, לא יהיה רשאי להתמודד כלל. מבלי להיכנס לפרשנויות משפטיות אפשר לומר שהרושם הזה אינו מבוסס עובדתית, וכרגע מבקש שטרית להבטיח - באמצעים משפטיים ובמגעים עם הסיעות השונות בקונגרס - שהפסדו בסיבוב הקודם לא ייגמר בנוק-אאוט בשבוע הבא.

כדי להבין על איזה אוצר מתנהלת המערכה כדאי לחזור לישיבות הדירקטוריון מחודש יולי 2010 ומפברואר השנה, שבהן הציג מנהל חטיבת הכספים של קק"ל, דוד לזרוס, את עוצמתו הכלכלית של הארגון. בשנים האחרונות יש לקק"ל תקציב של כ-650 מיליון שקל בשנה; מחצית מהסכום מיועדת לתשלום משכורות, הוצאות הנהלה וכיו"ב, והשאר לפעילויות הקק"ל. מהנתונים מתברר כי אף שבשנת 2009 היתה ירידה בסך התרומות לקק"ל (96 מיליון שקל לעומת 112 מיליון בשנה הקודמת), מצבה הכלכלי מצוין, שכן הכנסותיה עולות בהרבה על הוצאותיה. כך, ב-2009 היו לקק"ל הכנסות בסך 1.133 מיליארד שקל - רובן המכריע ממקרקעין - לעומת 972 מיליון שקל ב-2008. זה משאיר בקופתה עודף של מאות מיליוני שקלים בשנה. שווי המקרקעין של קק"ל נאמד ב-6.2 מיליארד שקל; מינהל מקרקעי ישראל מנהל יותר ממחצית מהקרקעות של קק"ל, והחברה הבת שלה, הימנותא, את היתר.

ההכנסות הגבוהות וההוצאות המדודות יצרו את מה שמוגדר בקק"ל "רזרבה תקציבית". "הרזרבה תגיע לסדר גודל של 2 מיליארד", אמר בספטמבר אשתקד אברהם דובדבני, אז יו"ר-עמית וכיום יו"ר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית. "זה הסוד הכי כמוס", הוא הבהיר לחברי הדירקטוריון, "וצריך לשמור עליו בסודיות מקסימלית, כי אחרת הממשלה תחמוד את הכסף הזה וכבר יש לנו ניסיון מהעבר שהיא עשתה לנו את זה פעם" (הסוד הזה דלף בכל זאת כעבור זמן קצר, והתפרסם בינואר השנה בכתבה של שוקי שדה ב"The Marker").

חבר הדירקטוריון משה יוגב הציע באותה ישיבה "לקחת (את הרזרבה), לפני שייקחו לנו אותה לבנות את הגדר עם המצרים". החשש הוא, בין השאר, למימוש ההתחייבות הפנסיונית העתידית של קק"ל, שהסתכמה בסוף 2008 ב-1.971 מיליארד שקל, וכעבור שנה חצתה את סף שני מיליארד השקלים.

מפגינים נגד הריסת בתים באל-עראקיב, אוגוסט 2011הרשקוביץ אלי

שטנצלר ביקש להרגיע את חברי הדירקטוריון והבטיח לשמור על הקופה. "הנושא של הרזרבה צריך לשים עליו עין טוב, זה נכון", אישר, "אבל צריך גם לזכור שאנחנו הבטחנו את זכויות הפנסיה של העובדים עם מה שקראנו 'שעבוד צף'" (שעבוד נכסים בלתי מוגדרים). "זה גם מבטיח את זה שאף אחד לא יוכל לקחת מהקרן הקיימת כסף", המשיך שטנצלר. "זה מבטיח גם את עתידה של הקק"ל ולא רק את עתיד הפנסיה של העובדים, כי זה כסף מאובטח ובטוח".

ואכן, נראה שלעתים קשה לקק"ל להיפרד מכסף שהצטבר בקופתה, גם אם אלה נכסים של נספי שואה ויורשיהם.

גרירת רגליים

"אני פונה אליך במכתב זה בבקשה שתתערב אישית לאלתר ותשים קץ ל'גרירת הרגליים' של קק"ל בכל הנוגע לעמידה בהוראות 'חוק נכסים של נספי השואה'". במילים אלו בחר ירון יעקובס, מנכ"ל החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה, לפנות בינואר השנה אל שטנצלר, שארגונו מחזיק בנכסים של נספים בשווי עשרות מיליוני שקלים. בהמשך המכתב היה יעקובס תקיף אף יותר: מאז 2006, כתב, פנתה החברה להשבת נכסים אל הקק"ל "באופן שיטתי בסוגיות שונות שמטרתן לקיים את הוראות החוק ולקבל לידיה את נכסי הנספים המצויים בידי קק"ל... למרבית הצער, על אף האווירה הטובה ששררה במרבית הפגישות... לא הושגה התקדמות מספקת בפתרון הבעיות והשבת מלוא הנכסים לחברה".

יעקובס הדגיש במכתב, ש"קק"ל מחזיקה בידיה כספים רבים של נספים, באופן העומד בניגוד להוראות החוק. מצב זה אינו נסבל ודורש פתרון מיידי". "לצערי", הוא כתב, "לקק"ל לא אצה הדרך. השבת הנכסים מתבצעת בעצלתיים, כאשר מכשולים שונים מוערמים על דרכה של החברה, באופן לא ראוי". מצד שני, הסביר, ליורשי הנספים דווקא אצה הדרך, כיוון שרבים מהם בעצמם כבר באים בימים. ועוד הסביר, שנכסים שלא יימצאו להם יורשים אמורים לסייע לניצולי שואה ו"אם לא נצליח לקבל את הנכסים לידינו במועד קרוב לא יהיה עוד למי לסייע".

יעקובס התלונן בעצם על אי העברת 67 מיליון שקל - שווי של 57 חלקות מקרקעין של נספים, שאותן העבירה קק"ל בעבר למינהל מקרקעי ישראל. הוא ציין שבקק"ל היה מי שרצה להעביר את שווי הקרקעות לפי שוויין בעת רכישתן, לפי קום המדינה, ולא לפי ערכן הנוכחי, הגבוה פי עשרה. לדבריו, החברה מוצאת עצמה מקבלת מקק"ל "הצעות נמוכות ותמוהות". בנוסף כתב יעקובס כי לקק"ל חוב של 12 מיליון שקל לחברה, וכי "גם בנושא זה מועלות כל מיני הצעות 'פשרה' או מיקוח שאינן ראויות". עוד צוין במכתב כי קק"ל מבקשת לקזז דמי ניהול מהכספים המועברים וגם לקבל מהחברה ומיורשי הנספים התחייבות שלא יתבעו את קק"ל בגין נכסים שיועברו ממנה.

שלט אזהרה ביער בהרי ירושליםאפלבאום תומר

שטנצלר דיווח על המכתב בישיבת דירקטוריון קק"ל שהתקיימה בפברואר. "עד היום העבירה קרן קיימת לישראל כ-99 מיליון שקל לחברה להשבה", אמר. "בנוסף, קרן קיימת לישראל העבירה עוד 141 חלקות אדמה לחברה להשבה". לדבריו, בחברה להשבה התחלף מנכ"ל, והמנכ"ל החדש שלח מכתב "שבו הוא מציין שקרן קיימת לישראל עוד צריכה להעביר להם כספים וכדומה, בנימה שאני לא כל כך אהבתי באנדרסטייטמנט, משום שקרן קיימת לישראל, חברי הדירקטוריון, אנחנו היינו הראשונים שטענו שצריך להעביר. ויתרה מכך, כל המנכ"לים שהיו לפניו ציינו את העובדה שקרן קיימת לישראל נהגה בהם לפנים משורת הדין... לכן לא אהבנו את הסגנון".

העובדה שבקק"ל עצמה מיועדת לפעילויות רק כמחצית מהתקציב השנתי לא הפריעה לחבר הדירקטוריון ניסן צ'ליק להעיר בציניות ש"צריכים להבין אותם (את החברה להשבה), הם צריכים את הכסף כי הם מבזבזים פי ארבעה במינהלה מאשר הם משיבים באמת". אלא שלא כל הנוכחים אהבו את הגישה הזאת. חבר הדירקטוריון ראובן שלום הציע "לעשות הבחנה בין מה שאנחנו צריכים לתת, לבין ההתנהלות שלהם. אנחנו צריכים לתת מה שמגיע לניצולי שואה, הם צריכים להתנהל נכון".

ניסן צ'ליק: "אבל הם היו צריכים להתייחס בקצת יותר עדינות".

ראובן שלום: "אנחנו לא גוף מסחרי או משהו כזה, אנחנו גוף של העם היהודי... הגישה צריכה להיות גישה ציבורית".

אברהם רות, ממייסדי החברה לאיתור והשבת נכסים ומי ששימש יו"ר שלה עד 2008, אומר שקק"ל אמנם היתה מהראשונות לשתף פעולה עם החברה ומגדיר "סבירה" את העברת הרכוש והכסף מצדה אז. כשנשאל אם הדבר נעשה לפנים משורת הדין, כטענת שטנצלר, השיב: "לא, בהתאם לחוק". עם זאת, לדבריו, "העובדה שהדברים עם קרן קיימת לא מוסדרים כבר שש שנים אחרי שעבר החוק, היא לא תיאמן. זה לא יכול להיות שקרן קיימת עדיין מחזיקה רכוש של יהודים שנרצחו בשואה. הניצולים מתים, גם היורשים כבר מתחילים לגמור את החיים - ולכולם יש זמן".

מועמד ליו"ר. שמעון שטרית. מודאג
מועמד ליו"ר. שמעון שטרית. מודאגאפלבאום תומר

אדם הבקיא בעניין מסר כי נראה שמכתבו של יעקובס "עשה את העבודה", שכן בחודשים האחרונים שבו הצדדים למשא ומתן וחלה "התקדמות משמעותית לקראת פתרון". מקק"ל נמסר בתגובה כי "מיד כשהנושא הגיע לשולחנו של יו"ר קק"ל, נרתם אפי שטנצלר באופן אישי לטיפול בנושא תוך שיתוף פעולה מלא עם החברה להשבה ומנכ"ל החברה, ירון יעקובס. קק"ל היתה מובילת דרך בתחום וראויה לצל"ש על הדרך בה נהגה עם החברה להשבה, כשהיתה לדוגמה להעברת כספים ורכוש לטובת הניצולים בסכום הקרוב ל-100 מיליון שקל ועוד למעלה מ-100 נכסים בשווי כספי רב, ובימים אלה מסתיים תהליך עצום זה".

על השקיפות

"חובה עלינו שהארגון יהיה שקוף לחלוטין", קבע שטנצלר נחרצות בישיבה שהתקיימה בספטמבר 2010. אלא שנראה שגם בבית פנימה השקיפות לא תמיד מלאה. כך למשל, בישיבה בפברואר השנה אמר חבר הדירקטוריון יגאל יאסינוב, הנחשב יריבו של שטנצלר: "אני שיטתית לא מקבל מיילים... אני שיטתית לא מקבל דואר, אני לא קיבלתי אפילו הזמנה לישיבת דירקטוריון הקודמת, אני לא קיבלתי את סדר היום של היום ואני יודע שיש עוד מכתבים שיצאו... אני רוצה לקבל את כל החומר מארבעת החודשים האחרונים, כי לא קיבלתי, לא קיבלתי פרוטוקולים, שום דואר. הזמנות לטקסים אני כן מקבל... אני מקבל מה שאפשר להגיד דואר לא חשוב, דואר זבל".

שטנצלר עצמו לא תמיד שש לשקיפות תקשורתית. כך, למשל, כשהדברים נוגעים לאחת הפעולות הרגישות של קק"ל - נטיעות עצים על קרקעות בדרום, שהבעלות עליהן נמצאת במחלוקת עם האוכלוסייה הבדואית. הכוונה בעיקר לקרקעות באזור אל עראקיב, כפר שנהרס כבר פעמים רבות תוך כדי עימותים בין התושבים למשטרה ולפקחי המינהל, כיוון שתושביו מסרבים להתפנות ותובעים בעלות על השטח. במאי השנה, לאחר שפירט לפני הדירקטוריון את הכיסוי התקשורתי הנרחב של הפרשה בחו"ל ואת מספר המיילים שהוא מקבל בעניין, הוסיף שטנצלר: "אני חייב להודות לדוברות, לתקשורת, למשרד יחסי הציבור שלנו, שעושים את הכל כדי שהנושא הזה בארץ לא יתפתח בתקשורת... בתקשורת הישראלית אין לזה הד, אוי ואבוי אם היה לזה הד".

על עצם העניין אמר כי "זהו שטח שאנחנו תופסים אותו על מנת שאחרים, לא יהודים ולא לא יהודים, יתפסו אותו, ולא בדואים ולא אף אחד אחר". באוגוסט אשתקד הסביר כי "אנחנו למדנו מהניסיון שלנו בשנים האחרונות, שבמקום שיש עץ נטוע אין אפשרות כמעט להשתלט על הקרקע... לא בכדי מינהל מקרקעי ישראל הסכים להגדיל את התקציב, משום שהוא מבין שקרן קיימת לישראל גורמת לכך שישמרו על הקרקע".

באותה ישיבה העלה חבר הדירקטוריון יצחק קריצ'בסקי רעיון אחר, כיצד להתמודד עם הבעיה. "תסעו לסיני ותראו איך המצרים השתלטו על הבדואים", הציע. "שם אין דמוקרטיה. אנחנו משחקים בבתי משפט, דמוקרטיה. תסעו לסיני, אתם לא רואים אף בדואי מסתובב שם".

יו"ר קק"ל, אפי שטנצלר. כסף מאובטח
יו"ר קק"ל, אפי שטנצלר. כסף מאובטח אפלבאום תומר

אלא שגם בקק"ל יש קולות אחרים. בישיבה במאי השנה אמר חבר הדירקטוריון אלון טל, שהפרשה היא "כישלון הסברתי קשה מאוד של קרן קיימת לישראל... התמונות של יערני קרן קיימת לישראל ועוד תמונות שהופצו של טרקטורים שמפנים בניינים הם מה שתופסים, וקרן קיימת לישראל נראית שותפה לדבר עבירה. הנציגים שלנו בחו"ל לא ידעו לענות לטענות והם הפסידו את המאבק על שמנו הטוב באוסטרליה, בארצות הברית וכו'".

חברת הדירקטוריון אור קרסין היתה נחרצת אף ממנו. "אני אגיד את דעותי גם אם זה יישמע כמו דון קישוט", אמרה והסבירה שתחושתה לא נוחה מכך "שמציבים אנשים מול עצים... להעמיד עצים במעמד של מלחמה אל מול אוכלוסייה ישראלית, אזרחי מדינת ישראל, זה דבר מאוד קשה, ומאוד קשה לראות את התמונות האלה ולשמוע את הקולות האלה".

מקק"ל נמסר בתגובה כי הכתבה נשענת על "אסופה של חצאי מסמכים ואמיתות המציגות תמונה מעוותת ושקרית. בנושא אל עראקיב פועלת קק"ל על פי החלטות בית המשפט בלבד, וההתייחסות של היו"ר היתה לכך שטוב שהתקשורת בישראל אינה מושפעת מהקמפיין העולמי המוזן משקרים כנגד מדינת ישראל וקק"ל, בעוד שבפועל התקשורת בישראל נוהגת באחריות ורואה ויודעת כי לא ניטע בשטח האמור ולו עץ אחד בלבד".*

משפטיאדה

למחלקה המשפטית של קק"ל לא חסרה תעסוקה

בפעם הבאה שתתבקשו לתרום כסף לקק"ל כדאי שתדעו על מה מוציאים שם כסף. סכסוכים משפטיים פנימיים, למשל. בישיבה ביולי 2010 דיווח שטנצלר, שעלות הטיפול המשפטי בסכסוך המתמשך בין קק"ל-אנגליה לקק"ל-ישראל בעניין זכויות על קרקעות בישראל (שנפתר בינתיים) נאמד ב-2.3 מיליון ליש"ט (יותר מ-11 מיליון שקל).

באוקטובר 2008 פרש לגמלאות היועץ המשפטי של קק"ל, מאיר אלפיה. במקומו מונתה כממלאת-מקום עו"ד יהודית פסטרנק. מאז, כבר יותר משלוש שנים, ממשיכה פסטרנק במעמד זה והדבר מעורר ביקורת רבה בארגון. מנתונים שנמצאים בידי "הארץ" ואושרו על ידי בכירים בקק"ל מתברר שבשנים האחרונות שילם הארגון יותר ממיליון שקל לייעוץ משפטי חיצוני. עוד מתברר, שמנכ"לית קק"ל, יעל שאלתיאלי, טוענת שהפנייה לגורמים חיצוניים אינה נעשית תמיד לפי הנוהל.

לפני חודש פנתה שאלתיאלי בכתב אל שטנצלר בעניין זה: "שוב קיימת הפרת נוהל של מ"מ יועמ"ש, יהודית, שתביא אותנו להתדיינות בבית המשפט. בסיכום שהיה בינינו על ההתקשרויות עם משרדי עו"ד, קבענו נוהל בו סוכם שאתה ואני נאשר את ההתקשרויות, ועל שכר טרחה יתנהל משא ומתן של יהודית ומנהל חטיבת הכספים... יהודית פעם נוספת לא עובדת על פי הנוהל הזה... מבחינתי, עד שלא מתקיים הנוהל, ההתקשרות איננה מאושרת".

ל"הארץ" נודע כי מנהל חטיבת הכספים פנה לאחרונה אל מבקר הפנים של המוסדות הלאומיים וביקש ממנו כי ינחה אותו כיצד לפעול. מקק"ל נמסר בתגובה כי "בשנים האחרונות צומצם סעיף הייעוץ המשפטי במאות אחוזים לעומת העבר. כל ההחלטות בנושאים אלה מתקבלות ברשות ובסמכות. ההסתמכות על מיילים פנימיים והדלפות של חלק מהתמונה הכוללת אינם משקפים כלל לא את המציאות ולא את האמת.

"עם כניסתו של אפי שטנצלר לתפקיד יו"ר קק"ל הוא קיבל לידיו ארגון במצב קשה ביותר ועל סף קריסה, עם סכסוכים מכל עבר, בעיות כספיות קשות מאוד, בעיות עם העובדים, עם הארגונים והשלוחות בחו"ל. הארגון עבר שינוי משמעותי, במסגרת תוכנית התייעלות ופרישה מרצון צומצמה מצבת כוח האדם ב-250 עובדים (25 אחוז), מספר הפעילויות גדל למאות פרויקטים בכל רחבי הארץ, הוקמו יישובים חדשים בדרום והורחבו קיימים, נבנו עשרות מאגרי מים, ניטעו עשרות אלפי דונמים של יערות חדשים והקופה הריקה התמלאה הודות לניהול נכון, שמירה על המינהל התקין, צמצום בהוצאות ובמשרות של בכירים ביותר, דבר שאף גרם להתמרמרות קשה בקרב עסקני המפלגות, שכעסו על כך שנותקו מעטיני הקופה הציבורית".

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות