אפליה עדתית היא לא שאלה של "מי הגיע קודם"

הטענה לפיה אם היו המזרחים החלוצים ביישוב הארץ, דווקא האשכנזים היו מתקשים להשתלב, מופרכת ולא תואמת להיסטוריה. תשובה לאוה אילוז

במאמרה כותבת אוה אילוז מעין פרודיה דמיונית, המתיימרת להציג מה היה קורה אם האשכנזים היו באים לארץ לאחר שהמזרחים כבר התיישבו בה וייסדו את כל מסגרות החברה, השלטון, החינוך והתרבות. ההנחה שלה היא שהכל עניין של תזמון ומקריות: אילו היו המזרחים הראשונים ליישב את הארץ הכל היה קורה בדיוק להפך והאשכנזים היו נידונים לחיים של מיעוט מופלה לרעה, במעין תמונת ראי של מה שקרה ליוצאי ארצות ערב בבואם לכאן.

לפי ההנחה הזאת, כל התפתחות תרבותית-סוציולוגית במדינת מהגרים היא עניין של תזמון בלבד: מי היה הראשון, מי הניח את היסודות וקבע את הכללים לפעולתם של המבנים והמוסדות החברתיים. כל מי שבא שני נידון מראש ולתמיד למעמד מופלה לרעה מעצם היותו "עולה חדש".

זו הנחה מופרכת מיסודה. ראשית, ההיסטוריה של עמים מהגרים במדינות חדשות אינה תומכת בה. האיטלקים והאירים היגרו לארצות הברית בתוך אותה מסגרת זמן, ולכל קבוצה אתנית יש סיפור השתלבות אחר לגמרי, ומידת הצלחה אחרת, בחברה שאליה באו. היהודים באו לצפון אמריקה הרבה אחרי הלבנים מאנגליה, מצפון אירופה וממערבה, וסיפור ההשתלבות שלהם אינו דומה במאומה לסיפורי ההשתלבות האחרים, לא של האירים, לא של האיטלקים ולא של שום קבוצה אחרת; ביסודו הוא סיפור השתלבות מוצלח להפליא, בהשוואה לאלה של הקבוצות האחרות. כולם סבלו אפליה במידה זו או אחרת, אבל שלושה-ארבעה דורות לאחר מכן הצאצאים של כל קבוצת מהגרים נמצאים במקום אחר לגמרי.

כרזה: שמואל כ"ץ, עשר שנות עליה; אוסף הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

הצרפתים היו הלבנים הראשונים בקנדה, אם כי הקדימו רק במעט את האנגלים; זה לא הפך אותם לשולטים הבלעדיים בכל מוסדות השלטון, התרבות והחברה שם. חלוקת יחסי הכוחות בין צאצאי המהגרים הלבנים בקנדה היא ייחודית לארץ זו, ומעידה רק על כך שלכל הגירה יש סיפור השתלבות אחר, שהתזמון הוא רק חלק ממנו, ולא תמיד החלק החשוב ביותר.

לכן אין סיבה לשער שאילו באו יהודים יוצאי מרכז אירופה ומזרחה לארץ שכבר יושבים בה יהודים מארצות ערב, גורלם כאן היה זהה לגורל המזרחים שבאו אחריהם כעולים חדשים. לראיה, כל העלייה הענקית שבאה מרוסיה בשנים 91-1990 פגשה חברה קיימת עם נורמות מוצקות, נתקלה בעוינות ובגזענות לא מעטה, ובכל זאת יוצאי רוסיה לא התבטלו לפני התרבות והמסגרות החברתיות שפגשו; הם אף דבקו בגאווה מסוימת בדברים שהביאו אתם ממולדתם ולא חשבו שהם צריכים להרגיש נחותים ביחס למנהגים, הנורמות והערכים המקומיים. עד היום הם מתעקשים להנחיל ל"ותיקים" ערכים שונים שהביאו אתם (אהבת השחמט, המוזיקה והספרות, הצטיינות בספורט, אבל למרבה הצער גם חוסר סובלנות מופגן כלפי מיעוטים).

ואין זה כל הסיפור. היהודים שבאו לכאן בעשורים הראשונים של המאה ה-20 התעקשו להקים מושבות וקיבוצים, אף שלא היתה כאן תשתית אוהדת ומקבלת, לא פיזית ולא ממסדית, למאמציהם. משום מה זה לא הרתיע אותם. אבל הם היו מיעוט קטן. משמעות רבה יותר יש לעובדה שבין היהודים שבאו ממרכז אירופה לפלשתינה-א"י המנדטורית היו יזמים ואנשי עסקים לא מעטים, שהנחישות שלהם להקים כאן מפעלים כמו לודז'יה או אתא לא פחתה אף שהיו כאן בריטים ששלטו בעניינים, וערבים רבים בעמדות החלטה, למשל, בעיריית חיפה. אין סיבה לחשוב, וודאי שאין כל ביטחון בכך, שהם היו נרתעים אילו באו לארץ שחלוצים יוצאי ארצות ערב כבר באו אליה לפניהם, ייסדו בה כל מיני מסגרות וקבעו מוסכמות, כפי שמתארת אילוז.

המאמר של אילוז מזכיר את מפת "העולם ההפוך" שהיתה פופולרית לפני עשור או שניים: היתה זו מפה של כל ארצות תבל, שבצידה העליון משורטטת המחצית הדרומית של כדור הארץ ובצידה התחתון - המחצית הצפונית. הכותרת של המפה אמרה: "מפת העולם כפי שהיתה נראית אם קולומבוס היה שחור". נכון שאופן שרטוט המפה המקובל - צפון למעלה ודרום למטה - הוא שרירותי לחלוטין, ואפשר לשרטט אותה להפך בלי לפגוע בדיוק הייצוג הגיאוגרפי. אבל הניסיון לרמוז לכך שהיתה זו מקריות מוחלטת שקולומבוס היה לבן, ושיכול היה באותה מידה להיות שחור, הוא מגוחך. ההיסטוריה של יושבי אפריקה השחורים במאה ה-15, וגם לפניה, ידועה. לא היו שם תרבויות שהצמיחו את הדחפים האירופיים לצאת לתור את העולם הגדול, שלא לדבר על הטכנולוגיה של ימאות ובניית ספינות ההכרחית לעניין.

לצורך הסיפור, לא חשוב אם קולומבוס, מגלן וקורטז וכל האחרים חיפשו זהב, או את דרך הים להודו, או רצו להאדיר את שמות המלכים שלהם; אף שאין ספק שהמניעים המסחריים והגיאופוליטיים היו בראש מעייניהם. העובדה המשמעותית לצורך העניין היא, שבאפריקה לא נמצאו אנשים שיכלו, אך סתם לא התחשק להם, לצאת לתור מקומות רחוקים מעבר לים, לבנות אוניות גדולות ולהסתכן במסעות שבדרך כלל רק מעטים חזרו מהם בשלום. קולומבוס לא היה שחור כי השחורים יושבי אפריקה פעלו אחרת, חשבו אחרת והיו להם מניעים אחרים מאלה של הלבנים יושבי אירופה. לכן תרגיל המפה ההפוכה - "כך היינו מציירים היום את מפת העולם אם קולומבוס היה שחור" - אינו אלא תרגיל חביב. הוא מלמד על השרירותיות שבאופן שרטוט מפות ותו לא.

המאמר "אשכנזים במדינה מזרחית" הוא תרגיל מאותו סוג בדיוק, והוא אינו מלמד אותנו הרבה. אפליה היא דבר רע באופן אבסולוטי; אין צורך בתרגילי היגיון מופרך וא-היסטורי כדי להעביר את המסר הזה.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5