רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרשימות השחורות: כך עוקבים בימין אחר מרצים "אנטי ציונים"

הפרוטוקולים של עמותת "מוניטור האקדמיה הישראלית", העוקבת אחר פעילותם של "אקדמאים קיצונים", חושפים טפח משיטות הפעולה של הארגון

תגובות

באוגוסט אשתקד התכנסו חברי ההנהלה של עמותת "מוניטור האקדמיה הישראלית" לישיבה במלון הילטון תל אביב. סיכומים של הישיבה הזאת ושל מפגש שנערך חודשיים קודם לכן פותחים צוהר אל התנהלותה של העמותה ששמה לה למטרה, על פי הצהרתה, לחשוף "אקדמאים ישראלים קיצונים המנצלים לרעה את החופש האקדמי כדי לפעול למען שלילת זכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית".

מוניטור האקדמיה - שהוקם בדומה לארגון האמריקאי Campus Watch של פרופ' דניאל פייפס - נרשם כעמותה בתחילת 2010. עם מקימיו נמנים פרופ' אלי פולק, ממייסדי "האגודה לזכות הציבור לדעת", וד"ר מרדכי (מוטי) קידר, מזרחן מאוניברסיטת בר-אילן, המכהן כיו"ר העמותה. אתר האינטרנט שלה, שאותו עורכת דנה ברנט, עלה לרשת שנים ספורות לפני רישום העמותה. באתר אפשר למצוא מאמרים והרצאות של אנשי סגל מאוניברסיטאות שונות ובהם תכנים שאנשי מוניטור מגדירים "אנטי-ציונים".

לחצו לקריאת הפרוטוקול מסיכום ישיבת מוניטור (PDF)

פרופ' דניאל פייפס. גייס תרומות

"את המטען האנטי-ציוני שלהם הם לוקחים עמם לחדר ההרצאות ולא מהססים לפרוק אותו מעל כל במה בינלאומית. כל זאת כאשר משכורתם משולמת מכיסו של משלם המסים", כותבים אנשי מוניטור באתר. חלק אחד של האתר מוקדש ל"חתימות של אקדמאים ישראלים על עצומות אנטי-ישראליות". בחלק אחר מופיע, למשל, נוסח מכתב ששלחו אנשי אקדמיה לפני שמונה שנים לשרת החינוך אז, לימור ליבנת, ובו הם מוחים על תוכניתה "להצמיד קצינים בדרגת סא"ל לבתי ספר תיכוניים, שתפקידם יהיה לטפח את המוטיבציה של תלמידים לשירות בצבא... אין מקום למעורבות של הצבא בחינוך בתוך בתי הספר. מוטב שקציני החינוך של צה"ל יפנו את מרצם לקלקולים הערכיים בתוך המערכת הצבאית, שמתפרסמים השכם והערב, ולא ירחיבו את פעילותם במסגרת בתי הספר התיכוניים בארץ". 39 אקדמאים, רובם מאוניברסיטת חיפה, חתמו על המכתב, ושמותיהם מופיעים באתר המוניטור, בהם פרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל לחינוך, ופרופ' פרלה נשר, לשעבר המדענית הראשית של משרד החינוך, וההיסטוריונית של הרעיונות פרופ' (אז ד"ר) פניה עוז זלצברגר, בתו של הסופר עמוס עוז, המלמדת גם בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה.

"לא בדקתי באיזו רשימה שחורה של הארגון המכונה 'מוניטור האקדמיה הישראלית' אני מופיעה", אומרת בתגובה פרופ' עוז זלצברגר, "אבל סביר שאני נמצאת שם בחברתם המכובדת של אנשים הגונים, אוהבי אדם ואוהבי ישראל. צר לי על אלה המכלים את זמנם ואת מרצם בציד בוגדים מקוון. יש משהו עצוב בהשקפת עולם, תהא אשר תהא, אשר מצטמצמת לכלל רדיפת אויבים-מבית ו'גיס חמישי'. ככל שמתרבים השמות, הם מגלים באימה שבית המשפט, והתקשורת, והאקדמיה, והסופרים, והאמנים, וכמעט כל תל אביב וחיפה, התנחשלו למין צונאמי אפל של שונאי-עצמם ושונאי-עמם, והם קמים על מדינת ישראל לכלותה, מסיבות שאין הדעת משגת. צר לי על עורכי-הרשימות הרדופים הללו, שהופכים בר-פלוגתא לאויב". על השפעת פעילותו של מוניטור האקדמיה היא אומרת: "לא ידוע לי על השפעה כלשהי של הרשימות השחורות של פקחי האקדמיה, עלי או על עמיתי".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות אליכם

בין מושאי הביקורת של המוניטור אפשר למצוא דמויות צפויות יותר, כפרופסורים ניב גורדון (שקרא להטיל חרם על ישראל כדי להצילה) ואורן יפתחאל (יו"ר-שותף של "בצלם") מאוניברסיטת בן גוריון, אך גם שמות צפויים פחות, כמו הפרופסור למשפטים אייל גרוס מאוניברסיטת תל אביב, שמאמר שלו על גדר ההפרדה ועל החלטה של בג"ץ בעניין מופיע באתר של מוניטור האקדמיה. גרוס, שהתבקש להגיב על כך, טוען שעצם ההתייחסות למוניטור מהווה מלכוד, שכן "השתתפות ב'משחק' הזה נותנת לו לגיטימציה".

לדבריו, לפעילות המוניטור יש "אפקט מצנן": "כאשר הם שולחים מיילים לכל העולם ו'מאשימים' אנשים באנטי-ישראליות, הרי התוצאה, ואני חושב שגם המטרה, היא לנסות להפחיד אנשים, לגרום להם לא לומר את דעתם ובכך להשתיק אותם. בפרט כאשר אלה אקדמאים צעירים, דוקטורנטים, אנשים שעוד אין להם משרה, או שאין להם קביעות, הרי אם אתה יודע שיפיצו עליך שוב ושוב אי-מיילים שבהם ייטען שאתה עסוק ב'להשמיץ' את ישראל, עלול להיות לכך אפקט מצנן שירתיע אנשים. ולכן, באופן רחב יותר התופעה הזאת שייכת למגמה שאני מכנה 'להרוג את השליח', חלק מניסיון להסיט את הדיון מן הביקורת על פעולות של ישראל ומהפרות זכויות אדם שאנשים חוקרים או מדברים עליהן, לדיון בשליח: מדיון בביקורת לדיון במבקרים. כל זאת מתוך מטרה לייצר דה-לגיטימציה של עמדות ביקורתיות ובכך לנסות להשתיק ביקורת על מדיניות של ישראל ועל הפרת זכויות אדם. לכן ההתקפה הזו על האקדמיה היא חלק מההתקפה הרחבה יותר על 'השליח', שמתבטאת בהתקפה על ארגוני זכויות אדם (וגם על בית המשפט העליון)".

מהו חופש אקדמי

סיכומי הישיבות של הנהלת מוניטור נכתבו באנגלית. הדיון, שהתקיים באוגוסט אשתקד, נפתח בשיחה על המצב הכלכלי הקשה של הארגון, לאחר שחבר ההנהלה מל בורנשטיין הציג את הדו"ח הכלכלי. "ההכנסות אינן מספיקות לאיזון התקציב השנה. יש לנו בעיה עם התקציב כיוון שיותר מדי ממנו הולך למשכורות", נכתב בסיכום הפגישה. "העובדה שאנו לא מוכרים על ידי רשויות המס הישראליות היא מחסום אמיתי לתרומות" - הכוונה למעמד של מוסד שתרומות אליו מוכרות לצורכי מס הכנסה.

דנה ברנט. שום סמכות

בישיבה נאמר כי שני שלישים מהתרומות לארגון התקבלו מישראל, בלי שהתורמים זכו להטבה במס בשל תרומתם. ברנרד לזרוס, גם הוא חבר הנהלת מוניטור, ציין כי יש לארגון בעיה רצינית בגיוס תרומות (בשיחה עם "הארץ" אמר לזרוס, כי כיום מצבה הכלכלי של העמותה משתפר). ברנט, שבישיבה נאמר שלא קיבלה שכר זה שישה חודשים, דיווחה על הפרויקטים השונים של הארגון. הפרויקט הראשון שהזכירה הוא מחקר על חופש אקדמי, שאת התרומות לעריכתו, 12 אלף דולר, העביר בין השאר ד"ר ג'וזף בולג.

מעניין לציין שבולג, ד"ר למשפטים באוניברסיטת ציריך ומומחה לתחום הלבנת כספים, חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בן גוריון, המותקפת תדיר על ידי מוניטור. בשיחה עימו אישר את דבר התרומה והסביר שמטרת המחקר היא לבחון את מהות החופש האקדמי ואת הרקע ההיסטורי של המונח. לדבריו, בשיחות עם אקדמאים שונים, כששאל אותם "מה זה חופש אקדמי?" הם השיבו שהכוונה היא שהם יכולים לומר מה שהם רוצים. "זה לא נכון", הוא טוען. "מדוע החופש האקדמי הגיע לעולם? משום שלכנסייה הקתולית היה מונופול גם על המדע והם אמרו מה מקובל ומה לא - ואז לא היה חופש אקדמי".

החופש, אומר בולג, הגיע כחלק מתהליך הליברליזציה ומשמעותו היתה שמדענים יכלו להציג את טיעוניהם בצורה חופשית. אבל, הוא אומר, "אני לא חושב שמישהו מתחום הפיסיקה יכול לדבר על מדיניות ישראל ולהיות מכוסה על ידי החופש האקדמי. הוא יכול לומר מה שהוא רוצה, אבל לא תחת הכובע של החופש האקדמי". לכן, מסביר בולג, "דחפתי לקיום הפרויקט הזה שיבחן מה זה בעצם חופש אקדמי".

ומה תגובת האוניברסיטה על כך שחבר בחבר הנאמנים שלה תרם כסף לעמותה שמותחת עליה ביקורת? "האוניברסיטה הינה אוניברסיטה פלורליסטית המשקפת מגוון של דעות בחברה הישראלית", מסר בתגובה דובר האוניברסיטה, אמיר רוזנבליט. "כפי שהאוניברסיטה אינה בודקת את דעותיהם של חברי הסגל שלה, כך אין היא בוחנת עמדות פוליטיות של חברי חבר הנאמנים שלה, של תורמיה ושוחריה - עימם נמנים אנשים בעלי עשייה משמעותית ותרומה מיוחדת לחברה ומטבע הדברים מבטאים מגוון של דעות והשקפות. לשון אחר: האוניברסיטה מכבדת את כל חברי חבר הנאמנים שלה, ללא קשר לדעותיהם ולהשקפותיהם".

סניף בבאר-שבע

הפרויקט השני שהציגה ברנט בישיבה הוא ניתוח תוכניות הלימודים של פרופסורים באוניברסיטאות שונות. בישיבה נאמר כי פרופ' אופירה סליקטר (מרצה למדעי המדינה בקולג' גראץ בפנסילבניה), תנחה את החוקרים והוועדה האקדמית של העמותה תעקוב אחרי המחקר. עד כה, דווח, נתרמו לפרויקט עשרת-אלפים דולר מקרן אוריון (Orion Foundation). הקרן, הרשומה באי הבריטי מאן, שבו נהנות חברות משיעורי מס נמוכים במיוחד, היא הספונסרית של "מרכז אוריון לחקר מגילות ים המלח" באוניברסיטה העברית וכפי שכבר פורסם כאן (מוסף "הארץ" 10.2) תרמה בעבר גם לעמותת הימין NGO מוניטור. בישיבה נאמר כי תרומת קרן אוריון מהווה רק שליש מהתקציב הנדרש לפרויקט ולפיכך רק חוקר אחד יועסק ויופחת מספר הפרופסורים שהקורסים שלהם ייבדקו. "הפרויקט הזה יעזור לבחון את (ביצוע) ההחלטה של המועצה להשכלה גבוהה הדורשת קורסים מאוזנים", נאמר בישיבה.

הפרויקט השלישי שעליו דיווחה ברנט הוא ייסוד סניף של מוניטור האקדמיה באוניברסיטת בן גוריון. "הסניף יאפשר לסטודנטים במקום לפנות אליה בבעיות (שיתגלו) עם אנשי צוות האוניברסיטה", נאמר בישיבה. ההנהלה אישרה את הפרויקט, בכפוף למציאת תקציב למימונו - כ-5,000 שקל בחודש. בינתיים הוקם הסניף, שאותו מרכזת בשכר רייצ'ל אברהם, סטודנטית לתואר שני באוניברסיטה.

בישיבה שנערכה חודשיים לפני כן דיווח לזרוס על פעילותו בישיבת חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב, שבו הוא חבר. "הסוגיה של פרופסורים אנטי-ציונים הועלתה", הוא אמר. "רקטור האוניברסיטה, אהרון שי, אמר בצורה נרגשת כי מדובר במספר קטן של פרופסורים מורדים". אלא שלדברי לזרוס בישיבה, הבעיה היא לא מספרם של הפרופסורים האנטי-ציונים אלא הנזק שהם גורמים.

פרופ' שי מסתייג מן הצורה שבה פירש לזרוס בישיבת המוניטור את הדברים שצוטטו מפיו. "לזרוס וקבוצה של אנשים הציעו בחבר הנאמנים שהאוניברסיטה תנקוט צעדים נגד מי שהם אנטי-ציונים", אומר שי. "אנחנו אמרנו שאנחנו לא מתעסקים בזה ולא עושים מבחנים מי ציוני ומי אנטי-ציוני. הוא זרק שמות של אנשים שקוראים להחרמה של אוניברסיטת תל אביב ושל מדינת ישראל. אני אמרתי לו שאני יודע שיש מרצה אחת או שתיים שאמרו לי שהן הולכות וקוראות להחרמה של אוניברסיטת תל אביב בעולם... אני אמרתי שאם המדינה רוצה, שתוציא חוק נגד זה. אנחנו לא משטרה".

לזרוס, אגב, אף תהה בישיבת המוניטור כיצד יכול הארגון לגרום לציבור הרחב ללחוץ על האוניברסיטאות והיו"ר קידר התעניין: "האם אנחנו יכולים להקליט את ההרצאות של הפרופסורים? האם זה חוקי? אנחנו צריכים לקבל ייעוץ משפטי".

חלק מהמרצים שהעמותה עוקבת אחריהם.

האח הקטן

מפתיע לגלות שפרופ' פייפס האמריקאי, שתמך פיננסית בעמותת מוניטור בראשית דרכה וריכז תרומות בעבורה, בחר להתרחק ממנה. מכתב פנימי של מוניטור האקדמיה ייחס את הקרע למחלוקת בנוגע לתרומות הללו. "תמכתי במאמצים המוקדמים של דנה ברנט לייסד את הארגון בישראל וגייסתי בעבורו כמעט את כל מימונו", כתב פייפס בדואר אלקטרוני, בתשובה על שאלה בעניין. "בסופו של דבר", הוסיף, "לא הייתי מרוצה מהכיוון שאליו נטה הארגון ומשכתי את תמיכתי בו. עם זאת, אני עדיין מסכים לעמדה שיש צורך לפרסם את המידה שבה האוניברסיטאות בישראל נגועות באנטי-ציונות".

דניאל פייפס, בן 63, היסטוריון, עיתונאי ופובליציסט יהודי אמריקאי, ייסד את צוות החשיבה "פורום המזרח התיכון", שמטרתו הגדרת האינטרסים האמריקאיים במזרח התיכון וקידומם. כחלק מעבודת הפורום הקים פייפס את Campus Watch, הבוחן ומבקר את לימודי המזרח התיכון בארצות הברית, מתוך רצון "לשפר אותם". על פי אתר הארגון, הוא מטפל, בין השאר, בעירוב של פוליטיקה בנושאי הלימוד, בחוסר סובלנות לדעות אלטרנטיביות ובניצול כוח (המרצים) מול הסטודנטים.

"Campus Watch מכבד בצורה מלאה את חופש הביטוי של מבוקריו, אך מתעקש על החופש שלו להעיר על דבריהם ופעולותיהם", נכתב באתר. שיטות הפעולה של הארגון הן ריכוז מידע על לימודי המזרח התיכון ממקורות ציבוריים ופרטיים והנגשת המידע לציבור דרך אתר האינטרנט שלו; ניתוח של מוסדות, מרצים ונטיות אקדמיות; והזמנת סטודנטים להתלונן, בדיקת תלונותיהם ופרסום תוצאות הבדיקה.

הפעילות של מוניטור האקדמיה אכן דומה לזאת של Campus Watch, וגם הביקורת נגד שני הארגונים דומה: שניהם הואשמו במקארתיזם. עם זאת, נראה שלמוניטור האקדמיה יש עוד לאן לשאוף. בעוד שהפורום של פייפס התרים ב-2010 קרוב לארבעה מיליון דולר (ופייפס עצמו, אגב, קיבל על פעילותו משכורת שנתית של 200 אלף דולר), מעריך אחד מאנשי הנהלת המוניטור שתקציבו השנתי של ארגונו הוא כרבע מיליון שקל (עד כה טרם הגישה העמותה את הדו"ח הכספי השנתי שלה לרשם העמותות). את ההבדל בין הארגונים קל לראות בגלישה באתרי האינטרנט שלהם: בעוד האתר האמריקאי מאורגן, גדוש במידע על עשרות מוסדות אקדמיים ובניתוחים שעורכים אנשי האתר עצמם ואחרים, מקבילו הישראלי נראה הרבה פחות מאורגן, כשמוסדות ומרצים שונים מככבים בו בערבוביה.

פייפס עצמו סירב לומר ממה בדיוק הוא לא היה מרוצה בהתנהלות המוניטור, אך תוצאת הקרע בין הצדדים הובילה להקמתו של ארגון ישראלי חדש, "ישרא קמפוס", שעל פי האתר שלו, "שם לעצמו מטרה לחשוף את מעשיהם של אלה אשר בכסות של חופש אקדמי מנסים לחתור תחת קיומה של ישראל" והוא "קשור בחלקו לארגון האמריקאי Campus Watch".

מוסף "הארץ" העביר כמה שאלות לדנה ברנט, עורכת האתר של המוניטור ומי שמרבה להתראיין בשם הארגון. בין השאר נשאלה על מצבו הכלכלי של הארגון, מיהם התורמים לו ומהי מהות הסכסוך בין מוניטור האקדמיה לפייפס. ברנט הבטיחה להשיב על השאלות, אך הדבר לא קרה. בהמשך התקבלה שיחת טלפון מקידר, יו"ר המוניטור, שמחה על הפנייה לברנט, אותה הגדיר "שכירה שאין לה שום סמכות לענות על כלום". קידר הוסיף, "אני לא חושב שאנחנו בכלל רוצים להתייחס לשאלות האלה... אנחנו פועלים לחלוטין על פי החוק ועל פי התקנות של רשם העמותות". כעבור יומיים העביר תשובה כתובה: "בשל תנאי לחץ הזמנים של ערב החג שבהם הוצגו לנו השאלות, החלטנו להגיב ב'אין תגובה'".*

האח הגדול

מיכאל צ'רנוי. שותף

קרן מיכאל צ'רנוי תמכה באתר של מוניטור האקדמיה

לפחות בתחילת דרכו נתמך האתר "מוניטור האקדמיה הישראלית" על ידי קרן מיכאל צ'רנוי. ב-2007 פירסמה הקרן כי מוניטור "פועל כ'אח הגדול', כשהוא מנהל מעקב אחר מרצים ואחר פרסומיהם של חוקרים, כמו גם אחר ההשקפות השונות המתפרסמות על ישראל. הרעיון העומד מאחוריו הוא להזהיר סטודנטים ותורמים פוטנציאליים מפני קורסים אנטי-ישראליים באוניברסיטאות ומפני מרצים בעלי השקפות כאלה... קרן מיכאל צ'רנוי רואה עצמה כשותף חשוב בארגון זה, בסיוע במאמץ המלחמתי נגד הרטוריקה האנטי-ישראלית בקמפוסים האוניברסיטאיים שלנו". עורכת אתר המוניטור, דנה ברנט, השיבה לקרן במכתב תודה על תמיכתה.

מיכאל צ'רנוי הוא איש עסקים יהודי-רוסי, מקורבו של שר החוץ אביגדור ליברמן. ביוני 2001 הוקמה הקרן הקרויה על שמו. זה היה לאחר הפיגוע במועדון במתחם הדולפינריום בתל אביב, שבו נרצחו 21 בני אדם, רובם צעירים יוצאי חבר המדינות. על פי אתר האינטרנט של הקרן, היעד שלה הוא "גילוי הפוטנציאל האינטלקטואלי של העלייה מחבר המדינות בישראל" וקליטתה בחברה ישראלית. "מיכאל צ'רנוי עסק בצדקה במשך שנים רבות", נכתב באתר, "לאחר אסון הדולפינריום טיפלה קרן צ'רנוי בכל משפחות הנפגעים". מטרה נוספת ו"לא פחות חשובה", על פי הקרן, היא מה שמוגדר "מלחמת המידע בטרור", שמהותה "עבודה הסברתית על אש המלחמה שהוצתה נגד העם היהודי".

קרן צ'רנוי לא השיבה על פניית "הארץ" בעניין קשריה עם מוניטור האקדמיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות