רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תוכנית הפינוי-בינוי שמסעירה את ירושלים

מגדלי יוקרה עם לובי, מעלית ושומר בכניסה, זהו החלום הנדל"ני שמוכרים לתושבי רחוב הנורית. יש החושדים שהתוכנית נועדה לדחוק אותם החוצה

מאות מתושבי רחוב הנורית בשכונת קרית מנחם בירושלים הוזמנו לפני שבועיים למלון רימונים בעיר. בהזמנה הובטחו ארוחת ערב ושי לכל משתתף – שעון קיר. בין הארוחה למתנה ניסו יזם פרטי ואנשי עיריית ירושלים לשכנע את מאות התושבים לחתום על הסכם שיאפשר ליזם לקדם תוכנית פינוי-בינוי ברחוב. את הסערה שפרצה באולם נראה שאיש מהמארגנים לא חזה.

עוד לפני שהתחיל הכנס פרץ ריב בין היזם, מאיר פלא, לבין אחד המתנגדים לתוכנית. הדוברים בקושי הצליחו להשלים משפט לפני שהקהל קטע אותם בצעקות ובגידופים. התושבים גם נחלקו בינם לבין עצמם והחלו לצעוק אלה על אלה ולהטיח האשמות. "למה כדאי לי לגור בהארלם עם מפלצות של 30 קומות?" צעקה אחת התושבות, "למה אני צריכה לגור באתר בנייה במשך 20 שנה? אני לא רוצה לתחזק מעלית, לא רוצה לשלם ועד, לא רוצה לשלם ארנונה. זה מזכיר לי את כל הפינויים שהיו במשכנות שאננים ובמוסררה".

הדברים מיצו את עיקר הטענות של תושבי השכונה שמתנגדים לפרויקט הגרנדיוזי: החשש מהצפיפות ושינוי פני הרחוב – לפחות בחלקים היותר שקטים שלו – החשש מהחיים באתר בנייה ומעלות אחזקה גבוהה בדירות החדשות, שתהיה מחוץ להישג ידם ותאלץ אותם לעזוב בסופו של דבר. אבל המאבק בין תומכי התוכנית למתנגדים ברחוב הנורית חושף הרבה יותר מאשר ויכוח על אדריכלות וכדאיות כלכלית.

רחוב הנורית בירושליםאמיל סלמן

מתח עדתי

זהו אחד מהפרויקטים הגדולים בארץ לפינוי-בינוי, והגדול ביותר בירושלים כיום. על פי התוכנית ייהרסו 248 דירות ובמקומן ייבנו כ-900 דירות חדשות, בשישה או בשבעה מגדלים. יש גם תוכנית עתידית להריסת הבניינים ברחובות הסמוכים ולהקמה של 3,000 יחידות דיור חדשות.

בניגוד לרוב תוכניות הפינוי-בינוי, כאן יש הזדמנות לתהליך שבו הבינוי קודם לפינוי, היות שבקצה השכונה עומד מגרש ריק שאפשר לבנות עליו. אחרי שייבנה עליו מגדל אחד, יוכלו לעבור אליו תושבים ואז אפשר יהיה להרוס את בתיהם רק לאחר שכבר קיבלו דירות חדשות. לרוב התהליך הוא הפוך וכרוך בחודשים ארוכים שבהם נאלצים התושבים למצוא לעצמם דיור חלופי.

בעיריית ירושלים סבורים שהתוכנית היא הזדמנות פז למאות משפחות לשפר את איכות חייהן, להציל את השכונה השוקעת ולהוסיף מאות יחידות דיור לעיר המשוועת לדירות. את הדיירים הם מנסים לפתות בהבטחות לדירות גדולות וחדשות. היזם פלא גם הבטיח לממן את התשלום לחברת הניהול של הבניינים למשך עשר שנים. את המתנגדים הוא מאשים באנוכיות, מפני שרבים מהם לא גרים בבלוקים הגדולים והמתפוררים, אלא בבתים דו קומתיים. מבין השורות עולות בקרב התושבים התומכים בתוכנית גם טענות עדתיות על כך ש"האשכנזים", כלומר חברי קבוצות חזקות יחסית בשכונה, מטרפדים את השינוי.

המתנגדים לתוכנית מזהירים כי היא מנצלת את חולשתם של תושבי השכונה ושהיא תביא להרס של מעט הטוב שנותר בה. "התקן בארץ הוא 23 משפחות לדונם, כאן רוצים להכניס 45 משפחות", אומרת רונית רוזנטל, מראשי המתנגדים. באתר שהקימו המתנגדים הם מציינים כי במנהטן, הרובע הצפוף ביותר בארצות הברית, מתגוררות 26 משפחות על כל דונם. "קרן שמש לא תיכנס לשכונה הזו", מוסיפה רוזנטל.

בעיה נוספת שהם מעלים היא חוסר ההתאמה של התוכנית לתושבי השכונה (ולהיפך). רחוב הנורית ידוע כאחד מרחובות המצוקה הקשים בירושלים: סלאמס ענקיים שגרים בהם משפחות קשות יום, עולים חדשים וקשישים. "איך רוצים לתחזק מעליות ולובי ומגדל, אם היום לא מצליחים לגבות מדיירים 30 שקלים לוועד הבית? זה ברור שבתוך שבוע המעליות לא יעבדו והנרקומנים יתמקמו בין הקומה ה-20 ל-24", מזהירה רוזנטל.

המתנגדים גם תוהים מדוע היזם, שבבעלותו רק מגרש אחד שהוא חלק קטן מהתוכנית, זוכה לתמיכה כה גורפת מהעירייה ומתריעים כי הוא מפעיל לחצים על דיירים סרבנים. לפלא, איש עסקים שעשה את הונו מחנויות קמעוניות, אין ניסיון בפרויקטים נדל"ניים. הוא מקדם את התוכנית בברכת העירייה, בזכות העובדה שרכש לפני כמה שנים מגרש שיועד למרכז מסחרי בשכונה. כעת הוא נכנס לשכונה בכל הכוח: הוא שכר בית ברחוב ופתח משרד שבו יושבים אנשיו ומזמינים את התושבים להיכנס ולהשתכנע. עובדיו אף מסתובבים ברחוב ומנסים לגייס תמיכה לפרויקט.

החוזה שמוצג לדיירים, שמשתרע על פני 56 עמודים, מעביר ליזם זכויות נרחבות על הדירות, דבר שמעורר הסתייגות בקרב המתנגדים. בין סעיפי החוזה, ויתור על "כל טענה ו/או תביעה" בגין מטרדי רעש שיגרום הפרויקט וכן הסכמה לשתף פעולה עם היזם בתביעות נגד שכנים סרבנים. פלא, טוענים המתנגדים, מאיץ בדיירים לחתום על החוזה בלי להתייעץ עם עורך דין משלהם, ומבקש שיסמכו עליו.

על פי החוזה, תושבי הרחוב יקבלו את הדירות בקומות הנמוכות. הקומות הגבוהות שמורות לאלה שירכשו את הדירות מהיזם בכסף מלא. בניגוד להבטחות בעל פה, לפי החוזה יממן פלא רק שלוש שנים של תחזוקה בבניין.

מפגש תושבים בנושא פינוי בינוי ברחוב הנורית בירושליםאמיל סלמן

פלא מכחיש שהוא לוחץ לחתום. "אצלי הכל פתוח", הוא אומר. "אני נותן להם את החוזה והם יכולים להתייעץ עם מי שהם רוצים. אף אחד לא חתם בניגוד לרצונו. אנחנו לא לוחצים, רק מסבירים". לגבי הפער בתקופת האחזקה על חשבונו בין ההבטחות לבין מה שכתוב בחוזה, הוא אומר: "החוזים יתוקנו".

דרי המחסנים

הרב דוד לוי, מתנגד נחרץ לתוכנית, זוכר היטב דיון שבו השתתפה מתכננת האזור. היא הראתה מפה, הוא מספר, ”ואמרה, 'כאן יש לנו את הרקע האדום, אלו מרקמי מצוקה. שיכונים עתירי תושבים הם כתם על המרחב'". לוי, שמנהיג קהילה ברחוב כבר עשר שנים, נפגע. "יש פה גם דברים יפים, יש פה סולידריות חברתית מדהימה", הוא אומר. "כאשר מסתכלים ככה על התושבים, גם מתייחסים אליהם כך. אף אחד לא מדבר על כך שבדירות החדשות הם יצטרכו לשלם הרבה יותר ארנונה. לא יהיה דודי שמש, אז גם החשמל יהיה יותר יקר. זו מלכודת דבש".

הוא מזכיר סוגיה נוספת שאיש לא מדבר עליה – דרי המחסנים. ברחוב הנורית, כמו באזורי מצוקה אחרים, התנחלו במחסנים נרקומנים וחסרי בית. הם לא קיימים בתוכניות הפינוי-בינוי. "מה תעשה עם האנשים האלו? לאן תזרוק אותם?" מקשה לוי.

בשיח השכונתי שוב ושוב עולים דימויים משכונות שעברו ג'נטריפיקציה – שתושביהן החלשים פונו מהן לטובת אוכלוסיות חזקות – מוסררה, משכנות שאננים, ממילא. "עושים לנו טרנספר מהשכונה", צעקה אחת המתנגדות בכנס הסברה שאירגנו מספר תושבים ביום שלישי.

מאיר פלא מאמין שיצליח לרכוש את אמון הדיירים. "הם אומרים שאין דבר כזה להאמין ליזם, לקבלן שמחפש להרוויח. אבל אני אהיה הפתעת החיים שלהם", הוא אומר. "אני עושה את הפרויקט הזה קודם כל בגלל העניין החברתי. אני לא אומר שזה לא יהיה כלכלי, אבל המטרה הראשונה היא להוציא מקסימום דיירים מרוצים".

את המתנגדים הוא תוקף במלים קשות. בתושבי הבתים הדו-קומתיים הוא רואה "פולשים", ולטענתו, כמה מהם השתלטו על שטחים ציבוריים. "הכל חלק ממשא ומתן", הוא אומר, "הם חושבים שהם יקבלו שתיים-שלוש דירות".

באירוע ההסברה במלון, כאשר הרוחות התלהטו, הוא צעק לעבר אחת המתנגדות: "זיהיתי אותך בכניסה, שהכוונה שלך זה לעשות לנו חושך. יש פה אנשים שרוצים אור, לצאת לעולם נאור". אחר כך הוא הוסיף למיקרופון: "לאלו שבעד, אני רוצה להגיד לכם סוד: יש מי שחושב שהגרעין הקשה ינהל משא ומתן ויקבל יותר. אני מבטיח לכם היום: הראשונים חזקים, האחרונים חלשים".

פלא מכיר את ההיסטוריה העגומה של יוזמות פינוי-בינוי ברחבי הארץ, שרבות מהן נכשלו בשל ביורוקרטיה או מחלוקות בין הדיירים. הפעם, הוא מבטיח, זה יהיה אחרת, בזכות התמיכה של העירייה ובזכות העובדה שהדיירים לא צריכים להתפנות מביתם. "לדיירים יש אפס עלויות, אפס התחייבויות, אפס סיכונים, רק רווח", הוא מצהיר ומכריז בביטחון שבתוך זמן קצר יהיו בידיו 80% החתימות הנדרשות.

בעיריית ירושלים סבורים שהתוכנית היא הזדמנות פז להביא לשינוי בשכונה. לדברי עמית פוני, מנהל תחום התחדשות עירונית ברשות לפיתוח ירושלים, זו הסיבה לתמיכה בפלא. "אנחנו לא זורקים את הדיירים מול היזם, אבל יש כאן סיטואציה ייחודית, שהוא קנה שטח למרכז מסחרי בשכונה והבנו שאפשר להשתמש בו כדי למתן את הצפיפות", אומר פוני. "כמעט בלתי אפשרי לעשות את זה בדרך אחרת. אני, כגורם עירוני, לא אומר לתושבים לחתום, אלא שלפי הבדיקות שלנו התוכנית טובה וכדאי לבדוק אותה".

עיריית ירושלים, בתגובה, דחתה את טענות התושבים, "שאינן מבוססות ושמקורן בפלג קטן של תושבים אשר אינו מתגורר במתחם". בעירייה מבטיחים כי התוכנית תשפר את איכות החיים של תושבי הרחוב, "אשר ייהנו מדירה חדשה וגדולה יותר, בתקן בנייה מודרני ובטוח יותר מפני רעידות אדמה". עוד נמסר כי "המרחב הציבורי יפותח ומבני הציבור והשטחים הירוקים יגדלו", הכל "מתוך כוונה ליצור רובע מגורים ומרחב ציבורי הטובים לאין שיעור מהמצב הקיים".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות