להוציא את הציונות לגמלאות

התנועה שהקימה את המדינה היתה צריכה לפרוש לאחר הקמתה. כעת, בגילה המופלג, היא ממציאה את עצמה מחדש, כתנועה טוטליטרית דורסנית

הציונות כבר בת 115; היא היתה צריכה לצאת לגמלאות מזמן. אם גיליון זה עוסק בעתידה של המדינה ערב גיל הפנסיה שלה (בהנחה שהמדינה היא גבר ולא אשה שמועד פרישתה חל כבר לפני שנתיים), כי אז גורלה של הציונות, לפנות מקומה לצעירים, לנמרצים ולרלוונטיים ממנה, צריך היה להיחרץ מזמן. למעשה היא היתה צריכה להפוך לגמלאית מהשורה זמן קצר אחרי קום המדינה, או לכל המאוחר במלאות לה 62 או 67 שנים, כחוק.

מדינה לא יוצאת לפנסיה, אבל תנועת שחרור לאומית צריכה לדעת, ככל קשישה וקשיש, מתי עבר זמנה, בטל קורבנה והיא צריכה לרדת אחר כבוד מבימת ההיסטוריה. הדברים תקפים שבעתיים, אם זו גם מילאה את שליחותה, השיגה את יעדיה ועכשיו היא כגווייה מתגוללת בראש חוצות, הכל חובטים בה וחובטים, עושים בה שימוש זר ולא לה, מתהדרים בנוצותיה המרוטות מזמן ונושאים את שמה לשווא.

בשנת 2012, שנת ה-64 למדינה, איש אפילו לא יודע אל-נכון מה נותר ממנה, מהו תפקידה של הציונות ומהי הגדרתה, בגילה המופלג. ככה זה כשלא יודעים לצאת לפנסיה בזמן, ככה זה כשלא משכילים לפרוש בשיא - והשיא הזה היה מזמן. מיהו ציוני? כל התשובות לא נכונות, גם אם הן רבות (ומופרכות) יותר משיש לשאלה הקיומית האחרת, מיהו יהודי.

דגל ישראל במושב אמונים, ליד אשקלון. הימין ציוני, אין על מה לדבר; והשמאל עוכר, גם על זה אין מה לדבר אלכס ליבק

האמת - אין תשובה. לכן, את הבאסטה הריקה הזאת צריך היה לסגור מזמן; הציונות לסל וחסל. לא כי לא היתה צודקת - היא היתה צודקת, גם אם היתה נגועה בלא מעט מעשי עוול מקוממים, מיותרים ואכזריים - ולא כי לא הצליחה. להפך, מדובר בסיפור ההצלחה הלאומי הגדול של המאה הקודמת.

אבל המאה ההיא נגמרה, למרבה הצער, וסיפור ההצלחה הגדול שלה כבר מבוסס ומשגשג דיו. הבית הלאומי קם, הוא היום מעצמה אזורית. מי שרצה - כשליש מבני העם היהודי - הצטרף אליו והדלת נותרה פתוחה גם בפני השאר. כל השאלות המעיקות שנותרו פתוחות וכל האתגרים הגדולים שנותרו בלתי מושגים, הם עניינן של המדינה והחברה שקמו, ככל מדינה וחברה, צודקות יותר או פחות, והקשר שלהם לתנועה המולידה מלאכותי ולא רלוונטי עוד.

כן, הציונות לא רלוונטית, כבר מזמן לא, ומקומה בספרי ההיסטוריה, רק בהם. אבל עם ישראל חי, כמו שאומרים, ולכן ניסתה ישראל להחיות את המת, לחברו למכונת הנשמה ולהמציא לעצמה ציונות חדשה, טוטליטרית הרבה יותר מקודמתה. בצד דת הביטחון, הפכה הציונות לדתה המוכרזת השנייה של המדינה, כופה את עצמה בדורסנות על כל נתיניה.

כאן יש מקום רק ל"ציונים". מי שמשרת בצה"ל - "ציוני"; מי שמתיישב הרחק מתל אביב, גם הוא זכאי לתואר; מי שמתנדב לעזרת הזולת, העניים, החלשים, העיוורים, החולים, הפיסחים והחיגרים הוא "ציוני"; מי שתורם משהו למישהו - "ציוני"; מי ששר את ההמנון הלאומי ומי שתולה את דגל הלאום, מי שעומד דום כשצריך (וגם כשלא צריך), מי שמתנחל ומי שמצדיק כל עוולת מדינה ומי שמכשיר כל שרץ שלה, מי שעולה ואפילו מי שיורד, ציוני. מי שרודה בבני העם האחר ומי שמליט עיניו מהנעשה, ציוני בן ציוני. כולנו ציונים. טוב, כמעט כולנו.

חושבים שהציונות צריכה לצאת לפנסיה? דברו על זה בפייסבוק

מכלל ההן עולה כמובן גם הלאו והוא לא לגיטימי, בוגדני, שונא ועוכר ישראל. מי שמתנגד נחשב כמת, לא-ציוני שכמותו. כל מי שלא עושה דבר מכל אלו, אחת דינו: פוסט או אנטי-ציוני, עליו גם השם לא ירחם עוד.

בישראל 2012, מתנחל גזלן אדמות ותאב נדל"ן הוא ציוני; קצין בריוני וחייל קלגסי גם הם כמובן ציונים לעילא. שוחר צדק, שוויון וזכויות האדם - לא-ציוני בהגדרה. סיורי מורשת במחוזות הרשע והעוול - ציונות; סיורי היכרות עם העוול - אנטי-ציונות.

הימין ציוני, אין על מה לדבר; והשמאל עוכר, גם על זה אין מה לדבר. אפילו לדבר על מוסר, על חוק או על המשפט הבינלאומי, זה כבר "לא-ציוני" בעליל, הייתם מאמינים? הימין הפקיע לידיו את הציונות הישראלית החדשה בבריונות וברגל גסה, בדיוק באותה דרך שבה הפקיע לעצמו את האדמות הפלסטיניות בגדה - והגזל הוא אותו הגזל.

ציונים בציונות חילקנו גם ליהודי העולם. מי שתורם להתנחלויות - ציוני; מי שתורם לארגוני זכויות אדם - אנטי. מי שמשתייך לממסד היהודי הלאומני, הדורסני והימני - ציוני; מי שמחפש לו תחליף הגון ונאור יותר - פוסט-ציוני. כל מי שתומכים בעיוורון נוראי בכל מעלליה של ישראל - ציונים; כל מי שמעזים לבקרה - אנטישמים, אפילו הם יהודים. ישראלי לשעבר, שיושב בלאס וגאס ומהמר משם על עתידה של מדינתו לשעבר, דוחק בה להפציץ, להפגיז, לכתוש ולהשמיד - ציוני; מי שחרד משם לצדקתה - פוסט-ציוני.

גזען וגזלן

גם העולם המציא לעצמו כמה ציונויות חדשות. בעיני העולם הערבי כל אזרח ישראל הוא ציוני; בעיני מרבית העולם המערבי כל תומך כיבוש ישראלי הוא ציוני. אלו וגם אלו רואים בציונות שם גנאי ואות קלון. הציונות החדשה רק הוציאה לעצמה שם רע בעולם. בין ציוניוני הדרך אבדה לנו דרכה של הציונות, "אל בלי אן הרחק לנדוד", כמאמר השיר. זה היה בלתי נמנע, כי זו סיימה את תפקידה. משקמה מדינת ישראל והפכה לבית לאומי, כמעט בגיל הפנסיה של תנועתה המולידה, משהתבססה, התחזקה והתעצמה, התבהמה וגם נאטמה לא במעט, צריך היה לקפל את דגלה, לאפסנו במחסני ההיסטוריה למזכרת ולא לשאת עוד את שמה לשווא.

חסל סדר ציונות והחל סדר המאבק על אופייה של המדינה ודיוקנה, כמו שהדבר מתקיים בכל מדינה בריאה, צעירה או קשישה. מי שתורם למדינה הוא אזרח ראוי ופטריוט הגון. מי שתורם למוסדותיה הוא פילנתרופ, אין לכך כל קשר לציונות. מי שנדרש לשרת בצבאה, בדיוק כמו מי שאמור לשלם את מסיה, ממלא את חובתו כחוק. אין לכך כל קשר, לא עם ציונות ולא עם ערכים.

אייזנר מכה את אחד הפעילים

מי שתומך בעוולותיה הוא הבוגד ומי ששותק - המתקרנף. מי שמתיישב בחבלי ארץ נידחים הוא אולי חלוץ, מי שתורם לכלכלתה, למדע, ליצירה ולאמנות שלה, גם הוא אזרח טוב, גם לזה אין עוד קשר לציונות. מי שגוזל אדמות לא לו הוא גזלן, מי ששולל זכויות של מיעוט או בני עם אחר הוא גזען. לא ציוני ולא נעליים.

מי שמאמין בישראל צודקת הוא פטריוט. מי שחילוני - חילוני ומי שדתי - דתי, מי שיהודי - יהודי ומי שלא יהודי - לא יהודי. מה הקשר לציונות? כולם אזרחי המדינה. הציונות כשם תואר עברה מהעולם, איש לא זכאי עוד לחלק לה ציונים. כל מי שחיים כאן הם ישראלים, כל מי שאינם חיים כאן הם לא-ישראלים. נקודה. הקשר עם העולם היהודי לא יכול עוד לעבור דרך קו פרשת המים הזה של הציונות: מותר להזמין לכאן כל יהודי, רצוי היה להזמין לכאן גם את כל מי שהוא בן הארץ או מצאצאיה. מי שרוצה, שיתרום מבחוץ, כמו שגולים אחרים תורמים למדינות מוצאם.

גם המאבק על חיזוקה של מדינת ישראל ועל הפיכתה למקום צודק ובטוח יותר, לא קשור עוד לציונות. מאבק כזה מתקיים, במידה כזו או אחרת, בכל מדינה כמעט. נא לא להתהדר עוד לשווא, הציונות בגמלאות.

האם אני ציוני? וכי כיצד אשיב? אם הציונות היא התנחלות, כי אז אני אנטי-ציוני. אם הציונות היא המשך הכיבוש, גם אז אני לא-ציוני. ואם הציונות היא זכותם של היהודים למדינה, בדיוק כמו זכותם של הפלסטינים למדינה, כולל תיקון חלקי לפחות של העוול שנגרם להם בתש"ח, כי אז גם אני ציוני. אם הציונות היא חתירה למדינה דמוקרטית, כי גם אז אני ציוני בן ציוני. אבל השאלה הזאת כבר לא רלוונטיות. מושג כל כך מתעתע ומוליך שולל, מופרך ומופקע, לא שייך למדינה שקמה לתפארת (או לא לתפארת) עם ישראל, ולכן היה צריך לחדול להתקיים מזמן.

עד הלום

להקת עורבים שחורים-אפורים ריחפה השבוע, ערב יום העצמאות תשע"ב, מעל נחל לכיש, בדרומה של ישראל, במקום שבו נמצא כיום פארק "עד הלום". עד הלום הגיע הצבא המצרי בקיץ 1948 וכאן הוא נבלם. כאן ניצלה מדינת ישראל, כשבועיים אחרי הקמתה. "כולנו עייפים. המצרים נמצאים כרגע באשדוד, אך מחר הם עלולים לנוע לתל אביב, אם לא נעצור בעדם. על אף העייפות ולמען המשפחות שלנו, נצא גם הלילה", אמר אז המפקד אריה קוצר, זמן קצר לפני שנהרג. קוצר צריך היה להיחשב לאחד מאחרוני הציונים. אלו שבאו אחריו היו ישראלים, טובים פחות או טובים יותר.

מטוסי חיל האוויר המשוכלל בתבל הרעישו משמים, עושים דרכם לבסיסם הסמוך, בזמן שאנחנו עמדנו ליד האנדרטה לזכר לוחמי גבעתי שנפלו כאן בקרב על "עד הלום". פועל זר עיבד פרדס, שדרת ההרדופים פרחה בוורוד ועל הגבעות מסביב לפארק הזיכרון בעל השם הסמלי הזה, עוד אפשר עוד להבחין באחרונות החורבות, שרידי העיירות והכפרים הפלסטיניים הרבים באזור, שאלפי תושביהן נמלטו או גורשו במלחמה ההיא, משפלת החוף, בין יפו לעזה.

עכשיו האדמה המטוהרת והגאולה הזאת מיושבת במושבים, חלקם משגשגים. הכניסה לאחד מהם, אמונים שמו, שהוקם בשנת 1950 בידי עולים ממצרים, עוברת דרך כיכר עגולה, "כיכר הרחמים" שמה. במרכז הכפר יש כבר שלט אלקטרוני, מחליף את לוח המודעות של פעם, והוא קורא לבעלי המשקים לבוא לאסיפה ב-1 במאי ומזמין את המושבניקים לבוא למרכז הכפר, לאסוף קרשים למדורות ל"ג בעומר.

על גג אחד הבתים יש כבר מערכת חשמל סולארית. ברדיו הודיעו על עלייה ברווחי חברת צ'ק פוינט ולרוחבו של שער ברזל גדול בפאתי המושב צויר דגל המדינה בגדול, לרגל חג העצמאות. על הדגל הענקי תלו התושבים, ברוח הזמן והמקום, מודעה גדולה של ארגון צדקה ושנור, "עמותת חסדי איילה", עזרה וסיוע לנזקקים בס"ד, ולא הרחק משם ניבטו הקרווילות של ניצן, שכונת המתנחלים המפונים מעזה. לשום דבר מכל אלו אין עוד קשר לציונות. לצד הדגל שמצויר על שער הברזל הודבקו גם שתי מודעות אבל, לזכרם של שניים מתושבי המושב שהלכו בשנים האחרונות לעולמם. ברוך דיין אמת.

"ישראל 64 - שלוש שנים לפנסיה": גיליון מיוחד של "הארץ השבוע" על עתיד המדינה, מחר

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות