בלי צרפתית או תובנות מדיניות יוסי גל הוא שגרירנו בפאריס

מברקיו כוללים תיאורים ציוריים של חיי היהודים ושל יופיה של אשת הרב, אך מעט מאוד מידע מדיני מועיל. כך מתנהלת אחת השגרירויות החשובות של ישראל

הכנסת ספר תורה לבית הכנסת הוא אחד הטקסים החגיגיים ביהדות, ומלווה לרוב בתהלוכה רבת רושם מבית תורם הספר עד ארון הקודש. לכן הופתעו רבים במשרד החוץ בירושלים כשבכירי הקהילה היהודית בפאריס, דיפלומטים וישראלים שחיים בבירת צרפת, הוזמנו לפני כשלושה חודשים לטקס כזה ברחוב רבלה 3.

המקום אינו משרת ארגון יהודי או את הרבנות הראשית של צרפת, הוא גם אינו אחד מבתי הכנסת הרבים בעיר האורות. בבניין שהוכנסו אליו שני ספרי התורה בשירה ובמחולות שוכנת שגרירות ישראל.

היוזמה להכנסת ספר התורה נולדה יותר משנה קודם לכן, כשראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בצרפת, האלוף בדימוס יוסי בן-חנן, הציע לשגריר אז, דניאל שק, לקיים את הטקס. בן-חנן אף הציע לתרום את חדר הישיבות של משלחת משרד הביטחון כדי לאחסן בו את ספרי התורה ולאפשר למעוניינים לקיים שם תפילות. שק, שהיה בשלהי כהונתו, הטיל וטו מנומס על הרעיון. "השגרירות היא מקום עבודה ואינה צריכה לשמש לפעילויות אחרות", אמר לבן-חנן, "בשביל תפילות ושיעורי תורה יש בתי כנסת".

נאומיו בצרפתית מוגבלים לחמש דקות בלבד. יוסי גלטס שפלן

חלפו כמה חודשים, שק עזב את השגרירות ובן-חנן החליט לנסות שוב את מזלו - הפעם עם השגריר החדש יוסי גל. גל דווקא קפץ על ההצעה ואף הבהיר ליועץ המשפטי של משרד החוץ כי ספרי התורה הוכנסו על דעתו ובאישורו ושהם לא הוענקו במתנה, אלא הושאלו לשגרירות. גל גם התייצב בטקס ונשא נאום ברכה נלהב.

לפי הצעתו של בן-חנן, שני ספרי התורה הוצבו בארון מיוחד בחדר הישיבות של משלחתו בשגרירות. מפעם לפעם מתקיימות במקום תפילות ופעם בשבוע בא רב שמעביר שיעורי תורה למעוניינים. איש לא יודה בכך רשמית, אך בפועל נראה שהחדר הפך לבית כנסת ובית מדרש, מה שגרם לרבים בשגרירות ובמטה משרד החוץ בירושלים להרים גבה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

הטקס שנערך בשגרירות בפאריס חריג ביותר. באף נציגות ישראלית אחרת בחו"ל אין בית כנסת או בית מדרש, גם לא במדינות שאין בהן קהילה יהודית. במקרים ספורים אושרה הקמת מקווה לדיפלומטים ישראלים ששירתו עם משפחותיהם באפריקה או בדרום-מזרח אסיה. לדברי מקורות במשרד החוץ, הקמת בית הכנסת הלא-רשמי בשגרירות היא סימפטום להתנהלותו התמוהה של השגריר גל, שמכהן בתפקיד מאז נובמבר 2010.

ברח? הוברח?

גל, בן 61, הצטרף לשירות החוץ ב-1975 והיה בין היתר דובר שגרירות ישראל בוושינגטון, השגריר בהולנד וסמנכ"ל לענייני כלכלה במשרד. הוא גם היה ראש אגף העיתונות במשרד ראש הממשלה בתקופת אריאל שרון, ועזב אחרי חצי שנה.

שר החוץ אביגדור ליברמן מינה את גל באפריל 2009 למנכ"ל משרדו. המינוי התקבל בשביעות רצון על ידי עובדי המשרד, כי גל נתפש כדיפלומט ותיק ומקצועי, בשר מבשרם, ולא מינוי חיצוני שהצניח השר. ליברמן עצמו העביר במינוי מסר של הבעת אמון בדיפלומטים הישראלים.

עברה חצי שנה ובאוקטובר הגיש גל, במפתיע, את מועמדותו לתפקיד השגריר בפאריס. ההערכה הרווחת במשרד החוץ היתה שהוא חיפש דרך מילוט מתפקיד המנכ"ל, כי הבין שליברמן רואה את התפקיד ראייה הפוכה מזו שלו. אבל כיום נראה שההפך הוא הנכון: ליברמן לא רווה נחת מתפקודו של גל והחליט לדחוק אותו החוצה באלגנטיות ו"לשגרר" אותו לפאריס.

אביגדור ליברמן ועמיתו הצרפתי אלן ז'ופהארז ליכטפלד

חלש בשפה

מינוי גל לשגריר בפאריס עורר תמיהה גם משום שאינו שולט בצרפתית. בצרפת, אולי יותר מכל מדינה אחרת, השפה היא סמל לאומי ותרבותי. גם בקהילה הדיפלומטית, צרפתית היא שפה רשמית, שמנוסחות בה אמנות בינלאומיות ומסמכים רשמיים של האו"ם והאיחוד האירופי. "זה כמו לשלוח לוושינגטון או ללונדון אדם שאינו יודע אנגלית", אומר גורם במשרד החוץ.

ידיעת השפה הצרפתית על בוריה היא כלי עבודה חשוב לכל שגריר בצרפת. לנציג הבכיר של ישראל, שצריך להסביר תדיר את עמדות ישראל לדעת הקהל המקומית, זה כלי קריטי ממש. שגרירים ישראלים קודמים בפאריס, כמו אלי בר-נביא, נסים זווילי, יהודה לנקרי ודניאל שק, ידעו את השפה ברמה שאיפשרה להם לנהל שיחות מדיניות עם שר החוץ, להתראיין בשידור חי בטלוויזיה או להשתתף בסבב שאלות ותשובות עם סטודנטים. גל, לעומתם, בא לפאריס חמוש בצרפתית בסיסית בלבד. שיעורי צרפתית אינטנסיביים שלקח לפני שנכנס לתפקיד שיפרו רק במעט את שליטתו בשפה.

גורמים במשרד החוץ ובקהילה היהודית בצרפת מציינים, שהצרפתית המוגבלת של גל יצרה בעיה חמורה ביכולתה של השגרירות להעביר מסרים לציבור בצרפת. גל אינו מתראיין כמעט בטלוויזיה וברדיו ההמקומיים. נראה שאיש בשגרירות אינו ממלא את הוואקום שנוצר. סגן השגריר, סמי רוול, הוא דיפלומט מוכשר, אך אינו מעוניין בחשיפה תקשורתית. הדובר, ירון גמבורג, הוא דיפלומט זוטר יחסית, שגם הוא אינו שולט היטב בצרפתית. במצב שנוצר, מופיעים בתקשורת הצרפתית בעלי תפקידים לשעבר, דוגמת השגריר לשעבר אבי פזנר.

"השגריר בצרפת הוא לא רק נציג ישראל, אלא הוא גם דמות מפתח בקהילה היהודית", אמר בכיר ישראלי המעורה בנעשה בקהילה. "זה אדם שכל צרפת מכירה אותו, הוא בן בית באולפני הטלוויזיה והרדיו. בעיני הקהילה היהודית, כשישראל חוטפת ביקורת, השגריר צריך להופיע בתקשורת ולא רק להגן על ישראל, אלא להביא כבוד לקהילה. היום איש לא יודע מיהו השגריר הישראלי בצרפת. זה דבר חסר תקדים, שגורם מבוכה רבה לישראל וליהודי צרפת".

גל אמנם מקיים מפעם לפעם שיחות רקע עם עיתונאים, אך אלה גולשות במהרה לאנגלית. באירועים רשמיים ובכנסים הוא נואם בצרפתית נאום שאינו אורך יותר מחמש דקות, שאותו הוא קורא מן הכתב.

בלי מידע

המציאות המדינית שבה פועלים הדיפלומטים הישראלים בצרפת השתנתה דרמטית בשנתיים האחרונות. המתיחות בין פאריס לירושלים בעניין הפלסטיני גברה ושיאה היה הכינוי "שקרן" שהעניק הנשיא ניקולא סרקוזי לראש הממשלה בנימין נתניהו, בוועידה בעיר קאן.

סגנו של גל, רוול, תיאר את יחס הממשל הצרפתי לישראל במברק מסווג ששלח למשרד החוץ בירושלים בנובמבר האחרון. הוא ציטט בכיר צרפתי ששוחח עמו והדגיש שדבריו משקפים את הלכי הרוח הרווחים. "במשרד החוץ הצרפתי יש לישראל ידידים מעטים", ציטט רוול את הפקיד, "בקרב גורמים מרכזיים בצרפת שעוסקים במזרח התיכון יש ‘אובססיה ישראלית'. לא מדובר רק בחשיבה שהאינטרס הצרפתי הוא בהידוק הקשרים עם מדינות ערב, אלא בחיפוש כל הזדמנות להעביר ביקורת על ישראל".

על רקע זה מציינים בכירים במשרד החוץ שהבעיות בתפקוד השגריר גל אינן נגמרות בהסברה ודיפלומטיה ציבורית, הן גולשות גם למגעים המדיניים עם משרד החוץ הצרפתי וארמון האליזה בעניינים רגישים כמו היחסים עם הפלסטינים, תוכנית הגרעין האיראנית והמהפכות בעולם הערבי. לדבריהם, במברקים שמעביר גל לירושלים אין מידע מודיעיני ומדיני בכמות ובאיכות שמצופה מדיפלומט מנוסה שמשרת בצרפת - חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם המעורבת עמוקות בסוגיות הנוגעות לישראל.

בכיר במשרד החוץ ציין שסגן השגריר והיועצת המדינית מעבירים דיווחים רבים ואיכותיים, אך בכירי הממשל בצרפת מדברים עם השגריר. "לא רואים מברקים של השגריר על שיחותיו עם הדרגים הבכירים", אמר הבכיר במשרד החוץ. כדוגמה נוספת, ציין הבכיר, במשרד החוץ עדיין מחכים שגל ייפגש עם המועמד המוביל לנשיאות צרפת, פרנסואה הולנד הסוציאליסט.

בלוגר?

אבל גל כן שולח למטה משרד החוץ מברקים אחרים - כאלה שתכניהם גרמו לדיפלומטים ישראלים מסוימים לחוש מבוכה ולאחרים לגחך. כמו הנוסע הוונציאני מרקו פולו או הספן הפורטוגלי פרננדו מגלן, משגר גל לירושלים את רשמיו ותגליותיו מצרפת.

ב-3 באוקטובר שלח מברק שכותרתו "ראש השנה תשע"ב - קהילת קודש פאריס" שבו תיאר את תפילת החג שהשתתף בה. אחרי תיאור היסטורי וארכיטקטוני של בית הכנסת הגדול "לה ויקטואר", סיפר על קבלת הפנים שזכה לה. "קולות השופר מבתי התפילה השונים התערבבו להם זה בזה וסלסולי החזנים בנוסחי ספרד השתלבו בקולות המקהלה המהוקצעת של בית הכנסת הגדול. העלייה לתורה ונשיאת הספר בהם התכבדתי זיכתה אותי בגילויי חום רבים", כתב השגריר. "וביציאה אל הרחוב הסואן - פאריס כמנהגה נוהגת, תנועה סואנת, חום בלתי מצוי של קיץ אינדיאני ובתי אוכל ומשתה עמוסים לעייפה".

לאחר מכן עבר השגריר לספר על ערב החג עם הרב הראשי של פאריס בבית הכנסת "אהבת שלום", ברובע ה-16: "כנהוג אצל אחינו הספרדים, ההתרגשות מגיעה לשיאה במהלך מכירת מצוות ‘מזמור לדוד של פתיחת ההיכל' - סגולה לפרנסה. את המצווה קונה אחד הגבירים בעד הסכום הפעוט של י"ב אלפי יורו. הרב הראשי בנאומו מתגאה, בפעם המי יודע כמה, ב'שגריר המרוקאי שלנו' המתפלל מתוך כוונה יתרה... ואני לא ידעתי כי אני כזה!"

שבוע אחר כך, ב-10 באוקטובר, תחת הכותרת "גלויה מפאריס", סיפר גל לשר החוץ ולסגנו, למנכ"ל המשרד ולמכותבים הבכירים האחרים על תפילת "כל נדרי" באולם הקונגרסים של פאריס. "תפילת היום הקדוש מלווה במקהלה ובמוסיקה... בתי הנלווית אלי לוחשת לי כל העת כי האירוע מזכיר לה כנסיית ענק בארה"ב ולא את כובד היום שהיא זוכרת מנעוריה", כתב השגריר, "את הדרך מהבית למקום התפילה אני עושה כמובן ברגל. בקשתי, שביום הזה לא ילוו אותי שתי מכוניות ואופנוע, כמו בכל תנועותי, מגיעה להכרעה עד לשולחנו של מפקד המשטרה וזה נענה לה בחוסר רצון".

גל, השגריר שכמו הפך לבלוגר, המשיך לתיאור מוצאי יום הכיפורים. "קור נוקב מלווה אותנו בדרכנו הביתה ליום שקט של חשבון נפש", כתב. "את תפילת ‘נעילה' אני עושה במלון ‘ג'ורג' החמישי'... עם בני הקהילה המרוקאית. ‘אדון הסליחות' מעורר בי געגוע עצום לבית הכנסת הקטן של אבי ז"ל בירושלים".

השגריר הישראלי, שגם אחרי חשיפות "ויקיליקס" לא חשש שמברקו יודלף, הכניס בו עקיצות לפוליטיקאים ישראלים. "ומשם אל תקיעת השופר ברובע ה-8 המפואר עם כל הידוענים בני דת משה... גם כאן אני מתכבד בקריאת התפילה לשלום מדינת ישראל... ביני לביני אני תוהה מה עלה בדעתו של מחבר התפילה כשכתב ‘ותן חוכמה לשריה ויועציה'".

גל המשיך בתיאורי הצבע מפאריס. "את השגרה המתישה שובר העושר התרבותי של העיר הזו: הגראן-פלה מציג את אוסף שטיין של ארבעת הגדולים - פיקאסו, מאטיס, סזאן ודגה. מרכז פומפידו מציג את ציוריו המאוחרים של מונק - הנורווגי העצור, והלובר את אוצרותיו של אלכסנדר מוקדון", כתב השגריר.

ב-12 בדצמבר יצא גל לביקור בעיר טולוז וגם את חוויותיו שם לא חסך מראשי משרד החוץ. "הסיבה המביאה אותי לעיר היא ארוחת הערב השנתית של התורמים הבכירים למגבית, שמתקיימת בבניין הקזינו המפואר", כתב, "הרב המקומי ורעייתו המצודדת מסבירים לי כי עמלו כל היום על הכשרת המטבח".

גל גם מספר על "הספר שממלא את לילותיו", מאת הפילוסוף ברנאר אנרי-לוי, שעוסק במלחמת האזרחים בלוב. "בפגישותי אתו בטרקלין מלון ‘בריסטול' מכירים המלצרים את המשקה המיוחד שלו - חצי כוס לימון ירוק סחוט, קוקה קולה, וקרח", כתב השגריר. "חולצותיו נעדרות הצווארון, המגוהצות למשעי, פתוחות תמיד עד מרכז החזה, ושערו השופע מוסיפים להילה האופפת את האיש".

השגריר סיכם את ביקורו בטולוז וסיפר על הטיסה חזרה לפאריס. "טיסת אייר-פראנס 6119 מלאה", כתב, "שלא כעמיתיהם בחברת התעופה הישראלית, כאן עושים ‘כבוד' לשגריר הישראלי ולפני שאני שוקע בתרדמת עייפות אני מגלה שהושיבוני בשורה הראשונה".

"שגרה"

משגרירות ישראל בפאריס נמסר בתגובה, ש"לשגרירות אין בית כנסת. ב-2011 נתרמו שני ספרי תורה למשלחת משרד הביטחון בפאריס על ידי נציגי הקהילה היהודית. הספרים ניתנו לשגרירות בהשאלה והם ממוקמים בחדר ישיבות של משלחת משרד הביטחון. ספרי התורה הוקדשו לזכרם של יוני נתניהו ואילן רמון. הספרים התקבלו בשגרירות לאחר התייעצות עם הגורמים הרלוונטיים.

"השגריר וצוות השגרירות מקיימים עשרות פגישות מדיניות כמעשה שבשגרה עם גורמי הממשל, משרד החוץ והמערכת המדינית הצרפתית. דיווחים לעשרות על פגישות אלה נשלחים למשרד החוץ. בדיווח האמור על נסיעה קצרה לטולוז דיווח השגריר על הפגישות שקיים, גם זאת כבשגרה בביקורים הרבים לערי שדה כמרסיי, ליון, ניס, שטרסבורג ואחרות.

"(ה)שגרירות מקיימת פעילות יומיומית מול כלי התקשורת באמצעות מסיבות עיתונאים, ראיונות ותדרוכים. מאמרים של השגריר התפרסמו בעיתונים המובילים בצרפת. במהלך 2011 השגריר קיים פגישות מערכת במספר ניכר עם כלי התקשורת המובילים, ובנוסף קוימו ראיונות ותדרוכים רבים על ידי צוות השגרירות: השגריר, הציר, הדובר ויועצי התרבות וההסברה. לשגרירות קשרי עבודה מצוינים עם ראשי הקהילה על כל זרמיה וארגוניה, כמו גם עם גורמי הכלכלה, המדע, התרבות, התיירות וכו'".

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות