טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פעמיים כחלון

ממלא מקום ראש העיר ירושלים, קובי כחלון, הוא לא הראשון שהעיר עלתה לו לראש ומילאה אותו בחלומות. אבל אם הוא ביצועיסט כמו אחיו שר התקשורת, ייתכן שיצליח להוציא אל הפועל תוכניות גרנדוזיות כמו כדור פורח שירחף בשמי הבירה וגלגל ענק בתחנת הרכבת הישנה. למה לא, בעצם?

תגובות

כשממלא מקום ראש העיר ירושלים, קובי כחלון, נוסע ברחובות העיר הוא נוסע לא רק במרחב אלא גם בזמן. לעתיד. כל כמה דקות הוא עוצר באמצע הכביש. הנהגים צופרים מאחור, אבל כחלון לא שומע. בירושלים של עוד 20 שנה, שם הוא נמצא, אין צפירות.

"פה יהיו המגדלים, כאן הרכבת הכבדה, כאן עוד מגדל, כאן הכביש יורד למנהרה, ופה עוד שני מגדלים של 35 קומות", הוא מתאר כשאנחנו נוסעים בכניסה לעיר, ליד בנייני האומה. בעיני רוחו רואה כחלון את האזור כשילוב בין ה"סיטי" - שורה של מגדלי עסקים - וקריית ממשלה חדשה. וכולם יגיעו לכאן במערכת תחבורה מתקדמת: רכבת כבדה, רכבת קלה, אוטובוסים מהירים, כבישים חדישים וחניוני ענק תת-קרקעיים.

כחלון, עד לפני שלוש שנים וחצי קבלן עבודות חשמל, נחשב היום האיש החזק בעיריית ירושלים. הוא שותפו הבכיר והמקורב ביותר של ראש העיר, ניר ברקת, והוא יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. מתוקף ייחוסו המשפחתי - הוא אחיו הבכור של שר התקשורת והרווחה, משה כחלון - הוא גם איש הקשר של העירייה עם הממשלה.

עם זאת, הוא נמנע כמעט לחלוטין מעיסוק בפוליטיקה, ארצית או מקומית. תחת זאת, הוא מבקש לשכנע את אלה שחושבים שהעיר עוברת תהליך מואץ של התחרדות, שייתכן עתיד שונה - שבו כדור פורח ירחף מעל גן הפעמון, מרכז בילוי שלם יהיה פתוח בשבת ומרכז העיר יתמלא במלונות בוטיק.

ועד הורים

הוא יליד גבעת אולגה, בן של פועל בניין. לדבריו, ירש את הנטייה לפעילות הציבורית מהוריו, שהקימו והפעילו מזנון של האגודה למען החייל. כשהשתחרר מהצבא עבד בחברת חשמל ומאוחר יותר עבר לירושלים, למד הנדסאות חשמל ותואר שני במינהל עסקים, והקים חברה לעבודות חשמל.

הוא הצטרף לליכוד כדי לעזור לאחיו בפריימריס והפך חבר מרכז, אבל את הפעילות הציבורית שלו התחיל בוועד ההורים בבית הספר יפה נוף בשכונת בית הכרם. שם גם פגש לראשונה את ברקת - שניהם מתגוררים ברחוב המייסדים בבית הכרם. כשברקת שיכנע אותו להצטרף אליו כמספר שתיים בבחירות, כחלון הביא אתו חלק ניכר מכוחו הפוליטי של הליכוד בירושלים, וחיבור לשרים ולראש הממשלה.

לדבריו, אין לו שאיפות פוליטיות מעבר לעיריית ירושלים. הוא גם נמנע מהבעת דעה נחרצת בעניינים שבמחלוקת בעיר ותמיד יעדיף לדבר על האופן שיש לנטוע עצים ברחוב, ולא לנסח אמירה על עתידה הפוליטי (חלוקה או מאוחדת), או על התחרדות השכונות החילוניות.

החזון של ברקת וכחלון מכונה "המשולש החדש". המשולש הישן, המוכר, הוא של שלושת הרחובות שמרכיבים את מרכז העיר - יפו, קינג ג'ורג' ובן יהודה. המשולש הזה, שהחזיק את העיר כלכלית ותרבותית מאז ימי המנדט, קרס בשנות ה-90 בעקבות הפיגועים, הקניונים החדשים והתרחבות העיר מזרחה.

הקודקוד הצפוני של המשולש החדש הוא הסיטי וקריית הממשלה בבנייני האומה; הקודקוד המרכזי הוא "העיר ההיסטורית", כולל העיר העתיקה ומרכז העיר שיוקדש בעיקר לתיירות, והקודקוד הדרומי הוא במלחה, "עיר פנאי וספורט".

"ירושלים עובדת עם תוכנית מתאר משנת 1959", אומר כחלון, "מסומנים בה מקומות לפשיטת עורות ובתי מטבחיים. העיר לא ידעה לאן היא רוצה ללכת, היא נגררה אחרי היזמים, שכל מה שהם רצו זה להגדיל את אחוזי הבנייה. עכשיו אנחנו יודעים לפחות לאן אנחנו רוצים ללכת".

בנסיעה מגן הפעמון למושבה הגרמנית, כחלון לא רואה את מגרש החנייה הלא סלול. בעיני רוחו הוא רואה "כדור פורח, שאפשר יהיה לעלות ולראות את העיר מלמעלה". זה לא הכל: בתחנת הרכבת הישנה הוא יקים גלגל ענק וסקייט-פארק, ומשם תהיה טיילת עם מסלול לאופניים, הישר לתיאטרון ירושלים.

תחנת הרכבת העותמנית, יחד עם מתחם בתי קולנוע גדול שמוקם באבו תור הסמוכה, אמורים להוות מוקד בילוי שיהיה פתוח בשבת. כחלון לא צופה התנגדות. "בהתגוששות עם החרדים צריך שכל אחד בשכונתו ישמור על העקרונות שלו", הוא אומר. לדבריו, יהושע פולק, סגנו החרדי רב העוצמה של ראש העיר הקודם, אורי לופוליאנסקי, התעניין לדעת אם גרים באזור חרדים. "כשאמרו לו שלא, אז הוא אמר שזה לא מעניין אותו אם ייפתח בשבת", אומר כחלון ומוסיף: "התפקיד שלי הוא לא להחליש את החרדים אלא לחזק את הקבוצות האחרות, כדי שיישארו פה".

דרומה משם, באזור מלחה, הולכים החלומות של כחלון ורוקמים עור בטון וגידי ברזל. אחרי עיכובים רבים נבנה שם בימים אלו מתחם ספורט ענק ומשוכלל, שיתחרה באולם נוקיה על התואר אולם הספורט הבינלאומי של ישראל. בסמוך לו תוקם בריכת שחייה אולימפית. יחד עם איצטדיון טדי המשודרג, בכירי העירייה מקווים שהאזור יהפוך למיני מתחם אולימפי.

בלי חומות

במרכז העיר, העניינים מעט יותר יגעים. "הרעיון הוא שצריך לדעת לקבל תיירות לתוך כל הבניינים. הבעיה היא שירושלים הוקמה סביב הרעיון של החומות. כל העניין של ירושלים זה להסתגר. כשהקימו כנסייה, היא נסגרה עם חומה, גם בית כנסת נסגר, גם השכונות. צריך לדעת לפתוח את החומות ויש פה בעיה מנטלית קשה", אומר כחלון.

בחזונו, משרדי הממשלה שיתפנו ממרכז העיר (בניין ג'נרלי למשל) יהפכו למלונות בוטיק. "לעיר ההיסטורית אין כושר נשיאה. אתה זורק שם שני ניירות והעיר מלוכלכת", הוא אומר. "צריך להוציא מתוכה את כל הפקידות והשימושים האחרים. לעיר הזו יש משמעויות הרבה יותר גדולות", הוא אומר.

בינתיים ממשיכים הירושלמים להתלונן על בעיות הרכבת הקלה והתחבורה למרכז העיר.

"אחת הבעיות של הרכבת היא שהציר שנבנה הוא ציר כלכלי ולא ציר שירותי. הצירים הבאים של הרכבת צריכים להביא את האנשים למרכזי התעסוקה", הוא אומר.

מטרידות אותו גם חומות אחרות, שמוקמות במיזמי דיור חדשים. גדרות האבן הנמוכות סביב גינות עם עצים גבוהים הוחלפו, בפרויקטים החדשים, בחומות גבוהות ומנוכרות, שמסתירות גינות עם דשא וברושים ננסיים. החומות האלו מאיימות לשנות את האופי הירוק של השכונות.

כחלון מבטיח שככל שזה תלוי בו, חומות כאלו לא ייבנו עוד. "בתוכנית המתאר החדשה של רחביה אסרנו להגביה את הגדרות מעל 1.2 מטרים ואסרנו לשייך את הגינה הקדמית של הבניין לאדם פרטי", הוא אומר. "תכנון הוא לא זכות פרטית, הוא זכות ציבורית. מבחינתי, כשאתה בונה חומה על הרחוב אתה תוקף אותי".

כחלון קיבל לידיו את מערכת התכנון הירושלמית אחרי שדבק בה הכתם המוסרי והפלילי של אישור תוכנית הולילנד. השחיתות והכישלון התכנוני המהדהד סימנו את המערכת כרקובה ולא מקצועית. אחד הצעדים של כחלון בדרך לתיקון היה קורס, ראשון מסוגו, למוסר ואתיקה לפוליטיקאים בוועדה המקומית לתכנון. בין היתר הרצו בקורס המומחה לאתיקה, פרופ' אסא כשר ופרופ' ערן פייטלזון, שעוסק בתכנון מדיניות סביבתית.

"הבעיה היא שהאנשים הפוליטיים הם לא מקצועיים, אבל הם מקבלים החלטות מקצועיות. מה שרציתי לעשות בקורס היה להסביר מהי האחריות שלנו, להיום ולדורות הבאים. אנחנו לא אמורים לייצג כל אחד את המגזר שלו - יש לנו תפקיד מקצועי". לדבריו, הפוליטיקאים דווקא התלהבו ונרשמה דרישה להרצאות נוספות.

סיבה לגאווה

הנוסחה שלו לקבלת החלטות בתכנון ברורה: "אם הציבור לא מרוויח ממשהו - אסור שהוא ייעשה. אם אין רווח ישיר לציבור מהחלטה שלך - אל תחליט אותה. אם אחרים מרוויחים בדרך - אין בעיה, שירוויחו, אבל התועלת לציבור צריכה להיות הגדולה ביותר. אם צריך לכרות יער כדי להקים שכונה, אולי לא שווה להקים את השכונה", הוא אומר.

עד היום הצליח כחלון להימנע מעימותים פוליטיים חריפים. לטענת מבקריו, זו גם חולשתו. כך, למשל, אחת התוכניות הגדולות שהוא קידם, לפתרון בעיית המחסור בדיור במזרח העיר, היתה בנייה של מאות יחידות דיור בשכונת אל-סוואחרה. כאשר נציגי הימין בעירייה איימו להפיל את התוכנית לפני כשנה, הוא נסוג והתוכנית מתעכבת. כחלון מבטיח שהיא תאושר ושהשכונה תיבנה. גם תוכניות אחרות שלו למזרח העיר - להלבנת בנייה לא חוקית (ערבית) בסילואן ותוכנית להרחבת א-טור - חשופות. מימין תוקעים מקלות בגלגלי התוכניות שנועדו לפלסטינים, ומשמאל לתוכניות שנועדו לתיירות או לבנייה ליהודים.

"אין לו תרומה משמעותית לחיזוק האחיזה הישראלית בירושלים המזרחית", אומר חבר המועצה מן הימין יאיר גבאי. "הוא מנסה לפתור בעיות, אבל הוא לא מצליח להתמודד עם הימין בעירייה", אומר חבר המועצה ממרצ, מאיר מרגלית. "כשהוא הבין שאין לו רוב לתוכנית סוואחרה הוא הוריד אותה מסדר היום. אתה מצפה שאדם עם המהלכים שלו יפעל יותר בנחישות".

מה אומר כחלון? "זה יותר קשה, אבל אנחנו נעביר את התוכניות. כבר עכשיו הגדלנו מאוד את אפשרות הבנייה לדיור במזרח ירושלים. האתגר הגדול עכשיו הוא לספק מקומות תעסוקה. אין היום אזור מסחרי או תעסוקה משמעותי במזרח העיר".

בסיכום, הוא אומר, "למדנו שירושלמים רוצים להיות גאים בעירם וצריך לתת להם סיבות לגאווה. הבעיה היא שהם תופסים געגועים רק כשהם בחוץ. עכשיו אנחנו צריכים לגרום להם להתגעגע כשהם עדיין פה, ליצור אצלם תחושת שייכות".

תקועים

שני מיזמים גדולים להקמת בתי קולנוע מתוכננים בירושלים: האחד ייסגר בשבת בשל החרדים והאחר מתעכב בשל השכנים החילונים.

מאז סגירת מתחם הקולנועים בקניון מלחה נותרו הירושלמים עם כ-13 מסכי קולנוע פעילים בלבד (לעומת יותר מ-30 בתל אביב). בסינמה סיטי, מול בית המשפט העליון, ובמתחם שרובר בשכונת אבו תור בדרום העיר, שאמורים להיפתח בשנים הקרובות, יהיו עשרות אולמות.

אבל לפני כשנתיים העבירו החרדים בעירייה החלטה, שסינמה סיטי לא תפעל בשבתות; על מרכז שרובר מתנהל מאבק של השכנים, מקרב האליטה החילונית של העיר. אחד הנאבקים הוא אחיו של ראש הממשלה, עדו נתניהו.

השכנים מוחים בעיקר על הגידול במספר בתי הקולנוע המתוכננים, משמונה ל-16. "מרכז תרבות מגוון עם מרכיב של סינמטק הפך לסינמה סיטי", נכתב בעתירה שהם הגישו נגד התוכנית. לטענת העירייה וקרן שרובר, שיזמה את הפרויקט, השינויים נחוצים כדי להתאים את המרכז לתרבות בתי הקולנוע בעידן האינטרנט ומסכי הפלזמה הביתיים.

השכנים גם קובלים על בעיות חנייה, תחבורה ורעש ועל פגמים שנפלו, לטענתם, בהליכי אישור התוכנית. לפני כשמונה חודשים דחתה ועדת הערר המחוזית את טענותיהם, בין היתר את הטענה שקולנוע הוא תרבות נחותה. "האם המחזמר ‘לילה לא שקט' הוא יצירה תרבותית יותר מהסרט ‘ואלס עם באשיר'?" נכתב בהחלטה.

הוועדה התרשמה שטענות השכנים מונעות משיקולי "נימב"י" (Not In My Back Yard). "עם כל ההבנה לעוררים... הרי הם מתגוררים בעיר, בקהילה, והקהילה זקוקה למרכז שכזה וכפי שהעוררים נהנים משירותי מגן דוד אדום מבניין הממוקם בסמוך לביתה של רינה כהן וגורם לה מטרד, זכאית הגב' כהן ליהנות ממרכז התרבות הממוקם בסמוך לביתם של העוררים", נכתב בהחלטה.

העבודות כבר החלו, אך השכנים הגישו עתירה מינהלית, שבה הם טוענים שהעירייה וקרן שרובר הסתירו שינויים מהותיים בתוכנית שאושרה, שיהפכו את המרכז ממתחם תרבות למעין קניון מסחרי, שימרר את חייהם.

בלשכתו של כחלון זועמים. "כבר תשע שנים הם מנהלים מאבק בכל הכלים", אומר עוזרו, דודו עוזיאל. לדבריו, "הם טוענים שהם אוהבים את העיר ונאבקים כדי להשאיר את הדור הצעיר בירושלים, אבל הילדים שלהם לא גרים פה, גם משום שאין קולנועים בירושלים". לטענת עוזיאל, התושבים חצו קו אדום כשפנו לעיתונות החרדית בניסיון לגייס תמיכה למחאתם. "זה בושה שתושבים חילונים פונים לעיתון המודיע", הוא אומר.

רון לויט, ממובילי המאבק, אומר כי מדובר ביוזמה פרטית של תושב השכונה שיש לו קשרים לחרדים ולא מהלך מתוכנן. לדבריו, "אנחנו רק מנסים למזער נזקים. סינמה סיטי עושים באזורי תעשייה, לא בשכונת מגורים".

עורך הדין בנג'י היימן, המייצג את השכנים, אמר ש"העירייה תפסה פה צד אחד תוך התעלמות ממי שנפגע. גם לא סביר שיוקמו שני מרכזי קולנוע ענקיים בעיר. ברור שהמרכז ייכשל ויהפוך לעוד יותר מסחרי מכפי שהוא היום". *

מחשמל לבירה

יעקב (קובי) כחלון נולד ב-1958, בגבעת אולגה

בעל תואר הנדסאי חשמל, תואר שני במינהל עסקים ותואר ראשון במשפטים

בעבר החזיק בבעלותו חברה לעבודות חשמל

כיום הוא סגן ראש עיריית ירושלים וממלא מקום ראש העיר ויו"ר ועדת התכנון

חבר הליכוד

נשוי ואב לשלושה ילדים. אחיו הוא שר התקשורת והרווחה, משה כחלון

print-image-1.1743298-1
אמיל סלמן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות