כשעולים בחדר המדרגות של הבניין הישן ברחוב שלמה המלך בתל אביב, אפשר לנסות לדמיין את החיים שמסתתרים מאחורי כל דלת. עיצוב המזוזות, שלטי השמות, ולפעמים גם סידור המגנטים של "אלי האינסטלטור", כל אחד מאלה יכול לספר סיפור. אבל שום סימן חיצוני, ולו הקל שבקלים, אינו מסגיר את הסוד שמסתתר מאחורי דלת מספר 6 בקומה השלישית. שום דבר בידית הפלסטיק הסתמית, בטפט המתקלף, או בעינית האטומה והסטנדרטית שבמרכז הדלת.

זו דירה תל-אביבית ישנה, שני חדרים וחצי, פלוס מרפסת מוזנחת. מוטי (שם בדוי) גר כאן. גם את הסיפור שלו תתקשו לנחש. הוא רווק בן 37, קצת מקריח אבל נראה צעיר לגילו. גר איתו כלב גדול ומעורב בצבע חום שנראה ישנוני רוב הזמן. יחד הם חולקים את אחד מחדרי הדירה, הקטן מבין השניים. "קצת מבולגן פה", הוא מתנצל בעודו מדלג מעל החפצים המוטלים על הרצפה. "אבל מתרגלים", הוא אומר כשהוא מניח את ידו על ידית הדלת המובילה לחדר השני בדירה.

קשה לקבוע בדיוק מה מכה את החושים בעוצמה רבה יותר כשהדלת נפתחת - התאורה החזקה, רעש המפוחים, הטמפרטורה, או הריח העז של צמחי המריחואנה. כל אחד מהם מפתיע בעוצמתו. כולם ביחד מציפים ומסחררים את הראש.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

בחדר הגדול בדירה של מוטי פועלת כבר שלוש שנים חממה נסתרת לגידול צמחי מריחואנה. על פי רוב ההערכות, כמותה פועלות כיום בכל רחבי הארץ חממות דומות רבות. חלקן קטנות יותר, בגודל של ארון ואף פחות מכך. אחרות ענקיות, חלקן בעלות פוטנציאל יבול של טונות סם מדי שנה. רק לפני כחודשיים פשטו בלשי משטרת ישראל על מגה-חממה כזו, שפעלה בהאנגר על שטח כולל של 400 מ"ר באזור התעשייה באור יהודה. על פי דיווח המשטרה, זו היתה החממה הגדולה והמקצועית ביותר שנחשפה עד כה בישראל. בתיעוד מצלמות נסתרות שהושתלו במקום טרם הפשיטה נראו שלושת החשודים מטפלים במסירות בעציצים כשהם לבושים חלוקים לבנים של אנשי מעבדה.

כמו ילדים טובים

"הכל", מסביר מוטי כשהוא סוגר מאחריו את הדלת, "נועד להעניק לצמחים את תנאי הגידול האופטימליים", כאלו שיפיקו מהם בפרק הזמן הקצר ביותר את המאסה הגדולה ביותר ואת מרב החומרים הפעילים. "בשום מקום בטבע הצמח הזה לא זוכה לתנאים כל כך מופלגים", הוא אומר ומביט בגאווה אבהית על גידוליו המפוארים.

כל קירות החדר הגדול בדירה של מוטי מצופים שתי שכבות. הראשונה עשויה חומר בידוד רך. הוא חוסם את רעש המזגנים והמפוחים, שפועלים ללא הפסקה, מלעבור לדירת השכנים. השכבה השנייה עשויה יריעות של נייר כסף. הן משמשות כרפלקטורים, שיפיצו בצורה יעילה יותר את האור אל העלים.

בצמוד לקירות ולכל היקפו של החדר ניצבים שמונה שולחנות פלסטיק גדולים. על כל אחד מהם מונחים בצפיפות כעשרה עציצים. "כל קבוצה כזו", מסביר מוטי, "מורכבת מעציצים מאותו הזן ובני אותו מחזור גידול". לכן הוא מכנה את שמונת השולחנות שלו, כ"כיתות", מ-א' ועד ח'. מעליהם משתלשלות מהתקרה שמונה נורות בעלות הספק של 600 ואט כל אחת. נורות בעוצמות כאלו תמצאו בדרך כלל בפנסי רחוב או בפרוז'קטורים של אצטדיוני כדורגל, אבל בדירה של מוטי, באמצעות מערכת כבלים ושרשראות, הן עולות ויורדות מעל "הכיתות" בהתאם לקצב הגדילה של הצמחים. כך הם מקבלים בכל רגע נתון מנת אור גדולה ככל האפשר. הדבר מאיץ את קצב צמיחתם ותוך מספר חודשים הם עוברים מחזור חיים של שנה שלמה.

שני המזגנים שפועלים במלוא העוצמה בחדר בקושי מצליחים לצנן את החום שנפלט מהנורות. מוטי מסביר שאם הם יפסיקו לפעול, יישרפו ברגע העלים העדינים. המים שמתעבים מפעולת המזגנים נאגרים בחביות פלסטיק גדולות שמוצבות בפינת החדר, איתם משקה מוטי את הצמחים. לדבריו, כך הוא נמנע משימוש במי ברז המכילים כלור שעלול לפגוע בגידולים.

עוד פועלים בחממה הביתית של מוטי שני פילטרים תעשייתיים המחוברים למפוחי אוויר חשמליים. לדבריו, רק כך אפשר למנוע את ריח הפריחה מלהציף את חדר המדרגות של הבניין בכל פעם שהוא פותח את הדלת. בדירה קיימים עוד מספרי מנגנוני הסתרה ואבטחה, בעיקר מפני כוחות המשטרה. יש מצלמות קטנות במעגל סגור שצופות אל הרחוב, גלאי נפח שמדליק את האור בחדר המדרגות ומגבת שנפרסת על הרצפה בכל פעם שנכנסים לדירה. היא אמורה לחסום את ריח הפריחה, שלא יזחל דרך החריץ שמתחת לדלת. גם הכלב הישנוני הגיע לדירה כחלק ממערך ההגנה ההיקפית. נביחותיו היו אמורות להרחיק סקרנים, "אבל איתו נפלתי", אומר מוטי ומחייך, "זה כלב שפשוט לא נובח". סביר שהוא פשוט מסטול מדי.

בחודשים האחרונים ביקרתי בעוד כמה דירות בכל הארץ המשמשות לגידול מריחואנה באופן לא חוקי. כמעט בכולן פועלת אופרציה דומה. חממה אחת למשל, נבנתה במחסן פלסטיק על גג בניין משותף בפתח תקוה. בשטח של ארבעה מ"ר מגדל שם בחור בשם אמיר עשרות שתילים. יש לו ארבעה שולחנות גידול עם תאורה מתאימה, מזגן שני כוח סוס ופילטר פחם עם מפוח חשמלי. בשל השטח המצומצם הוא בנה שולחנות גידול בני שתי קומות ובהם הוא מגדל רק זני מריחואנה שאינם צומחים לגובה, אלא לצדדים.

בחממה אחרת, בראשון לציון, מגדל ליאור רק גידולים עונתיים. הם נעשים באוהל מיוחד, אותו מציב ליאור מדי שלושה חודשים בממ"ד של הדירה שלו. באוהל השחור שוררים תנאי גידול אופטימליים, אך בשל גודלו מטפח בו ליאור רק שניים או שלושה שתילים בכל פעם. מיד לאחר הקציר הוא מייבש את היבול ושומר אותו במקפיא. כולו נועד לצריכה עצמית. את האוהל, המזגן הנייד, מערכת התאורה המשוכללת ואת הפילטרים, הוא מפרק ומעביר ברוטציה לדירת חבר. שם יגודל עוד מחזור במשך שלושה חודשים.

 

עגבנייה, מלפפון, מריחואנה

קשה לקבוע כמה דירות משמשות כיום, באופן חלקי או מלא, לגידול צמחי מריחואנה בישראל. קציני משטרה בכירים שהסכימו לדבר בעילום שם העריכו כי מדובר בכמה עשרות. "לא יותר מ-100 או 200", פסק אחד מהם בנחרצות. לעומתם טוענים מגדלים וגורמים המעורים היטב בתעשייה, כי אנשי אכיפת החוק עדיין מנותקים מהמציאות ומהמתרחש מהשטח. לדבריהם פועלים כיום בסתר בכל הארץ מאות רבות, אם לא אלפי מגדלים ביתיים. כך או כך, כולם מסכימים כי בשנים האחרונות ובעיקר בחודשים האחרונים זו תופעה שצומחת בקצב מטאורי.

גידול או צריכת מריחואנה שלא למטרות רפואיות עדיין אסורים על פי חוק ברוב מדינות העולם. לכן הגידולים הביתיים נעשים בדרך כלל במחשכים, בחדרים פנימיים או מאחורי קירות מוסווים. כשעונש מאסר כבד מרחף מעל ראשם חוששים רבים מהמגדלים הביתיים והלא חוקיים להיחשף או לשתף פעולה עם התקשורת. לדברי רבים מהם "שום דבר טוב לא יכול לצאת מכתבה כזאת".

גם הניסיון ללמוד על התופעה מנתוני הסחר בציוד הנדרש לגידולים ביתיים אינו אפשרי. חלק גדול מהאביזרים וחומרי הגלם נרכשים בחנויות כלי בית, חשמל ומשתלות רגילות לחלוטין. בנוסף פועלות בארץ כמה חנויות, חלקן וירטואליות, המתמחות בממכר ציוד ייעודי לגידולים ביתיים. באופן פורמלי הן לא יותר מחנויות גינון לגיטימיות, אך בקרב המגדלים נודעות חלקן כמשווקות העיקריות של חומרי דשן וציוד נלווה לגידולי מריחואנה. בשיחות טלפון שנערכו עם כמה מבעלי החנויות היתממו כל הדוברים וסירבו להתראיין לכתבה לאחר ששמעו שהיא עוסקת בגידולי מריחואנה.

"אנחנו מוכרים ציוד לגידול ביתי. מה שאתה תגדל איתו, עגבנייה או מלפפון, זה כבר לא ענייננו. על מריחואנה שמעתי, זה סוג של צמח, ויותר מזה אין לי מה מה להוסיף". אמר אחד מהם. גם אצל הגורמים האחרים הקשורים ביבוא ושיווק של ציוד הנועד לגידולים ביתיים נשמעו קולות דומים. בישראל עוד לא התפרסמו נתונים בנושא, אך ברוב מדינות העולם המערבי התמונה כבר בהירה. על פי רוב העדויות והנתונים, כמעט בכל מדינה באירופה ובצפון אמריקה, גידולי המריחואנה הביתיים מתרבים בעשור האחרון מדי שנה בעשרות ומאות אחוזים.

בפורד בנד, טקסס, ארצות הברית למשל, מחוז קטן בו חיים חצי מיליון תושבים, חשפו כוחות המשטרה ב-2009 בפעם הראשונה שתי דירות ששימשו לגידול מריחואנה. בשנה לאחר מכן פשטו השוטרים על ארבע דירות. בסיכום שנת 2011 דיווחו במחוז על חשיפת 11 דירות. ובארבעת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית בלבד הספיקו כוחות השיטור במחוז לחשוף כבר תשע דירות ששימשו לגידול מריחואנה. בדיווחי התקשורת המקומית, צוטטו דוברי המשטרה כאומרים ש"מדובר רק בקצה הקרחון".

איגוד מפקדי המשטרה של בריטניה (ACPO) פירסם בסוף חודש אפריל האחרון את הדוח הדו-שנתי שלו, ממנו עולה כי ב-2011 חשפו כוחות המשטרה בכל בריטניה 7,865 אתרים קטנים, דירות ומחסנים, ששימשו לגידול מריחואנה. היתה זו עלייה של 15% לעומת השנה שקדמה לה ועלייה של 150% מ-2008.

בקנדה, הנחשבת לאחת המדינות המובילות את המגמה, מעריכה המשטרה כי כרגע פועלים כבר יותר מ-50 אלף מגדלים, המגלגלים מחזור מכירות שנתי של 20 מיליארד דולר. היבולים מפרובינציית קולומביה הבריטית בלבד, שזוכים לפופולריות גדולה בעיקר בארצות הברית, מניבים מחזור שנתי של כשבעה מיליארד דולר.

בארץ עוד לא התפרסמו נתונים מסודרים בנושא. דוברי הרשות למלחמה בסמים אמרו בתגובה לפנייה כי לא שמעו כלל על התופעה. כל הפניות שנעשו לדוברות המשטרה, לקבלת נתונים או לעריכת ראיונות מסודרים עם גורמים המעורים בפרטים, נענו בשלילה. אך מסקירת הודעות דוברי המחוזות השונים עולה כי בשלושת החודשים הראשונים של השנה פשטו כוחותיה מדי שבועיים בממוצע על דירה או מחסן ששימשו לגידול מריחואנה. בחודשים האחרונים עלה קצב התפיסות והוא מתקרב לפעם בשבוע.

בתחילת חודש מאי למשל, נחשפו בפשיטה משולבת שתי דירות עם גידולים. בראשונה, בפתח תקוה, מצאו השוטרים מאות שתילים במשקל כולל של 40 קילוגרם. בדירה השנייה, ברחובות, נתפסו עוד כמה עשרות שתילים. בסוף אותו החודש נתפסה חממה בדירה בקרית אתא. בעליה טען כי הוא מגדל את הסמים לצריכה אישית, אך במקום נתפסו 93 שתילים במשקל כולל של כמה קילוגרמים. יומיים לאחר מכן נתפסה חממה דומה בבית פרטי במושב מדרך עוז בעמק יזרעאל. במקום נמצאו 32 שתילים.

כעבור עוד שבוע, בתחילת יוני, פשטו בלשי תחנת ראש העין על חממה לגידול מריחואנה ביישוב החרדי אלעד. על פי הודעת המשטרה, נמצאו במקום עשרה עציצים שגודלו בתוך סוכה, על ידי גבר בן 39. באמצע יוני חשפו בלשי משטרת חיפה אלפי שתילים בבית פרטי בעיר. דובר מחוז חוף סיפר כי "מדובר בתפיסת המעבדה הגדולה ביותר מסוגה בחיפה".

ברוב הודעות המשטרה ואמצעי התקשורת מכונות בטעות החממות הביתיות שנחשפו "מעבדות הידרו", על שמה של טכניקת הגידול ההידרופונית. בטכניקה זו מוזנים הצמחים במים ודשנים ישירות לשורשים הנטועים במצע ניטרלי כמו טוף או כדוריות חימר יבשות. לדעת חלק מהמגדלים שהתראיינו לכתבה זו, השיטה ההידרופונית מאפשרת שליטה טובה יותר בהתפתחות הצמח ובאיכות התוצר הסופי, אך היא נחשבת תובענית יותר מגידול על אדמה והיא דורשת הרבה יותר השקעה כספית ובשעות העבודה.

לפני שנים אחדות רוב הגידולים הביתיים האיכותיים נעשו בטכניקה זו. לכן כנראה הפך שמה לכינוי לכל החממות הביתיות שנתפסות בארץ. אך כיום רוב הגידולים נעשים באדמה. ובאופן פרדוקסלי, טוענים כמה מהמגדלים, דווקא הירידה בקרנה של השיטה ההידרופונית היתה מהסיבות המרכזיות שהביאו להתפתחות המואצת בתופעה.

לדבריהם, הדשנים וחומרי ההזנה הנפוצים כיום בשוק נולדו בעיקר עבור גידולים הידרופוניים. גם שיטות התאורה, השימוש במפוחים ועוד אביזרים, פותחו לפני יותר משלושה עשורים על ידי דורות המגדלים הביתיים הראשונים בארצות הברית. בשנים האחרונות מסתמן כי שימוש בכל המתודולוגיות האלו על גידולי אדמה מביאים ליבולים איכותיים לא פחות בהשקעה כספית נמוכה יותר, ועם הרבה פחות טרחה. לכן כיום רוב הגידולים נעשים בארץ על מצע שבבי קליפת קוקוס מעורבים באדמת כבול.

דרכו של הגראס למיינסטרים

הרבה גורמים הובילו לפריחה בענף גידולי המריחואנה הביתיים בישראל. יש סיבות מקומיות, כמו מאבקה של המשטרה במשפחות הפשע, שבאופן מסורתי, לחלקן היה תפקיד מרכזי בסחר הלא חוקי בסמים. גם היערכות כוחות צה"ל על גבול הצפון מאז מלחמת לבנון השנייה צימצמה את אחד ממקורות ההברחה העיקריים. בניית הגדר בדרום, שמושלמת בימים אלו, פוגעת בצורה אנושה בנתיב הברחת הסמים מסיני, שנחשב עד לאחרונה כפעיל ביותר. על פי רוב ההערכות הועברו דרך גבול זה קרוב ל-100 טונות של מריחואנה ותוצריה מדי שנה. בהיעדרם, משהו היה חייב למלא את הוואקום.

אך יש גם שלל סיבות גלובליות וזו תופעה שמתפתחת בשנים האחרונות בצורה מואצת כמעט בכל מדינות העולם המערבי. מעבר לרצון הבסיסי של רוב המגדלים להשיג סוטול חזק יותר, מעורבים בתופעה גם תפיסות עולם, מחקר בוטני חסר תקדים, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות וקהילה פעילה ושוקקת של מאות אלפי מגדלים בכל עולם.

כמובן שגם לאינטרנט תפקיד מרכזי בהולדת ובהתפתחות התופעה. יש בה כמות בלתי נתפסת כמעט של מידע העוסק בתחום. בחיפוש בגוגל (בעברית) של צמד המילים "גידול מריחואנה" למשל, עולים פי שישה יותר ממצאים מחיפוש צמד המילים "גידול חיטה". "גידול הידרו" נפוץ פי עשרה. כשמקלידים במנוע החיפוש "גידול ביתי", שלוש האופציות הראשונות שעולות במנגנון השלמות המילים האוטומטי הן, לפי הסדר - מריחואנה, הידרו וגראס. עגבניות מופיעות רק במקום השביעי אחרי "גידול ביתי של קנביס".

עוד תרמו לתהליך רצף המשברים הכלכליים שפקדו את ארצות הברית ואירופה, ההכרה הגוברת ביעילות המריחואנה הרפואית והכישלון המוחלט ברוב מדינות העולם במאבק נגד המריחואנה ותוצריה. תרומה חשובה הביאה גם התרבות הפופולרית, שהציגה בשנים האחרונות דמויות נורמטיביות שהחלו לגדל בבית סמים, בסדרות טלוויזיה כמו "העשב של השכן", או סרטים כמו "להציל את גרייס".

ליאור שמגדל באוהל זמני ברוטציה מחזורית עם חבר, מספר שמשם קיבל את ההשראה. כיום הוא בן 42 ולדבריו, מאז שהשתחרר משירות ביחידה קרבית בצבא הוא מעשן מריחואנה מדי יום. "אובחנתי על ידי פסיכיאטר כסובל מפוסט-טראומה בעקבות אירועים שחוויתי בימי האינתיפאדה הראשונה. במשך השנים ניסיתי כדורים וטיפולים שהוא המליץ, אבל שום דבר לא ממש עוזר ומרגיע כמו ג'וינט של מריחואנה. אני יודע שהנושא עוד שנוי במחלוקת והממסד הרפואי בישראל עוד לא מכיר ביעילות הטיפול במריחואנה בהלומי קרב, אבל בשבילי, גם אם הדבר אינו חוקי, זו כרגע התרופה היחידה. רק אם אני מעשן אני מצליח להירדם בלילות. רק כשאני מעשן אני מצליח לתפקד ביום-יום".

ליאור מספר כי במשך השנים קנה מדי שבוע את "התרופה שלו" מסוחרי סמים, אך לאחר שצפה בסדרה "העשב של השכן", החליט לגדל בעצמו. "הסדרה חידדה בי את ההבנה שמדובר בסופו של דבר בצמח, במשהו טבעי שהיה יכול לגדול פרא בגינה מתחת לבית. כמובן שידעתי את זה קודם, אך במשך שנים, בגלל יחס החברה, ראיתי בעישון שלי משהו לא חוקי, אסור, משהו שמתווך על ידי גורמים עברייניים. במובן הזה הסדרה נתנה לצמח את הפרופורציות הראויות לו, היא הפכה אותו למשהו מוחשי ונגיש יותר. בשבילי היא העבירה אותו ברמת המודעות - מהזירה הפלילית למשהו טבעי שגדל בחממה".

להפוך למגדל

"לפני ארבע שנים ניסיתי לגדל שתילי מריחואנה בפעם הראשונה", מספר מוטי על תחילת הדרך שלו. "טמנתי כמה זרעים פשוטים בעציץ פלסטיק במרפסת. לא היו לי ציפיות גדולות, אבל מאוד שמחתי כששניים מהזרעים נבטו כעבור כמה ימים. הייתי בטוח שאני על הגל, שבקרוב אוכל לעשן משהו מתוצרת עצמית, אך כעבור שבוע או שבועיים חזרתי יום אחד הביתה וגיליתי שהשתילים התייבשו. הם פשוט לא הסתגלו לתנאים.

"זה היה כישלון מהיר ומוחץ אבל עניין אותי להבין מה השתבש. מתוך סקרנות נכנסתי לאינטרנט והתחלתי לחקור. מצאתי שם שפע של חומר, הסברים על זנים שונים, על טכניקות גידול, על השבחות גנטיות ועוד. התחלתי ללמוד על הבוטניקה של הצמח, על האדמה ועל דשנים".

בהמלצת הגולשים באחד הפורומים באינטרנט, החליט מוטי לנסות לגדל פעם נוספת מריחואנה. רק שהפעם, בתנאי מעבדה קפדניים בתוך הבית. הוא השקיע כ-1,500 שקל בקניית ציוד ראשוני והחל בגידול מסודר של שתיל אחד בתוך הארון. "התוצאות היו טובות אבל לא מספיק טובות", מספר מוטי ומוסיף: "זה המריץ אותי לנסות להשתפר. קראתי עוד מאמרים והעמקתי את הידע. שידרגתי חלק מהציוד וקניתי בחו"ל זרעים איכותיים שפותחו במיוחד לגידול ביתי. התחלתי לגדל שני עציצים בארון. אחר כך ארבעה. לאט לאט הסיפור הזה גדל והתפתח. וכשהארון לא היה מסוגל להכיל את הכל, ויתרתי על חדר השינה בשביל החממה ועברתי לגור בסלון".

בדירה של מוטי קיים עוד חלל קטן לגידול שתילי מריחואנה. למעשה מדובר בארון שעבר הסבה למעין אינקובטור, או "גן הילדים" בלשונו. תחת אור פלורסנטי לבן ורך מתפתחים השתילים הצעירים במשך כמה ימים בטרם יוכנסו לכיתות בחדר הגידול. בשל התאורה המיוחדת שדולקת 24 שעות ביממה הם מעמיקים שורשים ומחזקים את הגבעול, אך אינם מגיעים לשלב גידול הפרחים וייצור החומרים הפעילים. בנוסף נמצאים בחדר הילדים גם כמה שתילים המכונים על ידי מוטי "אמהות". התאורה הרצופה מונעת גם מהן לפרוח והן משמשות כמאגר הגנטי של החממה.

החממה הביתית של מוטי מניבה מדי חודש קרוב לקילוגרם מריחואנה איכותית. הוא מעשן בעצמו קרוב למאה גרם מהתוצרת. את השאר הוא מוכר למעגל מצומצם של מכרים. מוטי מרוויח מהסחר בגידולים שלו כ-50 אלף שקל בחודש בממוצע. בנוסף, יש לו עבודה סטודנטיאלית, אבל רק בשביל סיפור הכיסוי. לדבריו, את רוב שעות היום הוא משקיע בטיפוח הצמחים בבית והוא מתאר שגרת עבודה סיזיפית, בעיקר בלילות.

גידולי המריחואנה של מוטי מונעים ממנו מלהזמין חברים הביתה. גם בני משפחתו והמנקה לא ביקרו בדירה מאז שהוקמה החממה. לדבריו "אף אחד בעולם לא יודע מה אני עושה וזו תעודת הביטוח היחידה שיש לי". הוא מספר שאת כל הציוד הוא קונה בכמה חנויות שונות, בדרך כלל מחוץ לעיר. את הזרעים הוא מביא בכיס של הג'ינס מאמסטרדם, בה ניתן לרכוש אותם באופן חוקי. לדבריו הוא תמיד דואג שהטיסה חזרה לישראל תצא משדה תעופה אחר באירופה. את הדשנים הוא מזמין דרך קבע באינטרנט אבל רק בזמן שהוא יושב עם המחשב הנייד בבית קפה. לדבריו, "כך אי אפשר לזהות את כתובת האיי.פי. של המחשב".

מוטי מספר כי גם לקוחותיו לא יודעים מה חלקו בתהליך. "הם חושבים שיש לי חיבור טוב לאיזה מגדל ביתי ושאני רק עושה השלמת הכנסה ממכירה למעגלי חברים קרובים", הוא אומר. לדבריו, העיסוק שלו גם מנע ממנו מלהיכנס למערכות יחסים בשנים האחרונות. "באופן טבעי כולן רצו לדעת על החיים שלי קצת יותר. לכן תמיד זה נגמר כשהן התחילו לשאול שאלות על העבודה או גילו סקרנות מיוחדת לדעת איך הדירה שלי נראית".

ליאור, לעומתו, נשוי ואב לשני ילדים. הוא מספר כי "מהרגע הראשון שחשבתי על גידול עצמי חלקתי את הרעיון עם אשתי. היא השותפה לחיים. לא הייתי יכול ואפילו לא חשבתי להסתיר מפניה כזה דבר. את האוהל אני מקים בכל פעם בממ"ד שמשמש אותנו בעיקר כמחסן. כך אין לילדים גישה לאוהל ואין חשש שהוא ייחשף על ידי אורחים".

אמיר, שמגדל במחסן על הגג בפתח תקוה, מצליח לשמור על סודיות החממה שלו בקלות גדולה יותר. כל מערכת ההשקיה והתאורה עובדת בצורה ממוחשבת. במשך ימים צומחים השתילים שלו ללא כל התערבות או מגע יד אדם. "ביום-יום אני צופה בגידולים דרך מצלמת רשת ואם אין לי טיפולים שוטפים או מיוחדים רק מדי שבוע בערך, אני עולה לראות שהכל הולך כמו שצריך. כך שאין לי הרבה מגע עם החממה והיא לא ממש נוכחת בחיים שלי". לדבריו, רק בתקופת הקציר, כשהעבודה הופכת אינטנסיבית, הוא מבלה שעות ארוכות במחסן.

מעבר לעובדה שהם עבריינים על פי החוק, קשה לצייר פרופיל שיאפיין את מגדלי המריחואנה הביתיים. אפשר רק לקבוע שרובם גברים. מעבר לכך נראה שעושים זאת בני כל המעמדות, העדות והמגזרים. גם חרדים, ערבים וסטודנטים במוסדות יוקרתיים. בהתנחלויות נחשפו מאז תחילת השנה שתי דירות ששימשו לגידול מריחואנה. הראשונה, ביישוב דתי הנחשב התנחלות אידיאולוגית. בתפיסה השנייה, באפריל, נמצאו כ-100 שתילים ועשרות קילוגרמים סם בההתנחלות באזור בנימין.

על פי נתונים שפורסמו בשנים האחרונות על ידי משטרות בריטניה, גרמניה וקנדה, רוב מגדלי המריחואנה הביתיים אינם מעורבים בפעילות פלילית נוספת. גם בישראל, על פי רוב ההערכות, הנתונים דומים. חלק נכבד מהמגדלים נחשבים אנשים נורמטיביים, יצרניים ומועילים בחברה. רובם מעידים שצרכו מריחואנה עוד בטרם החלו לגדל בעצמם. בראיונות עם המגדלים העידו רובם שהחלו לעשות זאת כי "זה היה זול יותר", "טוב יותר" או כי "רצו להימנע מקשרים עם גורמים עברייניים".

גם מחקר שנעשה לפני חמש שנים בבלגיה בקרב כמה מאות מגדלים העלה ממצאים דומים. רוב המגדלים הבלגים החלו את התחביב רק מתוך הרצון להתמסטל קצת יותר ובזול. בין המגדלים הישראלים שהתראיינו לכתבה היו כמה שתלו את תחילת התעסקותם בנושא גם ב"סקרנות גרידא", או כצורך רפואי לאחר שהתגלתה מחלה קשה בגופם או בגופו של קרוב משפחה.

כמו רבים מהמגדלים, מוטי מדבר על העיסוק שלו במונחים של שליחות. הוא מציג עשרות מחקרים המהללים את תכונותיו של צמח הקנביס ואת תרומתו הגדולה לאנושות. הוא תומך נלהב בלגליזציה ומאמין ששימוש רחב יותר במריחואנה "יכול לעשות לכולנו רק יותר טוב". ככל הנראה, זו הסיבה שהוא הסכים באופן חריג להתראיין לכתבה ולחשוף בפני עדשת המצלמה את החממה שלו.

במחקר שנעשה באחרונה על התופעה בדנמרק ופינלנד, רואיינו כמה מאות מגדלים ביתיים קטנים. "הם יכולים להיחשב כבעלי אוריינטציה אידיאולוגית של סגנון חיים חקלאי", כתבו החוקרים בסיכום המאמר.

השימוש במילה אידיאולוגיה אינו מופרך או מופרז. גידול מריחואנה ביתית משיק להרבה תפיסות גלובליות אופנתיות בשנים האחרונות. יש למשל המתייחסים לתופעה כאל חלק מהטרנד הירוק, ולא רק במובן המילולי. לדעתם יש בגידול הביתי יסודות מובהקים של אוטרקיות, קיימות ואפילו עיסוק במחזור חומרים. על פי תפיסה זו, רק בגידול הביתי יכולה להיות שליטה מלאה על חומרי ההזנה של הצמח וערובה לכך שהוא לא רוסס בחומרים מסוכנים. בעולם פועלים גם מגדלים המשתמשים רק בדשנים אורגניים ובקומפוסט מפסולת ביתית.

גם תפיסות עולם השאובות מהמאבקים למען שוויון וצדק חברתי מזינות היטב את התופעה. לא פלא שבמדור הצעות הציבור באתר האינטרנט של ועדת טרכטנברג, הדרישה ללגליזציה של המריחואנה עדיין ניצבת בראש הרשימה, פופולרית יותר מההצעה לביטול אגרת הטלוויזיה או הקטנת מספר השרים בממשלה.

חקלאים זעירים או פושעים

לטענת התומכים בלגליזציה ובגידולים הביתיים כפי שהיא מוצגת במאות אתרים באינטרנט השימוש בצמח המריחואנה אינו מאיים על בריאות הציבור או על הסדר החברתי כפי שמשטרים בעולם נוהגים לתאר. לטענתם, האיום הוא דווקא על תאגידי העל השואפים לשמר את כוחם. על פי תפיסה זו, מצד אחד ניצבת תעשיית התרופות העולמית הידועה כריכוזית ודורסנית. היא חוששת שכתוצאה מהתגברות השימוש במריחואנה רפואית יועברו מכיסה מידי שנה מיליארדי דולרים לידיהם של מגדלים קטנים. מהצד השני ניצבת תעשיית האלכוהול. לגביה נטען, כי בשל החשש מתחרות היא היתה מהגורמים הדומיננטיים שהובילו להוצאת המריחואנה מחוץ לחוק. לחיזוק הטענה מוצגים עשרות מחקרים המראים כי בכל פרמטר חברתי, כלכלי ואישי, נפגעים צרכני האלכוהול החוקי הרבה יותר מצרכני המריחואנה.

אך כמובן שיש גם כאלו שהאידיאולוגיה משמשת עבורם ככיסוי בלבד. חלק לא מבוטל מהמגדלים מצאו ברכה בפרי אדמתם, ראו כי טוב, והחלו גם למכור את תוצרתם. מוטי טוען כי "גידול צמח אחד לצריכה עצמית לא תמיד מצדיק את כל האופרציה הנדרשת והפיתוי גדול". לאחרונה ניכרת מגמה בעולם וככל הנראה גם בישראל בה מנסים ארגוני פשע מוכרים וגדולים להשתלט על התחום.

המשטרה ומערכת המשפט אינן עושות הבחנה, אבל בשום אופן אי אפשר להתייחס כרגע למוטי או למגדלי מריחואנה אחרים שהתראיינו לכתבה כסוחרי סמים על פי הסטריאוטיפ המוכר. בניגוד לסחר המסורתי של ארגוני פשע היררכיים מדובר פה על מגדלים פרטיים המנותקים זה מזה. אין להם צורך במערכים מורכבים של הברחה, אחסון או הפצה. אין ראשי ארגון או בעלי תפקידים שמעצרם יכל לשבש פעילות של רשת שלמה. וכמובן שגם אין שום גדר שבנייתה תחסום את הסחורה. גם המוטיבציות של המגדלים הביתיים שונות לחלוטין מאלו של ארגוני הפשע. ללא ציניות, רבים מהמגדלים רואים בעצמם לא יותר מ"חקלאים זעירים".

המציאות המורכבת ושיטת העבודה העצמאית והמפוזרת של המגדלים מקשה על המשטרה למגר את התופעה. להערכת רוב המרואיינים, נראה כי גם בעתיד לא יהיו לה הכלים לעשות זאת. מעבר למודיעין משטרתי, אין כמעט דרכים לחשוף את החממות. עד לאחרונה, מספרים רבים מהמגדלים, היה שעון החשמל אחת מנקודות התורפה העיקריות של המנגנון בשל הצריכה האדירה והלא פרופורציונלית של החממה. אך גם לכך כבר נמצאו כמה פתרונות.

פריחתה של המריחואנה הביתית ניכרת כרגע היטב ברחובות. צרכנים וסוחרים שהתראיינו לכתבה סיפרו שבחודשים האחרונים היא הפכה ליותר ויותר נפוצה בכל רחבי הארץ. "בתל אביב אין כבר חשיש. יש רק גידולים ביתיים", סיפר אחד המרואיינים. גם בירושלים, חיפה ובשאר הערים הגדולות מצטיירת תמונה דומה. עלות גרם מריחואנה כזו בתל אביב נעה בין 70 ל-150 שקל לגרם, תלוי באיכות החומר, בזן הצמח וכמובן גם בכישוריו של המגדל.

גם בעולם ניכרת השתלטות ברורה של המריחואנה הביתית על השווקים. בכל מקום בו התפתחה תרבות של גידולים ביתיים, נדחקו במהירות חומרי העישון המיובאים. משטרת בריטניה מעריכה כי 80% מהמריחואנה הנצרכת במדינה מקורה כיום בגידולים ביתיים. בכמה ממדינות סקנדינביה מדובר על נתח שוק הקרוב ל-100%.

מיכיל בור, בעל הקופי שופ "סופר פליי" מאמסטרדם, הולנד, מספר: "עד לפני כמה שנים הייתי מוכר בעיקר חשיש מלבנון, מרוקו, הודו או נפאל. היום 98% מהעסק מבוסס על סחר במריחואנה מקומית מגידולים ביתיים. הלקוחות אוהבים אותה כי היא הרבה יותר חזקה. אנחנו אוהבים אותה כי היא תמיד זמינה ונמכרת במחירים יציבים".

התפתחות הגידולים הביתיים הביאה לירידה בהברחות ולהגדלת התפוצה - אך בעיקר לעלייה בריכוז החומרים הפעילים. מדריכי הגידול המקצועיים והמחקרים המתקדמים ביותר על צמח המריחואנה זמינים לכל דורש במאות אתרים. בעשרות פורומים מקצועיים מתנהלים דיונים עמוקים על כל היבטי הגידול, החל מטכניקות השבחה גנטית, דרך שיטות ייבוש ועד הסברים מפורטים על מנגנוני אבטחה מומלצים להסוואת האופרציה הביתית.

זהו מידע מחקרי בהיקף עצום. הוא זוכה לשיתוף והפצה בחינם בין מאות אלפי מגדלים וחוקרים בכל עולם. בניגוד לזירה האקדמית, אין פה מאבקי יוקרה או אגו. להפך, תחושת השליחות גורמת לרבים מהמגדלים לחלוק באנונימיות עם אחרים את ניסיונם. אף אחד אינו שש להיחשף ולאבד את חירותו, אפילו לא במחיר תהילת עולם.

הירוק היום ירוק יותר

המחקר רחב ההיקף והאמצעים הטכנולוגיים שהשתפרו עבור הגידולים הביתיים יצרו בשנים האחרונות זני מריחואנה משובחים שכמותם לא היו מעולם. הנתונים בנושא עדיין מאוד חלקיים. לפני עשור ויותר לא היה נהוג למדוד את רמת החומר הפעיל בגידולים שנתפסו על ידי כוחות אכיפת החוק. אך על פי רוב ההערכות עלה ריכוז ה-THC, שהוא האלמנט הממסטל במריחואנה, בעשרות ומאות אחוזים בעקבות פועלם של המגדלים הביתיים.

ליאור, שמגדל לפרקים מריחואנה באוהל הביתי, הוא בוגר תואר שני בביולוגיה ובעל דוקטורט בתחום אחר של מדעים. למחייתו הוא עובד בחברת סטארט-אפ ישראלית בתחום הביוטכנולוגיה. הוא מספר: "בכל שנות לימודי לא נחשפתי לנושא שנחקר כל כך לעומק. אני בטוח שאם אנרגיות המחקר והניסויים שנערכו בתחום היו מופנים לתחומים אחרים, כמו חקר הסרטן למשל, כבר מזמן היתה נמצאת התרופה".

"הגידולים בעלי ריכוז חומרים פסיכואקטיביים כל כך גדול שהם כבר אינם יכולים להיחשב סמים קלים", אומר גורם בכיר במשטרה. במחקרים שפורסמו לפני כמה חודשים בארצות הברית התגלה שריכוז החומר הפעיל בגידולים הביתיים עולה לעתים אפילו על זה שבמריחואנה הרפואית.

בישראל החלו הרשויות להתמודד עם העלייה המשמעותית בריכוז ה-THC בגידולים הביתיים. פרופסור רפאל משולם, כימאי חוקר תרופות, שלזכותו נזקף גילוי כמה מהחומרים הפעילים החשובים בצמח, מספר כי "הצמח, כפי שהוא גדל בהרבה מקומות בעולם, מלבנון ועד צפון אפריקה, מכיל בממוצע בין 3% ל-5% של THC ו-CBD, שהם החומרים החשובים בצמח. משרד הבריאות ביקש מאיתנו שנבדוק דוגמאות של החומר שגודל לאחרונה בארץ. לא ידוע לנו מה היה מקורו אבל מצאנו ריכוזי THC אדירים - 25% ולפעמים יותר. עם זאת, לא היו שינויים בריכוז הממוצע של CBD, שהוא חומר אנטי דלקתי בעל תופעות חיובות רבות וללא השפעה פסיכואקטיבית. החומר הזה מקטין חלק מהפעולות הלא רצויות של ה-THC ועכשיו אין את האיזון הנדרש. המגדלים היו עסוקים בהעלאת ריכוז החומר הפסיכואקטיבי בלבד. לדעתי כמויות כאלה מזיקות ואין לנו עדיין את היכולות לדעת את ההשפעות ארוכות הטווח".

גם ד"ר יהודה ברוך, מנהל בית החולים אברבאנל, האחראי על חלוקת האישורים לגידול, אחזקה ושימוש במריחואנה רפואית בארץ, מעלה חששות דומים. לדבריו "אנחנו יודעים רק על תוצאות שימוש בקנביס המכיל מינונים שהיו נפוצים לפני כמה עשורים. אדם שרגיל לצרוך מריחואנה עם ריכוז של 10% עלול ‘להמריא' אם ישתמש במריחואנה שבה הריכוזים יכולים להיות אפילו פי ארבעה".

לדברי ד"ר ברוך, זו אחת הסיבות לכך שמאז 2009 לא הונפקו רישיונות חדשים לגידול מריחואנה ביתית בארץ. על פי נתוני משרד הבריאות, 8,744 חולים צורכים כיום מריחואנה באישור, מתוכם רק כ-30 מורשים לגדל בעצמם (האישור הוא לעשרה שתילים בגובה מירבי של מטר וחצי). סיבה נוספת להפסקת מתן האישורים היא דרישת המשטרה, שמתקשה להתמודד עם המגדלים הביתיים שפועלים ברישיון. מבין 12 חוות הגידול החוקיות בישראל פועלות רק שבע.

"כנראה שעוד משחר האנושות בני האדם גידלו מריחואנה, אבל מעולם לא נעשו גידולים בצורה כל כך אינטנסיבית ומקצועית", אומר עורך באחד מאתרי האינטרנט המובילים והוותיקים בתחום, שביקש להישאר אנונימי. לדבריו, "זו תופעה חסרת תקדים בהיקף שלה ובהשלכות שהיא עשויה להוביל".

אותו גורם, שהיה פעיל מרכזי בתנועה למען לגליזציה של מריחואנה בישראל, אומר גם כי "פריחת הגידולים הביתיים צפויה להביא לשינוי היסטורי ביחס הממסד למריחואנה. זו הרי תופעה עממית. אי אפשר לערוך חיפוש בכל הדירות בפרברי לונדון או רומא. אי אפשר לעצור את כל המגדלים בניו יורק או תל אביב. אי אפשר לטעון יותר שהכסף הולך לארגוני טרור או למשפחות הפשע. יש פה תופעה רחבה שצומחת מלמטה והיא משקפת רצון, הרגל ומנהג של מיליונים בעולם. זו תופעה שמשנה לחלוטין את כללי המשחק בין הרשויות לצרכני המריחואנה. להערכתי, זה אולי עוד ייקח קצת זמן, אבל בסופו של דבר גם הרשויות יבינו שהפתרון יהיה דווקא לגליזציה ולא איסור והפללה".*

shayf@haaretz.co.il