עיר המהגרים

זה רק נראה כמו מחנה ריכוז

ממשרד הביטחון נמסר שעקרונות הבנייה לקחו בחשבון את צורכי האנשים, לכן אסור להיכנע לאסוציאציה וגם לא לעובדה שכולם שם באותו צבע

מהחלון הכי גבוה זה נראה כמו מחנה ריכוז. זה כמובן לא מחנה ריכוז. ארבעה טורי אוהלים מוקפים גדר; בכל אוהל 23 אנשים; לכל איש - 3.94 מ"ר; חדר שירותים-מקלחת לכל עשרה אנשים. זה לא מחנה ריכוז, ברור שזה לא מחנה ריכוז, אבל מהחלון הכי גבוה זה נראה כמו מחנה ריכוז.

ממשרד הביטחון נמסר שהמתקן מתבסס על עקרונות תמ"א 46; ממשרד הביטחון נמסר שעקרונות הבנייה לקחו בחשבון את צורכי האנשים; ממשרד הביטחון נמסר כי היחס של 10 אנשים על כל חדר מקלחת הוא טוב יותר מברוב מחנות צה"ל. ממשרד הביטחון נמסר: אל תביטו מהחלון הכי גבוה, תרדו כמה קומות.

כמה קומות מתחת זה נראה כמו מחנה צה"לי: אוהלים, מרפאה, שמירה, שירותים, חדר תפילה, מספרה. אפשר להירגע: מחנה צה"לי זה לא מחנה ריכוז. במחנה צה"לי אמנם מתרכזים הרבה אנשים על שטח קטן; מעבירים חיים בתוך גדרות תיל; נמצאים בתחתית של היררכיה נוקשה; חם כמו בגיהנום וקר כמו בגיהנום; אבל מחנה צה"לי זה לא מחנה ריכוז, בשום פנים ואופן לא מחנה ריכוז.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע אל הפייסבוק שלכם

 תרשים הכליאה. לחצו להגדלה
תרשים הכליאה. לחצו להגדלה

מה שמטעה זה השרטוט של המאהל. הוא מיד מעלה אסוציאציה של מחנה ריכוז משום שהוא עוסק בקווי מתאר בלבד. הוא כופה עליכם להביט על העיקרון הצורני של המתחם והוא לא מספר על התוכן שלו. והתוכן שלו הרי שונה לגמרי ממחנה ריכוז.

במה התוכן שלו שונה ממחנה ריכוז: בעיקר בכוונות. לאיש אין כוונה להעביד את האנשים בפרך; לאיש אין כוונה לרדות בהם ולהשפיל אותם; כמובן שלאיש אין כוונה להרוג אותם. הכוונה אחרת לגמרי: לאסוף אנשים שצבע עורם שחור, שהגיעו לפה ללא אישור ולכלוא אותם עד שיתייאשו. זה הכל.

לכן אסור להיכנע לאסוציאציה, ואסור להיכנע לאסתטיקה ולארכיטקטורה של הכליאה. גם לא לעובדה שכולם שם באותו צבע; ושהם מדברים שפה שאנחנו לא מבינים; ושאין להם כסף או רכוש; ושהם ממוקמים בתחתית ההיררכיה של האנושות. אלו טיעונים מסוג דמגוגיה, בדיוק כמו ההתייחסות הרגשנית לשרטוט. צריך להיות ענייניים, לדבר על תוכן. ומבחינת תוכן, עיר האוהלים החדשה שנבנית בנגב דומה יותר למחנה צה"לי מאשר למחנה ריכוז.

ורק מכיוון שלא תמיד ברור מאיזה קומה מביטים, ואפשר לבלבל בין מחנה ריכוז למחנה צה"לי, צריך כל הזמן לזכור שיש הבדל תהומי בין השניים. צריך לזכור שבמחנה צה"לי יוצאים שבת מדי פעם; ושבמחנה צה"לי אמא תמיד יכולה לבקר, להביא ג'חנון, לדבר עם המפקד, ולבקש ממנו שיוותר קצת, כי הילד מרגיש שרע לו בחיים; וכמובן, ממחנה צה"לי משתחררים אחרי שלוש שנים.

חשוב לזכור את כל ההבדלים האלה, כי השרטוט מטעה, והאסוציאציות קשות, והמחשבה לא עוזבת. אבל זה מחנה צה"לי לכל דבר, כן, לגמרי מחנה צה"לי (חוץ מהקטע של לצאת הביתה, והקטע של אמא, והקטע של השחרור).



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות