80 שנה אחרי שעלו לארץ, יוצא לאור המילון הייקי הראשון - סוף שבוע - הארץ
מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

לך תבין ייקים || 80 שנה אחרי שעלו לארץ, יוצא לאור המילון הייקי הראשון

היהודים הגרמנים שעלו לפני 80 שנה המשיכו לאכול קרטופל-זלאט ושטרודל ועשו שליכט עם שפכטל. ארגון הייקים הצליח למצוא 900 ערכים שמקובלים על חבריו

דבורה הברפלד, יו"ר ארגון הייקים, נראתה בשבוע שעבר קורנת מאושר. במשרדה הצנוע, בבניין ישן ויפהפה בתל אביב, היא אחזה בגאווה בספר חדש, שדפיו מדיפים עדיין ריח מכונת הדפוס. "מילון בן יהודה שטראסה - ייקית מדוברת בארץ ישראל" (הוצאת "ידיעות ספרים"), מעלה חיוך נוסטלגי על פניהם של יוצאי המדינות דוברות הגרמנית החיים בארץ.

הרחוב (שטראסה, בגרמנית) התל אביבי הארוך, הקרוי על שמו של מחייה השפה העברית, שיגשג בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת בזכות העולים הרבים מגרמניה שהתיישבו סביבו. הכינוי שדבק בו, "בן יהודה שטראסה", הוא עדות חיה למאבק הקשה שניהלו הייקים בשפה העברית. המאבק הביא להיווצרות "הייקית המדוברת", גרמנית תוצרת הארץ, שכונתה גם "סברה דויטש" - הגרמנית של הצברים.

כעת, 80 שנה אחרי העלייה החמישית, היא עליית הייקים, התפנו צאצאיהם להוציא לאור את המילון הייקי הראשון, הרשמי, המלא והמעודכן. התוצאה היא פרי עבודה שקדנית, שיטתית ומסודרת, כיאה לייקים ולצאצאיהם, שארכה כשלוש שנים ונעשתה בחסות ארגון הייקים, שבשמו הרשמי נקרא "ארגון יוצאי מרכז אירופה".

"הדבר הכי יפה במילון החדש הוא העובדה שהוא תוצר של עבודה קהילתית, שהיו שותפים לה כ-400 אנשים", אומרת הברפלד. כדי לרתום את חבריו למשימה, השתמש הארגון בשלושה כלים עיקריים. ראשית, הוא פירסם מודעה בביטאון הרשמי שלו, "יקינתון", שבה קרא לייקים לפשפש בזיכרונם ולדלות משם מלים וביטויים ששמעו בבית. היקינתון מתגאה בהיותו אחד העיתונים העבריים הוותיקים בארץ שעדיין רואים אור ("הארץ" הקדים אותו ב-13 שנים) ומגיע לכ-4,000 מנויים.

בה בעת פירסם הארגון טופס מקוון באתר האינטרנט שלו, שדרכו יכלו החברים להציע ישירות מלים וביטויים. לבסוף נשלח גם אימייל לרשימת התפוצה הגדולה של הארגון, כך שהבשורה הגיעה לאוזני כל הייקים ומשפחותיהם. "ההיענות היתה עצומה. החברים התלהבו מאוד, הם ישבו יחד, צילצלו אחד לשני להתייעץ, והתחילו להציף אותנו באלפי פניות עם מלים וביטויים", נזכרת הברפלד.

כשכבר היה ברור שיש מספיק חומר למילון מלא, החלה עבודת העריכה. אז צצו גם הבעיות. "כל אחד היה בטוח שהמלים שלו הן הכי שוות ושמה שהוא זכר מהבית הוא בהכרח הכי חשוב", אומרת הברפלד. "היינו צריכים לסנן חלק ניכר מהחומר, אבל הכל לווה בדיאלוג מתמיד עם הקהילה".

אורדנונג

ד"ר נורית כרמל, עורכת המילון, כותבת בהקדמה כי "במהלך העבודה על המילון התגלו מחלוקות לגבי ביטויים שונים, צורתם ומשמעותם". למשל, התברר שהייקים של ירושלים מכירים ביטוי מסוים שהייקים מנהריה לא שמעו עליו והייקים מכפר שמריהו הכירו אותו, אך בצורה שונה לגמרי. "נראה שגם בתוך היחידה הגיאוגרפית המצומצמת של ישראל נוצרו והשתרשו ביטויים יחודיים ונבדלים", כתבה.

"היו ויכוחים בתוך הארגון - בעיקר בין חברים שטענו כי ‘בחיים לא שמעתי את הביטוי הזה', ביחס לביטוי שהציעו חברים אחרים", אומרת רותי אופק, מיועצות התוכן של המילון ומקימת המרכז למורשת הייקים בתפן. זה לא הפתיע אותה. "גרמניה היא מדינה גדולה. בכל מחוז דיברו בצורה אחרת. והיו גם ייקים שבאו ממדינות אחרות, כמו אוסטריה - שם בכלל דיברו בצורה שונה. כלומר, ברור שלא כל הייקים הכירו את אותם הביטויים". עיון במילון מגלה שלא רק המוצא הגיאוגרפי השפיע על עיצוב השפה, אלא גם המעמד החברתי-כלכלי של הדוברים.

אופק, ילידת זלצבורג, עלתה לישראל בילדותה. חלק גדול מהביטויים שמצאו דרכם למילון היא הכירה מהבית. עם זאת, היא נזכרת שאמה לחצה עליה לשמר את הגרמנית התקנית "והזהירה אותי מה'סברה דויטש', שהיא שפה של מהגרים", כדבריה.

הברפלד אומרת עם זאת, שהגרמנית התקנית לא נשמרה. לדבריה, "יש במילון הזה טעם של פעם, אבל זה לא טעם גרמני, אלא טעם גרמני-ארץ-ישראלי. הייקיות צמחה פה, בארץ ישראל - לא בתפוצות. לכן, אם תראה את המילון לגרמני בן זמננו, לא בטוח שהוא יבין את כל הביטויים".

דוגמאות לא חסרות. המילון, שיצא לאור בתמיכת משפחת המבורגר, מהמשפחות הייקיות המבוססות בארץ, מחולק לשישה חלקים, המציגים כ-900 ביטויים בייקית, בקטגוריות שונות. "אם אורדנונג (סדר), אז עד הסוף", אמרה עליזה הרט, שהשתתפה בהכנת המילון. "קיבצנו 900 ערכים, קלישאות, אמרות ופתגמים, תקנות, איסורים, איומים, עונשים וגם תשבחות שריחפו בבתי הייקים ודהו קצת... את כולם הכנסנו תחת קורת גג אחת, שיישארו לתמיד ולא ייעלמו לנו כמו אבותינו הייקים".

קליינישקייט

החלק הראשון נקרא: "זר לא יבין זאת", ומציג "מושגי יסוד בד-נ-א הייקי". לפרק זה נכנסו מלים וביטויים בסיסיים כמו "אונגלאובליש" (לא יאומן); "אח זו!" (אכן כן!), "אח, וירקליש?" (נו, באמת?!) "גנאו" (בדיוק); "גרטולירה" (איחולים לבביים); "וג דמיט" (החוצה); "זלבסטפרשטנדליש" (כמובן); "קווץ' מיט זוסה" (שטויות עם רוטב); "קליינישקייט" (דבר פעוט) ו"שרקליש" (איום ונורא).

החלק השני נקרא "החיים על פי התקן" ומכיל פתגמים, חוקים, תקנות, קללות, ברכות וביטויים הנוגעים לסדר, ניקיון, דיוק, חריצות ועצלנות. קריאה בו מאפשרת גם ליוצאי תימן ומרוקו להתחבר ביתר קלות להוויה הייקית. "גנוג איסט בסר אלס פיל" (עדיף מספיק מאשר הרבה), נאמר לאדם שאפתן יתר על המידה. "דר טון מאכט די מוזיק" (הטון עושה את המוסיקה) הוא המקבילה הייקית ל"דברי חכמים בנחת נשמעים". "לאנגזם אבר זישר" - פירושו "לאט אבל בטוח".

תת-הפרק "קללות, עלבונות ומיאוס סביבתי", כולל נכסי צאן ברזל כמו "אלטה שאכטל" (קופסה ישנה), שנאמר על אשה זקנה ויבשושית; כינוי הגנאי "ארשלוך" - חור בתחת; "פרפלוכטה שייסה", שפירושו "חרא ארור", ו"דרק-פרסר", שפירושו "זללן של טינופת".

החלק השלישי, תחת השם "מהמכורה המתנכרת", כולל מבחר מלים הלקוחות מהמטבח, הסלון והספרייה הגרמניים - אלה שנותרו מאחור בהיימאט (מולדת), דוגמת "קרטופל-זלאט" (סלט תפוחי אדמה). החלק הבא כבר נקרא "במולדת החדשה" וכולל רשימת ביטויים בשימוש מקומי, דוגמת "ייקה-פוץ". בחלק החמישי, "המשפחה והבית", נמצא שלל ביטויים כמו "וונדר-קינד", ילד פלא, שנאמר בדרך כלל בלעג על מישהו שאינו כזה.

החלק השישי והאחרון קרוי "משתלבים במרחב האזיאטי" ומכיל ביטויים שרק גרמני שחי בישראל יוכל להבין. "צום טיול גהן" (ללכת לטיול); "שמריין דורף" (כפר שמריהו); "תלביף" (תל אביב); וכן "תוצורס הארץ" (שילוב של תוצרת/צרות הארץ, ביטוי שמרמז על הרמה של המוצר הישראלי).

למילון התגנבו גם ערכים ביידיש וביטויים המשלבים גרמנית ויידיש. על כך היה אומר ייקה טיפוסי: "גוט אים הימל!" (אלהים שבשמים). דוגמאות נבחרות ליקט מהמילון חוקר השפה העברית רוביק רוזנטל, במאמר בשם "המילון ככמוסת זיכרון", שמופיע בספר. "וילדה מציאה" (מציאה פראית), היא הגרסה הייקית ל"גרויסע מציאה" המוכר לכל מי שגדל בבית פולני; "אונבטעמט" (חסר טעם), מסתירה בתוכה את המלה העברית-יידית "טעם".

גוטה-גוטה

את ההסבר לשילוב בין היידיש לייקית מספקת ד"ר כרמל. "קשה להתחקות אחר המקור של הביטויים האלה, אבל סביר כי הם נכנסו לשפת הדיבור של עולי מרכז אירופה שנים רבות לפני עלייתם ארצה - מבעד למסורת היהודית, שהביאו עמם דורות קודמים של מהגרים ממזרח אירופה, במיוחד לגרמניה", היא כותבת בספר. "גם לאחר השתקעותם בארץ, הושפעה שפתם של עולים אלה ממלים ומביטויים בעברית וביידיש".

הייקית המדוברת השפיעה גם על העברית. דוגמאות יש למכביר. גם אותן מונה רוזנטל. "שלאפשטונדה", "שלאגר", "ביס", "שלוק", "קונץ", "צימר", "שטרודל", "שליכט", "שפכטל", "קורצשלוס", "שיבר" וגם "גוטה-גוטה" - את כולם הצליחו הייקים להחדיר לשפת היום-יום של ישראלים רבים.

הברפלד מודעת לכך שלקוראים בני הדור הצעיר נראה המילון החדש בעיקר כמקור לבידור. עם זאת, היא סבורה כי "מעבר לרובד המשעשע, הנחמד והנוסטלגי, יש גם צדדים משמעותיים יותר למילון". לדבריה, "הסיפור של הייקית-המדוברת הוא סיפור הקליטה וההיטמעות של הייקים פה בארץ. לא רק הסיפור המוכר על אנשי התרבות והמוסיקה, אלא גם סיפורם של האנשים שקנו, מכרו, חיו ונאבקו כאן. ואז, תוך כדי המאבק, יצרו שפה חדשה".

לא מדובר, כמובן, בשפה של ממש. "לייקית המדוברת אין דקדוק ואין תחביר. אין לה שורשים ולא מורפולוגיה מסודרת", אומר ראובן מרחב, שבין שלל כובעיו מכהן כיו"ר נשיאות ארגון הייקים. "ימי חייה עד כה - כ-80 שנה, מראשית העלייה הגדולה מהארצות דוברות הגרמנית במרכז אירופה.

בתקופת השיא שלה נמנו עם דובריה כעשר רבבות בלבד, אולם הם הורישו חלקים ממנה בדיבור ובזיכרון, לרבבות רבות של צאצאיהם, כולם ישראלים מושרשים". כיום, לדברי מרחב, "לא נותרו מבין הדוברים המקוריים של הייקית המדוברת אלא מעטים, ובחלוף השנים יישארו רק הקלטות משעשעות וקטעי זיכרון רוויי הומור".

מלכיתה דובניקוב, חברה בכירה בארגון הייקים, מספרת שאמה כמעט לא דיברה עברית עד יומה אחרון - גם אחרי עשרות שנים שחיה בישראל.

"ההסתגלות לחיים בארץ החדשה והלוהטת, התהומות בין אורחות החיים עם הקהילות האחרות והפערים הלשוניים והתרבותיים בשפה, במבטא ובשימוש במלים - היו לשדה רצוף מכשולים", אומר מרחב. "תוך כדי עבודה קשה, שקדו רבים מהם על לימוד העברית - בבית, בבתי ספר, בחוגים, בקריאת עיתונים מנוקדים ובניסיונות לפענח את מחברות בית הספר של ילדיהם".

אבל הייקים לא הרימו ידיים. "איזו ברירה היתה להם?" אומר מרחב, "כמיעוט בולט המתמודד במציאות קשה, הם חיו את חייהם בלי להתרגש יותר מדי מהקינטורים והלעג, מהעלבונות ומהבדיחות על חשבונם. אלה לא חסרו. חלקם כבר הפכו נכס לאומי".

לצד הערכים המילונאיים כולל הספר החדש גם אוצר ויזואלי ייחודי: מודעות פרסומת מקוריות שעיטרו את כתב העת הייקי "מיטיילונגסבלאט", אביו של "יקינתון". במשרדה של הברפלד, בתוך שידת בידמאייר מיוחדת, מאופסנים כל הכרכים של כתב העת הזה - בסדר ייקי מופתי. המעצב מגן חלוץ איתר בו דוגמאות חזותיות למודעות עם טעם ייקי.

בארגון מתייחסים למודעות האלה כאל "טקסט בפני עצמו", שמלמד אותנו לא מעט על רוח הזמן באותן שנים, על הגעגועים של הייקים לתרבות שנאלצו להותיר מאחור ועל הניסיונות שלהם להתקרב לתרבות הישראלית - אך גם להיבדל ממנה. "עירוב התרבויות והשפות במולדת החדשה ניכר במודעות הפרסום. ברבות מהן הגרמנית והעברית מופיעות זו לצד זו", אומרת רותי אופק.

כך, לדוגמה, בפרסומת למיץ תפוזים נכתב שם המוצר העברי, "הדרן", באותיות לטיניות. מתחת לאיור של תפוז נכתב באנגלית: A Tnuva Product (מוצר של "תנובה"). בשורה התחתונה כתוב בגרמנית מעורבת בעברית: Der erfrischende Mitz an heissen Tagen! (המיץ המרענן לימים חמים).

"העולים בשנים אלה היו ברובם פליטים, שבאו לארץ מחוסר ברירה ולאו דווקא ממניעים ציוניים, ועם זאת הם ביקשו להפוך לאזרחים נאמנים וגאים במולדתם החדשה", אומרת אופק. "מצד אחד ניכר הרצון העז לשמר את העבר האירופי, על תרבותו וערכיו, ומנגד - הרצון להשתלב בארץ החדשה".

המתח המובנה בין המולדת הישנה לחדשה השתקף גם במודעות של בעלי מקצוע. למשל, רופא שיניים בשם ד"ר אופנהיימר, פירסם עצמו בזו הלשון: "לפנים פרנקפורט על המיין, חיפה רח' מסדה 3 ליד מגדל המים".

רופא אחר, ד"ר א. סלומון, כתב במודעה: "עבר מברלין לתל אביב שדרות רוטשילד 69". גם בעלי מקצוע אחרים נהגו כך. מומחית המחוכים, מרגוט בראור, פירסמה במודעה: "לפנים אצל אנשטיין ברלין, תל אביב רח' שפר פינת נחלת בנימין. מבחר גדול שירות מעולה". "אימוץ הזהות החדשה והרצון להשתלב בארץ ישראל לוו בגאווה על המוצא האירופי, ללא כל ניסיון להסתירו במודעות הפרסום", מסכמת אופק.

כשהיא נשאלת למי מיועד המילון החדש, משיבה אופק כי "לאו דווקא לייקים המקוריים בני הדור הראשון, אלא יותר לדור השני והשלישי". לדבריה, "כשאני שומעת את בני בן ה-38 מעיר לבנו בן השנתיים: ‘איתי, מה זה השוויינריי הזה פה', אני מבינה שהשפה הזאת הוטבעה בנו כבר בילדותנו, ושהעברנו אותה גם לילדים שלנו". ההגדרה של המילון ל"שוויינריי": "חזירות, חזירייה. גועל נפש".




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 היקים לא דיברו גרמנית תקנית גם בגרמניה, למרות יהירותם המתשאית בן יקים
  • 23:47
  • 23.08.12

הם דיברו גרמנית של יהודים

  •   מן הסתם היו כאלה, אך עזריאל נתיב
    • 23:13
    • 24.08.12

    אלו שלמדו בגימנסיות הגרמניות, ולא היו משולבים בבית כנסת,דברו "הוך דויטש"

  •   מי הם אלא שהתייחסו אליך ביהירות מתנשאית מסכן שלנו  (לת) אירית
    • 07:53
    • 25.08.12

  •   מעניין אם "הוך דויטש" נכלל במילון.  (לת) אסתר
    • 09:24
    • 25.08.12

  •   אין גרמנית אחת בגרמניה שלא לדבר על זו שמדברים באוסטריה  (לת) סכר
    • 11:34
    • 25.08.12

  •   אתה טועה. הם דברו גרמנית זהה לזו של יתר האזרחים. ומאיפה "יהירותם המתנשאת" הזו? אל תשליך את התנהגות ההורים שלך על כלל הקבוצה.  (לת) גפרליש
    • 06:37
    • 27.08.12

  •   שטויות. מאז המאה ה-19 היהודים השתלבו בחברה הגרמנית ועל כן דיברו גרמנית רגילה כמו כל השאר. היו כמובן בגרמניה גם מהגרים שהגיעו ממזרח אירופה ודיברו יידיש, אבל זה כבר סיפור אחר.  (לת) ירדן
    • 11:33
    • 28.08.12

  •   לא נכון יקירי. הייקים ועוד איך דיברו גרמנית תקנית. וכידוע לך או שלא יש המון "גרמנית" בגרמניה. הגרמנית המשובחת של אבי הברלינאי עוררה קנאה אצל הברלינאים עצמם בביקוריו בברלין.  (לת) ילד בן יהודה שטראסה
    • 13:51
    • 29.08.12

  •   גרמנית תקנית דר' חנן טאובר
    • 19:39
    • 26.09.12

    זו אמירה גורפת כוללנית ולא נכונה , מפנה אותו למחקריה של הלשנית פרופ. אנה בטן (BETTEN) שמדגישה במחקריה על שפתם של היקים את השפה הגבוהה והנכונה מבחינה תחבירית ודקקדוקית.(DAS WEIMARER DEUTSCH ) יחד עם זאת ברור שביטויים יהודיים כמו "רישעס, גויים נאחעס היו בשימוש.הדבר אינו שולל שרוב היקים דברו גרמנית תקנית

02 אני בכלל תימני אבל זה פשוט מקסים בעיניי. מת על היקים!  (לת) אח זו!
  • 05:39
  • 24.08.12

  •   בשבילי- סחוג מיט זאנה  (לת) יחיא קימרלינג
    • 11:43
    • 24.08.12

  •   תמצית מזוקקת של ההגדרה - נפלא  (לת) דור שני לדוברי גרמנית מהבית
    • 19:22
    • 24.08.12

  •   גמני וזה לא חדש, גם אם לא הכרתם את "סגל" מבית המרקחת הנצחית של רחובות ולא ראיתם את האיש הענק הזה מתכופף בכזו עדינות לדבר עם התימניות של שעריים ואם לא ראיתם אותי ושכמותי באים לסגל האציל הזה ואומרים :באתי לקחת תרופות ואמא אמרה שהיא תשלם לך והוא היה מתכופף אלינו ומחייך בשמחה מאופקת וייקית חבל על דאבדין ולא משתכחין, אבל ביתו המשיכה אחריו. התימנים והייקים היו זיווג מהשמיים, בגלל היושר וההסתפקות במועט.  (לת) Yigal Cohen
    • 14:33
    • 27.08.12

  •   הפעם יגאל קלעת בול!!--כמות הנישואים המעורבים בין הייקים לתימנים מופלאת בעיניי..הסיבה לכך כמו שציינת תכונות דומות--הסתפקות במועט -עבודה קשה- מיכל של הורים ייקים
    • 20:54
    • 29.08.12

    -

  •   יש לאמר זחוג במטותא  (לת) אחד
    • 22:51
    • 03.09.12

03 כעקרון, אינני אוהב כשעושים צחוק מהאנשים הטובים האלה, שחלק מהם לא חשוב
  • 10:08
  • 24.08.12

דוקא עמל קשה מאוד כדי להעלים את שורשיו הפרוסיים, הרננים או השוואביים. לגבי אלה, כאן היה מקום חדש, שבו גם רצו להקים עתיד חדש לצאצאיהם, עם מה שהיה כאן: מינהל בריטי, או מדינת ישראל(שקמה גם ב"אשמתם"), העדר כלכלת שוק רגילה, ועדי עובדים בעצמת יתר, צנע, הרבה חמסינים, חצץ, פולנים וחרא.
אקנה את הספר, כי אי אפשר להשאר מחוץ לעניינים.

04 איזה כיף!! דורית
  • 12:18
  • 24.08.12

נפלא.. למרות היותי בת לאוסטרים, שאינם נחשבים יקיים של ממש, ארוץ לקנות

05 המילון מיותר לחלוטין! היקים לא למדו דבר מאז שיצאו מגרמניה! כמו אז הם עדיין חושבים שהגרמנית היא השפה שמעל כל שפה, כמו אז הם תומכים בהתבוללות היהודים ונישואי תערובת, אז עם גרמנים היום עם ערבים. רעם
  • 12:33
  • 24.08.12

אז היו מוכנים לתת את בנותיהם לגרמנים תרבותיים והיום (לפי גרשום שוקן ז"ל) הם מחפשים ערבים תרבותיים... לא חשוב שרוב הזוגות המעורבות הם בנות יהודיות ממשפחות מצוקה בגילי 14 לערך וערבים שעובדים בישראל (יש חופש לאשה לא? בעיקר אם היא צפונית ושמאלנית...). אז הם חשבו שהם מורמים מעם והיום כבשו את מערכת המשפט (גם בזכות מינוי מקורבים ובני משפחה) והורסים אותה בשחיקת כל גלגלי הצדק החורקים... אז תהיו בריאים "אוף וידר זיין"

  •   דבריך מעידים על בורות ושנאת אדם. מה אתה בכלל יודע על העולים מגרמניה?  (לת) לחזיז ורעם
    • 14:19
    • 24.08.12

  •   You are 100% right!!!!  (לת) Jackson
    • 15:08
    • 24.08.12

  •   חבל על כל מילה שלי כתגובה לתגובתך!  (לת) צאצאית יקית
    • 15:48
    • 24.08.12

  •   אני נושא את רצחנות הציות של הפסיכיאטריים יקיים מלחכי פנכת נורמת מפא"י רק משום שהיא היתה השלטון, השרביט והם הסתגלו לכל "פרוואלטונד" או בהורדה" ועקדו חיים רבים מסוגישרק התפגרותי תגאל אותי מפסק דינם הנורמטיבי יוסי פרלשטיין
    • 18:51
    • 24.08.12

    מעללי הפסיכיאטרים היהודיים שנאלצו לעזב את גרמניה הנאצית ואחדים מהם חרשו את נפשי במסרקות פלדה נאצית טיפולית ברוח האאוגניקה לה הטיפו וחזרו לברלין עד 1938, הצאן התמים שהלך אחרי הרועה בחלוק הלבן והשתחווה ביראת קודש בהעלותו אותנו, ילדים קטנים למולך המפרובאמט וכל החדרת האנטישמיות הישראלית לתוך תבניות החיתום מטעם הטיפול, כולל הצינה הרגשית, המיון המוקפד, האוטומטיות הגרמנית והברוטאליות הפרוסית- בשירות בעל השררה על המפעל הציוני- מוריהם הוצאו להורג כפושעים נגד האנושות- הם נפטרו בשלוות בתי האבות המשובחים שהכינו לעצמם בעוד העדר מקבל כדורים ומגיע לאותה רמת החן, אוי לרמה, אוי לחן, נאחז בחצי מנת פלאפל ובבקבוק "פפ" למי שזוכר, חיוורים ועצובים אמי ואני משכונת שפירא לירכתי גבעתיים, שיכונים צנומים וצחיחים לפועלי ההסתדרות, גופיות, אבטיחים במרפסת ואלבומי ואן גוך, ואקליפטים מול המורכול,, כי מחמת הבושה כל נהגי קו 34 ידעו מהי התחנה ליד הסופרמרקט. עם השנים הפכו שדות שיבולת השועל לוילות מסוגרות והאכזריות שהיתה מחוייכת שלפה את הצפרניים מתוך האצבעות, ואתא לילה.

  •   אענה לך באידיש : גיי קאקען אויפן דאך! קתו הזקן
    • 19:26
    • 24.08.12

    ובעברית אתה מדבר שטויות, היו כאלו והיו כאלו, תלוי במוצא שלהם, בעיסוקים שלהם ובחברה שהם חיו.

  •   ככה זה.. חום יולי-אוגוסט מוציא אנשים מאיפוס. רעם - אני בטוח שבנובמבר כבר תחשוב אחרת.  (לת) בני
    • 10:22
    • 25.08.12

  •   נוסף בסוף: גם את הגזענות הגרמנית ירשו הייקים: שונאים בעלי זקן יהודים ואוהבים בעלי זקן " חמאס" ועוד הגדילו לעשות אוהבים מאוד את הפמים החלקות הגרמניות ושני להם את הפנים האוסטריות. אפילו את הפולנים והרוסים הם שונאים ומבזים...אז תאכלו את האמת - צבועים כמו הארץ!  (לת) רעם
    • 11:58
    • 25.08.12

  •   תגובתי ראובן
    • 19:00
    • 25.08.12

    אני הגבתי לכתבה שלך ת אך כנראה זה יצא במקום לא נכון. אני משתתף כאן פעם ראשונה

  •   מה הבעיה שלך? רגשי נחיתות?  (לת) רותי
    • 20:29
    • 26.08.12

  •   הם עדיין חושבים וורסט
    • 22:35
    • 26.08.12

    ביננינו, הם לא צודקים?

  •   לזכותך שפיציק ייאמר שלא חשוב מה הנושא, הנאלחות שלך היא חוט השני.  (לת) Yigal Cohen
    • 14:36
    • 27.08.12

  •   טרול.  (לת) Dot
    • 09:40
    • 28.08.12

  •   דו ביסט גאנץ משוגע  (לת) מימ
    • 12:19
    • 28.08.12

  •   קשקוש גזעני בני
    • 13:52
    • 28.08.12

    יש יקים ימניים ושמאלניים, דתיים וחילוניים ואפילו חרדים. מאורי אבנרי ועד הרב לוינגר

  •   נראה שאתה זה שמאמץ רעיונות גרמניים משנות ה30  (לת) אסף
    • 20:52
    • 31.08.12

  •   חן חן על העברית הפיוטית הנפלאה  (לת) יש עוד שיודעים להביע
    • 14:31
    • 01.09.12

06 כתבה נהדרת!! היא תעלה גם באתר באנגלית? ברלינאית
  • 13:36
  • 24.08.12

אשמח לשתף אותה עם חבריי

07 איפה אפשר יהיה לרכוש את המילון?  (לת) מעוניינת
  • 13:41
  • 24.08.12

08 who realy cares IVRIT IVRIT IVRIT  (לת) Jackson
  • 15:07
  • 24.08.12

09 איך תרגמתם את המונח HANSWURST ? חיים נקניקי?  (לת) יותר חשוב
  • 17:18
  • 24.08.12

10 דבקות במטרה ד"ר נעמי מרחב
  • 17:36
  • 24.08.12

רעיון המילון הוא נפלא - ההחלטה לקפוץ למים, ההחלטה לבצע
"לנגזם - אבר זישר" ( לאט לאט בשכל והבהרה - תגיע בחיים למטרה)וזו התוצאה - פנינה אמיתית

11 מעולה! יעקב מפרייבורג (דויטשלנד)
  • 17:43
  • 24.08.12

אני לא ייקי, אבל ספרדי מדבר גרמנית...אולי אני יכול להיות חבר לשם כבוד באירגון הייקים?

  •   בהחלט! דמי חבר 20 ש"ח לשנה, בחינת כניסה זלילת בראט וורסט (35 ס"מ) כולל כרוב חמוץ 300 גר. תוך שתי דקות.  (לת) פריץ קרייזלר
    • 20:39
    • 24.08.12

12 אתמהה. אם כבר נעשתה עבודת איסוף נרחבת (וכל הכבוד על כך!) - למה מצאו העורכות לנכון לנפות חלק מהחומר שאספו? כי אצלן בבית הוא לא היה מוכר? כפי שמצוין בכתבה, מדובר ממילא בחברת מהגרים שבמהלך הדורות התקבצה לארצות דוברות גרמנית ואח"כ לפלשתינה/ישראל. על פניו נראה לי שנכון היה לפרסם את כל החומר, ובסדר אלפבתי, ללא "עריכת תוכן" פרשנית. על פניו הלך כאן חומר גלם לאיבוד, וחבל.  (לת) אסתר
  • 18:13
  • 24.08.12

  •   גם אני חשבתי על זה. והעריכה לפי שערים הופכת אותו מספר תיעוד רציני לאלבום לשולחן הסלון.  (לת) גרונדייס
    • 07:30
    • 30.08.12

13 העליה הייקית היא הנפלאה והתורמת מכל העליות תימני
  • 18:14
  • 24.08.12

היא שינתה את נוף הארץ במושבות במושבים ובעיקר במרכזי הערים שהפכו להיות מודרניות עם חנויות מפוארות, בעלי מלאכה משובחים ותעשיה. הם הביאו עושר תרבותי והון. ובעיקר היו שקטים וחרוצים ולא בכיינים וקולניים.

  •   אני בכיין וקולני גאה ואני מאשים כמה פנים בעליה ברצית נפשי ברצחנותם השקטה, המסודרת, הממודרת, הציתנית לשררה, צרת המצח והבריונית מול כל צורך לגמישות,בחוסר סובלנותם , בהעדר חמימות אנושית בקרבם יוסי פרלשטיין
    • 19:14
    • 24.08.12

    הפסיכיאטרים שלהם דשו את נפשי בקרחוני מבטיהם ובהעוויות שפתיהם, הפסיכולוגים שלהם העניקו גושפנקא אירופית לקריצות העינים הצבריות ולהתגרויות המחליאות כלפי הרבה נפשות אמולות ועמוסות כ"פסיכי". כל בעלי המלאכה שלהם היו צרי אופק למהדרין, הבינו במקצוע אבל מול אמירה מקורית או הבעת דעה או הרהור של נפש רגישה עטו שריון של מקובלות ונחרצות לגבי מה שבסדר. כולם הצטיינו בהליכה בסך, בנשיקת שרביט בעל הדעה והם שהיו ליברלים וקבלו חינוך שמרני היו פה לאושיות מפא"י ההיסטורית כאשר הגמונית תנועת הפועלים כבר קבלה אותם אחרי רצח ררלוזורוב. הם כוננו את הלכות החיים שמופיעים במדריכים לתזונה, לאורח חיים ותפיסות ריהוט עד תכולת ספריה ארץ ידשראלית, הם היו כוהניו של זיגמונד פרויד וחמשת חומשי תורתו בהוצאת דביר היו קודש קודשים לאמת האלוהית מטעמם. הם הפכו אותי מילד עדין נפש לאנוש טבוח ושותת דם, הם סיממו את מוחי בשקט ובאחריות, הם ישבו ראש בישיבות מומחים, הם היו המשקמים, הם הפרידו את המוץ מן התבן והם שלחו הרבה נפשות שקרסו מול הסטלקטיטים והסטלגמיטים, בשפה דאז של מערת הקיום בעידן הקרח בצהלת הפיקוח מגבוה למטחנות הנפש להוותר בכיינים על רבים וטובים ממני שלא יכלו למסדרי האימה הייקית ולקולניים שנותרו טרומטיים מול שתיקת הפלדה הממורטת בה בוצעה השמדתנו, ורק על עצמי לספר ידעתי, צר עולמי כעולם דם ילד קטן אשר עוד יברא השטן לעת זקנתי.

  •   תזהר שלא יעלה עליך איזה מרוקאי עם BMW כשאתה אומר דברים כאלו קתו הזקן
    • 19:29
    • 24.08.12

    ורומז רמיזות מלוכלכות.
    מכל מקום כיכבתי אותך שתהיה בריא

  •   היכן אתה עכשיו? במח' הסגורה? איזה בי"ח? צביקה
    • 21:17
    • 24.08.12

    אנסה להביא לך עוגה במשך סוף השבוע.

  •   יוסי, נגעת ללבי. חזק ואמץ.  (לת) דנה
    • 21:45
    • 24.08.12

  •   יוסי,כאז כן אתה לא מבינים אותך,אל תתייאש,אתה אדם יפה,לצערנו עדיין יחיד סגולה משה
    • 05:39
    • 25.08.12

    ואל תצפה שההמון ההומגני שנאחז בקונפורמיות בהיסטריה יהיה מסוגל בכלל להתחיל להבין על מה אתה כותב.
    לייקים היו מעלות,גם לגרמנים,שכידוע היו להם גם חסרונות לא מעטים שנבעו מכך שהם הציבו את הסדר לפני המוסר והאנושיות.

  •   יוסי,אתה הכי שפוי כאן,אל תיתן לאנשים למחוק ולדכא ולהשתיק אותך  (לת) משה
    • 05:40
    • 25.08.12

  •   רחמנות עליך, ניכר בך שנפשך הייתה נפצעת בכל תרבות בה היית גדל. פלוני
    • 11:10
    • 25.08.12

    מנוחתך תהיה בקבר,(גם שלנו...).

  •   החסרי משוגעים אנחנו? יואל
    • 12:54
    • 29.08.12

    אלו המאשימים בבעיותיהם האישיות את כל העולם, חוץ מאשר את עצמם, מנסים למכור לנו סיפורי מעשיות תחת כיסוי של מילים יפות. מה הייקים אשמים בכשלונותיך ובצרותיך בחיים?

  •   מה אמר הפסיכיאטר לוביר לפציינטית שאישפז בבי"ח הורטון הסמוך ללונדון ליוסף
    • 22:43
    • 29.08.12

    פרופ' לו-ביר, יהודי ממוצא צ'כי, קיבל לראיון בחורה צעירה. בתום השיחה החליט לאשפזה ואמר שהיא טיפוס המעלה על הדעת את אופליה מהמלט. ענתה הפציינטית: "אבל ד"ר לו-ביר אני מסיקה מהשיחה עמך אתה מטורף לא קטן בעצמך". ענה לה הפסיכיאטר: "אכן, הצדק עמך יקירתי. גם אני מטורף, אולם כאן שיבץ הרופא ציטוט נהדר מהמלט:
    BUT THERE IS METHOD IN IT
    כלומר: ההבדל הוא שהטירוף שלו, של הפסיכיאטר שיטתי! מעוגן במערכת רציונלית המקהה את עוקצו ומרסנת אותו.

  •   this what i callcde -afeinated hell- they are expert behaving so  (לת) joseph perlstein
    • 20:18
    • 30.08.12

14 אנחנו לא צריכים את זה. עדתיות ואותנטיות זה לאונטרמנשן.  (לת) דור ג'
  • 18:26
  • 24.08.12

15 הביטוי החזק ביותר שהורישה הגרמנית לעברית הוא "לפרגן". אנחנו הייקים מפרגנים לשאר שיינסו לצלול קצת לתרבות של הייקים, שיעלו פעם לתפן ויבקרו את המוזאון של סטף וורטהיים וייראו שלא רק השפה הגרמנית אלא גם עמל הכפיים והחינוך המקצועי היו תרומה חשובה. אחת הדוגמאות המעניינות ביותר היא דמות מופלאה בשם פרופ. אולנדורף. פיזיקאי שלימד בטכניון אבל עמד על כך שבנוסף להרצאות שלו בחשמל לסטודנטים בטכניון יוקצה לו גם מקום בבית הספר המקצועי ליד הטכניון (בסמ"ת). לימדו שם את כל המקצועות אבל שירטוט וחוזק חומרים היו שם חשובים ממורשת ישראל או תנ"ך.  (לת) משכוכית
  • 20:34
  • 24.08.12

  •   פרופ. אולנדורף איש יקר !!! רבקה מירב
    • 09:52
    • 25.08.12

    ב-1945 סיים אחי בי"ס יסודי ולא יכול היה מחוסר פרנסה לשלוח אותו לבסמ"ת. הוא היה שוליית חשמלאי, ולמד בשעורי ערב. בערבותו של פרופ. אולנדורף לשכר לימוד, הוא המשיך בבסמ"ת והרויח שכר לימוד בעבודת ערב בקורסים שבטכניון.. עד לפרוץ מלחמת השחרור...

  •   משכוכית, למדתי ממך. אכן - לפרגן בא מ- Vergoennen . תודה על ההארה  (לת) בני
    • 10:25
    • 25.08.12

  •   מה זה בדיוק מורשת ישראל?  (לת) סלק
    • 11:32
    • 25.08.12

  •   אמן ואמן! בזכותו של אולנדורף ודומיו הגיע אחיך למה שהגיע. את האנדרטה לאולנדורף חייבים להציב לא בהר הבית אלא ברחבת הטכניון הישן בהדר (חיפה). חומר למחשבה לשר החינוך? בהחלט לא, חינוך לעמל כפיים, לתעשיה וכל שאר ה"שטויות" העכו"מיות בכלל לא קיימות בסדר היום שלו. (ראה את תקציב החינוך שלו דהיום.) חלק גדול מהתקציב שמור לקתדרה לייצור מצות שמורות באוניברסיטת אריאל.  (לת) משכוכית
    • 12:52
    • 25.08.12

  •   את התשובה תקבל מצאצאי וממשיכי דרכו של פרופ. אולנדורף. תמצא אותם בכל מפעל תעשייתי (פרט לתעשיית תשמישי קדושה).  (לת) משכוכית
    • 13:11
    • 25.08.12

  •   צו פערגינאן = לפרגן ביידיש  (לת) מפרגנת
    • 13:40
    • 25.08.12

  •   גם אני זכיתי ללמוד אצלו, דווקא במחלקה להכשרת מורים בטכניון שגם בה לימד. אישיות דגולה שפוגשים פעם בחיים בוגר הטכניון
    • 21:12
    • 26.08.12

    התגלמות ה"יקה", ויחד עם זאת היה לו חוש הומור... את הסיפורים שלו על חוויותיו בבסמ"ת אני זוכר בחיוך עד היום הזה.

16 תודה תודה תודה גדולה ושנזכה להעביר לדורות הבאים את היחוד הייקי בתקומת העם בארצו - הם התמודדו כמו במשיכת חבל כנגד הבולשביקים של התנחלויות חומה ומגדל וכור ההיתוך המטורלל של היהודי החדש  (לת) פלץ
  • 10:59
  • 25.08.12

  •   חומה ומגדל, כולל יוסף טרומפלדור נחטפו ע"י הימין (אחרי חטיפת הקב"ה -Gott mit uns ). ולכן הביטוי "לכו בעקבותי" הוא קלישאה נבובה של הגנרל המקסיקני קסטנייטס.  (לת) י
    • 13:20
    • 25.08.12

17 חשוב! אני רץ לקנות את הספר! פלוני קשישא
  • 11:03
  • 25.08.12

לכל המלעיזים - הבושה עליכם!
כדאי שכל פזורה תשמור על מסורתה!
ואהבת לרעך כמוכך!

18 הידהות עם הייקים. חיים
  • 11:47
  • 25.08.12

כמה חבל שלא הייקים היו ראשוני העולים,כי אז פני המדינה יכלו להיות יותר משופעים בתכונות שאצלם הם היסוד לכל."סוף מעשה במחשבה תחילה"ולא הנוכחי "סמוך"יהיה בסדר.איך היתעלמו מהשגות סטף וורטהיימר לגבי בתי ספר מקצועיים כנהוג גם היום בגרמניה" מייסטר שולה",אותם הימליץ להקים בארץ
והגשים אצלו כך שחלק גדול מהבוגרים מצאו תעשוקה מועילה ומפרנסת בכבוד אותם וגם מביאים כבוד רב לתוצרת ישראל.אם ההנגה הנוכחית תיישם לו חלקית הצעתו המדינה תרוויח,כי אין לחיות רק על הסטרט אפים,צריך גם מייסמים,אחרת רק חלק קטן מאזרחי המדינה יהנה מההמצעות ומקומות עבודה לפיתוח ההמצאות יעבור לעולם הגדול.כפי שכבר נאמר "מוטב מאוחר מאדר בכלל לא"בברכת שבת שלום.חיים

  •   אכן כן. כל מילה חקוקה בסלע! אבל דחילק, בדוק את הכתיב לפני הלחיצה על הכפתור (שלח) ותקבל כפתור ופרח.  (לת) א.ב.י
    • 13:30
    • 25.08.12

  •   בעצם ראשוני העולים (החל ב-1858) כן היו היקים, רק לא יקים יהודים אלא הטמפלרים. תראה את המושבות הנפלאות שבנו פה פריץ פון קקנשטיין
    • 21:05
    • 26.08.12

    ברחוב אחד בכל יישוב שהוא מהיישובים הרבים שבנו (למשל, המושבה הגרמנית בחיפה, וילהלמה, אלוני אבא, המושבה הגרמנית בירושלים ועוד) יש יותר סדר ואסתטיקה מאשר בכל מה שבנו אבותינו. שלא לדבר על התעשיה שהקימו פה. חבל מאוד שהם הזדהו עם הנאצים ולכן גורשו מהארץ. לולא זה היו בארץ עוד כמה רבבות בני אדם מהיישוב.

19 נזכרתי בהורי . רוב המילים מוכרים לי . דיברנו גרמנית יקית שושפרי
  • 12:08
  • 25.08.12

תודה על המאמץ .

20 ...אבל מה מקור המילה "ייקים"? או "ייקה" ? במטותא מכם...  (לת) ספרדי טהור בגרמניה
  • 12:16
  • 25.08.12

  •   גם בעזרת מאיץ החלקיקים (כך מצאו את החלקיק האלוקי) לא מצאו את מוצא המילה. יש הנחה שהמושג ייקה בא מקלן. כל חוגגי הקרנבל בקלן קרויים ייקים.  (לת) היגס
    • 13:25
    • 25.08.12

  •   זה בא מג'קט ב גרמנית (יקה, י' בקמץ)  (לת) ברונהילדה
    • 14:01
    • 25.08.12

  •   זה בגלל שהם הלכו גם בימי הקייץ החמים ביותר עם חליפה שלושה חלקים (עם ג'אקט- מעיל)  (לת) פלץ
    • 14:21
    • 25.08.12

  •   הם הלכו בחמסין עם סנדלים וגרביים  (לת) סבתא שזוכרת
    • 15:15
    • 25.08.12

  •   מקור המילה "ייקה" לני
    • 16:43
    • 26.08.12

    בילדותי פרשו את המילה "יקה" כ- "י" יההודי "ק" קשה "ה" הבנה
    כלומאר יהודי קשה הבנה, כניראה משום של"ייקים" היה מאד קשה ללמוד את השפה העיברית, (וגם להסתגל למנטליות המזרח תיכונית-לבנטינית)

  •   בילדותך אעלק! כל אחד יכול להביא דברים מהויקיפדיה  (לת) לפחות תן קרדיט
    • 19:58
    • 26.08.12

  •   קודמיי אכן צודקים אך יש לי מה להוסיף: יקה יקה
    • 09:04
    • 29.08.12

    מי המציא המילה יקה? מאז תחילת ההגירה מאשכנז מזרחה אל פולין ורוסיה במאות ה-15 וה-16, תמיד היה טפטוף של הגירה הפוכה של יהודים שחזרו לגרמניה ואוסטריה. אלה היו יהודי המזרח (Ostjuden). הגירה הפוכה זו התגברה והפכה להמונית במאה ה-19 ואז יהודי המזרח פגשו בפעם הראשונה יהודים מקומיים שלאחר האסכלה לבשו בגדים מודרניים, דבר שנראה מוזר בעיני מהגרים לובשי קפטן, דוברי יידיש ואוכלי שום אלה. הם אלה שעיווטו את פריט הלבוש "יאקט" (ג'קט) למילה "יקה" המוכרת בימינו. כמובו שהמילה יקה איננה בשימוש אצל היקים המקוריים - אלה שנשארו קרוב ל-1000 שנים בגרמניה.

  •   קודמיי אכן צודקים אך יש לי מה להוסיף: יקה יקה
    • 09:37
    • 29.08.12

    מי המציא המילה יקה? מאז תחילת ההגירה מאשכנז מזרחה אל פולין ורוסיה במאות ה-15 וה-16, תמיד היה טפטוף של הגירה הפוכה של יהודים שחזרו לגרמניה ואוסטריה. אלה היו יהודי המזרח (Ostjuden). הגירה הפוכה זו התגברה במאה ה-19 ואז יהודי המזרח פגשו בפעם הראשונה יהודים מקומיים שלאחר האסכלה לבשו בגדים מודרניים, דבר שנראה מוזר בעיני מהגרים לובשי הקפטן, דוברי היידיש ואוכלי השום האלה. הם אלה שעיווטו את פריט הלבוש "יאקט" (ג'קט) למילה "יקה" המוכרת בימינו. כמובן שהמילה "יקה" אינה בשימוש בקרב היהודים הגרמנים המקוריים, אלה שנשארו בגרמניה במשך קרוב ל-1000 שנים.

21 בתור נוסטלגיה זה יפה, אבל למה צריך ארגון מתבדל של בני ייקים?הרי הם כבר ישראלים לכל דבר, שיטפחו ישראליות.  (לת) מגיב
  • 12:24
  • 25.08.12

22 הייחוד הייקי יש בו טוב ,ויש בו גם רע ,ביחוד בהורים הייקים הקפדנים והקמצנים עם אני ואפסי.  (לת) מגיב
  • 12:26
  • 25.08.12

23 כינוסי הייקים מיותרים לחלוטין, די להסתגר ולהתפצל שוב.  (לת) עמי
  • 12:27
  • 25.08.12

24 הואלס האחרון צפל
  • 09:44
  • 26.08.12

http://cafe.themarker.com/post/1252530/

סיפור קטן שיתן לכם קצת מושג

25 הפסנתר של ס. יזהר עורבא
  • 09:57
  • 26.08.12

יש משהו מדכדך בפיחלוץ היקיות במילון מסוג זה שאינו אלא מין מרק גולאש שמנוני מתחתית הקדירה. היקים הביאו למקום נידח בישימון רוחניות, שגב, אידיאות, מוסיקה ומחשבה. ההנחה הבסיסית היתה שתקום מדינה אירופית לכל דבר, מודרנית, מסודרת, נקיה. שידברו בה גרמנית ועברית ואנגלית גם. כשטשרניחובסקי ורוברט וולטש, איש עתון "הארץ", טיילו ברגל מנהלל לחיפה הם דברו ביניהם גרמנית, אף שידעו עברית. כדאי לקרוא את הסיפור הקצר של ס. יזהר "הפסנתר" כדי להבין את האיכות החמקמקה שהביאו ארצה כמה מהפליטים מגרמניה באמתחתם. אגב הסיפור מעיד במקביל על גאוניותו של יזהר המאוחר. את פסנתר הכנף בבן שמן בו מדובר תרמה, אלא מה, משפחה מגרמניה, המוכרת לי היטב..

26 "זלבסטפרשטנדליש" - מילה קלה......ידעתי זאת כמובן (-;  (לת) חמוד
  • 11:23
  • 26.08.12

27 קרובי המשפחה (מנישואים) קוראים לי יקה, לאור העובדה שאני מגיע לפגישות בדייקנות של שעון שוויצרי. הנ"ל מחמאה בעיני (-;  (לת) בן לעולים מעיראק
  • 11:33
  • 26.08.12

28 אם קהל היעד הוא ייקים - הגופן והגרפיקה בספר מקשים על הקריאה לדור שלנו ייקית
  • 15:49
  • 26.08.12

חבל, לא קניתי רק מסיבה זאת, ואין ספק שלא אהיה היחידה.

29 וחבל שהגיע הצורר ומשפחתי נאלצה לבוא למקום הנורא הזה חסר התרבות הפירגון והמורשת  (לת) איש בין ברילינר-ית
  • 15:54
  • 26.08.12

30 את האמת אין לי מה לומר. בסדר מילון חדש...  (לת) אסף
  • 16:10
  • 26.08.12

31 משעשע גלית
  • 16:18
  • 26.08.12

מישראלית שגרה בגרמניה, בדרך מהמבורג לקן, אפשר להגיב המשעשע במיוחד
מאך ויינטר זו

32 מה אמר ביאליק כשהיקית שלא ידעה עברית התחתנה עם תימני שלא ידע גרמנית גם זה היה
  • 20:54
  • 26.08.12

כשמישהו שאל באיזו שפה ידברו, ענה ביאליק: "בשפת ע(א)יבר".

33 מכתבו המשעשע של ג. שלום לארנסט סימון צווייג
  • 21:14
  • 26.08.12

זמן לא רב אחרי שהמלומד הצעיר ג. שלום הגיע לירושלים הוא כתב לידידו ע.א סימון לגרמניה: נו מתי כבר תעלה ארצה? כולם פה דפוקים; פשוט אין לי עם מי לדבר; משעמם לי.
זו היתה דעתו של חוקר הקבלה הגדול על חיי הרוח בירושלים ואיכות החיים האינטלקטואליים בה.

34 המילון הזה מצטרף למילון אידי עברי שכל הקורא בו מהדור השני והשלישי של דוברי האידיש (ששמעו שפה זו בילדותם אך לא דברו בה) נהנה מהצליל ומהרכב המשפט. מי שקורא את הספרות על עליית היקים יודע איזה שלבי קליטה קשים עברה עליה זו. קשים פי כמה מכל עליה אחרת. לך תגיד את זה לאווה אילוז ולקשת הדמוקרטית....  (לת) כסיף
  • 08:51
  • 27.08.12

35 רכישת המילון רחל
  • 09:12
  • 27.08.12

אפשר לרכוש במוזיאון הפתוח תפן.

36 הרבה עליות סבלו מהפלייה אך היקים סבלו גם משנאה ודחייה של המזרח הארופיים מיסודם של יקים
  • 09:27
  • 27.08.12

הם היו המשכילים שעשו כל עבודה פרופסורים מכרו נקנקיות בת"א. הוותיקים= הפולנים הידרו אותם מהפוליטיקה וממשרות צבוריות מרכזיות. רק לבית משפט ולאקדמיה הם חדרו כי לא היה מי שהוא אחר. בני היקים בכל תחום בכל מגזר בכל מקום משולבים בישראליות החדשה אך בלב תמיד תשאר הצריבה על ההתעללות והשנאה.

  •   ואיך התנהגו הייקים אל האוסטיודן?? ולאיזו קבלת פנים זכו המרוקאים? לייקים היה את יתרון ההשכלה וחלקם גם היו הרשלה
    • 11:11
    • 28.08.12

    בעלי ממון אז שיפסיקו להתבכיין!!

  •   כרגיל מחמיצים את העיקר, כי אין כבר יקים עם שכל... ארנסטינה פוגל-ציפורי
    • 07:01
    • 30.08.12

    יתרונם של היקים נבע מ"התבוללותם". הרי כמעט כל יקה היה פעם יהודי פולני.. אולם שאיבת התרבות המערבית המודרנית ועיבודה העניקו ליהודי את האפשרות להראות לו ולעולם את יתרונותיו וסגולותיו. לעומת זאת הנסיגה הרומנטית שלנו ליהדות צרופה דוברת עברית הביאה להצמחת דורות של עילגות אותנטית. יהודים מערביים אינטלקטואלים וחריפים אנחנו כבר לא, וגויים הזוכים במדליות זהב באולימפיאדה כנראה שכבר לא נהיה. נפלנו בין שני הכסאות כמו שהיו אומרים ביקה-לנד.

37 תודה על שימור התרבות אירית
  • 09:48
  • 27.08.12

כחניכה לתרבות הייקית מבית הורי, עלו בי זכרונות מתוקים-מרירים. בכרמל מחוז נעורי, כבר כמעט ואין שומעים גרמנית. אני תוצר של אותה תרבות מהולה בהגירה. תודה על הכתבה ועל שימור הזכרונות והתרבות.

38 מי המאייר של הספר ?  (לת) דני
  • 11:20
  • 27.08.12

  •   איורים דבי
    • 15:28
    • 08.09.12

    האיורים כולם לקוחים מהפרסומות של ידיעון ארגון יוצאי מרכז אירופה. ה MB כיום היקינתון. האיורים נלקחו מהפרסומות של שנות ה 30 ו-ה 40 של המאה הקודמת ועברו עיבוד גראפי בידיו של המעצב הגראפי הנפלא - מגן חלוץ

39 פעם ייקה היה ייקה גם בעיתון "הארץ" . היום? דרעק מיט לייבע  (לת) גוסטב
  • 12:37
  • 27.08.12

  •   לבר! מירון גרסטמן
    • 15:49
    • 30.08.12

    איזה מן יקה אומר ברשלנות "דרק מיט לייבע"?
    זה: "דרק מיט לבר" - כבד וגם לא עם שני יו"דים משל היתה זו יידיש

40 התקדמו מאוד, לפני שתי דורות המדינה שלהם חשבה שהם עכברים, היום הם נוסעים בפרייבט ומנהלים חברות שהמדינה החדשה נתנה להם  (לת) בזכות ולא בחסד
  • 17:30
  • 27.08.12

41 קוגלגר שמעון
  • 18:17
  • 27.08.12

בילדותי שמעתי את הביטוי "אם... אז אני קוגלגר". אם אינני טועה קוגלגר
הוא מיסב כדורי. האם הביטוי מוכר, ומה מקורו? תודה.

42 מחכה לקרוא את המילון כי noa
  • 21:06
  • 27.08.12

מאז שהורי נפםרו אני לא מדברת גרמנית ושוכחת את השפה, במיוחד את הביטויים המשעשעים ששמעתי בבית. תודה לעורכים

43 יותר מדי יקים סבלו מתסביך נחיתות ומרגשות אשמה. רבים וטובים לפחות כמותם עלו לפניהם ואחריהם, ואין סיבה או טעם להצניע או להכחיש את תרומתם לחברה ולתשתיות הישראליות.  (לת) התפארות מיותרת
  • 21:29
  • 27.08.12

44 אילו הקימו היקים רק את משרד המשפטים? דיינו שווסטר זלמה, שערי צדק
  • 22:25
  • 27.08.12

אילו בנו רק את התשתית המדעית והתעשייתית של המדינה - דיינו.
איל הקימו רק את מפעל הטקסטיל ליד דימונה - דיינו.
אילו הקימו רק את האוניברסיטה העברית - דיינו.
אילו מימנו כמצנאטים רק את ש"י עגנון, גאון הספרות העברית - דיינו.
אבל הם תרמו הרבה יותר מזה, דברים שלא ניתן בכלל לכמת.

45 תודה על היוזמה להנצחת עליה וקהילה יפה יוחנן
  • 07:57
  • 28.08.12

תודה ליוזמי המילון, בזכותו הדור של היום יכיר ביתר רצינות את הקהילה היקית. אולי הם היו קצת מתנשאים אבל בצדק - הם היו בעלי יושרה, תרבות וידע, ובעיקר אנשים מנומסים ונחמדים. למרבה הצער, הנימוס והעדינות אבדו מול נחשולים של מזרח אירופאיות בוטה ומזרחיות צעקנית.

46 השם שלי ברשימה? ואיך אומרים מזרחי ביידיש??  (לת) שוורצע
  • 10:59
  • 30.08.12

47 למה קליינישקייטן, אצלנו זה קלייניקייטן. הסבר בגוף ההודעה. מירון גרסטמן (הנכד של מוכר הנקניקיות ממוגרבי)
  • 15:32
  • 30.08.12

ובתור וינאי גאה (טוב, נו, הורים וינאיים) והמבין יודע שזה משהו שונה לגמרי מיקים - אני חייב למחות על ההתעלמות מהמבטא הוינאי. זה לא כל כך קליינישקייטן - kleinichkeiten כמו קלייניגקייטן- kleinigkeiten ולא . אמנם אפשר למצוא מופעים, רבים אפילו של kleinichkeiten באינטרנט אבל אני בטוח שזה שיבוש הנובע מכך שדוברי ההוך דויטש אכן יבטאו kleinichkeiten, כלומר עם ch כמו ב- Muenchen כתוצאה מההגיה התקנית של g בסוף מילה כ-ch . אבל המהלך הבונה את המילה הוא: klein-kleinig-kleingkeiten ואז כתיבה עם ch היא לחלוטין לא תקנית, ומאד לא מתאימה ליקים.... אז שיהיה ברור: וינאים מבטאים את זה: קלייניקייט, כלומר, אפילו ה-ג נבלע.

48 על קליינישקייטן וקלייניקייטן נכדו של מוכר הנקניקיות במוגרבי
  • 15:36
  • 30.08.12

ובתור וינאי גאה (טוב, נו, הורים וינאיים) והמבין יודע שזה משהו שונה לגמרי מיקים - אני חייב למחות על ההתעלמות מהמבטא הוינאי. זה לא כל כך קליינישקייטן - kleinichkeiten כמו קלייניגקייטן- kleinigkeiten ולא . אמנם אפשר למצוא מופעים, רבים אפילו של kleinichkeiten באינטרנט אבל אני בטוח שזה שיבוש הנובע מכך שדוברי ההוך דויטש אכן יבטאו kleinichkeiten, כלומר עם ch כמו ב- Muenchen כתוצאה מההגיה התקנית של g בסוף מילה כ-ch . אבל המהלך הבונה את המילה הוא: klein-kleinig-kleingkeiten ואז כתיבה עם ch היא לחלוטין לא תקנית, ומאד לא מתאימה ליקים.... אז שיהיה ברור: וינאים מבטאים את זה: קלייניקייט, כלומר, אפילו ה-ג נבלע.
מירון גרסטמן

49 80 שנים למילון - עוד 20 שנים יצא ספר הבדיחות .ץ.  (לת) קישון לא יקה
  • 22:23
  • 31.08.12

50 נפלא! יישר כוח! עינב
  • 22:30
  • 31.08.12

כל הכבוד הן למחברות הספר וליוזמה הנהדרת והחשובה הזאת לתיאור העברית ותולדותיה מזווית נוספת, והן לכותבים מעיתון ״הארץ״ שכתבו ופרסמו את הפרויקט לידיעת כולנו

51 תרגום מילולי מגרמנית לעברית נעמי
  • 00:03
  • 01.09.12

נושא נשקח הוא התרגום המילולי כמו מה זה hozen treger סבל מכנסיים (שלייקס). או שני יקים נפגשו, האחד שואל במה אתה עובד עונה השני אני סולם החנות תרגם מ-ich bihn ein leiter לייטר יכול להיות מנהל או סולם.

52 Explanation requested An Old Yekeh
  • 03:23
  • 01.09.12

My Yekkisher Kopf - my Yekeh head - does not understand the need for this dictionary

All the words published there are simply German words in Hebrew letters, occasionally mixed with a real Hebrew word or two

Perhaps someone will be kind enough to explain the purpose

53 ואגב שרק מהסרט מקורו כמובן משרקליש (איום ונורא - מפלצת וכולי)  (לת) אחד
  • 22:56
  • 03.09.12

54 אתה יקה אמיתי ואתה גם צודק.... גם אני לא מבין את המילון הזה  (לת) חמישים ושנים צודק
  • 10:58
  • 04.09.12

55 בעליה החמישית עלו גם חלוצים מפולין לקיבוצים.  (לת) ש
  • 14:24
  • 05.09.12

56 מקור השם -יקה דורי מלי
  • 14:02
  • 19.09.12

השם. -יקה הוא. ראשי. תיבות של : יהודי. קשה. הבנה

פרוייקטים מיוחדים