המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

מפגשים בצמרת || פסגת נתניהו-אובמה גורלית יותר מתמיד

ב-2007 ביקש רה"מ אולמרט בחשאי מידידו, הנשיא בוש, לפעול בעניין הכור הסורי. בוש סירב, אבל העריך את אולמרט על אומץ לבו וההמשך ידוע. השבוע מתקיים השידור החוזר, אך הפעם לא מדובר במפגש רעים; ופוטנציאל הנזק לישראל ולעולם אם לא יגיעו אובמה ונתניהו להחלטה הנכונה גדול הרבה יותר

הסופרלטיבים המבהילים הניתכים על ראשינו לקראת פגישת ראש ממשלת ישראל ונשיא ארצות הברית בשבוע הבא, נעים בין "מכרעת", "דרמטית" ו"החשובה ביותר מתחילת כהונתו של נתניהו". נראה שלא מדובר בקלישאות. שעון החול האוזל, ביקוריהם התכופים של ראשי מערכת הביטחון האמריקאית בישראל ושל שר הביטחון אהוד ברק בוושינגטון, הקדרות הנסוכה על פניו של שמעון פרס, הנשיא המודאג, ההיערכות ערב מלחמה בתקשורת הזרה ואווירת הנאחס המורגשת כאן, מעידים כאלף טילים שאכן יש דרמה. משהו קורה.

הדעה הרווחת היא שבפסגת המנהיגים ביום שני בצהריים (זמן וושינגטון), יונחו הקלפים על השולחן: נתניהו יפציר באובמה לתקוף את מתקני הגרעין באיראן או לפחות לאיים עליה במתקפה, ולהתכוון לכך. אובמה ישיב לו מה שישיב. קשה להניח שייענה לבקשתו. האמריקאים דבקים בינתיים במדיניות הסנקציות.

אם התשובה תהיה שלילית, נתניהו, שנוהג להשתפך בראיונות על בדידותו של המנהיג, ייצא מהבית הלבן כאיש הבודד בעולם. בסרט הזה הוא עוד לא היה, לא בקדנציה הנוכחית ולא בקודמת. מלבדו חי היום במדינת ישראל רק אדם אחד שחווה על בשרו קשיים של הכרעה גורלית מהסוג של להיות או לחדול: אהוד אולמרט, קודמו בלשכת ראש הממשלה. ערב מה שמסתמן כרגע האמת הקרב בסוגיה האיראנית, כדאי להידרש לפרשת הכור הגרעיני הסורי, שהופצץ עד היסוד בספטמבר 2007. לפעמים, רבותי, ההיסטוריה חוזרת. ולפעמים לא.

נתניהו. האם הוא ייצא מהבית הלבן כאיש הבודד בעולם?. צילום: אוליבייה פיטוסי

לפי פרסומים שונים בתקשורת העולמית ובהתבסס על כמה ביוגרפיות (ובהן של הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש הבן ושל שרת החוץ לשעבר, קונדוליזה רייס), לפני פחות מחמש שנים ישראל וארה"ב היו בסיטואציה דומה מאוד.

ביוני 2007, הגיע אולמרט לביקור בבית הלבן. זה לא היה ביקור שגרתי. לאיש מלבד המארח, האורח ומספר מצומצם של יועצים משני הצדדים, לא היה מושג ירוק על מה שהתרחש מאחורי הדלתות המוגפות בבית הלבן. איש לא ידע שאולמרט דרש מבוש שארה"ב תשמיד כור גרעיני סורי, שהתגלה כמה חודשים לפני כן, מוחבא היטב במדבר. הנתונים שהיו בידי ישראל לימדו שהכור יהפוך ל"חם" לפני בוא הסתיו.

בוש פנה ליועציו: רייס התנגדה לתקיפה. היא חשבה שצריך לחשוף את הכור לעיני העולם ולפתוח במסלול של סנקציות כלכליות ולחץ דיפלומטי. סגן הנשיא, ריצ'רד צ'ייני, תמך בעמדת אולמרט. בוש התלבט. אולמרט שב לארץ בידיים ריקות.

מיד לאחר שובו, החל דו-שיח בין שני הממשלים, האמריקאי והישראלי. לאולמרט היה אז ראש סגל, ד"ר יורם טורבוביץ', שתפקידו היה לתאם בין לשכת הנשיא בבית הלבן ללשכת ראש הממשלה, בעניינים הרגישים והסודיים ביותר. יורשו עד לאחרונה, נתן אשל, עסק אף הוא בתיאום מורכב ורגיש: בין לשכת ראש הממשלה לבית ראש הממשלה ולרעיית ראש הממשלה. כל ראש סגל ומרחב הכישורים שלו. ספק אם "טורבו", כפי שכונה, היה מסוגל להתמודד עם המשימות שעמדו בפני אשל.

שבועות מעטים לאחר הפגישה בבית הלבן, התקיימה שיחת טלפון בין בוש לאולמרט. בשיחה ההיא, מסופר בספר הזיכרונות של בוש, הודיע הנשיא לאולמרט שהחליט ללכת עם רייס. "ארה"ב אינה יכולה לתקוף מדינה ריבונית בלי המלצה של המודיעין", אמר בוש. המודיעין האמריקאי לא יכול היה לתמוך באותה עת בעמדה הישראלית, שהכור קרוב לכשירות מבצעית. בוש הציע שרייס תצא לאלתר לישראל ויחד עם אולמרט תכנס מסיבת עיתונאים שבה יגלו השניים לעולם על קיומו של הכור.

ג'ורג' בוש ואהוד אולמרט
ג'ורג' בוש ואהוד אולמרט.

עשו לנו לייק וותכלו לקבל את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

אולמרט התאכזב. "האסטרטגיה שלך מאוד מדאיגה אותי", הוא אמר לבוש, "אפעל על פי האינטרס הלאומי של ישראל". לימים, סיפרו יועציו של בוש לאנשיו של אולמרט, שלאחר השיחה הזו, פנה אליהם בוש ואמר, "אתם רואים למה אני מחבב את הבחור הזה? יש לו כאלה ביצים", ופרש את ידיו לצדדים. בוש כותב בספרו, שאולמרט לא ביקש אור ירוק לפעולה הישראלית שהתבצעה על פי אותם פרסומים זרים, ב-6 בספטמבר 2007, וממילא לא קיבל אור ירוק. הסיכון היה עצום: סוריה היתה יכולה לפתוח במלחמה. החיזבאללה מן הסתם היה נרתם והאזור כולו היה בסכנת התלקחות. כלום לא קרה. ההימור של אולמרט הצליח.

יש לא מעט דמיון בין הפרשה הסורית לאיראנית. כאז כן עתה, ריחף איום קיומי מעל מדינת ישראל. כאז כן עתה, ראש ממשלה ישראלי תובע מנשיא אמריקאי שארה"ב תפעל להסיר את האיום. כאז כן עתה, המודיעין האמריקאי אינו משוכנע שבשלו התנאים לפעולה. כאז כן עתה, ישראל עלולה למצוא עצמה לבד בפינה. כאז כן עתה, ברור ששום ראש ממשלה ישראלי לא יבקש אישור מראש מנשיא אמריקאי ושום נשיא אמריקאי לא ייתן הסכמה לפעולה ישראלית מן הסוג הזה, בעת הזו.

מובן שיש גם שוני. אז היה מדובר בסוד כמוס, היום הכל גלוי. היום המחיר שישראל והעולם עלולים לשלם על פעולה כזו - במלחמה כוללת, בפיגועים עולמיים ובמחיר הנפט - גדול הרבה יותר, בהינתן היכולות של איראן. אבל השוני הגדול ביותר הוא העדר האמון בין המנהיגים: בין בוש לאולמרט שררו יחסים נדירים של אמון, ידידות, חיבה והערכה הדדית. אם משהו היה משתבש, ארה"ב היתה נחלצת לסייע, גם בלי שנתנה אור ירוק. אולמרט ידע זאת.

בין נתניהו לאובמה אין לא אמון, לא ידידות, לא חיבה ולא הערכה. אין לדעת כיצד תנהג ארה"ב אם ישראל תתעלם מעמדתה. מבחינה זו, ההכרעה העומדת לפתחו של נתניהו קשה הרבה יותר מזו שעמדה בפני אולמרט בקיץ 2007.

המפלגה החברתית

"אף אחד לא מכיר את הפוליטיקה של ההסתדרות", אומר ח"כ איתן כבל (עבודה), המועמד מטעם עצמו שנאסר עליו להתמודד לתפקיד יו"ר ההסתדרות. "זה משהו שלא דומה לשום דבר, בטח לא לפוליטיקה הארצית. אנשים חושבים שהם יודעים מה הולך שם, אבל אין להם מושג. זה חור שחור. אם לא הייתי מזכ"ל המפלגה בעבר, גם לי לא היה מושג. איש אינו מעלה בדעתו את עומק השחיתות, האלימות, התוקפנות. מי יודע ש-70% מן החברים אינם באים להצביע בבחירות? שאותם 30% שבאים להצביע, הם ברובם הגדול מאורגנים? אני הולך על 70 האחוזים. אם אצליח להביא חלק מהם, עשיתי את שלי".

איתן כבל
איתן כבל. צילום: אוליבייה פיטוסי

ועדת הבחירות המרכזית של ההסתדרות פסלה השבוע, בנימוקים מוזרים, את מועמדותם של כבל ושל עמיר פרץ. בשבוע הבא העניין יוסדר לכאן או לכאן. אם מועמדותו של כבל תוכשר, פרץ אומר שלא יתמודד ויעניק לו את מלוא תמיכתו. כבל מאמין שהוא מסוגל להפיח רוח חדשה, לגרום לאנשים לצאת מהבית ולהצביע דווקא לו, דווקא מפני שהוא הכי רחוק מעופר עיני וממה שהוא מייצג. מן הדברים האלה אפשר להבין שהוא גם רואה עצמו רחוק ממה שפרץ מייצג.

אם פרץ יוכשר וכבל לא, פרץ יתמודד. אם שניהם ייפסלו סופית, תיראה מערכת הבחירות לראשות ההסתדרות, ולא בפעם הראשונה, כמשאל העם שנערך השבוע בסוריה. המועמדות המסקרנת היא זו של פרץ, המתמודד הנצחי. הוא הפסיד לאהוד ברק לפני חמש שנים בפריימריס לראשות מפלגת העבודה. הוא הפסיד לשלי יחימוביץ' לפני כחצי שנה. כעת, כעוף החול, הוא קם מהאפר, מתנער מן האבק ומתקין עצמו להתמודדות נוספת.

קשה לראות את פרץ גובר על עיני. לפרץ יש עדיין בסיסי כוח בכמה ועדי עובדים מרכזיים, אבל לעיני יש הרבה יותר, ולצדו עומדים המנגנון והמוני פעילים ועסקנים שתלויים בו לפרנסתם. הם יתאבדו בשבילו ובעיקר בשביל עצמם. ובכל זאת, פרץ נערך ברצינות להתמודדות.

במערכת הפוליטית, הארצית וההסתדרותית, רווחה השבוע התיאוריה הבאה: פרץ מבקש להתמודד לאו דווקא כדי לזכות בעולם הזה - ראשות ההסתדרות, יעד קשה להשגה. פניו לעולם הבא, לבחירות לכנסת. נניח שהוא לא ינצח את עיני, אבל סיעתו, "עוצמה", תזכה ב-20%-30% מקולות הבוחרים. נתח שכזה יזרים לקופתה יותר מ-10 מיליון שקלים. בכסף הזה אפשר לעשות הרבה דברים: לממן פעילות, לרכוש תומכים, לבנות תשתית ארצית. כשיש כסף ויש סיעה, יש גם פלטפורמה פוליטית להקמת מפלגה חדשה. מפלגת פועלים. מפלגת המחנה החברתי הנשכח. עם אחד 2.

אם זה מה שעובר לפרץ בראש, זה לא בלתי הגיוני. כך הוא לא יהיה תלוי בשלי יחימוביץ', אם היא תבקש להדיח אותו מפני שפעל נגד עמדת המפלגה והתמודד עצמאית, או אם הוא יגלה שהיא פועלת לחסל אותו בפריימריס למועמדי העבודה לכנסת הבאה. כך תיפתח בפניו דרך מילוט בדמות מפלגה חדשה-ישנה.

איך שום דבר לא משתנה בפוליטיקה שלנו. אותם השחקנים, אפילו באותם התפקידים. אהוד ברק נוהג לצטט את אריאל שרון, שאמר לו בימיו הראשונים של ברק בפוליטיקה: "כשאנו לחמנו בשדה הקרב מי שהלך, הלך. סופית. בשדה הקרב הפוליטי, אתה קורא כל יום, כל שבוע, שההוא הלך, שההוא גמר את הקריירה, שההוא ספג מכת מוות. ותמיד, אבל תמיד, אתה רואה את אותם אנשים מסביבך".

המחאה החברתית

ושוב עמד נתניהו בפני הדילמה: האם להיראות כמתקפל סדרתי, הפעם בפרשת מחירי הדלק, או לעשות את הדבר הנכון ולהקל על נהגי ישראל שכורעים תחת הנטל. הוא בחר באופציה השלישית: גם להתקפל וגם לא ממש להקל. והכל כתמיד ברגע האחרון, בלחץ, בשלוף, בבהילות, חמש שעות לפני עליית המחירים, כשמשאבות הדלק כבר כוילו למחיר החדש.

שבוע שלם מתקיימים דיונים בלשכת ראש הממשלה בניסיון למצוא דרך להתמודד עם הגזירה הזאת, שיחד עם מרכיבים נוספים, עלולה להצית מחדש את המחאה החברתית בקיץ. ניצניה כבר כאן. מנכ"ל משרד רה"מ, הראל לוקר, מונה למצוא פתרון. הוא לא מצא פתרון. אבל הלחץ הציבורי, התקשורת המתלהמת ומה שנתניהו שמע מיועצים ומח"כים בליכוד, שבניגוד לו מסתובבים ברחבי הארץ ומשוחחים עם הבריות ושומעים את מרי לבם ומחאתם הגוברת - כל אלה הכריעו את הכף.

מימין: מנהיגי המחאה רגב קונטס, דפני ליף וסתיו שפיר מאזינים לטרכטנברג בירושלים, אתמול. הסטודנטים כינסו מסיבת עיתונאים נפרדת
מימין: מובילי המחאה בקיץ שעבר רגב קונטס, דפני ליף וסתיו שפיר. צילום: ניר קידר

נתניהו החליט על הפחתה של עשר אגורות לליטר, מבלי שנמצא מקור תקציבי לסתימת החור. מה הוא גילה ביום רביעי בערב שלא היה ידוע קודם? שמחיר של שמונה שקלים ויותר לליטר דלק זה יותר מדי? שלציבור נמאס? שאנשים מתחילים להבין שגם אחרי הקיץ האחרון האי-שוויון עדיין כאן? שנתוני המקרו החיוביים בכלכלה הישראלית, לפי שעה לפחות, מסתירים קושי מתעצם של האזרח הקטן להתמודד עם קשיי היום-יום, עם מחירי הדלק, המים, הדיור?

הכל היה ידוע, הכל היה על השולחן. את ההחלטה הזו היה יכול נתניהו לקבל לפני יומיים-שלושה, בצורה מסודרת, שקולה, מושכלת. אבל בלשכת ראש הממשלה לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות.

הרשת החברתית

ביום שלישי הבא, כחלק מסיור מחוף אל חוף בן 11 ימים, לאחר שיפגוש את אובמה וינאם בוועידת אייפא"ק בוושינגטון, יבקר הנשיא פרס בעמק הסיליקון בסן פרנסיסקו. הוא ייפגש עם מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג והשניים יחנכו לנשיא דף בינלאומי ברשת החברתית, שיפנה לצעירים ממדינות ערב. הכי מזרח תיכון חדש.

מארק צוקרברג
מארק צוקרברג.

לפני כשבוע פירסמה לשכת הנשיא את דבר המיזם המתוכנן. ראו יועציו של נתניהו את ההודעה לעיתונות והתקנאו בנשיאנו ובאבק הכוכבים הצוקרברגי שעתיד לצנוח עליו. הטלפונים בלשכת ראש הממשלה החלו לעבוד שעות נוספות. היעד: משרדי הנהלת פייסבוק. המשימה: למשוך את השטיח מתחת לרגליו של פרס ולארגן לנתניהו מפגש עם צוקרברג בתחילת השבוע הבא.

מאחר שזמנו של ראש הממשלה יקר והוא אינו פנוי לחצות את ארה"ב ממזרח למערב, העלו אנשי נתניהו רעיון: יתכבד צוקרברג ויטוס לוושינגטון הבירה כדי לפגוש את נתניהו. צוקרברג לא מצא לנכון. אולי נעשה שיחת וידיאו מצולמת, הציעו יועצי נתניהו. אפס, גם זה לא הסתייע. לשכת ראש הממשלה הרימה ידיים. רק פרס יפגוש את צוקרברג, רק פרס יקבל דף בינלאומי. יש מי שיראה בכך קטנוניות לשמה: מדוע עינו של ראש הממשלה צרה בכבוד שזוכה לו נשיאנו, המסביר והמלבין מספר אחת של נתניהו בקהילה הבינלאומית? החסר כבוד הוא?

ויש מי שיראה בסיפור הקטן הזה סימן מעודד: אם בביקור כה חשוב/גורלי/מכריע/דרמטי, נתניהו מוצא זמן להתעסק בפייסבוק ובענייני כבוד ואגו, אולי המצב אינו קריטי כל כך. אולי הכל פוקר בלוף.

מלשכת ראש הממשלה נמסר שבשבועות האחרונים לא נעשה ניסיון להפגיש בין נתניהו לצוקרברג. *




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 להפציץ מיד את הגרעין הנאצו-איראני, להציל את ילדינו  (לת) אזרח שפוי
  • 20:38
  • 02.03.12

02 למה בקריקטורה יש לביבי שפם?  (לת) שפם
  • 09:27
  • 03.03.12

03 שוב פעם מגמתיות של הארץ. מדהים עומר
  • 10:58
  • 03.03.12

לא יכולים פעם אחת להישאר אובייקטיבים ולתת פרשנות גרידא. ״יורשו עד לאחרונה, נתן אשל, עסק אף הוא בתיאום מורכב ורגיש: בין לשכת ראש הממשלה לבית ראש הממשלה ולרעיית ראש הממשלה(!!!)״ פשוט לא ייאמן איזו רדידות. תת רמה מהזן הנמוך ביותר. אבל זה הארץ, התרגלנו להתעלם ולהמשיך הלאה.

04 תנו לנו לחיות לשכוח מהפרסים אנחנו לא שוטר העולם  (לת) יוסי
  • 11:39
  • 03.03.12

05 אווירת נאחס יש בלשכתם של אולמרט וליבני ובמערכת הארץ.אתם המנחוסים היחידים בישראל.אולמרט שלף מלחמות מהמותן וחטיפות חיילים מהשרוול ולבני השלומיאלית הרסה וקילקלה כל מה שנגעה בו.  (לת) נתניהו מנהיג משכמו ומעלה.מהמובילים במנהיגי היום.אין אף מנהיג בעולם לא רק בישראל שמשתווה אליו ביכולותיו.ושהסמולנים יתפוצצו
  • 11:44
  • 03.03.12

06 השמיים נפלו? בהארץ כותבים מילים טובות על אולמרט? לא ידעתי שמותר  (לת) רימה
  • 11:45
  • 03.03.12

  •   כיום כשטעמנו את טעמו של איש מכירות המיתחזה למנהיג אסטרטג, וניזקו לביטחון ולדמוקרטיה ולרווחה,והוא גם נהנתן מושחת, הבננו איזה נכס עצום היה אולמרט  (לת) עונשו של ביביהו הוא בית ספר להבנה
    • 17:27
    • 03.03.12

07 מלשכת ראש הממשלה נמסר שבשבועות האחרונים לא נעשה ניסיון להפגיש בין נתניהו לצוקרברג.נו טוב,המאמר כבר נכתב אז למה לבטלו אם אפשר לפרסמו ולהוסיף הערה קטנה למטה.כך עובד עיתון רציני בישראל.קודם משמיץ ומעליל ואז בקטן מוסיף שהכתבה היתה שיקרית  (לת) שאפו לעיתון ולכתב.תשמיצו ולמטה בקטן תוסיפו הערה שמדובר בשקר... צא ולמד לגבי שאר הידיעות ונושאי הכתבות בעיתון
  • 11:52
  • 03.03.12

08 סליחה על התמימות אבל.. לאה
  • 11:58
  • 03.03.12

מישהוא יכול לנקוב בשמו של מנהיג עולמי אחד איתו יש לאובמה יחסים חמים?

09 לא הבנתי את המאמר יעקב
  • 12:31
  • 03.03.12

פרט לשנאה לביבי לא הבנתי את המסר של המאמר וקראתי את המאמר לפחות פעמיים.
מאמר מוזר עם מסר מעוות

  •   אם היית שואל את "עיתון" הארץ חיים
    • 14:53
    • 03.03.12

    גם בעצם זה שלא הבנת את המאמר, האשם הוא ביבי ולא אף אחד אחר.

    והמבין יבין

10 כתבה מצוינת! איילה
  • 13:01
  • 03.03.12

מאיר עיניים ומעורר למחשבה. תודה

11 לא הכל ידוע, למרבה הצער. למשל, גודל הבייצים של נתניהו וגם, עומק המקלט האטומי בו הוא אמור להסתתר עם עדת המחליטנים בעוד נתיניו יאספו את השברים.  (לת) ס-ספ-ספק-ספיקא
  • 15:29
  • 03.03.12

  •   ביבי לא יסתתר במקלט אטומי בארץ--הוא יעוף לארה'ב ארץ מולדתו ל"התיעצויות" וישאר שם. אל תשכחו יש לו אזרחות ארה'ב  (לת) קתו הזקן
    • 17:11
    • 03.03.12

  •   מה חדש קתו הזקן? כמו מסע התענוגות של בנג'מין בלונדון בעת מלחמת לבנון השנייה....  (לת) הוא לא השתנה לנו פתאום
    • 08:54
    • 05.03.12

12 חבל שעיתונאי מוכשר מבזבז אנרגיה על שטות, דהיינו, האפשרות שישראל תתקוף את איראן.  (לת) הרשלה
  • 16:15
  • 03.03.12

13 מאחר שביביהו סוכן המכירות החלקלק (מחברת רים)כל כישוריו בפוזה ודיבורים, הוא הריי חייב להיתחרות על הפוזה, כשבעיניני מדינה הוא אפס מאופס. המסביר לביבונים לעיניין התחרות עם פרס
  • 18:00
  • 03.03.12

אילו היה ביביהו יושב באפס מעשה, היה עושה חסד לעם ישראל, אלא שכפי שאמר רהמ"ש הנבון שמיר על נתניהו (כשטענו לפניו שביבי הישתנה וראוי להיות מנהיג המיפלגה בשנית) אמר שמיר "הים אותו הים, וביבי אותו הביבי, מלאך חבלה לעצמו ולאחרים" ואת זה אמר מי שהיה שר החוץ שמינה את ביבי לסגנו, הכיצד יתכן ששמיר שידוע בדיבוריו המועטים (וריבוי מעשים בשקט) ידבר סרה בחביבו? הרי ברור ששמיר נאלץ ךןמר זאת בכדי לחסוך צרות מעם ישראל. אבל הצרה היא שהקבוצה שהביאה את ביבי לשילטון מורכבת מ 1)אנשי שוק, מכארים, בעלי השכלה נמוכה, נהגי משאיות ומוניות וכו' שניתן לשכנעם בקלות בפוזה ודיבורים ריקים, ומאיליו הם מיתלהבים מדיבורי חוזק ולאוומנות. 2)קבוצה שניה היא מיתנחלים ותומכיהם שנהנים מתקציבי ענק קרקע בחינם ישיבות הסר בשפע ומישרות דמה, ובקיצור מדינה בתוך מדינה בשטחים. וברור שיתמכו במי שיבטיח להם המשך המצב אף שבזה מיסתכן כל עם ישראל ועתידו. 3) קבוצה שלישית היא מסורתיים מעדות המיזרח שלא חוששים מהתהום הניפערת וממדינה אחת שמיתקרבת לרוב ערבי, לא חוששים מהיתדרדרות עקב העדר משא ומתן ופיתרונות, ואי חששם נובע בעיקרו מאמונה שהקב"ה איתנו ושהמשיח בדרך. (זאת אף שחז"ל הורו לנו לא ליסמוך על הנס, אלא לינהוג בדרך הטבע).
במציאות זו הביבונים ימשיכו לישלוט וההיתדרדרות תמשיך עד לבידודה של ישראל בעולם, החלשותה, היתגברות אומץ הערבים+מליירד האיסלמים, ביטול יכולתיינו לאיים בברירת שימשון (גרעין) , והעלמותינו בשיטת ההתשה או התשה שבסופה מילחמה קונבנציונלית ארוכה מעבר ליכולתה של ישראל לעמוד (כלומר קרבות מעבר לשבועיים). ללא תמיכה ורכבת אוירית מהמערב איניינו יכולים להיתקיים אפילו שבוע, אבל הביבונים תמיד משמיעים שהם מצפצפים על גרמניה (אספקת נשק מנועי טנקים צוללות וכו') על ארה"ב שמספקת הכל כולל תקציבים, מאפשרת תרומות (ע"י שמכירה בהן כהוצאה) וכו' במילחמת יום כיפור שלחה אפילו תחתונים לחיילים כי אפילו זה ניגמר לנו. ומכאן שמכיוון שמלאך החבלה ימשיך לשבת בכסא (הרי זה כל מה שמעניין אותו) לא נישאר לי אלא ליעץ לעם ישראל שבישראל לדאוג לדרכונים זרים ליום צרה. וכי למה יקברו רק ביגלל אספסוף וקנאים שיביאו את הסוף?
עדיף להיות חכם כרבי יוחנן בן זכאי שהיציל נפשו ונפש תלמידיו תומכיו כשנימלט מירושלים שבה שלטו הקנאים וביקש רחמי הרומאים.
אוסיף שגם בית ראשון נפל מחמת הקנאים שגם רצחו את גדליהו הכהן הגדול על שניראה להם שמאלני מידיי (את הנביא ירמייהו לא היספיקו לירצוח כי יצא לגלות) מי שלא מאמין שהקנאים הם שהביאו לצרות בכל העיתים, שילמד היסטוריה ע"י הצלבת מידע בכל המקורות.

14 שוטה שרק נרקסיסיותו עולה על טפשותו.  (לת) שוטה משטה בכם שוטים
  • 18:07
  • 03.03.12

15 ההשוואה בין ביבי לאולמרט אינה הוגנת ופוגעת קשה בביבי שאינו מגיע לקרסוליו של אולמרט לא בחכמתו ולא בתעוזתו, אולי רק בשחיתותו.....  (לת) ימני טוב מול ימני רע
  • 08:52
  • 05.03.12

פרוייקטים מיוחדים