הרפובליקה החדשה

מוחמד מורסי הושבע לנשיאות מצרים: "אסייע לפלסטינים"

נשיא מצרים החדש הגיע לבית הדין החוקתי ונכנס רשמית לתפקידו. בנאום באוניברסיטת קהיר אמר כי ישמור על ההסכמים הבינלאומיים של המדינה

נשיא מצרים הנבחר, מוחמד מורסי, נכנס היום (שבת) באופן רשמי לתפקידו, לאחר שהושבע בפני בית הדין החוקתי של מצרים. אתמול נשבע מורסי באופן סמלי מול המוני בני אדם בכיכר תחריר, שם נשא נאום לקראת כניסתו לתפקיד. לאחר ההשבעה, המשיך מורסי לאוניברסיטת קהיר שם הציג את עיקרי המדיניות שלו.

מורסי רמז בנאומו באוניברסיטה כי ישמור על הסכם השלום עם ישראל, אם כי לא הזכיר את ישראל בשמה. הנשיא החדש של מצרים אמר כי ישמור על ההסכמים הבינלאומיים של המדינה. הוא הוסיף כי יסייע לפלסטינים במאמצם לקבל את "הזכויות הלגיטימיות שלהם". עוד הוסיף מורסי כי יפעל לסיום שפיכות הדמים בסוריה.

בנאום שנשא בבית המשפט אמר מורסי: "אנחנו מתחילים את עידן הרפובליקה השנייה. אני מכבד את שלטון החוק ואפעל לשמור על עצמאות מערכת המשפט. אנחנו היום מדינה אזרחית שמכבדת את כל בניה".

השבעתו של נשיא מצרים החדש בבית הדין החוקתי היא למעשה הכניעה הראשונה שלו בפני המועצה הצבאית המצרית, זאת משום שמורסי, ביחד עם צמרת האחים המוסלמים, דרשו להישבע בפני הפרלמנט המצרי, אלא שבתחילת החודש פיזרה אותו המועצה הצבאית ובכך הפכה לרשות המחוקקת של המדינה.

מוחמד מורסי נואם בפני ההמונים בכיכר תחריר, אתמולאי-אף-פי

המוני תומכיו של מוחמד מורסי, שגדשו ביום ראשון את כיכר א-תחריר כשוועדת הבחירות המרכזית במצרים כינסה מסיבת עיתונאים ופירסמה את תוצאות ההצבעה, לא ידעו את נפשם. השמחה הגיעה לשיאה כשראש הוועדה, פארוק סולטן, שופט שהואשם לא פעם בשיתוף פעולה עם המועצה הצבאית העליונה, הודיע על ניצחון מועמדם, איש האחים המוסלמים.

ההמון שמח לא רק על ההישג של תנועת האחים המוסלמים. בהודעתו של סולטן היתה מקופלת מעין הכרזה על הקמתה של מצרים חדשה: מדינה עם מערכות שלטון חדשות; תקשורת חופשית, שונה מזו שפעלה תחת המשטר הישן גם במישור הטכנולוגי (הרשתות החברתיות); ציבור שהשלטון כבר אינו מעורר בו פחד.

לראשונה בתולדות המדינה הערבית הגדולה ביותר בחר הציבור, בבחירות דמוקרטיות חופשיות, נשיא שאינו קצין צבא לשעבר (מוחמד נגיב, גמאל עבד אל-נאצר, אנואר סאדאת, חוסני מובארק ויריבו של מורסי בבחירות הפעם, אחמד שפיק, היו כולם אנשי צבא).

מורסי, לעומתם, הוא חבר בכיר בתנועה איסלאמיסטית שהיתה מחוץ לחוק שנים רבות. בניגוד לקודמיו, הנשיא החדש נבחר על ידי העם. הוא לא הגיע לשלטון בעקבות הפיכה צבאית, כמו זאת שהיתה במדינה ב-1952. במצרים, בדומה למדינות אחרות באזור, האיסלאם הפוליטי השתלט על המערכת השלטונית. אבל הצעירים, המפגינים וכמובן הצבא ממשיכים לשחק תפקיד מרכזי במדינה.

מצרים החדשה היא רפובליקה צעירה, תוססת ובועטת, שיוצאת לדרך לא ברורה בתקופה לא יציבה. יהיה עליה למצוא במהירות איזון בין שלל הכוחות הפוליטיים הפועלים בה. "מצרים השתנתה לנגד עינינו", אומר אייזיק לבנון, בעבר שגריר ישראל בקהיר. "זאת כבר לא המדינה שהכרנו".

לבנון, כמו מומחים אחרים למצרים, יודע שהעימות בין האיסלאמיסטים לצבא רחוק מסיום. שלשום, שלושה ימים לאחר ההודעה על ניצחונו של מורסי, נציגי הצדדים היו רחוקים מהסכמה על מקום ההשבעה של הנשיא הנבחר. דובר מטעם המועצה הצבאית הודיע כי מורסי יושבע בבית המשפט החוקתי. מורסי הבהיר מיד כי אין הסכמה על מקום ההשבעה או על מועדה.

הוויכוח בעניין ההשבעה הוא רק דוגמה קטנה למאבק האיתנים שמתחולל במצרים בימים אלה, שהשתקף היטב בתוצאות הבחירות. במדינה עם 50 מיליון בעלי זכות הצבעה, 882,751 קולות בלבד הפרידו בין איש המועצה הצבאית שפיק, לבין מורסי.

תומכי מורסי בכיכר א-תחריר, בקהיר. הנשיא יידרש לקיים את הבטחותיו לספק לציבור לחם ודלק רויטרס

שפיק, ראש הממשלה האחרון של ימי מובארק, הצליח לשמור על הפער המזערי למרות מסע בחירות אגרסיבי שניהלו נגדו האחים המוסלמים. הוא עצמו ניהל מערכת בחירות עלובה, נחבאת אל הכלים. לרגעים נדמה היה שכל מבוקשו הוא להגיע בחיים אל סוף הבחירות, לא יותר מכך. גם החלטת בית המשפט לענייני חוקה לפזר את הפרלמנט פגעה בסיכוייו, שכן חיזקה עוד יותר תחושה קיימת אצל רבים מאזרחי מצרים, שהמועצה הצבאית מנסה לחולל "הפיכה רכה" בדרכים חוקתיות.

ספק אם ההכרעה בקרב הפוליטי הזה קרובה. כל אחד מהצדדים ינסה להיאחז במוקדי הכוח שלו: הצבא בממסד הביטחוני ובבית המשפט לענייני חוקה, והאחים המוסלמים בדעת הקהל, שמתנגדת למהלכים אנטי-דמוקרטיים. מורסי ייאלץ להחליט אם לגשת לעימות בכוונה לפייס את המועצה ולהקים משטר שישלב בין מוקדי הכוח השונים, או לצעוד לקראת התנגשות ראש-בראש ביניהם, כפי שהבטיחה תעמולת הבחירות שלו.

במערכת הבחירות הבטיח מורסי לבטל את התיקון לחוקה שהמועצה הצבאית העליונה הודיעה עליו, ושנועד להפוך את נשיא מצרים לדמות ייצוגית בעיקרה, בדומה אולי למלכת אנגליה, יותר משליט כל יכול בדומה למובארק.

שאלה נוספת שאין לה בינתיים מענה היא מה יעלה בגורל הפיקוד הצבאי הבכיר במצרים. האם בכירי הצבא יקבלו את החלטת העם, כמו ראשי הצבא בטורקיה, שלאחר ניצחון מפלגת הצדק והפיתוח האיסלאמיסטית נאבקו שנים ארוכות בראש הממשלה רג'פ טייפ ארדואן, עד שלבסוף נאלצו לקבל את ההכרעה הדמוקרטית.

פרופ' יורם מיטל, מומחה למצרים באוניברסיטת בן-גוריון ויו"ר מרכז הרצוג לחקר הדיפלומטיה והמזרח התיכון, אומר שהמהלך של הצבא לשינוי סמכויות הנשיא מזכיר במידה רבה את פעולות הקצינים החופשיים במצרים בשנים 1952-1954. "האחים המוסלמים וקציני הצבא הובילו את המהפכה. בשלב מסוים, ראשי הצבא לקחו לידיהם את סמכויות החקיקה. המצב היום שונה, כי עכשיו הצבא הוא שמנסה להשתלט על המהפכה שהובילו הכוחות האזרחיים. אבל גם אז היה מאבק קשה בין הקצינים לאחים המוסלמים. באוקטובר 1954 יזמו גורמים רדיקליים בתנועת האחים המוסלמים ניסיון התנקשות בחיי נאצר, שנכשל. בעקבות הניסיון השליך המשטר הצבאי החדש מאות מאנשי האחים המוסלמים לבתי הכלא והחל העימות הגדול בין שני הכוחות".

לשגריר ישראל במצרים לשעבר, צבי מזאל, ברור לאן נושבות הרוחות בעימות העכשווי בין שני מוקדי הכוח: "הצבא גמור ואינו חזק דיו. האחים המוסלמים ניצחו בבחירות לפרלמנט ולנשיאות, והם ישיגו שוב את השליטה בפרלמנט".

הבטחות

פחות מיממה אחרי הכרזת הניצחון של מורסי הושק באינטרנט אתר חדש, "מדד מורסי" (Morsi Meter). באתר מובאות, בערבית, שלל הבטחות שפיזר הנשיא הנבחר במערכת הבחירות. בעזרת הלקט הזה מבקשים עורכיו מהגולשים לבחון את הישגיו של מורסי לאחר שישלים מאה ימים במשרת הנשיא. ההבטחות מופיעות תחת קטגוריות כמו "לחם" (ענייני כלכלה ומזון), "ביטחון", "תנועה", "ניקיון" (הבטחה לקנוס מכוניות הגורמות זיהום אוויר) ו"דלק" (הבטחה לספק גז לבתי כל האזרחים במצרים).

במובנים רבים, מורסי אינו זוכה אפילו למאה ימי חסד. בוחריו, בעיקר אלה שאינם מקרב תומכי האחים המוסלמים, מבקשים שיישם את הבטחותיו מחר, לא מחרתיים. דברים דומים שודרו השבוע בערוץ המצרי "נייל": קבוצה של תומכי התנועה החילונית כפאייה (שתמכה במורסי, בעיקר כדי למנוע את ניצחונו של שפיק) הפגינה בכיכר תחריר והניפה שלטים שבהם דרשה: "עייש, עדאלה אג'תמעיה, חורייה" (לחם, צדק חברתי וחירות). "בעיני, המשמעות של המסר שלהם היא שהבחירות הסתיימו וכעת הם רוצים להבהיר למורסי על מה בעצם בחרו בו. הם מבקשים שיפור ברמת החיים שלהם, חירות - כלומר, לא תיאוקרטיה - וכמובן צדק חברתי", אומר פרופ' מיטל.

במסע הבחירות שלו העלה מורסי כמה הבטחות ודרישות, שמציבות אותו כבר כעת בדילמה. הוא דרש לבטל את התיקון של המועצה הצבאית לחוקה והדגיש כי בכוונתו לחדש את משפטם של מובארק ואנשיו. האם נשיא מצרים החדש מתכוון להמשיך במשפטו של "אדם מת מהלך?"

אבל הדילמה היסודית שעמה ייאלץ מורסי להתמודד היא בין היותו נשיא של כל אזרחי מצרים למחויבותו לאחים המוסלמים. "בכל החלטה שיבקש לקבל, בכל צעד משמעותי שיעשה, מורסי יזדקק לאישור משניים: הצבא מצד אחד והמדריך הכללי של האחים המוסלמים, מוחמד בדיע", אומר לבנון.

ב-84 שנות קיומם עברו האחים המוסלמים לא מעט גלגולים. מייסד התנועה, חסן אל-בנא, ראה בתנועה גוף בעל אוריינטציה איסלאמית שיפעל להאצת רפורמות חברתיות ותרבותיות. המהלך הפוליטי שנוקטים כיום האחים המוסלמים הולם במובנים רבים את תפישתו של אל-בנא.

אבל אותו מהלך עומד בסתירה גמורה לעקרונות העידן הקוטוביסטי של האחים המוסלמים. העידן קרוי על שמו של סייד קוטוב, מראשי התנועה בעידן שלאחר אל-בנא, שהאיץ בה לבדל את עצמה מכל צורה של שלטון מערבי. קוטוב התווה למעשה את האידיאולוגיה של "אל-גמאעה אל-איסלאמייה", שיצאה למלחמה אלימה בשלטונו של נאצר ומתחה ביקורת על מודל הפעולה של האחים המוסלמים.

למרות העידן הקוטוביסטי בתולדות האחים המוסלמים, אומרת ד"ר מירה צורף מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, אין להיתפס לחרדה שמעוררת התנועה בישראל ובמערב. "כל מי שמנסה לייחס לאחים המוסלמים את התואר ‘פונדמנטליזם', או ‘מתן גט כריתות לישראל ולמערב', טועה ומטעה", אומרת צורף. "האחים המוסלמים מעולם לא ביקשו לכונן תיאוקרטיה, לא במצרים ולא במרחב הערבי. הדרישה שלהם היא למינון גבוה יותר של ערכיות איסלאמית. מלבד התקופה של קוטוב, אין בהיסטוריה של התנועה דרישה לנתק מוחלט מהמערב".

שורשים

בעשור הקודם היתה התנועה קרובה הרבה יותר למודל אל-בנא וראתה בחיוב את השילוב בשלטון הקיים, בעיקר לאחר ההישג המרשים שזכתה בו בבחירות לפרלמנט ב-2005 - קרוב לשליש מהקולות. מאבקי כוחות בתוך התנועה הביאו להדחת המדריך הכללי (המנהיג) מהדי עאכף ולבחירת המנהיג הנוכחי, מוחמד בדיע.

בדיע, שנחשב "קוטוביסט", הוביל את האחים המוסלמים להיבדלות ממשטר מובארק ונמנע ככל האפשר משותפות בממשל. הוא גם קידם לעמדות בכירות מנהיגים שמרנים אחרים מקרב האחים המוסלמים, כמו המועמד הראשון של התנועה בבחירות לנשיאות, חיירת א-שאטר ומורסי. אף על פי שהשלים דוקטורט בהנדסה בקליפורניה, למרות האנגלית השוטפת שלו והחינוך המערבי שקיבלו ילדיו, מורסי נודע בשנים האחרונות כאחד מגדולי השמרנים בהנהגת האחים המוסלמים במצרים.

"זכור לו לרעה בעיקר חלקו בניסוח המצע של האחים המוסלמים, שדלף ב-2007. הוא היה אחראי לשני סעיפים", אומרת צורף. "האחד קבע כי אשה או קופטי לא יוכלו להתמנות לנשיא במדינה שיש בה רוב איסלאמי; השני דיבר על הקמת מועצת גדולי העולמא (חכמי השריעה), שאמורה לאשרר כל החלטה שהנשיא יבקש להוציא לפועל בענייני חוץ ופנים".

קשה לדעת כיצד ינהג מורסי אם יידרש להכריע בין בדיע למועצה הצבאית. אין ספק שהוא מקורב מאוד למדריך הכללי של האחים המוסלמים, אף שלא היה מועמדו העיקרי לנשיאות. בדיע תמך בו רק לאחר שמועמדותו של א-שאטר נפסלה. מורסי, בן 61, זכה בצדק לתדמית של שמרן, אומר פרופ' מיטל.

צורף ומיטל מסכימים כי בחודשים האחרונים ניכר שינוי בהנהגת האחים המוסלמים. בשבועות האחרונים גם היו למורסי כמה התבטאויות המעידות, לטעמם של צורף ומיטל, שהוא מבין את כללי המשחק החדשים. אחד מדובריו אמר, לדוגמה, שבכוונתו למנות סגן שר קופטי וסגנית שר, כמשקל נגד להצעתו מ-2007, שקופטי או אשה לא יוכלו להתמנות לנשיאות מצרים. מורסי גם אומר שבכוונתו לכבד את ההסכמים הקיימים של מצרים, ובכללם הסכם השלום עם ישראל, ומדגיש שמצרים תהיה מדינה "אזרחית" (לא דתית).

למרות השינוי שעוברים הנשיא הנבחר והנהגת האחים המוסלמים, קשה להעריך את עמדתו ביחס לישראל. השבוע הבהיר גורם מדיני בכיר הבהיר שבישראל לא צופים שינוי ביחסים הביטחוניים עם מצרים. אבל קשה להתעלם ממסע הבחירות של מורסי. רק לפני כחודש וחצי ישב המועמד מטעם האחים המוסלמים על במה בעצרת, שבה זעקו כמה ממקורביו: "מורסי ישחרר את עזה" ו"ירושלים תהיה בירת האומות הערביות המאוחדות".

השתתף בהכנת הידיעה - ג'קי חורי

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 11
    הנשיא מורסי חיב פחות לדבר על "העם הפלסטיני" ויותר על פתרון בעית הפליטים

    ישראל חיבת להשאר בגבולותיה הנוכחים. אך יש לדאוג לפיצויים הוגנים לפליטי 1948 ולעזור בפתרון הוגן להם ולמשפחותיהם בתמוחי הארצת הסובבות את ישראלף,כולל מצרים. אם מצרים תאות לקבל לתחומה נניח כמיליון פלסטינים תתעשר קופתה בעשרות רבות של מיליארדי דולרים. מה ררע בכך לכלכלת מצרים? מה רע בכך לכלכלת סוריה, לבנון או עירק.
    לידיעת כולכם: זה הפתרון היחידי. כזה שיטיב עם כלכלות כל העמים ואזרחיהם כאן באזור.

  2. 10
    מורסי המורסה

    מורסי מורסת הפרונקל יחתום תוך שנתיים על כתב כניעה בשארם השיך לאחר שמטס מטוסים ללא טייס יתיז את שתי אונותיו ואשכיו

  3. 9
    "הרבי" המשיח", מנחם מנדעאל שנעארסן, יהודי חבדניק, למד הנדסת חשמל בפריס!
  4. 8
    מסכנים המצרים, כמו שאר עמי ערב, המשך העליבות מובטח להם.
  5. 7
    זכותם הלגיטימית ביותר של הפלסטינים היא לקבל אזרחות מצרית, ובנוסף: רצועת פיתוח כלכלית בצפון סיני, הגנה מפני שבטי הבדואים הפראיים של חצי האי, וגישה חופשית למסגדים בקהיר.
    1. איך חייכתי כשאנשים כמוך צעדו על מסילת הרכבת
  6. 6
    מת על מוריסי, בייחוד בתקופת הסמית'ס
  7. 5
    מזל טוב
  8. 4
    עכשיו גם להם יש מנהיג שפוט של אמריקה מכח מגוריו שם לאורך זמן
  9. 3
    גם אחרי בחירתו ,מורסי הצהיר שישחרר את Omar Abdel Rahman היושב בכלא באר"ב בקשר ל9.11
  10. 2
    מורסי והאחים לא ילכו על עימות מול הצבא כעת אלא על שיקום המשק המצרי. הם יפעלו על פי מודל ארדואן וה-AKP. קודם בנית הכלכלה ואחר כך השתלטו על הצבא בשלבים. בלי הרפתקאות אזוריות, ללא עניין בעזה. סיני כמטרד. שיקום המשק ומורשת האסלאם במרכז.
    1. wishfool thinking

      העובדות הן האויב של האמת...

      מצרים הולכת בדרכן של סומליה אפגניסטן תימן עזה לוב וסודאן לעוני וסבל...

      תורכיה גם מתקדמת באותו כיוון אבל בקצב איטי:

      מחברה בנאטו ומועמדת לאיחוד האירופי היא הפכה למדינה מוקצה.

      אחרי 100 שנות מודרניזציה הייתי מצפה לראות לא רק פועלים תורכים באירופה אלא גם נופשים ותיירים תורכים באירופה - ואין כי התורכים עם עלוב ועני.

  11. 1
    מזרח תיכון ישן

    ועל כן המצב ביננו למצרים הו על רקע דתי קיצוני ועל כן אזור היה רבוי בעימות שינאתי כלפנו