המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
בחר סיסמה
הקלד סיסמה מחדש
אזור מגורים
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

נאמן רק לנתניהו || כך חותר שר המשפטים תחת המערכת שבראשה הוא עומד

בשקט ולרוב בסבר פנים יפות, יעקב נאמן פועל לשנות את מערכת המשפט. ככה זה כשאתה שר מקצועי שאינו חייב דין וחשבון לאיש, מלבד שולחיך. דיוקן

לפני שבועיים ארז שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן מזוודה וטס יחד עם רעייתו הדסה ושלושה מבין 33 נכדיו לחופשת סקי בלה טניה, כפר ציורי באזור קורשוול, באלפים הצרפתיים. הוא השתכן במלון כפרי בסגנון אלפיני הממוקם על מסלול הסקי בגובה 1,400 מטר ומאפשר גלישה ישירה לחובבי הענף. הנופשים במלון בו התאכסן נאמן, בהם גם ישראלים שומרי מסורת, נהנים ממטבח כשר למהדרין, בית כנסת עם ספר תורה, סקי פאס ורחצה בבריכת המלון. שלוש פעמים בשנה יוצא נאמן לחופשת סקי. זה התחביב המרכזי של האיש שנוהג לקום כל בוקר ב-4:30, להתפלל, לשחות בבריכה של המלון הירושלמי הנוצץ "מצודת דוד" ואז לשוט במכונית הלקסוס שלו (במצבו הכלכלי הוא לא זקוק לרכב ממשלתי) לבניין משרד המשפטים בשכונת שייח ג'ראח בירושלים - שם הוא עובד עד שעות הערב המאוחרות. חופשות הסקי האלה מאפשרות לאיש בן ה-72 לצבור אנרגיות לקראת שיבה לשלל זירות העימות הממתינות לו בישראל המסוכסכת: זו שבין הכנסת לבין בית המשפט העליון, בין המיעוט הליברלי בממשלה לבין הגוש השמרני המתעצם, בין חשודי הצמרת לאנשי התביעה הכללית. בכל הקרבות האלה ממלא נאמן תפקיד מפתח, לא בהכרח את תפקיד המפשר והמגשר.

והרי דוגמה עדכנית: בשעת ערב מוקדמת, לפני כמה שבועות, נכנס השר נאמן בליווי מאבטחים למרכז רבין בתל אביב. הוא היה הנואם הראשון באירוע שאירגנה הסנגוריה הציבורית, שבו השתתפו דמויות מפתח בצמרת המשפט בישראל, ובהם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ופרקליט המדינה משה לדור. נאמן בירך את כולם: את היועץ, את השופטים שהיו באולם, אפילו את המנכ"ל שלו כינה "ידידי ד"ר גיא רוטקוף". רק על לדור, שישב לבדו בקצה השורה הראשונה, פסח נאמן בדברי הברכה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

יעקב נאמן בדרכו לישיבת ממשלה. "לא באתי לנקום"
יעקב נאמן בדרכו לישיבת ממשלה. "לא באתי לנקום" . צילום: צילום: פלאש 90

יכול להיות כמובן שזו היתה שכחה רגעית של השר, אבל לא מן הנמנע שההתעלמות של נאמן מלדור היא ביטוי נוסף לחוסר האהדה המובהק שרוחש שר המשפטים לדרכו של פרקליט המדינה, שהעמיד לדין כמה מהאישים הבולטים בצמרת המדינה. למעשה, אנשים שפוגשים בחודשים האחרונים את נאמן, שומעים ממנו בשיחות פרטיות התקפות חריפות על לדור והפרקליטות. רוח הדברים של נאמן בשיחות האלה היא זו: הפרקליטות בראשות לדור מסמנת מטרות, ומגישה כתבי אישום ללא ראיות מספיקות. מתברר כי השר הביקורתי ביותר כלפי הפרקליטות הוא דווקא השר הממונה עליה.

הדוגמה האקטואלית המובהקת בעיני נאמן לסימון המטרות של לדור, היא העמדתו לדין של עו"ד יעקב וינרוט, שזוכה לאחרונה מאשמה. ימים ספורים לאחר שלדור החליט להגיש את כתב אישום נגד וינרוט, הוא סייר עם נאמן במשרדיה של פרקליטות מיסוי וכלכלה בבניין שלום בתל אביב. במהלך הסיור סיפר לדור לנאמן על ההחלטה הדרמטית שקיבל. "אמרתי לו שהוא עשה טעות חמורה ושהתיק הזה יסתיים בזיכוי", משחזר נאמן בשיחות פרטיות. נאמן שוחח מספר פעמים עם לדור על כתב האישום נגד וינרוט בעוד המשפט התנהל, ובכל פעם חזר על נבואת הזיכוי. "אמרתי לך שהתיק יסתיים כך", אמר לו לאחר שוינרוט זוכה. "איך ידעת? דיברת עם השופט?" שאל אותו לדור בסרקזם. "לא, לא", השיב לו נאמן. "קראת את התיק?" הקשה לדור. "לא", השיב נאמן גם לשאלה הזו.

בשיחות פרטיות נוספות רומז נאמן כי בין שני ראשיה של התביעה הכללית - היועץ המשפטי ופרקליט המדינה - לא שוררים יחסים הרמוניים, בלשון המעטה. לאחד מעמיתיו הפוליטיים סיפר נאמן כי הוא והיועץ וינשטיין רואים עין בעין את הצורך הדחוף להקים גוף שיבקר את הפרקליטות. "אז מדוע הגוף הזה עדיין לא קם?" שאל העמית הפוליטי. "כי יש מישהו שדואג לתקוע את העניין", חתם נאמן בכוונו ללדור.

היסטוריה משותפת

"לא באתי לנקום", הרגיע נאמן באביב 2009, כשחזר ללשכת שר המשפטים. לפני כ-16 שנה נבחר לראשונה לתפקיד, וכעבור חודשיים התפטר ממנו לאחר שנפתחה נגדו חקירה פלילית. זמן קצר חלף והיועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, הגיש נגדו כתב אישום, ממנו זוכה. במשך שנים ארוכות טען נאמן שכתב האישום ההוא, אליו נחזור בהמשך, נתפר בתפרים גסים במטרה לסלק אותו מתפקידו. "זו עלילה שנועדה למנוע ממני מלשמש כשר משפטים", אמר נאמן בחקירתו במשטרה בקיץ 96'.

נאמן עם וינשטיין. השר תומך לא פעם בהצעות חוק בניגוד לעמדת המשרד
נאמן עם וינשטיין. השר תומך לא פעם בהצעות חוק בניגוד לעמדת המשרד. צילום: אוליבייה פיטוסי

לדור, שכיהן אז כפרקליט מחוז ירושלים, תמך בהגשת כתב האישום נגד נאמן. יום לאחר שהודיע על תמיכתו בצעד הדרמטי, ביקש לדור להיפגש עם היועץ בן יאיר ועם צמרת הפרקליטות. "אני מבקש למשוך את תמיכתי מהאישום נגד נאמן", הודיע לדור. "אני חושש שעצם העובדה שנאמן הודיע שהוא מתכוון להחליף את היועץ בן יאיר, עלולה היתה להשפיע עלי בקבלת ההחלטה". לדור אמנם סבר שהראיות מצדיקות כתב אישום נגד נאמן, אבל הסיטואציה החריגה היא שהפריעה לו. לדור סיפר לנאמן בארוחת בוקר משותפת על ההתרחשות הזו, ועל פניו הפגישות ביניהם תקינות וידידותיות, אך נדמה כי שר המשפטים מחזיק עדיין בבטנו מטענים כבדים כנגד המוסד בראשו עומד לדור. הוא לא יהפוך לסנגור של התביעה הכללית בעימותים החזיתיים שבינה לבין חשודי הצמרת.

בתפקידו כשר המשפטים, ניצב נאמן לעתים נגד עמדת אנשי משרדו בנושאים הקשורים למלחמה בשחיתות הציבורית: פרקליט הצמרת שהעניק מעצותיו לראשי ממשלה, ובהם אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו, תומך בחקיקת חוק שימנע חקירה של ראש ממשלה בזמן כהונתו - בניגוד לדעתו התקיפה של היועץ וינשטיין. נאמן סבור שחקירות כאלה גורמות למדינה להוצאה של משאבים עצומים המושקעים בקיומה של מערכת בחירות נוספת. נאמן גם נמנע, בצעד נדיר, מלאמץ את ההמלצה של מחלקת החנינות במשרדו, שלא לחון את השר לשעבר שלמה בניזרי.

כשהיועץ המשפטי לממשלה הקודם מני מזוז אמר בהתייחסו לשר החוץ אביגדור ליברמן, כי לא ראוי שבמדינה מתוקנת חשוד בפלילים יכהן בתפקיד שר, הודיע נאמן כי מזוז לא צריך לעסוק בעניינים כאלה. "חז"ל כבר אמרו שיש נושאים שהשתיקה יפה להם", אמר נאמן בתגובה למסר הערכי של מזוז.

נאמן סבור שהמשטרה והפרקליטות רקמו ברית סתרים עם התקשורת: התקשורת נותנת שירותי הגנה למשטרה ולפרקליטות ומחפה על מחדליהן במיגור הפשיעה הגואה, ובתמורה מספקים אנשי המשטרה והפרקליטות מידע סנסציוני מחקירות רגישות לעיתונאים. הוא לא אוהב את התקשורת, והוא תומך נלהב בשני חוקים שנועדו בעיקר להגן על השועים והרוזנים מפניה: התיקון לחוק לשון הרע, והחוק שנועד לצמצם את יכולתם של כלי התקשורת לפרסם חומרי גלם מחקירות משטרתיות.

"כאש יוקדת בעצמותיו כל דבר שנוגע למשולש הקדוש: תקשורת, בג"ץ, פרקליטות. הוא אומר שאין דמוקרטיה בישראל. שלנבחרים אין מה לעשות מול העוצמה של הזרועות האלה", אומר פרקליט בכיר שמכיר את נאמן שנים ארוכות.

הפגישה עם ריבלין

נאמן נבחר לתפקיד שר המשפטים במקרה. ערב הקמת הממשלה, דרש שר החוץ אביגדור ליברמן להותיר בתפקידו את שר המשפטים מממשלת אולמרט, פרופ' דניאל פרידמן. בני בגין ודן מרידור נעמדו על הרגליים האחוריות. הם נפגשו עם נתניהו והבהירו לו כי יתקשו לשבת בממשלה לצד פרידמן, היריב המר של בית המשפט העליון ("סניף של מרצ") ופרקליטות המדינה ("תופרת התיקים"). יו"ר הכנסת רובי ריבלין, שהיה השושבין של חזרתו של בני בגין לחיים הפוליטיים, החליט לנסות ולפשר. באחד הימים, פגש ריבלין באקראי את נאמן באולם אירועים בירושלים, במהלך חתונת בתו של הרב הלל הורוביץ מחברון. השניים הסתודדו באחת מפינות האולם, ובמהלך שיחתם אמר נאמן שלדעתו יש למנות דווקא את ריבלין לתפקיד שר המשפטים. ריבלין, שחשק שוב בתפקיד יו"ר הכנסת והעריך ממילא שתפקיד שר המשפטים יוצע בסופו של דבר לגדעון סער, דחה את הרעיון על הסף.

אלא שכבר למחרת הוא החליט להפוך את היוצרות, ולנסות לקדם את מועמדותו של נאמן כאיש פשרה שיהיה מקובל הן על ליברמן והן על בגין ומרידור. ריבלין הציע לליברמן את נאמן. "תקבל פרידמניזם בלי פרידמן", אמר לו, והוסיף כי לנאמן יש עמדה עצמאית משלו מול בית המשפט העליון. בסמוך להקמת ממשלת נתניהו, כתב נאמן מאמר בביטאון לשכת עורכי הדין, שבו חילק מחמאות נוטפות דבש לקודמו בתפקיד: "פרידמן פעל רבות להחזרת האיזון הנדרש בין הרשויות, בין היתר על ידי מאמץ לתחימת גבולות ברורים למערכת השיפוטית. המהפכה החוקתית, מביטויי האקטיביזם השיפוטי, טישטשה את הגבול בין הכנסת לבין בית המשפט". במקום אחר כתב נאמן כי "השנתיים שבהן מכהן פרידמן כשר משפטים היו מלאות יוזמה, פעילות ענפה והישגים בפתרון הבעיות הקשות של מערכת המשפט בישראל".

"נאמן בין שטייניץ למזוז ולדור. "נראה די מרוצה מיוזמות החקיקה התוקפות את מערכת המשפט
"נאמן בין שטייניץ למזוז ולדור. "נראה די מרוצה מיוזמות החקיקה התוקפות את מערכת המשפט . צילום: צילום: מוטי קמחי

כיום חשים גם גדולי מבקריו של פרופ' פרידמן געגועים נוסטלגיים אליו. "במאבק מול העליון יש הבדל יסודי אחד בין פרידמן לנאמן: פרידמן הוא שקוף לחלוטין, מרגיז אבל צפוי", אומר פוליטיקאי בכיר, "הוא לא מסתיר את כוונותיו לעולם. תוכו, גם כשהוא שחור משחור, הוא כברו. נאמן, לעומת זאת, הוא מניפולטור שאין שני לו. על אנשים צבועים לא צריך לומר שהם צבועים, צריך לומר עליהם שהם עושים מעשה נאמן".

זכות השתיקה

במהלך השנתיים וחצי שבהן הוא מכהן בתפקיד, נאמן בעיקר שותק. הוא לא נבחר מטעמה של מפלגה כלשהי, והוא לא חייב דין וחשבון לבוחרים. "לי אין פריימריז", הוא נוהג לומר לפוליטיקאים שונים בנימה עוקצנית. הוא מקפיד לא להתראיין, טוען שאינו קורא עיתונים ושכלל לא אכפת לו מה כותבים עליו. את "הארץ" הוא מכנה "דר שטירמר" (שופר התעמולה הנאצי), ואת העיתון של ידידו הטוב, איל ההון שלדון אדלסון, הוא מכנה "ישראל איום" (בשל ההתקפות החריפות של העיתונאים מרדכי גילת ודן מרגלית). עיתונאי שביקש את תגובתו לפני כמה חודשים שמע מהעבר השני של הקו את קול צחוקו של נאמן, שמיהר להיפרד ממנו לשלום. "כל אלה שמשתוקקים למינויים מקצועיים, כדאי שישימו לב לדגם הזה", מעיר פוליטיקאי בכיר.

יש באמת משהו נדיר באילמות של נאמן. עד היום לא שמע איש את דעתו של שר המשפטים על גל הצעות החוק המציף את מושב החורף הסגרירי כל כך של הכנסת. שר המשפטים האמון על ההגנה על שלטון החוק, לא השמיע ולו ציוץ מחאה דק נגד הצעת החוק המבקשת לערוך לשופטי בית המשפט העליון שימוע בפני פוליטיקאים, או על זו המבקשת לצמצם את זכות העמידה בפני בג"ץ. רק לפני כמה שבועות התייצב נאמן סוף-סוף מעל דוכן הכנסת והטיף לח"כים לחוקק את חוק יסוד: החקיקה, זה שיגדיר את היחסים שבין הרשות המחוקקת והשופטת. לטענת מקורביו, תזכיר הצעת החוק שיפיץ נאמן בקרוב יאפשר לבית המשפט העליון לבטל חוק של הכנסת, אך הכנסת תוכל לאשרר את החוק הפסול ברוב מסתמן של 65 ח"כים. ההצעה הזו, שנועדה לעשות שלום-בית בין הכנסת לבית המשפט העליון, עלולה להדליק מדורה נוספת. מלבד גילוי הדעת הזה, מקפיד נאמן לשמור על זכות השתיקה.

מיד אחרי שהכנסת אישרה את חוק החרם, זה שנועד בעיקרו להטיל מורא על גופים שיקראו להחרמת מוצרים מההתנחלויות, ביקשו אמצעי התקשורת את תגובתו. "אני מנוסה בחקירות נגדיות ושומר על זכות השתיקה בעניין", השיב להם נאמן, שתמך בהצעת החוק בממשלה. "אמרתי לו שאני מאוכזב מכך שהוא לא הציב גבולות מול גל החקיקה האנטי-דמוקרטי הזה", אומר שותפו לשעבר וידידו הטוב, ח"כ יצחק הרצוג, ל"הארץ". "אדם במעמדו ובתפקידו היה צריך - גם בראייתו השמרנית שסוברת עשרות שנים שצריך להגביל את סמכויות בג"ץ - לומר את דברו. הוא משאיר את הזירה לכנופיה קיצונית שיושבת בכנסת ומתכננת יום יום, שעה שעה, איך לחרב את ישראל הליברלית והדמוקרטית. לכן עמדתו נתפסת כמי שנותן לגל הזה את ברכתו, יחד עם ראש הממשלה נתניהו".

"לא היו לי תקוות גדולות ממנו", ממשיך את הקו הפרופסור למשפט אוריאל פרוקצ'יה, "נאמן אף פעם לא נתן לי סיבה לראות בו מבצר של שלטון החוק. צר לי לומר כי אני מצטער שיש לנו שר כזה, שלפי כל הסימנים לא עומד בפרץ. הוא נראה לי די מרוצה מכל יוזמות החקיקה שתוקפות את בית המשפט העליון ומערכת המשפט, ואפילו נראה כשותף להן".

פרופ' מרדכי קרמניצר חש מבוכה כשראה את נאמן שותק בכנס העמותה למשפט ציבורי בים המלח בתחילת דצמבר החולף, כינוס שבו ישב נאמן על במה אחת עם נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, והאזין לנאום החריף שבו האשימה חברי כנסת ושרים בהסתה נגד בית המשפט העליון. "ההשוואה בין הדברים שאמרה ביניש לאי האמירה של נאמן זעקה לשמים. הרי זאת לא הנחלה הפרטית של נשיאת העליון. לשר המשפטים יש תפקיד וחובה שהוא אינו ממלא אותם", אומר קרמניצר. "גם כשרבנים קראו להימנע מלהשכיר דירות לערבים, נאמן מצא לנכון למלא פיו מים, וגם בעניין הזה הוא חטא לתפקידו בשתיקה הרועמת".

"כשייבדק תפקודה של הכנסת הזאת", ממשיך קרמניצר, "תישאל השאלה: מעבר לחברי הכנסת שמעורבים במעשי החקיקה האנטי-דמוקרטיים, של מי היתה המשמרת הזאת? העובדה היא כי במשמרת של נאמן מתרחש דבר שמאפשר למהלכים אנטי-דמוקרטיים לצאת אל הפועל, מבלי ששר המשפטים עושה מה שמצווה עליו".

הפרופסור למשפטים יורם שחר טוען, כי נאמן הוא שר המשפטים הראשון הזכור לו "הפועל במחשכים, ממניעים לא ידועים". לדבריו, היה מצפה כי נאמן יהווה מגדלור של שמירה על שלטון החוק, אבל דווקא בתקופה שעולות בכנסת יוזמות חקיקה לפגיעה בבית המשפט העליון ובמערכת המשפט, קולו של נאמן לא נשמע.

נאמן אף פעם לא היה חסיד גדול של דיבורים. בשנות ה-70 נהגו אנשי הגרעין המייסד של תנועת גוש אמונים להיפגש מעת לעת במשרדו של נאמן, שחילק להם מעצותיו הטובות. "יעקב נאמן היה סבור שעיקר הערך של הפוליטיקה הוא בלחצים ולא בנאומים", כתב אחד המייסדים, גרשון שפט, בספר שהקדיש להקמת התנועה שהחלה בהקמת מפעל ההתנחלויות. כנראה שזו אכן מהותו של הסגנון הנאמני.

לא מצביע

את השפעתו על החקיקה מביא נאמן לידי ביטוי בשבתו כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה. הוועדה הזו היא אחד הצמתים המשמעותיים ביותר בדרכה של הצעת חוק לצאת מן הכוח אל הפועל. ברצותו, יכול שר המשפטים להעלות הצעת חוק לסדר היום או להקפיא אותה. נאמן תמך עד היום בכמה חוקים בוועדה, חרף התנגדותם של אנשי משרד המשפטים: "לכל שר יש עמדה שלו ושל המשרד הנוגעות להצעת חוק זו אחרת. זה נדיר שמשרד ושר יתנגשו ביניהם בוועדת השרים, אך לא פעם נאמן תמך בהצעות חוק למרות שמשרד המשפטים התנגד להן", מתאר אחד השרים את הסיטואציה הנדירה המתרחשת בקדנציה של נאמן.

ואכן, הוא הביע תמיכה בחוקים שהציתו מחלוקת: נאמן צידד באופן גורף בחוק הנכבה במתכונתו הראשונית הנוקשה (מאז החוק רוכך) - זו שביקשה לאסור על ציון יום העצמאות כיום אבל, וקבעה עד שלוש שנות מאסר לכל העובר על החוק. "עברנו שואה נוראית. למעלה משישה מיליון יהודים נרצחו, ואני לא מעלה על הדעת שעצמאותנו תהפוך ליום אבל", אמר על העניין. הוא גם תמך בחוק המבקש לערוך ועדות קבלה ליישובים בנגב ובגליל, חוק שלטענת מתנגדיו נועד לחסום את כניסתם של ערבים ליישובים אלה. את תמיכתו בחוק נימק נאמן ב"צורך הקיומי בחיזוק וגיבוש חוסן קהילתי ולכידות חברתית כתנאי להצלחתם ושרידותם של היישובים".

מעניינת במיוחד היתה דרך פעולתו של נאמן בטיפול בהצעות החוק שנועדו לשבור את גבם של ארגוני זכויות האדם, ולצמצם מאוד את יכולתם לקבל כספים מממשלות זרות. את ההצעות האלה מקדמים ח"כים מהליכוד ומישראל ביתנו, והן זכו כבר לתמיכתם של נתניהו וליברמן. היועץ המשפטי וינשטיין יצא נגדן בחריפות, ונאמן ישב על הגדר - הוא לא השתתף בהצבעה בוועדת השרים שבה אושרה אחת מהצעות החוק האלה, בנימוק כי כעורך דין ייצג בעבר עמותות שונות. נאמן ייצג גם חברות ציבוריות בעבר, ולמרות זאת עמד בראש ועדה שהמליצה שלא להתערב ישירות בתקרת שכר הבכירים בחברות האלה.

הוועדה המסדרת

לפני כמה חודשים פגש נאמן במבואה למליאת הכנסת את ח"כ רוני בר-און. באותם ימים היתה בצנרת הצעת חוק מעוררת מחלוקת, שאותה הגישה קבוצת ח"כים ובראשה רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), זאב אלקין ויריב לוין (ליכוד), לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שיו"ר לשכת עורכי הדין דורון ברזילי - שמזוהה עם נאמן - יכהן כאחד משני נציגי הלשכה בוועדה הרגישה. הצעת החוק הזו נועדה לבנות בלוק של חמישה אנשי ימין מול קבוצת המיעוט בראשות נשיאת בית המשפט העליון, ובכך להשפיע על זהות השופטים שייבחרו, וכן על זהותו של נשיא בית המשפט העליון הבא.

עיתוי הגשת הצעת החוק לא היה מקרי: היא נולדה לפני הבחירות של נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים, בהן הסתמן כי ייבחרו לתפקיד שני עורכי דין המזוהים עם האופוזיציה ועם נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ובכך יישבר הרוב שהיה לקבוצת הפוליטיקאים מימין. עמדת משרד המשפטים והייעוץ המשפטי של הכנסת, היתה שהצעת החוק שמבקשת לטרוף את כל כללי המשחק בעודו משוחק, אינה חוקתית.

בישיבה הראשונה בוועדת השרים לענייני חקיקה, נאמן לא השתתף בהצבעה שבה הושג שוויון: 5 שרים התנגדו להצעה, 5 תמכו בה, וההצעה נפלה. אחרי ההצבעה פגש נאמן את ח"כ בר-און. "אתה רואה? לא השתתפתי בהצבעה", התרברב באוזניו שר המשפטים, "כי יש פה מראית עין של ניגוד עניינים". בינתיים הזדרזה השרה סופה לנדבר (ישראל ביתנו) להגיש ערר. ועדת השרים לענייני חקיקה התכנסה בשנית, נאמן ניהל את ההצבעה, וכשהתברר לו כי שוב שורר שווין - 8 שרים בעד, 8 נגד - הוא הודיע: "אני מצרף את קולי בעד ההצעה". השר מרידור, אדם מאופק בדרך כלל, נמלא זעם: "זה צעד כוחני", הטיח בנאמן ועזב בהמשך את חדר הישיבות. בהצעה הזו מזהה מרידור מגמה מסוכנת: "ניסיון להכפיף את השופטים, או להביא אותם לנסות למצוא חן בעיני הפוליטיקאים. מנסים ליצור רוב מלאכותי בדרך שכולה חקיקה. והכל בסוף יפגע בתחושה של הציבור שהשופט עצמאי".

"מדובר בעלבון גדול", מוסיף פרופ' שחר. "נאמן מתנהל כשר משפטים באותו אופן שהוא התנהג כעורך דין פרטי. שר משפטים לא יכול להתנהל במניפולציות ודרכי עורמה. זה לגיטימי לעבודת עורך דין, אבל לא לשר. החוק הוא הלקוח שלו. כל ההתנהלות שלו לשינוי האופן שבו לשכת עורכי הדין שולחת את נציגיה לוועדה לבחירת שופטים היא דוגמה לכך".

"הציפייה מנאמן, שיתנגד לכל יוזמת חקיקה שמגיעה מהכנסת, היא בלתי מוצדקת", מגן ח"כ יריב לוין, שמוביל חלק מיוזמות החקיקה הפרובוקטיביות בתחום המשפט, בהן ההצעה לערוך שימוע למועמדים לשיפוט בעליון בפני ועדה של הכנסת. ביחס להצעת החוק שהוא נמנה עם יוזמיה, לשינוי הליך בחירת נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, אומר לוין כי זו מהווה דוגמה לכך שנאמן משתדל לעשות "צעדים מינימליסטיים הכרחיים" - לנסות לתקן עיוותים נקודתיים.

"אני חושב שברור לכל, גם לנאמן, שמצב שבו נשיאת בית המשפט העליון תשתתף בהצבעה על מחליפה הינה מעוותת ולקויה מהיסוד", ממשיך לוין. "במצב הנוכחי, הנשיאה נהנית מרוב בוועדה לבחירת שופטים, של 5 חברים, ותמנה את מחליפה על פי רצונה. לא מדובר בשינויים מהיסוד, כמו שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים או עריכת שימוע לשופטים בכנסת כפי שאני מציע, אלא בתיקון שבא למזער חלק מהעיוותים בזמן הנוכחי. לזה נאמן מצטרף". מה שבטוח הוא, שלאור התנגדותו הנחרצת של היועץ המשפטי לממשלה והצהרתו מהשבוע כי לא יגן עליו בבג"ץ, יתקשה נאמן להעביר את השינוי בוועדה לבחירת שופטים.

לפני כמה שבועות התכנסה ועדת השרים לענייני חקיקה כדי לדון בנושא נפיץ נוסף, וגם הפעם עוררה התנהגותו של שר המשפטים תמיהה ומבוכה בקרב עמיתיו. הפעם ביקשו ח"כים מהימין, אלקין, לוין, יעקב כ"ץ ודוד רותם, לקדם הצעת חוק שמטרתה למנוע פינוי מאחזים. העיקרון היסודי מאחורי הצעת החוק הוא, שאם אדם יושב על קרקע פרטית פלסטינית ביהודה ושומרון, הוא לא יפונה ממנה, אלא המדינה תפצה את בעל הקרקע.

המדינה הודיעה לבג"ץ כי היא מתכוונת לפנות מאחזים הנמצאים על קרקע פרטית, ונתניהו מינה את בני בגין כדי שיתווך ויגיע לפתרון מוסכם עם המתנחלים. על פניו היתה אמורה הממשלה להתנגד להצעת חוק שמתנגשת באופן חזיתי עם הודעתה לבג"ץ ומבקשת לעקוף אותה. נאמן חשב אחרת: "בואו נציע לח"כ כ"ץ שנדחה את הדיון על הצעת החוק במספר שבועות", אמר נאמן לשרים. בגין, מרידור ואיתן התנגדו בחריפות, וביניהם לבין נאמן התפתח ויכוח סוער.

בגין אמר לנאמן, שהמדינה השיבה לבג"ץ כי ממשלת ישראל מבינה שהיא לא יכולה להתיישב על קרקע פרטית, וכי היא מנסה להגיע להסדר עם המתנחלים. "קיים ניגוד מובהק בין הצעת החוק הזו לבין מדיניות הממשלה", אמר בגין לנאמן, "והיא מתנגשת עם ההודעה שלה לבג"ץ". מרידור אמר לנאמן שהחוק סותר את הדין הבינלאומי ומשבש את עבודת הממשלה: "איך בני בגין יגיע עם המתיישבים להסדר, אם אתה דוחה את ההצעה הזו בחודש? כל הצעה שתעביר פה שאינה התנגדות של הממשלה לחוק הזה, תכשיל את המשא ומתן שמנהל בני בגין". ומיקי איתן היה סרקסטי: "זה כמו לבוא למקום, לירות בבן אדם, לקחת לו את הקרקע ולהגיד לו: 'סליחה חשבתי שהקרקע היא שלי'".

אלא שנאמן התעקש. "אם נתנגד לחוק הזה, זה יזיק מאוד לממשלה", הוא השיב לשרים. הם ניסו לפרש את כוונתו - אחד מהם חשב שנאמן עושה פה חישוב פוליטי וכי הוא חושש שהתנגדות לחוק תרתיח את הגורמים האולטרה-ימניים בקואליציה. זה נאמן, כמעט כל אקט שלו גורר אחריו שלל פרשנויות. נאמן המשיך לבקש מהשרים לדחות את הדיון בחוק, הם התנגדו, ולבסוף הושגה פשרה: הוחלט שהדיון בהצעה יידחה לתקופה מסוימת ויידון שוב - ושבמקביל ייאמר למציעי החוק שההצעה בנוסחה המקורי אינה נראית לממשלה. בגין דרש שהדברים ייכתבו בפרוטוקול. שבוע לאחר מכן עלתה הצעה דומה של זבולון אורלב. במקרה הזה, נתניהו הורה לנאמן להפיל אותה, וכך קרה.

התנהגותו של נאמן בוועדה לא גרמה רק לשרים למתוח עליו ביקורת, אלא גם למציעי החוק. "יעקב נאמן הוא לא כוס התה שלי", הפתיע השבוע ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) מהאיחוד הלאומי. "נאמן הוא משרתם של האדונים שהוא שירת, בעבר זה היה שרון ועכשיו נתניהו, והוא מהפוגעים הגדולים במפעל ההתיישבות. אני אמנם אומר לו שלום כשאני רואה אותו, אבל אין לי שום דבר משותף איתו", הוא חותם.

הפיצול שנכשל

בסתיו 2009, כמה חודשים לאחר שנכנס לתפקידו, הזמין נאמן לפגישה אישית בלשכתו כמה אקדמאים ומובילי דעת קהל. בין השאר הגיעו לשם פרופ' ידידיה שטרן, פרופ' שלמה אבינרי, פרופ' זאב סגל המנוח, פרופ' רון שפירא והעיתונאי דן מרגלית. במהלך הפגישה, הציג נאמן בפני הפורום את המהפכה שהוא מבקש לחולל: פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. המצדדים בהצעה טוענים שהיא תפחית את העומס המוטל על היועץ, תגדיר במדויק את סמכויותיו, ותמנע מצב שבו היועץ גם יושב עם השרים בישיבת ממשלה ומייעץ להם, וגם מגיש נגדם כתבי אישום. מתנגדיה טוענים שזו תוכנית הרסנית שתחליש משמעותית את עוצמתו של היועץ ותפגע בשלטון החוק.

"אין מלך בעיר", אמר נאמן לנוכחים על היועץ משפטי לממשלה שכיהן אז בתפקיד, מני מזוז. רוב משתתפי הפגישה תמכו בהצעה של נאמן. "אני בטעות הוזמנתי לכאן", אמר להם דן מרגלית באכזבה.

נאמן עם ביניש (טירקל ביניהם). הנשיאה תקפה את הצעת שר המשפטים בעניין הבוררות
נאמן עם ביניש (טירקל ביניהם). הנשיאה תקפה את הצעת שר המשפטים בעניין הבוררות. צילום: אמיל סלמן

באותה תקופה, הגיע נאמן לביתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יוסף חריש. נאמן התיישב בכורסה הרכה בסלון ברחוב אופנהיימר בתל אביב, ובמשך שעה ארוכה פירט בפני חריש את ההכרח לפצל את התפקיד הזה לשניים. חריש הדף בנימוס את טיעוניו של נאמן והודיע לו כי הוא מתנגד ליוזמה בתוקף. גם עם היועץ המשפטי לשעבר פרופ' יצחק זמיר נפגש נאמן, וניסה לשכנעו לתמוך בצעד המהפכני. זמיר, שנרתע מאוד מהרעיון, גייס את מאיר שמגר ואהרן ברק, שגם עמם נועד נאמן, ויחד הם שלחו מכתב חריף לנאמן, שבו טענו כי "פיצול סמכויות היועץ הוא הימור מסוכן מאוד".

בתחילת נובמבר 2009, הזמין נאמן בשעת ערב את מזוז ולדור לביתו בשכונת רחביה שבירושלים. הוא הודיע להם כי הוא מתכוון להציג בעוד ימים ספורים את הצעתו לפיצול הסמכויות. שניהם חשו שנאמן מתכוון לבצע מחטף דרמטי, שיכלול חידוש שעליו לא שמעו ממנו עד אותו ערב: פיצול הפרקליטות לשתי זרועות - פלילית, שתוכפף לתובע כללי, ואזרחית ומנהלית (כולל בג"ץ), שתוכפף ליועץ המשפטי לממשלה. הם חשו כי נאמן זימן את הפגישה בביתו במועד הזה, כדי לקבוע עובדות, ומבלי שתהיה להם אפשרות אמיתית להציג את התנגדותם התקיפה למהלך.

לדור מיהר להגיב: זמן קצר לאחר הפגישה הוא שיגר מכתב חריף לנאמן, והפיץ אותו לכל עובדי הפרקליטות. במכתב האשים לדור את נאמן בכך שהוא מנסה להעביר בחופזה תוכנית מסוכנת, מבלי שהתקיים דיון מקצועי וציבורי בשאלת הפיצול ומבלי שנבחנו השלכותיו. גם מזוז התבטא נגד יוזמת נאמן בחריפות. נאמן זעם על שניהם, בעיקר על לדור, שזכה לתמיכה מפתיעה מנשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר שאמר: "לדור אינו קצין שצריך לעמוד לדום".

אבל מי שאיפסן את התוכנית של נאמן במקפיא היה דווקא ראש הממשלה נתניהו. אפילו ליברמן הביע הסתייגות מרעיון הפיצול. חוסר יכולתו של נאמן לממש את תוכניתו חשף את החולשה העיקרית שלו: היעדר עורף פוליטי. היו כאלה בקואליציה שחשבו כי אחרי הכישלון החריף, נאמן יחזיר את המפתחות וישוב למשרד עורכי הדין המשגשג שלו, אבל הוא נשאר צמוד לכיסא.

ב-10 ביולי השנה, התכנסה הממשלה כדי לדון בעוד מהפכה מבית מדרשו של נאמן. הפעם ביקש שר המשפטים לקדם את התיקון להצעת חוק בתי המשפט, לפיה יוסמכו נשיא בית משפט שלום או סגנו להורות על הבאת תביעה אזרחית בפני בורר - עורך דין פרטי שיכריע בין הצדדים. "עינוי הדין הוא תופעה שאנו לא יכולים להשלים עמה", הסביר נאמן בלהט את הרעיון שעמד מאחורי קידום התוכנית, שנועדה לדבריו להקל את העומס הבלתי נסבל בבתי המשפט בישראל.

להצעה המהפכנית של נאמן קמו מתנגדים רבים, שהצביעו על האיומים הפוטנציאליים הטמונים בה, ובהם חשש לניגוד עניינים מובנה של עורכי הדין שיוסמכו לתפקיד הבוררים, וחשש עוד יותר גדול שעורכי הדין לא יפעלו באובייקטיביות הנדרשת משופט. "הצעת החוק היא לא פחות מניסיון ממשלתי לרכוש שירותי שיפוט בזול", תקפה את ההצעה שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר. "בואו נודה על האמת: מדובר על הפרטת מערכת השיפוט. להערכתי, החוק לא יקצר הליכים, אלא דווקא יכביד על המערכת. זה אסון".

אלא שנאמן המשיך לקדם את ההצעה במרץ, ובישיבת הממשלה שנערכה בקיץ האחרון הוא ביקש משרי הממשלה לאשר אותה. הוא דיווח כי דן בהצעה עם הנהלת בתי המשפט ועם הנשיאה ביניש. על פי עדים שונים, שאל ראש הממשלה נתניהו את נאמן האם הנהלת בתי המשפט והנשיאה ביניש תומכים בהצעה. "כן", השיב שר המשפטים ללא היסוס. בסיום הישיבה אישרה הממשלה את הצעת נאמן.

כמה שבועות חלפו וביניש, שידעה שנאמן ייחס לה תמיכה במהפכה ועוד באוזניו של ראש הממשלה, הגיעה לאירוע השנתי של לשכת עורכי הדין. "בעיני הצעה זו בעייתית ומעוררת קשיים עקרוניים", תקפה הנשיאה את הצעת שר המשפטים, שנכח גם הוא באירוע. "החשש העיקרי הוא, כי הלכה למעשה מאפשרת הצעת החוק הפרטה של שירותי משפט בישראל... קשה להתעלם מהחשש כי הצעת החוק עלולה לפגוע בזכות הגישה לערכאות, ויש בה כדי לכרסם בתפקידיה הבסיסיים ביותר של הרשות השופטת".

מדוע דיווח נאמן לנתניהו שביניש תומכת במהפכה שלו, על אף שעל פי דבריה אלו היא מתנגדת לה בתוקף? אנשי נאמן טוענים שהיא תמכה בתוכנית. בסביבת ביניש אומרים שהיא התנגדה למהפכת נאמן מראשיתה.

זו לא היתה הפעם הראשונה שדיווח של נאמן הוליד קרב גרסאות. באחת מישיבות שרי הליכוד, כפי שחשף כתב "הארץ" יוסי ורטר, שאלה לימור לבנת את נאמן מדוע לא הוכללו נשים בוועדת טירקל לחקר המשט מטורקיה. "פנינו לכמה נשים וכולן סירבו", טען נאמן בישיבה, והוסיף כי "היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה פסלה לנו עוד חמש נשים". לבנת מיהרה לבדוק את המידע, שהתברר לה כמופרך. "מעולם לא נמסרו ליועצת המשפטית שמות של נשים לבדיקה כמועמדות לוועדת טירקל, וממילא לא נפסלו על ידה נשים כלשהן", השיבה היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה.

גם ח"כ יעקב אדרי מקדימה נכווה מנאמן. אדרי ביקש יחד עם ח"כ מירי רגב להוריד את הרף בבחינות ההסמכה של עורכי דין מציון 65 ל-60. לפני כמה שבועות פגש אדרי את נאמן בכנסת. "החלטת כבר אם לתמוך בשינוי?" שאל את נאמן. "לא. אני מחכה לחוות דעת מהייעוץ המשפטי", השיב לו נאמן. אדרי האופטימי נסע בערב לטקס ההסמכה של עורכי דין טריים בבנייני האומה בירושלים, שם הופתע לשמוע את נאמן מוסר כי החליט שלא לתמוך בשינוי. "אני לא מבין למה הוא התנהג בצורה כזאת", אמר ל"הארץ", "הרגשתי מרומה".

"זה הכל יעקב"

לפני מספר שבועות נפגש אדם מסוים עם ראש הממשלה נתניהו. לקראת סוף השיחה אמר האיש לראש הממשלה את הדברים הבאים: "מדוע אתה מעודד את גל החקיקה האנטי-דמוקרטי הזה? זה יקים עליך את האליטות". נתניהו הביט בעיניו של האיש ואמר לו: "זה הכל יעקב".

נתניהו אמנם תמך בעצמו בחלק מהיוזמות מעוררות המחלוקת שמציפות את הכנסת, כמו בתיקון לחוק לשון הרע, הצעת החוק להגבלת הסיוע הכספי מממשלות זרות לארגוני זכויות אדם והצעת החוק להשתקת המסגדים, אבל נאמן מייצר לנתניהו מאבקים מיותרים, ופותח לו חזיתות שהוא לא מעוניין בהן, בעיקר החזית שמנהיג נאמן נגד בית המשפט העליון. נאמן טוען מנגד בשיחות פרטיות שהוא ונתניהו מתואמים ביניהם בכל צעד.

הם מכירים שנים ארוכות. שמו של נאמן הוזכר בעבר כמי שתיווך בין בנימין לשרה נתניהו כשחיי הנישואים שלהם נקלעו למשבר. בשנת 93' התוודה נתניהו בראיון טלוויזיוני על רומן שניהל מחוץ לנישואים עם אשת השיווק רות בר. לאחר הווידוי נטען כי נאמן ערך הסכם לשיקום היחסים בין השניים. בשיחות סגורות מכחיש נאמן את קיומו של הסכם כזה, וטוען שמדובר באגדה אורבנית. "הוא נהג אז בשרה ברגישות גדולה", מספר אחד מידידיו של שר המשפטים. "הוא הקצה לה חדר בירושלים במשרד עורכי הדין שלו כדי שתכתוב את עבודת המאסטר שלה". לאחרונה, במהלך אחת מישיבות הממשלה (בהן הוא מדבר מעט מאוד) נשא נאמן דברים לזכרו של אביה של שרה, שמואל בן ארצי. "הוא רכש את אמונה של שרה נתניהו ויש ביניהם יחסים קרובים", אומר אחד מידידיה של הגברת הראשונה.

נתניהו הרבה להתייעץ עם נאמן בעניינים שונים גם בשנים בהן שימש כפרקליט פרטי. נאמן, הנחשב לנושא ונותן מצטיין במיוחד, חיבר מסמך הבנות סודי בין ראש הממשלה לבין שרון (שלא האמין למילה של נתניהו) לפני מינויו של שרון לתפקיד שר החוץ. הוא השתתף גם על תקן מגשר בשיחות חשאיות בין נתניהו וברק במטה המוסד, בניסיון של הצמד להקים ממשלת אחדות. נתניהו יכול לסמוך על הדיסקרטיות של נאמן וגם על קולו. למרות האוריינטציה הימנית שלו, נאמן תמך במהלכים מדיניים של נתניהו. בממשלת נתניהו הראשונה הוא תמך בהסכם וואי, ובממשלה הנוכחית - בהקפאת ההתנחלויות. הקרבות שהוא מנהל עם בית המשפט העליון, הם אלו שמדאיגים את נתניהו. נתניהו גם יודע שהוא יכול להרשות לעצמו להפיל על נאמן את תיק החקיקה האנטי-דמוקרטית בשיחות פרטיות, מבלי לשלם מחיר; הוא יודע ששר המשפטים לא יוריד את הכפפות. נתניהו הוא הרי הלקוח הבכיר ביותר שלו.

טיפול במיוחסים

נאמן נשוי להדסה ואב לחמש בנות ובן זקונים, רובם במקצועות חופשיים. אגדה אורבנית מספרת כי לאחר שנולדו חמש בנותיו, עבר נאמן עם משפחתו להתגורר ברובע היהודי בירושלים, כדי לשפר את הסיכויים שייוולד לו בן. וכך אכן היה.

נאמן נולד ב-1939 למשפחה ציונית-דתית בתל אביב. הוא בוגר מדרשיית נועם היוקרתית, שירת בגולני, נפצע בקורס מ"כים, עבר לגדנ"ע והשתחרר כקצין. במקביל ללימודי המשפטים החל נאמן לפלרטט עם מה שיהפוך לתחום עיסוק מקביל: פעילות במסדרונות השלטון. הוא שימש אז כמזכיר סיעת המפד"ל בכנסת. כשסיים את הלימודים, התמחה נאמן בבית המשפט המחוזי אצל השופטת מרים בן פורת. לאחר מכן השלים לימודי מאסטר בהצטיינות באוניברסיטת ניו יורק, שם גם יכתוב מאוחר יותר את עבודת הדוקטורט שלו בדיני מסים.

נאמן בין ח"כ דוד רותם לשופטת ומבקרת המדינה לשעבר, מרים בן פורת. יחסים טובים עם רבין, פרס, שרון, אולמרט ונתניהו
נאמן בין ח"כ דוד רותם לשופטת ומבקרת המדינה לשעבר, מרים בן פורת. יחסים טובים עם רבין, פרס, שרון, אולמרט ונתניהו. צילום: מיכל פתאל

ב-72', כשהיה בן 33, הקים את משרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, יחד עם חיים הרצוג, לימים נשיא המדינה, ומיכאל פוקס. המשרד, שהתמחה בתחום המסחרי, נהיה במרוצת השנים לאחד הגדולים במדינה וייצג אילי הון רבים, בהם רוברט מקסוול, דניאל אברהמס, סוחרי הנשק שאול אייזנברג ומרקוס כץ, צ'רלס ברונפמן ויונתן קולבר. ידידיו מציינים כי לצד הטיפול במיוחסים, הקפיד נאמן לייצג בחינם כאלה שידם אינה משגת לשלם. הם מדגישים גם את יחסו הרגיש מאוד למשפחות השכולות ולמשפחות החטופים. יש לו רגישות מיוחדת לנפגעי תאונות דרכים, מאז נדרסה אמו למוות על ידי אוטובוס. בין היתר הוא ביקר את שחר גרינשפן, בת ה-12, שנפצעה אנושות בתאונת דרכים בלפני כשנתיים.

כבר בגיל צעיר רקם נאמן קשרי זהב במסדרונות הכוח. בשנת 79' הזמין אותו שר האוצר יגאל הורוביץ למשרדו ומינה אותו לתפקיד מנכ"ל המשרד. "את המועמד שלו לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר יבחר יגאל הורוביץ מעולם הקונסיליירים", כתב עליו בשנים ההן נחום ברנע, "יעקב נאמן יהפוך לאחת השגיאות הגדולות ביותר של הורוביץ. הוא עורך דין שעד כמה שהצלחתי להבין עשה את הונו בעיקר משני כישרונות. כישרון לייעץ לקליינטים איך לעקוף באופן חוקי את שלטונות המס, וכישרון לסדר דברים בשביל הקליינטים במערכת הפוליטית". ברנע המשיך וכתב כי את נאמן הכיר הורוביץ לאחר שקיבל ממנו עצה הקשורה לפרויקט נדל"ן. "כששאלתי על כך את הורוביץ הוא ענה במבוכה מסוימת שנאמן לא קיבל תמורה כספית על עצתו", כתב.

ב-81' פרש נאמן מהתפקיד ושב למשרד עורכי הדין. ב-83' התגלתה פרשת ויסות המניות של הבנקים הגדולים, רעידת אדמה כלכלית שגררה את הלאמת הבנקים. בדו"ח ועדת בייסקי שחקרה את שרשרת האירועים הזו (ובה היה חבר גם פרופ' דניאל פרידמן) נכתב באביב 86' על שר האוצר הורוביץ כי "לא הבין, לטענתו, את חומרת המצב... הוא גם נושא באחריות לארגון לקוי של משרדו, כשנושאים בתחום סמכותו אינם זוכים לטיפולו ואינם מובאים בפניו". על מנכ"ל האוצר באותה עת, עו"ד נאמן, נאמר כי "את אחריותו אנו קובעים על פי עיקרי המחדלים שהזכרנו ביחס למר יגאל הורוביץ". הוועדה הוסיפה כי "פרופ' נאמן פרש מתפקידו ואינו מכהן עוד בתפקיד ציבורי. בנסיבות אלה, נראה לנו כי יש להסתפק בקביעת אחריותו".

חודשיים אחרי פרסום דו"ח בייסקי יהיה לנאמן תפקיד מפתח בפרשה נוספת שזיעזעה את המדינה. ביוני 86' התקשר לנאמן ידידו עו"ד רם כספי. היו אלה ימים סוערים. פרשת קו 300 התפוצצה ולציבור התברר כי צמרת השב"כ מסובכת עד צוואר בפעילות פלילית: הריגה ומסכת שקרים מתמשכת בפני ועדות חקירה. היועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר הודח אז על ידי הצמרת המדינית, בגלל התעקשותו לנהל חקירה פלילית נגד השב"כ. במקומו נכנס לתפקיד יוסף חריש, שסירב לעצור את החקירה. יועץ הצללים של שמעון פרס ויצחק שמיר היה עו"ד כספי, שחיפש מוצא מהסבך.

"בוקר אחד התקשר אלי יצחק שמיר ואמר לי: 'אולי אפשר לצאת מהפלונטר הזה על ידי מתן חנינה לאנשי השב"כ'", הוא משחזר. כספי ביקש משמיר לבדוק את העניין עם עו"ד נאמן. הוא לא בחר בנאמן רק בגלל כישורי המשפט הייחודיים שלו, אלא גם בשל העובדה שנשיא המדינה באותה עת, חיים הרצוג, היה שותפו של נאמן למשרד עורכי הדין וידיד קרוב שלו. כספי ונאמן נפגשו עם הרצוג וגייסו אותו למהלך השנוי במחלוקת של החנינות. נאמן חיבר חוות דעת, לעיונם של חברי הקבינט המדיני-בטחוני, שהכשירה אותן. במשרדו של נאמן בשכונת טלביה בירושלים התכנסה באותו ערב סוללת עורכי דין יחד עם צמרת השב"כ, שר המשפטים מודעי והיועץ המשפטי לממשלה חריש. שם נוסחו החנינות שהביאו את הפרשה החמורה לקבורה.

נאמן היה קשור באופן כזה או אחר לכל ראשי הממשלה שכיהנו ב-20 השנה האחרונות: הוא היה מיודד עם רבין ובשנים האחרונות שימש כיו"ר הוועד המנהל של המרכז על שמו. פעם, בשיחה פרטית ביניהם, אמר נאמן לרבין כי אם הוא היה מייצג אותו בפרשת החזקת הדולרים בחשבון הבנק בארצות הברית, הוא היה מחלץ אותו ללא פגע והיה מונע בכך את התפטרותו. נאמן נסמך על כך שלשגריר חוזר הותר להחזיק חשבון זר בחו"ל גם שלוש שנים לאחר סיום התפקיד. הסקופ של דן מרגלית פורסם ב"הארץ" אמנם יותר משלוש שנים אחרי שרבין חזר משליחותו כשגריר ישראל בוושינגטון, אך נאמן טען שוב ושוב בפני רבין ובני משפחתו, כמו גם בפני מרגלית, שהוא היה מצליח למנוע את הליכתו של רבין הביתה. הוא הרי חילץ את שר החוץ לשעבר אבא אבן מפרשה די דומה.

גם עם יריבו המר של רבין, שמעון פרס, טווה נאמן מערכת יחסים טובה, ומשרדו ייצג את הבייבי של נשיא המדינה, מכון פרס לשלום. אהוד ברק ביקש למנות את נאמן לתפקיד נגיד בנק ישראל, אולם שר האוצר בממשלתו, בייגה שוחט, חסם את המינוי.

כששרון החליף את ברק בתפקיד ראש הממשלה, הגן נאמן על בנו עומרי (אז אזרח פרטי) לאחר שהוגשה עתירה שביקשה למנוע ממנו לשמש כמתווך בין אביו לבין יאסר ערפאת. בשנת 2008 הוגש, במסגרת משפטו של איש העסקים דוד אפל, תמליל של שיחת טלפון בין שרון לבין נאמן, שהיה אז בביתו של אפל. זו היתה שיחה מקודדת שזר לא יבין. אפל הגיש לבית המשפט מכתב מנאמן, שבו טען פרקליט הצמרת כי העניק אז לשרון שירותים מקצועיים, וכי השיחה הזו היא במסגרת יחסי עו"ד-לקוח.

גם עם היורש של שרון, אהוד אולמרט, שמר נאמן במהלך השנים על מערכת יחסים טובה. הוא שימש כעד הגנה משמעותי במשפט החשבוניות הפיקטיביות, שבו זוכה אולמרט. גם למשפט הנוכחי המתנהל נגד אולמרט הוגשה חוות דעת של נאמן, שאמורה לסייע להגנתו של ראש הממשלה לשעבר. ב-93', כשאולמרט התמודד על ראשות עיריית ירושלים, הקצה נאמן לאנשיו של המתמודד חדרים במשרדו כדי שיקדמו מהם את קמפיין הבחירות.

הקשרים עם ראשי הצמרת השלטונית אף פעם לא הזיקו לנאמן, שיצא ובא בלשכותיהם בשלל כובעים: כיועץ, כעורך דין של לקוחותיו וכיו"ר שלל הוועדות הציבוריות בראשן עמד במרוצת השנים.

בדצמבר 95' הזמין נתניהו, שהתמודד אז מול פרס על ראשות הממשלה, את נאמן לפגישה אישית. הסקרים ניבאו למועמד הליכוד תבוסה בבחירות, והדברים שאמר לנאמן נשמעו אז מעט הזויים: "יעקב, אני עומד למנות ממשלה של מקצוענים, ואתה הולך להיות חלק מהצוות שלי". כמה חודשים חלפו, נתניהו ניצח את פרס והזעיק את נאמן שוב לפגישה במלון הילטון תל אביב. בכיסא ליד נתניהו ישב אדם מאסיבי, מזוקן ובעל עיניים כחולות קרות. זו היתה הפעם הראשונה שבה נאמן פגש את מנכ"ל משרד ראש הממשלה העתידי, אביגדור ליברמן, פגישה שתוביל לידידות קרובה ולמעין ברית נרדפים. הקשר בין השניים התהדק כשנאמן וליברמן ניהלו את המשא ומתן הקואליציוני מטעם הליכוד במשותף. בסיומו, ליהק נתניהו את נאמן לתפקיד שר המשפטים. כעבור חודשיים נאלץ להתפטר מתפקידו, לאחר שנפתחה נגדו חקירת משטרה שהובילה לכתב אישום.

מכתב עצמי

הפרשה הזו, שהסעירה את המדינה במשך שנים ארוכות, התחילה באירוע איזוטרי: בתערוכת יודאיקה בבנייני האומה בירושלים. זו היתה הפעם הראשונה שבה פגש נאמן באיש העסקים מרטין בראון, בנו של חייט מהונגריה שנולד ב-49', עלה לישראל כשהיה בן 7 ועקר ללונדון בגיל 35. שם, בבירה האנגלית, שלח בראון ידו בעסקים שונים, ובהם סחר באמנות.

בחודש מאי 91' נכנס איש העסקים בראון למשרדו המרווח של עו"ד נאמן בתל אביב, ומה שאירע בפגישה הזו ירדוף את נאמן שנים רבות. בראון הגיע לנאמן לאחר שעות חקירה רבות ביחידה הארצית לחקירות הונאה, שעסקה אז בניסיון לפצח את הפרשה הרגישה ביותר בארץ: חקירת החשדות נגד המטאור הפוליטי, שר הפנים אריה דרעי.

היתה זו החקירה השנייה של בראון בעניין, ובשתיהן הוא מסר מידע שסיבך מאוד את מצבו של דרעי. בראון סיפר כי כשדרעי כיהן כמנכ"ל משרד הפנים, הוא התארח אצלו בלונדון יחד עם רעייתו, וכי הוא מימן לדרעי את השהות ורכש לו מתנות שונות בכלבו היוקרתי הרודס: נעליים, סיגרים ובגדים. את הכסף קיבל מאוחר יותר מישראלי אחר, משה וינברג, שקיבל בהמשך טובות שלטוניות מדרעי. "הזהרתי את הסובבים את דרעי", סיפר בראון בחקירתו, "שלא יתלו את בו את עתידם כי אני צופה לו שחורות. התרשמתי שדרעי הוא פקיד מושחת, מגלומניאק שאיבד את תחושת הזהירות לאור ההוצאות שאנשים שילמו לו, כולל אני, והוא לא החזיר".

אביגדור ליברמן. "אני מיניתי אותו?"
אביגדור ליברמן. "אני מיניתי אותו?". צילום: מיכל פתאל

לימים יספר נאמן כי עם כניסתו לחדר, נראה לו בראון נרגש ונסער במיוחד. "המחזה היה מאוד קשה. הוא היה כולו רועד, התרגשות עצומה, הוא היה במצב רוח קשה מאוד ואמר שקרא לו דבר נורא, שהוא העיד במשטרה ושמו דברים לא נכונים בפיו", מסר נאמן בעדותו בבית המשפט. פרקליט הצמרת טען, כי יעץ לבראון לחזור למשטרה ולומר לה את האמת, וכשזה דחה את ההצעה הבריק בראשו של נאמן הרעיון הבא: הוא הציע לבראון לשלוח לעצמו מכתב ללונדון, שבו ייסוג מהדברים שאמר למשטרה בעדותו. כך תהיה לבראון הוכחה ניצחת על תאריך ההסתייגות.

בראון שלח לעצמו מכתב, והמשיך להיות בקשר עם המשטרה. בספטמבר 92', יותר משנה לאחר שמסר את העדויות המפלילות נגד דרעי, ובהמשך לשיתוף הפעולה שלו עם הרשויות, סיפר בראון לראש צוות החקירה נצ"מ במיל' מאיר גלבוע את גרסתו שלו לפגישה עם נאמן. "למחרת העדות שמסר במשטרה הזמין אותו עו"ד יעקב נאמן למשרדו ושאל אותו 'מה פתאום אתם עוזרים למשטרה?' והדבר חזר במספר מפגשים ביניהם, גם בלונדון..." כתב גלבוע במזכר נפיץ. המשטרה החליטה אז שלא לחקור את נאמן.

בפברואר 96' התקשר לנאמן פרקליטו של דרעי, עו"ד דן אבי-יצחק. הוא עמד לצאת ללונדון יחד עם צוות תובעים, כדי לחקור בחיקור דין את בראון, במסגרת המשפט הפלילי שהתנהל נגד שר הפנים לשעבר בבית המשפט המחוזי בירושלים. בשיחה סיפר עו"ד אבי-יצחק לנאמן כי הוא מחזיק את מכתב ההסתייגות הנפיץ של בראון, וסיפר גם על המידע הרגיש שמסר בראון למשטרה נגדו. נאמן מצדו מסר באותה שיחה לאבי-יצחק פרטים על שיחותיו עם בראון בהקשר לחקירת דרעי.

ביוני 96' נסעו דרעי, אבי-יצחק ונציגי הפרקליטות ללונדון כדי לחקור את בראון. דרעי הגיע לדיון מצויד בספר בעברית שכותרתו נושאת משמעות נסתרת. היה זה הספר "אות קין" של הסופר רם אורן. בדיון שהתקיים בבוקר הסתווי חזר בו בראון מכל הגרסה המפלילה שמסר נגד דרעי. "הייתי תחת השפעת התרופה פרוזאק", טען בראון. הוא הוסיף כי למחרת מתן הודעתו במשטרה, הלך לפרקליטו, נאמן, ו"בכה" באוזניו על הדרך שבה התנהלה החקירה.

בהקשר זה, הציג התובע עו"ד ז'ק חן גם את המזכר של נצ"מ גלבוע, שבו טען בראון לכאורה, כי נאמן ניסה להשפיע עליו שלא להעיד נגד דרעי. במשך שנים יטען נאמן כי המסמך הרגיש הזה נשלף ארבע שנים אחרי כתיבתו ממגירות המשטרה והתביעה רק כדי לחסל לו את הכהונה כשר משפטים. האמת היא, שהיה זה צירוף מקרים: חיקור הדין של בראון התרחש סמוך מאוד למועד שבו מונה נאמן לשר המשפטים.

בראון הוכרז כעד עוין והשופטים שהכריעו את דינו של דרעי קבעו: "גרסתו של בראון במכתב שכתב לעצמו, נסתרת בראיה חד משמעית" וכי "ההקלטה (של החקירה) מלמדת שהשיחה בין בראון לחוקריו התנהלה באווירה נינוחה וידידותית. בראון שוחח עם חוקריו ברצון ובחפץ לב. הוא אמר את דבריו בחופשיות". עם זאת החליטו השופטים שלא להסתמך על דבריו הסותרים של בראון. גם כך, חלק ניכר מגרסתו המפלילה נגד דרעי אושר ממקורות נוספים.

בעקבות ההתפתחות המרעישה הזו הוספה לעתירה, שהוגשה כבר נגד מינויו של נאמן לתפקיד שר המשפטים, תחמושת חדשה: החשש לכאורה כי הוא הדיח את עד המפתח במשפט דרעי. הרוחות סערו, נאמן מסר את תגובתו לבג"ץ וכך עשה גם היועץ המשפטי לממשלה בן יאיר, שזרק פצצה: הוא הודיע שהוא מתכוון לקיים בדיקה משטרתית מהירה, שמטרתה לברר אם קיימת תשתית ראייתית שתצדיק פתיחת חקירה משטרתית נגד נאמן. "יש גורמים בפרקליטות שלא רוצים שר עם כיפה", הגיב נאמן בזעם. הוא טען כי היועץ המשפטי בן יאיר, שהוא עמד להחליף בתפקידו, ביצע בו, פחות או יותר, סיכול ממוקד.

כעבור כמה שבועות הודיע בן יאיר שהחליט לפתוח בחקירה משטרתית. במסגרת החקירה נבדק התצהיר שמסר נאמן לבג"ץ והתברר שהוא מכיל שגיאות עובדתיות. בפרקליטות חשדו שהטעויות נועדו לטשטש את הקשר בין נאמן לבין דרעי, ולהסוות את אופן היכרותם כדי להרחיק את נאמן ככל האפשר מחשד כי ניסה להשפיע על עדותו של בראון. חודשים חלפו ונגד נאמן הוגש כתב אישום שייחס לו עבירות של שבועת שקר, עדות שקר ושיבוש מהלכי משפט. הגץ המקורי, זה שהצית את המדורה, הדחת מרטין בראון לעדות שקר, נעדר מכתב האישום. נאמן, שהתפטר מתפקידו מיד עם פרוץ החקירה, נראה אז לחבריו מרוסק לחלוטין. "הוא הלך אז, כשהגישו נגדו כתב אישום, לשני שרי משפטים לשעבר, והם פשוט התנכרו לו. הוא היה שבור, ירד במשקלו בצורה ניכרת, לקה בלבו, הוא היה פגר מוטל על הכביש", מספר אחד מידידיו.

"אני מתפלל ליושב במרומים, תהיה מצליח בדרכי, כי אני לא רואה בזה רק משפט אישי שלי. אני חי בתחושה עמוקה שכל הנושא של העמדה לדין במדינת ישראל עומד לשיפוטכם", אמר נאמן לשלושת השופטים בעדותו, ובכך ביקש להפוך את כתב האישום נגדו לכתב אישום נגד פרקליטות המדינה. את המניפסט הזה יישא נאמן בלבו גם שנים אחר כך.

זה היה משפט בזק שבסופו זוכה נאמן מאשמה. השופטים אמנם קבעו כי בתצהיר שהגיש שר המשפטים לבג"ץ נפלו טעויות עובדתיות, אך הוסיפו כי לדעתם הן נעשו "בתום לב" ו"ללא המחשבה הפלילית הנדרשת". על אחת מטעויות נאמן כתבו השופטים כי "לא ניתן לשלול את האפשרות כי מדובר בניסוח פגום, בלתי ראוי, אך לא בהצהרת שקר".

במסגרת עדויותיו במשפט השמיץ נאמן את מרטין בראון וכינה אותו פנטזיונר. בראיון מיוחד ל"הארץ" ממקום מושבו בלונדון משיב בראון, עז הביטוי ובעל חוש ההומור, אש לעברו של שר המשפטים. הוא מכנה את נאמן "אדם חסר מצפון". בראון טוען היום, למרבה ההפתעה, כי נאמן ניסה להשפיע עליו במספר הזדמנויות שלא לשתף פעולה עם הרשויות במשפט דרעי.

הוא באמת אמר לך משהו כמו "מה פתאום אתה משתף פעולה עם המשטרה?"

"בהחלט. הוא רצה נקודות בצד השני. שבראון הוא תחת פיקוחו".

נאמן טוען שאתה אמרת לו באותו מפגש שמסרת דברי שקר במשטרה.

"לא דובים ולא יער".

בראון מספר כי אמר למשטרה רק את האמת לגבי דרעי, וכי אכן ביקש אחרי החקירה להצטייד במשהו שיוכל לאפשר לו לסגת מאוחר יותר מהגרסה המפלילה. כך נולד המכתב ששלח לעצמו. בראון אומר, כי החליט שלא לומר את האמת בחיקור הדין בלונדון בגלל לחצים שהופעלו עליו מצד גורמים אחרים. "קמה תעשייה שלמה כדי לנטרל את העד בראון. ראו בי עד מאוד מסוכן", הוא מספר ומוסיף: "לא היה לי אומץ לומר את האמת בחיקור הדין בלונדון. אני מכה על חטא שהכרתי את החבורה הזו". על נאמן הוא אומר: "מתחת לכיפה שוכן בן אדם רקוב לדעתי".

אחרי הזיכוי

נאמן יצא מהמשפט בתחושה ברורה של ניצוד וקורבן. זו היתה החוויה שעיצבה את תיעובו כלפי גורמים בפרקליטות ובמשטרה. כשאביגדור קהלני זוכה מהמשפט שהתנהל נגדו, חצה נאמן את הכביש ממשרדו בבית אסיה לבית המשפט בתל אביב, צהל עם קהלני והזמין אותו ואת אנשיו להרים כוס וויסקי. כשנפתחה חקירה נגד יצחק מרדכי, סייע לו נאמן רבות בעצות ובהושטת כתף ידידותית.

עם הפרקליטות הוא ביקש לסגור חשבון. "היית אחד הקושרים נגדי", זעק לעברו של עו"ד יהושע רזניק, שחקר אותו מעל דוכן העדים במשפטו של דרעי בנובמבר 97'. רזניק, אגב, היה היחיד בצמרת הפרקליטות שהתנגד להגשת כתב אישום נגד נאמן. "למדתי על בשרי איך תופרים תיק", המשיך נאמן לקונן בעדותו במשפט דרעי, "האמת אינה תמיד נר לרגלי הפרקליטות".

אריה דרעי. "נאמן היה פגר על הכביש"
אריה דרעי. "נאמן היה פגר על הכביש". צילום: ניר קידר

התיק של נאמן ישמש ככלי נשק בארטילריה של עיתונאים, משפטנים וגם של חשודי צמרת במלחמתם נגד הפרקליטות. "הם לא ביקשו סליחה מיעקב נאמן", רעם אביגדור ליברמן במסיבת עיתונאים שהוקדשה לבליץ על המשטרה והפרקליטות.

אבל יש כאלה שחושבים עד היום כי כתב האישום נגד נאמן היה מוצדק: "תפירת תיק לא היתה בפרקליטות מעולם, וגם לא בתיק הזה", אומרת התובעת בתיק, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, רות דוד. "ההחלטה להעמיד לדין בתיק היתה קשה אך עניינית. נעשתה הרבה חשיבה לפני שהוגש כתב אישום, ונטלה בה חלק כל צמרת המשרד. מערך הראיות שהיה בתיק היה כזה שלא היה מנוס מלהעמיד אותו לדין, ולתת לבית המשפט להכריע אם יש יסוד סביר להרשעתו". פרופ' קרמניצר, אחד המומחים הגדולים בארץ למשפט פלילי, מוסיף כי "לא בטוח כלל שאם היה עומד לדין עורך דין מהשורה, באשמה שעניינה תצהיר לבג"ץ שיש בו פרט עובדתי לא נכון, הוא היה יוצא זכאי בדין".

אחרי הזיכוי, פעלו שר הביטחון לשעבר מרדכי וליברמן כדי לשכנע את נאמן לחזור לממשלה בתפקיד שר האוצר. נאמן פרש כעבור למעלה משנה לתפקידו, נסע לחופשת סקי, וכעבור שבועיים מיהר לייצג את איל ההון ארווין אייזנברג במכירת החברה לישראל למשפחת עופר. נאמן ספג אז ביקורת מהתקשורת לאחר שהשיג לאייזנברג פטור מתשלום מס מנציבות רשות המסים, שעליה היה מופקד זמן קצר לפני כן.

הוא המשיך לשמור על קשר עם דרעי ואף ביקר אותו בבית הסוהר. גם היחסים עם ליברמן המשיכו להיות טובים כשהיו.

ליברמן, יז'מסקי, מזרחי

בתחילת 2001 נכנס נאמן למועדון העסקים של מלון מצודת דוד בירושלים. בתוך החלל השקט הזה, המשקיף על העיר העתיקה, כבר חיכה לו, ישוב על אחת מהכורסאות המרופדות, השוטר לשעבר סטניסלב יז'מסקי. כמה ימים לפני הפגישה הזו הגיע למקום עבודתו החדש של יז'מסקי, בחברת מחשבים קטנה בתל אביב, בחור בשם אליהו, אחד ממקורביו של ליברמן, והציע לו סיוע מהחלומות. נגד יז'מסקי התנהלה אז חקירה פלילית בחשד לגניבה סיטונית של חומר נפץ: עמדות האזנות סתר משטרתיות מחקירות הצווארון הלבן הרגישות ביותר שהתנהלו בסוף שנות ה-90 - נגד ליברמן, אנשי העסקים מיכאל צ'רנוי ודוד אפל ועוד דמויות מפתח. "לך לעו"ד יעקב נאמן", אמר אליהו ליז'מסקי, "הוא ייצג אותך". השוטר הזוטר מיהר להתקשר לנאמן, שמצדו קבע איתו את הפגישה בבית המלון הירושלמי.

במהלך הפגישה הציג יז'מסקי בפני נאמן את גרסתו, ומאוחר יותר נתן לו כמה דוגמאות מהשיחות הרגישות. ההסבר של יז'מסקי למעשי הגניבה השיטתיים היה, כי מי שניהל אז את היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (היאחב"ל), ניצב משה מזרחי, תימלל שיחות פוליטיות ופרטיות בהן נטלו חלק גם כמה משועי השלטון.

נאמן נזעק למקרא השיחות. הוא מיהר להתקשר לידידו היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין ולקבוע איתו פגישה, בה הציג בפניו את גרסת יז'מסקי. חקירת מח"ש שנפתחה נגד מזרחי חוללה בהמשך מאבק מר בתוך התביעה הכללית, שנקרעה לשני מחנות עוינים. רובינשטיין המליץ בסיום החקירה להדיח את הניצב מתפקידו, למרות שלא נמצאו ראיות כי עבר עבירה פלילית או משמעתית. מולו עמדה צמרת הפרקליטות שטענה כי מזרחי פעל באופן ראוי, וכי פגיעה בו תיחשב כפרס לחשודי הצמרת בהם נאבק.

פרקליטת מחוז דרום לשעבר, יסכה ליבוביץ', שהתבקשה על ידי רובינשטיין לחוות את דעתה על שרשרת האירועים, חיברה מסמך מפורט, שבו טענה כי מזרחי לא עבר כל עבירה וכי בשיחות המתומללות היה מידע רב הקושר את החשודים לביצוע עבירות פליליות לכאורה. בחוות הדעת הנמצאת בידי "הארץ" התייחסה ליבוביץ' גם אל נאמן: "יז'מסקי נפגש עם עו"ד נאמן מספר פעמים. נאמן הסביר לו שהוא עושה את זה מטעמים של כבוד המדינה, ורשם מפיו תצהיר ובו עיקרי הדברים... לטענתו, הבטיח לו נאמן שייגש עם החומר ליועץ המשפטי לממשלה. נאמן ביקש ממנו להדפיס משהו מהחומר שברשותו. יז'מסקי אינו מספר אם עשה זאת אם לאו, והחוקרים לא ניסו לברר אפילו זאת. הוא הסתפק בציון העובדה שנאמן אמר לו שבדעתו לאסוף מסיבת עיתונאים ולעשות מהעניין רעש גדול".

נאמן עצמו סיפר בעדותו בפני חוקרי מח"ש, כי הוא נפגש עם יז'מסקי, במועדון העסקים של מלון הילטון ירושלים, כיום "מצודת דוד", רשם את עיקרי הדברים ופנה אל ידידו היועץ המשפטי רובינשטיין כדי שיבדוק את העניין. "סטניסלב היה במצוקה קשה והסכמתי לפעול בעניין הזה כפי שאני פועל בהרבה עניינים אחרים, ללא שכר טרחה", סיפר נאמן לחוקרי מח"ש. יז'מסקי עצמו לא חשב שהמתנה הזו, שירותי החינם מידיו של הפרקליט המקושר בישראל, נחתה עליו מהשמים או מסנטה קלאוס. הוא האמין - כפי שמסר מאוחר יותר בחקירתו במח"ש - כי ליברמן שלח אליו את נאמן.

בשנת 2004 הדיח השר לביטחון פנים גדעון עזרא את מזרחי, אויבו הגדול של ליברמן, מתפקידו כראש אגף החקירות. באותה שנה פרש ליברמן מתפקידו כשר תחבורה בממשלת שרון ושב לעסקים פרטיים. עיקר פעילותו של ליברמן היתה כשכיר בחברה בשם מ.ל. סחר בינלאומי, שהקימה בתו מיכל ליברמן, אז בת 23. בחקירתו במשטרה סיפר ליברמן כי לפני שהקים את החברה, נועץ בעו"ד נאמן בעניין, בפגישה שהתקיימה במשרדו של פרקליט הצמרת, בהשתתפות בתו של ליברמן ועו"ד יואב מני, ששימש במשך שנים כיועצו המשפטי הקרוב של שר החוץ.

מסמכים הנמצאים בידי "הארץ" מראים כי חברת מ.ל. נרשמה בידי משרד עורכי הדין של נאמן. בקיץ 2004 התייצבה מיכל חיה ליברמן בפני עו"ד סרינה בן דוד, אז העוזרת המשפטית האישית של נאמן, וחתמה בפניה הן על הבקשה להקמת החברה והן על תקנון ההתאגדות שלה. הפרקליטות טוענת כי מיכל שימשה ככסות שמאחוריה הסתתר בעל העניין האמיתי בחברה: אביה של מיכל, שר החוץ.

ליברמן מעריך את נאמן וסומך עליו. אלה גם הסיבות שהניעו אותו להסכים למינויו לתפקיד שר המשפטים. אבל ליברמן גם נוהג לומר בשיחות פרטיות לאנשים ששואלים אותו על נאמן דברים ברוח הזו: "אני רציתי שפרידמן ימונה לתפקיד שר המשפטים. באו אלי רובי ריבלין ובני בגין ושיכנעו אותי במשך שעה שאסכים למינוי של נאמן. אני מיניתי אותו?"

גמרא לכולם

אחד החידושים שביקש נאמן להנהיג במשרד המשפטים עם כניסתו לתפקיד היה לימוד דף גמרא שבועי. את הנוהג הזה הוא הנחיל במשרד עורכי הדין המשגשג שלו, אבל במשרד המשפטים זה לא עבד, ושיעור הגמרא לא מתקיים שם. נאמן הוא אדם דתי מאוד. הוא לומד במשך עשרת ימי תשובה, הוא מרבה לבקר בחברון ולהתפלל במערת המכפלה בכל ראש חודש, שם מחכים לו בדרך כלל כמה ימנים קיצונים שמפגינים נגדו ומקללים אותו בגסות. "הם לא יודעים איזו תרומה הוא הרים ליישוב היהודי בחברון", אומר אחד ממקורביו.

בכל שבוע, ביום חמישי בערב, הוא מבקר בקביעות בשיעורו של הרב הירושלמי אשר וייס. לפני שנתיים אמר נאמן בכנס דיני ממונות שנפתח בירושלים, כי משפט התורה צריך להיות המשפט המחייב במדינת ישראל. "יש להחזיר עטרה ליושנה, להפוך את משפט התורה למחייב במדינת ישראל, זו באמת הדרך הראויה להנחיל לנו את משפט התורה - צעד אחר צעד", אמר נאמן לקול מחיאות הכפיים הרועמות של רבנים ודיינים שהשתתפו באירוע. אחר כך טען שלא הובן כהלכה, אולם מאז הוא מקפיד להצטייד בנאומים כתובים ולא להיגרר לדיבורים ספונטניים מזיקים. דימויו העצמי הוא של איש פשרות, של מתווך ומגשר.

כשאנשיו של נאמן מבקשים לציין את ההישג הבולט שלו בשלוש השנים בהן הוא מכהן בתפקיד הם טוענים כי "אחרי שפרידמן היה בנתק מוחלט עם ביניש ועם שופטי בית המשפט העליון, הצליח נאמן ליצור דיאלוג שבעקבותיו מונו בקדנציה שלו כ-190 שופטים".

הוועדה למינוי שופטים היא אחת הוועדות המשמעותיות ביותר במדינה, שחבריה הם שר המשפטים, שר נוסף, ח"כ מהאופוזיציה, 3 שופטי בית המשפט העליון ושני נציגי לשכת עורכי הדין. ההרכב הזה קובע את זהותו של בית המשפט הישראלי, מלהק שופטים לבית המשפט העליון וממנה את ראש הרשות השופטת, נשיא בית המשפט העליון. לצדו של נאמן ליהק נתניהו לתפקיד השר השני את גלעד ארדן, למרות שדן מרידור וגדעון סער, שתומכים מסורתית בבית המשפט העליון, רצו בו. סביב בחירת הח"כ מהאופוזיציה התחוללה מהומה של ממש: יו"ר הקואליציה זאב אלקין הריץ לתפקיד את אורי אריאל מהאיחוד הלאומי, מול רוני בר-און מקדימה. היתה זו בבחינת שבירת כלים: על פי הנוהג שהשתרש בכנסת, צריכה הקואליציה לתמוך באופן אוטומטי בנציג האופוזיציה החבר בסיעת האופוזיציה הגדולה ביותר.

בשלב מסוים, כשהתעוררה ביקורת ציבורית על תמיכת הקואליציה באריאל חטף נתניהו רגליים קרות. אלקין לחץ, נאמן הרגיע את נתניהו, והמהלך יצא לדרך: אריאל גבר על בר-און בהצבעה בהפרש של קול אחד ונבחר כנציג האופוזיציה. יו"ר ועדת החוקה, דוד רותם מישראל ביתנו, נבחר כנציג הקואליציה. "פעם ראשונה בתולדות המדינה שהממשלה והכנסת שולחת ארבעה ימנים קיצונים לוועדה הזו", אמר רוני בר-און לחבריו במליאת הכנסת, "עכשיו הם צריכים את החמישי כדי לבחור את נשיא בית המשפט העליון... במשרד המשפטים אין בעל בית, אבל יש למרבית הצער, בעל עניין". וכדי להשיג את החמישי, הצטרף נאמן לתמיכה ביוזמת החקיקה מעוררת המחלוקת.

בחירת שופטים לכל הערכאות, מלבד לבית המשפט העליון, מצריכה רוב רגיל של חמישה מבין תשעה. זה הרוב הנדרש גם על מנת לבחור את נשיא העליון. לעומת זאת, הרוב הדרוש לבחור שופט לבית המשפט העליון מחייב הסכמה של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה. עם זאת, רוב רגיל של חמישה חברים מאפשר לנאמן לשלוט בוועדה למעשה, משום שהוא מקנה בלוק חוסם בהצבעות לבחירת שופטים לכל הערכאות, ועמדת כוח מול קבוצת השופטים, במשא ומתן להשגת ה"דילים" על מינוי שופטים לעליון.

באוגוסט 2009, כארבעה חודשים אחרי שנכנס לתפקידו, ולאחר ניסיונות להביא לבחירת שלושה שופטים לבית המשפט העליון, הצליח נאמן להביא להסכמה בוועדה לבחירת שופטים על מינוי שלושת השופטים ניל הנדל, יצחק עמית ועוזי פוגלמן. "למרות החשדנות ביחס אליו, הוא הצליח לקרב את הצדדים אליו ולהביא להסכמות, אחרי שבמשך תקופה ארוכה בימיו של דניאל פרידמן, מינוי שופטים לעליון לא התאפשר", אמר אחד הגורמים המעורבים בעבודת הוועדה.

הנדל ועמית לא היו הפייבוריטים של נשיאת בית המשפט העליון ביניש, בהם השופטים המחוזיים צבי זילברטל, שאת מינויו היא מקדמת בסבב הבחירה הנוכחי. ביניש זכתה ב"דיל" ההוא במינויו של בן טיפוחיה בפרקליטות המדינה, עוזי פוגלמן, תמורת שני מינויים אחרים של שופטים, שבניגוד למסורת, לא כיהנו במינוי זמני בבית המשפט העליון לפני שזכו במינוי של קבע.

מקור שהיה מעורב בהליך בחירת שופטי העליון בניצוחו של נאמן, תיאר השבוע את התנהלותו במינוי שלושת השופטים בתחילת הקדנציה שלו כ"אמנות הגישור והפישור". נאמן פיצל את חברי הוועדה לשני חדרים: בחדר אחד חברי הגוש שלו, ובחדר אחר - חברי גוש השופטים ונציגת לשכת עורכי הדין עו"ד רחל בן ארי, שנחשבת למזוהה עם ביניש. נאמן עבר בין החדרים, וניסה להבהיר לכל מחנה למה הדיל הזה טוב לו. לקבוצה שלו הוא אמר כי בחירה בדיל תשבור מסורת של בחירת שופטים שלא כיהנו קודם במינוי זמני בבית המשפט העליון ובנוסף, תכלול שני שופטים מצוינים, אחד חובש כיפה, הנדל, ושניהם לא מהמיליה של שופטי בית המשפט העליון.

לקבוצת השופטים הוא אמר כי מעבר למינוי פוגלמן, הם מביאים לבחירת שופטים מגוונים שלא מזוהים עם הקבוצה שכנגד. "היה לו מאוד חשוב להיראות בעיני חברי הוועדה כגורם אחר, אחרי תקופת פרידמן. שקול, מתון ומפשר", אמר אדם המצוי בהתנהלות הוועדה לבחירת שופטים. לדברי גורם אחר הקשור בעבודת הוועדה, בדיל האחרון, למינוי שופטים לבית המשפט העליון, גיבש נאמן הסכמות מצד שני המחנות להרכב השופטים המחוזיים נועם סולברג (תושב אלון שבות, המועמד הנחשק של קבוצת נאמן), צבי זילברטל, מקורבה של ביניש, ונשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר.

גם הפעם הוא אמר לכל אחד מהצדדים כי הדיל טוב עבורו יותר מאשר לצד השני. "לכל אחד מהצדדים הוא הציג כאילו אותו צד זוכה בשני שופטים, והמחנה השני בשופט אחד. הוא שיחק עם המועמדות של ברלינר, שמשתייכת לזרם הדתי לאומי, אבל גם כיהנה במינוי זמני בעליון ונחשבת לשופטת מהממסד. כשהוא הבין שהדיל התפוצץ הוא כעס מאוד. הוא היה פגוע מאוד. כאילו שהשופטים בוועדה עשו לו תרגיל".

את הדיל פוצצה נשיאת בית המשפט העליון ביניש, שהבהירה כי האווירה הציבורית לא מאפשרת לבחור שופטים בעת הזו. יש כאלה שמעריכים כי ביניש הביעה בכך את מחאתה הנחרצת על בחישותיו של נאמן בלשכת עורכי הדין ועל שתיקתו הרועמת מול מבול ההתקפות על בית המשפט העליון.

בפברואר ביניש הולכת הביתה, ונאמן נשאר בתפקיד. בינתיים. כמה פוליטיקאים כבר שמעו אותו במהלך שלוש שנות כהונתו מהרהר בפרישה מהתפקיד. אל תתפלאו אם יום אחד הוא יחזיר לנתניהו את המפתחות. מה שבטוח, הוא לא יצטער אם במערכת המשפט שישאיר אחריו יכהן סולברג בעליון, ואם הנשיא המכהן בבית המשפט יהיה אשר גרוניס.*

תגובת נאמן

יועץ התקשורת של שר המשפטים, אמציה בר משה, מסר בתגובה לדברים הנאמרים בכתבה:

"שר המשפטים פועל כל העת לעצמאותה ולחיזוקה של הפרקליטות ואף התבטא רבות בעבר על חשיבותה ומקצועיותה של הפרקליטות. השר נפגש על בסיס קבוע עם פרקליט המדינה לישיבות מקצועיות שוטפות. יחד עם זאת, הוא ציין לא אחת את הצורך בגוף ביקורת ומעקב על התנהלות הפרקליטות, גוף הקיים כיום במגוון תחומים דומים. כל זאת בצורה גלויה, שקופה ובהידברות.

"בנושא החנינה לבניזרי: שר המשפטים העביר את עמדת המשרד לנשיא המדינה להמשך טיפול בבקשה, וכל החלטה שתתקבל תקבל את הסכמתו.

"בכל הקשור להצעות החוק השונות: שר המשפטים הינו חלק מן הממשלה ואשר על כן הצבעותיו היו בהתאם לעמדת הממשלה.

"עמדתו של שר המשפטים ביחס לבית המשפט העליון היא שמדובר בגוף ראשון במעלה במדינת ישראל. כל ניסיון של מי מהגורמים השונים לטעון אחרת, אין בו ולא כלום. בכל דיון אשר יש בו חשש לניגוד עניינים, שר המשפטים מצהיר על כך ומונע עצמו מעיסוק באותו עניין.

"בנוגע לסוגיות עיסוקו של השר בהיותו עורך דין פרטי: מן הטעמים הפשוטים אין בדעתנו להתייחס.

"בכל הקשור לדברי 'גורמים משפטיים' ודומיהם, אין דברים אלה ראויים כלל להתייחסות. לא דבריהם ולא המניעים העומדים מאחורי הדברים".




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 נתניהו איש הטפלון, ששום דבר לעולם לא דבק בו. שאחריות אישית היא מושג שלגבי הארכי מגלומן הזה לא קיימת. המהפנט הלאומי שככל שמתרבים המשברים, הוא רק יוצא מחוזק, הוא האשם היחידי והטוטאלי. מתי יכוונו הישראלים אצבע מאשימה כלפיו? מתי יבינו? מתי יפנימו?  (לת) רק מפץ גדול וריסוק מבית ומחוץ, כך לפחות ניראה, יעיר את הישראלים מתרדמת בנג'י ניתאי
  • 11:03
  • 06.01.12

02 צודק, חייבים לעשות שם סדר!  (לת) רמי
  • 11:21
  • 06.01.12

03 מדינת הלכה, הלכה המדינה  (לת) ישראל כבר לא ביתנו
  • 11:24
  • 06.01.12

04 לא סתם ביבי וליברמן התעקשו על מינויו של האיש הרע הזה!!!!!  (לת) בני
  • 11:25
  • 06.01.12

05 מפיוזו בשם החוק גיל
  • 11:27
  • 06.01.12

המנוול הגדול בתולדות ישראל העשווית הוא נתניהו דאג להקיף את עצמו בחברה של ריאקציונרים חשוכים , וביניהם נאמנו הנרצע אשר- להזכירכם- מבקש להשליט כאן את חוקי ההלכה. נתניהו אינו דמוקרט כפי שסבורים אנשי תקשורת בעיתון הארץ, אלא איש רדוף יצר שליטה שחי בצל כשלונו הקולוסאלי בקדנציה הקודמת שלו. נאמן, איש תככים אפלים, אינו אלא שליחו של הלא קדוש.

06 צריך לפטר את נאמן ולמנות במקומו את ח"כ יריב לוין כשר המשפטים  (לת) השתכנעתי
  • 11:32
  • 06.01.12

07 ביבי מקבע את המדינה בצלמו ובדמותו  (לת) מודאג
  • 11:38
  • 06.01.12

08 התנהגות שר המשפטים נאמן שלמה בן יוסף
  • 11:40
  • 06.01.12

לא הייתי קונה ממנו מכונית משומשת.

09 תודה לגידי וייץ על תחקיר מעמיק,שיתכן והוא קצה קרחון להתנהלות של רב האומן במניפולציות-נאמן; המייצג נאמנה את הביטוי כיפות סרוחות,בדיוק כמו את דמות היהודי הרמאי,השנואה בעולם מאז ומתמיד.על הקרבה לשקרניהו ושומר הברים כמו לדמויות מפוקפקות אחרות,אפשר ללמוד הרבה, כולל הנקמנות שלו במערכת ש"לכלכה" את שמו,גם אם יצא זכאי. מי שפותח במילים אני לא נוקם...הוא נוקם ועוד איך.את זה יודע כל ילד בכיתה א. בדיוק כמו השקרן שמדבר על האמת כל מילה שנייה  (לת) שומר חוק
  • 11:41
  • 06.01.12

10 פרידמן חוזר ומי בחר את שניהם ?  (לת) aaaaa
  • 11:42
  • 06.01.12

11 מבחנו של נאמן אשר צימברג
  • 12:14
  • 06.01.12

אם לאחר התחקיר המעניין הזה הוא לא יגיש תביעת דיבה נגד "הארץ", לא יהיה מנוס מלהגיע למסקנה שהכל אמת לאמיתה.

  •   איפה אתה רואה דיבה?  (לת) עובדה זה גם פאקט לפעמים - גם כשהיא לא נעימה לך.
    • 18:46
    • 06.01.12

  •   הבנת הנקרא אשר צימברג
    • 12:33
    • 07.01.12

    חזור וקרא. לא טענתי שאני רואה דיבה. להיפך: הסברתי שאם נאמן - שעומד לרשותו משרד עורכי דין גדול מאוד - לא יגיש תביעה, המסקנה האחת והיחידה תהיה שכל הנאמר בתחקיר הוא אמת.

12 כל הכתבה הארוכה הזאת מוכיחה דבר אחד, חשוב: יצחק
  • 12:35
  • 06.01.12

מבנה השלטון אצלנו עקום. אין באמת הפרדת רשויות, ואנשים ממונים לתפקידי מפתח (ונתחיל במינוי שרים) בלי שיעמדו לבחירה על ידי הציבור או נציגיו, חברי הכנסת. התוצאה היא בחירת אנשים לא ראויים, מינויים בסגנון "חבר מביא חבר" שמנציחה שליטת קליקות, רקיחת כל מיני עסקות מוזרות והגשת כתבי אישום הזויים לגמרי, מתוך מניעים פוליטיים ו/או כלכליים. הזיכויים המוחלטים ברוב המשפטים האלה הם הוכחה לריקבון שמאפשרת שיטת הממשל העקומה שלנו. פרצה קוראת לגנב? אצלנו המערכת מלאה פרצות.

13 אפילו נאמן לא יצליח לאזן את העליון ופרקליטות , הם בכיס של שמאל בלבד  (לת) @ בנצי - א @
  • 12:52
  • 06.01.12

14 כן אדוני השר היתה סאטירה לפקידים אסור לשלוט נאמן לנאמן
  • 12:52
  • 06.01.12

הלוואי שיהיו שינויים בממלכה הרקובה של משרד המשפטים ובמיוחד בפרקליטות

15 כתבת תחקיר מעולה!! תומר
  • 13:05
  • 06.01.12

איזה אדם נורא...
אני לא ממש מבין איך הוא יצא זכאי מפרשת דרעי.
אני אמנם חסר השכלה משפטית אבל אם זה עורך דין מי יתן ויהיו כמה שפחות עורכי דין במדינתנו

16 אז נאמרו דברי אמת - אז מה - מדינת הכל עובר חביבי - ממש קטסטרופה  (לת) מאיר
  • 13:15
  • 06.01.12

17 נראה ש"הארץ" במסע צלב נגד נאמן,2 מאמרים נגדו באותו עמוד אינטרנטי-מוגזם !! דורון
  • 13:17
  • 06.01.12

זה בהחלט לגיטימי שעיתון יהיה בעל קו מערכתי, רק שההגזמה משאירה טעם רע - גם כתבה ארוכה וגם מאמר מערכת הם ללא ספק עריכה קלוקלת של עיתון.
התנהלותו של נאמן בפיצול ל-2 חדרים היא טקטיקה עתיקה ושגרתית של כל תהליך גישור - ואין בו שום פגם ולא ברור מה התכוון הכותב בהבאת הסיפור : "בא לקלל - ונמצא מברך"......נאמן נהג נכון ובחוכמה.

  •   הארץ מנסה לעשות סיכול ממוקד תקשורתי לנאמן, שמטרתו הפחדת הפיינשמקרים שילחצו על ביבי לפטר את נאמן.  (לת) מוזגזם? ממש לא. מתוכנן לפרטי פרטים
    • 15:24
    • 06.01.12

  •   בתור אחד השייך למחנה שלו, אתה כמובן תומך במעללי נאמן - אך נאמן חוטא למערכת המשפטית שהיא הבסיס האחרון שנותר להגנת הדמוקרטיה ולכן המתקפה על האיש הזה זו מתקפה להגנת הדמוקרטיה מפני השתלטות תומכי תג מחיר  (לת) מחריבי ביתנו
    • 17:03
    • 06.01.12

18 נאמן הוא אויב ישראל. גרוע כמו חמאס !  (לת) שי
  • 13:20
  • 06.01.12

19 בעניין לדור הוא צודק המחריב מבפנוכו  (לת) הזונה מבני עקיבא
  • 13:51
  • 06.01.12

20 הפרקליטות בישראל לא מקצועית ולא אחראית  (לת) דרוש ניקוי אורוות
  • 14:22
  • 06.01.12

21 ובעיקר נאמן לשרה  (לת) סולווג
  • 14:22
  • 06.01.12

22 yet again: gossip, speculation and poor journalism  (לת) Adam
  • 14:46
  • 06.01.12

23 דרוש סופר כמו בלזאק כדי לתאר את הברית נאמן-ליברמן. וביבי? סתם פיון.  (לת) הטיפוסים המפוקפקים מרתקים
  • 15:17
  • 06.01.12

24 נאמן אם הארץ תוקף אותך סימן שאתה פועל כהלכה  (לת) בבא ביילין
  • 16:02
  • 06.01.12

25 "כך חותר שר המשפטים תחת המערכת שבראשה הוא עומד " יוסף
  • 16:15
  • 06.01.12

כך חותר עיתון הארץ נגד ממשלה נבחרת בישראל, וכדי ליצור לה לגיטימציה.

26 נאמן טועה. אחוז ההרשעות בארץ גבוה מאוד. הפרקליטות מגישה מעט מדי כתבי אישום, לא יותר מדי. תפקידו של השופט לקבוע אשמה, לא של הפרקליטות.  (לת) גידי
  • 16:50
  • 06.01.12

  •   תגובות השמאל מגעילות-הקללות ההכפשות הן מתחת לכל רמה  (לת) רפאל
    • 18:30
    • 06.01.12

  •   כשהאמת מכוערת היא נשמעת מגעילה ומקוללת - אך עדיין זו האמת המכוערת ואין מילים לייפות אותה = ופני שר המשפטים כפני המחנה שלו....  (לת) כצל'ה
    • 10:14
    • 07.01.12

  •   כשהאמת מכוערת היא נשמעת מגעילה ומקוללת - אך עדיין זו האמת המכוערת ואין מילים לייפות אותה = ופני שר המשפטים כפני המחנה שלו....  (לת) כצל'ה
    • 10:15
    • 07.01.12

  •   כשהאמת מכוערת היא נשמעת מגעילה ומקוללת - אך עדיין זו האמת המכוערת ואין מילים לייפות אותה = ופני שר המשפטים כפני המחנה שלו....  (לת) כצל'ה
    • 10:16
    • 07.01.12

27 "לא באתי לנקום"? על מה יש לו לנקום? על כך שעבר עבירות והשופטים הואילו להאמין לו שלא היו לו כוונות פליליות?  (לת) ככל שמתוודעים לאיש לא מבינים מדוע השופטים האמינו לו
  • 16:58
  • 06.01.12

28 אם אלה יכולתיו האמיתיות של נאמן המוציא ומביא כל דבר במדינה אז הוא ראוי יותר מכל לתואר "נשיא המדינה"  (לת) משה
  • 17:31
  • 06.01.12

29 ובימים ההם אין ביהמ"ש ראוי לשמו בישראל וישמרנו השם מהכאוס הקיים בחללו של היכל המשפט הנראה ומתנהל כשוק של דילים בנושאי הנוחות בלבד ויתום ולמנה גר ופלסטינאי אף לא עברו את הסף  (לת) פלץ
  • 17:35
  • 06.01.12

30 ההשתלחות בנאמן תצליח קצת פחות מההשתלחות בסולברג(וגם בעמידרור).  (לת) משועשע
  • 17:57
  • 06.01.12

31 למען האיזון היה נכון לאזכר ש"הארץ" הורשע בעבירה פלילית ונאמן זוכה יחי ההבדל הקטן
  • 18:06
  • 06.01.12

אלא שלטעמו של "הארץ" - ההרשעה של העיתון בעבירה של פרסום מודעות מין היא חסרת ערך ואילו הזיכוי של נאמן הוא טעות.

  •   אני מקנאה ביעקב נאמן, לו יש פסק דין שמזכה אותו ולי אין השאלה במה הורשע וממה זוכה
    • 00:43
    • 07.01.12

    מעולם לא זוכיתי, אללי. נכון שגם מעולם לא נחשדתי בפלילים, אך מה זה משנה. וברצינות, מעולם לא היה לישראל שר משפטים כל כך מושחת, כל כך משוחד, כל כך נפתל ומעוקם כפרופסור יעקב נאמן, המתנהג גם כשר משפטים כפרקליט של אלו שמינו אותו.

  •   אודה ואבוש, אף בית משפט עוד לא זיכה אותי, בעוונותי אוי לזיכוי כזה
    • 11:39
    • 07.01.12

    אני מתחננת לזיכוי מבית המשפט, לתעודת יושר מהמשטרה, למכתב מהפסיכיאטר המחוזי שיאשר שאני דווקא שפויה, ואין, הם פשוט מתעלמים מקיומי. האם זה אומר שאני יותר מושחתת מיעקב נאמן? יותר משוגעת מרוצחים שהפסיכיאטר המחוזי קבע שהם מסוגלים לעמוד למשפט? אנו חיים במדינה רקובה ומטורפת, איך יוצאים מהסחרור? אורכידאה

32 עיתון הארץ גיל כהנא
  • 18:07
  • 06.01.12

מה שבולט, מעבר לפגיעה האישית בעיתון, שהוא שהכותבים ממש מתפלאים איך השר לא מבין, לא הולך ולא תומך בעמדות הפלורליסטיות (ביותר) שהעיתון מאמץ ותומך בהם. ב א מ ת ? הייתכן ?.ממש נשגב מבינת המחברים, הכיצד.
ובכן, אם אקח את רוח התגובות של השמאל (מאז ומתמיד), אפשר לסכם כך:
כאשר צד אחד נלחץ לאורך זמן, ובהינתן ההזדמנות, תגובתו תהיה חריפה
"לצד השני", עד שיתאזנו הצדדים.
אמנם, פסיכולוגיה בגרוש, אך מוטב שתסתכלו במראה כאשר טיעוני "הארץ"
מצדיקים (!): אלימות, רצח, נישול דיבה וצהובות של אלה שאינם ליברלים,
ככותבי "הארץ".

33 אפילו לשיטתו של נתניהו שותף נכלולי כמו נאמן הוא יותר נטל מנכס  (לת) קאטו
  • 18:19
  • 06.01.12

34 במגילה הארוכה הזאת כמו הגלות. מי ישים לב לעיוותים הרבים שבתוכה רפאל
  • 18:27
  • 06.01.12

"השר חותר נגד המערכת אותה הוא אחראי". תיקון : השר האחראי על המערכת מנהל בה את התיקונים הנחוצים להפעלתה התקינה. המגילה הארוכה מפני שחייבים להכניס קצת הכפשות נחוצות בכדי לכער את תדמיתו

35 כשאפשר לצרף את המהנה עם המועיל - איך אפשר להתאפק?  (לת) לא באתי לנקום...
  • 18:36
  • 06.01.12

36 נראה כמו פתיחת מאבק מתוכנן נגד שר המשפטים. 2 מאמרים כאלה באותו יום!  (לת) לא שלא מגיע לו, אבל...
  • 18:41
  • 06.01.12

  •   למען הצל את מדינת ישראל מהיעקב נאמנים, האלקינים, הלוינים, החוטובולים, הבןערים, האקוניסים הדדונים ויתר הליברמנים - כל מאמר שיכול לפקוח את עיני הציבור הוא הכרחי  (לת) כצל'ה
    • 10:21
    • 07.01.12

37 אין דמוקרטיה בישראל הכל הון-שלטון  (לת) יוסי גלברט
  • 19:46
  • 06.01.12

38 תסתכלו עליו, תשמעו אותו מדבר ותבינו הכל....  (לת) ז'אק
  • 20:09
  • 06.01.12

39 its time to have a normal justice system no one can accept it yohann
  • 21:19
  • 06.01.12

time to let go of the past and change the system that dominated the justice system for 60 years that was bias towards minorities


40 התגובה בנוגע להצבעותיו של נאמן - עבודה בעיניים א
  • 23:12
  • 06.01.12

השר יעקב נאמן אינו חבר כנסת, ואינו יכול להצביע בכנסת. לכן אין לו שום חובה להצביע "בהתאם לעמדת הממשלה". הצבעותיו היחידות הן בממשלה ובוועדותיה השונות, בהן ועדת השרים לענייני חקיקה - ובהן אין עמדת ממשלה, כי תפקיד ההצבעה הוא לקבוע אותה.

אשר לניגוד עניינים: כפי שנאמר בכתבה, נאמן הצביע והכריע בעד קבלת הערר של השרה סופה לנדבר ותמיכת הממשלה בשינוי הוועדה לבחירת שופטים. יש כאן חשש לניגוד עניינים לפי דבריו שלו עצמו.

41 נאמן הוא סוס טרויאני שהוכנס ע"י ביבי על מנת שיהרוס את מערכצ המשפט הדמוקרטית.  (לת) ישראלי אמיתי
  • 23:19
  • 06.01.12

42 נאמן הוא קונסיליארי לשולטים האמיתיים של מדינת ישראל וגם קונסילייארי לממשלת ביבי הבובה של שליטי האמת שהם הטייקונים  (לת) ישראלי
  • 23:24
  • 06.01.12

  •   נאמן נאמן רק למיטיבים עימו = זה הערך היחידי המנחה אותו ומביא לו תשואה של מאות מיליונים  (לת) החמדן הקטן שברח מן הגן
    • 10:23
    • 07.01.12

43 איך אדם שנהנה מאמון בית המשפט אבל לא סתר את האשמות, הפך את הענין לטרור נגד הפרקליטות שוש
  • 00:35
  • 07.01.12

אנשים ישרים שעושים עבודתם נאמנה ובאומץ נגד אנשי השלטון ה...

44 האיש הוא מסוג בני-האדם שגרם לגויים בחושייהם החדים להיות אנטישמים לאורך דורות רבים  (לת) נחלולי וחלאתי
  • 01:31
  • 07.01.12

45 וואו. האמת עד שקראתי את הכתבה לא חשבתי טובות על נאמן. לאחר הקריאה הפכתי למעריץ. לפוליטיקאים אין אומץ להילחם בפרקליטות ובתקשורת. לכן טוב מאוד שיש מישהו כמוהו שחוסם את כנופיות הבג"צ והפרקליטות והמאפיה הסמולנית בתקשורת ומונע מהן לחסל את הפוליטיקה הפרלמנטרית ולהרוס את מה הדמוקרטיה הישראלית.  (לת) תודה להארץ
  • 03:00
  • 07.01.12

  •   אם יש כנופיות ומאפיה, אז למה לא הרשיעו אותו בביהמ"ש וזרקו אותו לכלא כמו שכנראה הגיע לו?  (לת) דג קר
    • 19:39
    • 07.01.12

46 10 עמודים על יעקב נאמן זה מוגזם גיל
  • 08:51
  • 07.01.12

אין לי שום חיבה אליו או לממשלת נתניהו, אבל אי אפשר לבזבז מוסף שלם עליו. אתם לא צהובון ולא רפי גינת.

47 נאמן....לעצמו.  (לת) איכסססס..
  • 10:58
  • 07.01.12

48 בכל מדינה אחרת הוא לא היה מכהן כשר לו רק 10% ממה שמתואר בכתבה נכון  (לת) איציק המרכז izikhi@gmail.com
  • 12:04
  • 07.01.12

  •   ישראל היום מדינה מושחתת ורקובה, יד רוחצת יד אכן כך
    • 17:12
    • 07.01.12

    ובישראל עד שלא תראה לבית המשפט מעטפות מלאות מרשרשים שניתנו לנבחר ציבור כשוחד ימשיך המושחת ליהנות ממנעמי השלטון, ולפעמים בית המשפט יעצום את עיניו מול הראיות ויפסוק "האיש זכאי, הוא נהג בתום לב". כדי להרשיע אין צורך בראיות של ממש (עיין ערך זדורוב), ואם רוצים לזכות גם ראיות מרשיעות לא ימנעו זיכוי. אירופה סוערת בשל גילויי שחיתות לכאורה מצד אישי ציבור. על נשיא גרמניה וולף מופעל לחץ שיתפטר בשל הלוואות שקיבל מ"חברים" ולא הצהיר עליהן עם הבחרו. נשיא הבנק הלאומי של שווייץ הילדברנד נחשד שקנה חצי מיליון דולרים רגע לפני שהבנק של שווייץ הצמיד את הפרנק ליורו, קרי, פיחת אותו, ועשה קופה של 75000 פרנק. על כך יצטרך כנראה להתפטר. במדינות אלו טוהר כפיים של אישי ציבור חשוב לא פחות מכישוריהם המקצועיים. על נאמן לא ניתן כנראה לוותר למרות קופות השרצים התלויות על גבו, הרי כולו קופת שרצים דיסקרטית. הוא מחזיק את ראשי המדינה באיבר רגיש. הוא האיש שיתמנה בבוא היום לכונס הנכסים של מדינת ישראל, והוא יעשה זאת באופן מעולה.

  •   מסיתי השמאל המתחזים במימון מדינות זרות עויינות מחוסלים בכל דיון חופשי לכן החליטו לעלות מדרגה בהתחזויותיהם, עתה משתמשים גם במייל שלי, עד עתה היתממתם, לפעמים, כאילו יש עוד איציק מהמרכז, אין עוד אחד עם אותו המייל, גם אם שיניתים אות אחת, זה כבר לפחות גובל בפלילי, לתשומת לב המממנים כמו גם המצנזרים. ההתחזויות מלמדות על מצבכם הקשה, עליית המדרגה מלמדת עד כמה מצבכם נואש, אתם שורפים גם את השמאל הציוני, נראה מתי הוא יתעשת יפסיק להגן עליכם וישיבכם למקומכם הראוי.  (לת) איציק המרכז izikhe@gmail.com
    • 19:12
    • 07.01.12

49 על זה נאמר,,קטן קומה ,מלא עורמה.. יוסף
  • 12:39
  • 07.01.12

.

50 תחקיר מצוין. שר משפטים מסוכן ורע  (לת) מיכל
  • 14:02
  • 07.01.12

51 שר המשפטים נאמן רחל
  • 15:41
  • 07.01.12

לאחר קריאתי במוסף הארץ על השר נאמן נוכחתי כי האדם הזה הוא איש רע ואנוכי שמרשים לו לעשות מה שהוא רוצה . אני לא מבינה מה הוא עושה בממשלה חוץ
לחרחר ולעשות לטובתו

52 השר נאמן שהאמת אינה נר לרגליו טוען שאינו קורא את עתון הארץ. ולא נחזור כאן על הכינוי שהדביק להארץ. אבל את התחקיר המעולה כאן - הוא ייקרא גם ייקרא. ככה זה עם נסיכי אופל ואבירי מצגי השוא.  (לת) קורא טקסטים
  • 16:28
  • 07.01.12

53 נאמן כל הכבוד לך העם תומך בך אתה עושה את מה שהיה צריך לעשות מזמן  (לת) משפטן בכיר
  • 18:05
  • 07.01.12

54 העינים של נאמן - כמו העינים של ליברמן - אומרות הכל. אפטומולוג מתחיל
  • 20:21
  • 07.01.12

במדינה מתוקנת "יענקלה" הנקלה היה מפוטר תוך ימים ספורים מפרסום הידיעה שכינה עתון במדינת ישראל דר שטורמר. לא כך במדינת הביבים.

55 אהבת התורה והתלמוד וההחלקה בסקי באלפים: במה להאמין יותר? שניות מרתקת גרגלה במרק
  • 20:28
  • 07.01.12

יידישקייט ומגלשיים? עפס מה שהוא כאן חורק, משהו פה לא לגמרי תקין

56 נאמן היה הכלבלב של רוברט מקסוול  (לת) הגיש לו אפילו תה'/קפה
  • 17:09
  • 10.01.12

57 תודה לגידי וייץ על העומק, הרצינות והשליחות. לא במהרה ייפטר העם הזה מאנשים כנאמן ושולחיו. אבל ברור שעל אנשים כאלה תעמוד שאלת המשך הקיום של האומה פה, והאומה הזאת --- אם תתנהל כאילו אין בראשה כל זיכרון הסטורי, תיאלץ לחוות הכול מחדש; יענו עוד אלפיים שנה עד שתגיע שוב הזדמנות, וגם אז זהממילא שוב יהיה רק בזכות אנשים כבן-גוריון וברל כצנלסון  (לת) אאמינה גם באדם
  • 23:49
  • 14.02.12

58 להשעות את השופט אריאל בן ארי אתי
  • 13:22
  • 02.09.12

אתה הממונה על מישרד המישפטים מדוע אחרי כל כך הרבה תלונות על השופט אריאל בן ארי בית משפט למישפחה ,זה אסון להשאיר שופט כזה לנהל מישפט כושל ,לא מתייחס לבקשות ,דוחה לשנים את הדיונים כל כך הרבה תלונות נגדו ולא מפטרים אותו הוא אמר שהוא מקבל משכרת ויש לו זמן ולכן דוחה דיונים ולא מיתרגש מבקשות גרם לי להפסד כלכלי גדול והטיל קנסות על הגשת בקשות . אני מבקשת לקחת את תלונתי ולהשעות אותו מיידי