מעט יותר מחודש לאחר פקיעת תוקפו של חוק טל, דומה שמערכת הביטחון והמערכת הפוליטית לא ממהרות. מה שתואר ביולי השנה כמשבר פוליטי וערכי חמור מאין כמותו, שהביא לקריסתה של ועדת פלסנר וזירז את יציאתה של קדימה מן הקואליציה, מנוהל כעת בעצלתיים. רשמית, חוק שירות ביטחון נכנס לתוקפו במקום חוק טל, באופן שלכאורה אינו מאפשר עוד לדחות את גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל. בפועל, כפי שאפשר היה להניח מראש, פקיעת החוק לא הביאה לשיגור חוליות של לוכדי עריקים לחוצות בני ברק וביתר עילית.

אלפי צווי ההתייצבות (צו ראשון) שאמור הצבא לשגר לבתיהם של חרדים כבני 17 יישלחו כנראה כמתוכנן, אך ספק אם הדבר יביא לתפנית מהותית. המערכת הפוליטית טרודה כעת בדברים אחרים, ובראשם העברת תקציב המדינה. סביר להניח שרק אחרי שיתברר אם הבחירות יוקדמו או לא, יחזרו המפלגות לעסוק במחלוקת על גיוס תלמידי הישיבות.

פוליטית, המשבר בשאלת הגיוס פחות דוחק משום שקדימה ממילא מחוץ לקואליציה וסיעות אחרות שהפגינו נחישות בדרישה לגיוס החרדים, כמו ישראל ביתנו והעצמאות, לא נשמעות כעת להוטות ליצור מהומה חדשה סביב המחלוקת הזאת. המהומה תתחדש, בעתיד, בעיתוי שיהיה נוח יותר לחברות הקואליציה, ובהן המפלגות החרדיות.

בתחילת אוגוסט מינה שר הביטחון, אהוד ברק, צוות של מערכת הביטחון שיגבש חלופות לחוק. במקביל הוקם צוות מקצועי באגף כוח האדם במטכ"ל, לבחון שוב את המשמעויות של המודלים השונים לצה"ל. ברק הקציב חודש לעבודת הצוותים, אבל נראה שאינו חש לחץ מיוחד להזדרז. הצוותים ממשיכים להתכנס, לעתים בהשתתפות שר הביטחון. כרגע מסתמן שתאריך היעד הסופי לגיבוש מסקנותיהם יהיה אחרי החגים – וגם זה רק במובן המאוד רחב של המלה.

בצוות מטעמו של ברק חברים ראש אכ"א לשעבר, האלוף (מיל') יהודה שגב, היועצים המשפטיים רות בר ואחז בן-ארי, וראש חטיבת התכנון באכ"א, תת-אלוף גדי אגמון. אגמון, שמרכז את העבודה הפנימית באכ"א, מציג לצוות של שגב את תמונת המצב המקצועית במנותק מההיתכנות הפוליטית. זהו מודל שנועד להסביר מה נדרש לצה"ל וכמה חרדים הוא מסוגל לקלוט לשורותיו בתוך פרק זמן קצר יחסית.

הרעיונות קרובים ברוחם לאלו שבהם דנה ועדת פלסנר, ששבקה חיים לפני כחודשיים. מדובר בהרחבת הנח"ל החרדי בעוד שניים-שלושה גדודים של לוחמים צעירים שייקלטו בפיקוד העורף ובהגנה האווירית, והרחבת מסלולי השח"ר, לשיבוץ חרדים מעט מבוגרים יותר במקצועות טכנולוגיים ולוגיסטיים. גורם ביטחוני בכיר העוסק בעניין אמר ל"הארץ" כי ההצעה החדשה של מערכת הביטחון תכלול גם תשלום שכר מהותי לחיילי החובה, תוכנית שגובשה במשרד בהנחיית ברק לפני כמה חודשים.

לדבריו, "אנחנו מחפשים מודל חליפי, משופר, לרעיונות שבהם דנה ועדת פלסנר. את אחת ההצעות שבה אנו דנים עכשיו כינינו פלסנר-לייט. בסופו של דבר נצטרך גם להתחשב בתמונה הפוליטית, לא ללכת עם הראש בקיר. הרעיון הוא להגיש הצעת חוק שתעבור את כל הליכי האישור והחקיקה בכנסת ובממשלה".

צו ראשון

למרות יציאתה של קדימה מהקואליציה, ח"כ יוחנן פלסנר ממשיך לעמוד בקשר עם שני הצוותים. הוא אינו אופטימי באשר לסיכוי לגבש מודל חדש כתוצאה מהמלצות מערכת הביטחון. להערכתו, אין כעת אפשרות לחוקק חוק חדש משום שלא ניתן יהיה ליצור בסיס הסכמה בין ישראל ביתנו למפלגות החרדיות. היעד המרבי של מערכת הביטחון, אומר פלסנר, יהיה כנראה ליזום שיפורים במצב הקיים (שמטרתם בעיקר הגדלה מסוימת במספר החרדים המתגייסים), על בסיס חוק שירות הביטחון הישן, שחזר לתוקף עם פקיעת חוק טל.

אלא שבלא בסיס חוקי חדש ואיתן, יהיה קשה לחולל כאן תמורות מהותיות. נראה שהמהלך הצה"לי יתמקד באותם 8,000 חרדים כבני 17, בני השנתון שאמורים להתגייס בשנת 2013. לגביהם ניתן להתחיל תהליך הכנה לגיוס, שיכלול התייצבות משמעותית בלשכה (כיום רוב החרדים מסתפקים בהצגת פתק מוועד הישיבות וצעידה מהירה החוצה). אולם, אפילו לכך צה"ל עדיין לא ערוך. כדי למיין את החרדים המיועדים לשירות, הצבא צריך לערוך להם מבחנים וראיון. עבור מספר גדול של חרדים, נדרשת התאמה של הבחינות (משום שרבים מהם אינם בקיאים בחומרי הלימוד בחינוך הממלכתי) וכמובן, מראיינים ממין זכר.

פקיעת ההסדר הקיים גם תחייב טיפול ב-54 עד 60 אלף (אפילו על המספר המדויק קיים ויכוח) החרדים הנוספים הכלולים בהסדר "תורתו אומנותו", רובם בני 18 עד 28. במהלך 2013, כל אלה הופכים, חוקית, לחייבי גיוס שהצבא נדרש לפחות להעבירם דרך מערכת כוח האדם שלו, בטרם ישחרר את מרביתם.

השורה התחתונה היא, כנראה, שבנסיבות הפוליטיות הנוכחיות אין לצפות לשינויים דרמטיים, כל עוד הסוגיה אינה חוזרת ללב המחלוקת הציבורית. בהיעדר חקיקה חדשה, שהסיכוי להעבירה קלוש, חופש התמרון של מערכת הביטחון מצומצם. במקרה הטוב נדמה שהמקסימום שניתן לעשות הוא להוציא לפועל שינויים מקומיים ולדחות את התפרצות המשבר החוקי בעוד כמה חודשים, עד שהמערכת הפוליטית תדביק את קצב האירועים.

לשחר אילן, סמנכ"ל עמותות חדו"ש לחופש דת ושוויון, יש הסבר בוטה יותר למהלכים של מערכת הביטחון. המפגשים התכופים אצל ברק, הוא אומר, נועדו בעיקר כדי לספק אליבי למדינה לנוכח גל העתירות לבג"ץ הצפוי בקרוב, בדרישות שונות לגיוס החרדים. יש בהם גם מסר מרגיע לציבור, שמטרתו ליצור תחושה שהבעיה המטרידה נמצאת בטיפול. בפועל, טוען אילן, אפשר להירגע. "אף חרדי נוסף לא יגויס בשנה הקרובה מעבר למה שתוכנן מראש".

אנטי-פלסנר

השבוע נדרשה לשאלת הגיוס גם קבוצה של חוקרים ממדעי החברה, בסימולציה שהתקיימה באוניברסיטה הפתוחה. הסימולציה, שיזם פרופ' יגיל לוי, מהחוקרים הבולטים של יחסי צה"ל והחברה הישראלית, עסקה בהשלכות אפשריות של שינוי חוק טל, על רקע החלופות שכבר הוצגו – ובראשן הצעת פלסנר, הצעת הפשרה החליפית של השר משה (בוגי) יעלון, שהדיון בה הוקפא למעשה, ומודל הגיוס שהציג יאיר לפיד. בין המשתתפים בה היו פרופ' סטיוארט כהן וד"ר ראובן גל, לשעבר ראש מינהלת השירות האזרחי.

את הקונסנזוס המפתיע במקצת בין שמונת החוקרים שהשתתפו בכנס אפשר לתאר כאנטי-פלסנר. בזמן שהצעות פלסנר קיבלו לפני חודשיים רוח גבית חזקה, בעיקר בהרעשה תקשורתית, דעת המומחים היתה שונה בעליל.

החוקרים, שבהם לא היה אף חרדי, תקפו את המלצות פלסנר מנקודות מבט שונות. הנחת המוצא שלהם היתה שהשינוי בוא יבוא – ושכוונת המדינה היא לפעול לבסוף ליישום תוכנית שרוחה שלא תהיה רחוקה מהמתווה ששרטט פלסנר. זו הנחה שאינה מעוגנת בהכרח בהתפתחויות הפוליטיות, אולם טענתם היתה שהצעת פלסנר לא תביא תועלת רבה, אך תסב נזק חמור. בין השאר הם צפו שאכיפת חוק הקרוב ברוחו להצעת פלסנר תעודד תגובה חריפה וריאקציונית של האוכלוסייה החרדית ותעצור את המגמה הפרגמטית שניכרת בה בשנים האחרונות.

כמה מהמשתתפים סברו כי המדינה תתקשה לאכוף את החוק על החרדים והעימות סביבו יעמיק עוד יותר את הקרע בין חילונים לחרדים. בנוסף, הם צופים, יעוכב שילוב החרדים בשוק העבודה, והצבא יקבל כוח אדם חרדי בעל מוטיבציה נמוכה. גיוס חרדים בכפייה גם ימסד את האי-שוויון בין המסלולים השונים בצה"ל ובכך יעודד דרישות כספיות, ישחק עוד יותר את הלגיטימיות של גיוס החובה, ולבסוף אף עלול להביא לקריסת המודל של גיוס חובה.

טענות דומות נשמעו גם לפני כחודשיים, בכנס דומה של ארגון ויצ"ו, כשעדיין היה נדמה כי הקואליציה שוקלת ברצינות את יישום מודל פלסנר. אחדים מהחוקרים הזהירו אז כי גיוס חרדים נרחב יעודד תהליכים של הדרת נשים ובהמשך יביא ללחצים שמטרתם להפוך את שירות הנשים להתנדבותי, בשל ירידה במוטיבציה של מתגייסות חילוניות לשרת בתנאים כאלה.

הועלה גם חשש מפני התחברות של גורמים חרדיים עם המגמה הקיימת ממילא, של הקפדה יתרה בקרב דתיים-לאומיים, באופן שישפיע גם על חיל החינוך ועל הרבנות הצבאית. כניסת רבנים חרדיים לצה"ל יכולה להשפיע על החמרת הפסיקה של הרבנות בדיני צבא ובשאלת מעמדם של חיילים וחיילות שאינם יהודים על פי ההלכה.

פרופ' לוי טען בכנס כי "מודל הגיוס הנוכחי בנוי על איזונים עדינים. כל רפורמה תפר אותם, תערער את מודל גיוס החובה הקיים ותאיץ את המעבר למודל של צבא מקצועי". לדעתו, דווקא ביטול חוק טל יוצר פוטנציאל להשלכות כאלה.

בקווים כלליים, רוב הדוברים בכנס צידדו בשילוב מדוד ומתון של חרדים בשירות צבאי ואזרחי, במתכונת המשכללת את חוק טל המקורי. יותר "טל פלוס" מ"פלסנר לייט".