טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפוליטיקה מאחורי סגירת המחלקה לפוליטיקה וממשל בבן גוריון

ועדה במל"ג רוצה לסגור את המחלקה למדע המדינה בבן גוריון בטענה שהיא פוליטית (נוטה שמאלה). ויו"ר הוועדה? פרופ' מכובד, שקשור לגופים בימין

תגובות

ביום שלישי השבוע התקבל במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) מכתב חדש מטעם עורכי הדין ששכרה אוניברסיטת בן-גוריון. "האוניברסיטה מצרה על כך שהיא נאלצת להגן על עקרון יסודי זה של החירות האקדמית, אשר נדמה כי מאן דהוא מטעם המל"ג...מצא לנכון לחתור תחתיו ולכרסם בו", נאמר במכתב, "נותר לאוניברסיטה רק לקוות כי בדיון המשפטי והציבורי החשוב שיתנהל בנושא, תנהג המל"ג בשקיפות, תשקול שיקולים אקדמיים גרידא, ותימנע מהסתרת מידע ומסמכים הנוגעים לעניין – וזאת בניגוד להתנהלותה עד כה".

שליחת המכתב, השני תוך 10 ימים, היא השלב האחרון לפי שעה, במאבק המתנהל כבר שנתיים וחצי סביב המחלקה לפוליטיקה וממשל, הידועה בעמדותיה הביקורתיות, תחילה מצד גופים כמו "אם תרצו", ובהמשך מצד המל"ג. כך, כמעט מבלי משים, נרשם עוד תקדים מסוכן: המל"ג – גוף שהוקם בין השאר כדי להגן על המוסדות האקדמיים מפני התערבות חיצונית – פונה נגד אוניברסיטה ציבורית, שמצדה מאיימת לפנות לבית המשפט כדי להגן על עצמה.

תוצאות המאבק יקרינו על דמותה של מערכת ההשכלה הגבוה. החלטת ועדת המשנה טעונה עדיין אישור של מליאת המל"ג. אם זו אכן תהפוך להחלטה המחייבת, יצטרכו מרצים ומחלקות באוניברסיטאות אחרות להתיישר לפי הוראות מגבוה, או להפעיל צנזורה פנימית. לא מעט בזכות הסערה האקדמית, בארץ ובעולם, שפרצה בעקבות ההמלצה לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל בבן-גוריון, מנסים כעת גורמים במל"ג למצוא פשרה. לעומת זאת, אחרים מבקשים ללבות את האש.

מכתבי הגינוי של אגודות מדעיות ושל וחוקרים מובילים בעולם מעידים שכבר נגרם נזק תדמיתי לישראל. ביום שלישי השבוע שלח פרופ' מייקל וולצר, מבכירי הפילוסופים בארצות הברית, מכתב לשר החינוך, גדעון סער, המשמש גם כיו"ר המל"ג, ולד"ר שמשון שושני, שהתמנה לאחר פרישתו ממשרד החינוך לתפקיד סגן יו"ר המל"ג.

פרופ' מייקל וולצר
תומר אפלבאום

"סגירת המחלקה נראית כמו טיהור פוליטי על ידי ממשלה, שאינה מבינה את מהות האוניברסיטאות", כתב וולצר במכתב, המתפרסם כאן לראשונה. "(המהלך) הביא לביקורת בינלאומית משמעותית. אני מצטרף לביקורת הזאת, ומבטיח לכם שעוד רבים יעשו כן. לא רק שההחלטה ראויה לגינוי מוסרי, אלא שהיא גם מטופשת מבחינה פוליטית. העולם האקדמי אינו עוין את ישראל, אבל ישנה עוינות בכמה חלקים שלו. ההחלטה, אם לא תבוטל, תהפוך את עבודת אלה מבינינו אשר מגינים על ישראל באקדמיה האמריקאית, לקשה הרבה יותר מכפי שהיא צריכה להיות".

דגל שחור

"יישמנו את כל ההמלצות החשובות של המומחים הבינלאומיים לחיזוק מקצועות ליבה בקורסים והוספת חברי סגל, לשביעות רצונה של ועדת ההערכה", אמרה השבוע נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רבקה כרמי, "השאר הוא פיצ'יפקס, שנדאג לו בשנים הבאות. בגלל שלא סיימנו להוסיף את הדרישות - השנויות במחלוקת ממילא - לגיוון במתודולוגית מחקר מחליטים לסגור מחלקה? אולי באיראן. זה לא צחוק. מה שקורה כאן הוא הזוי וטראגי".

ביקורת רבה באוניברסיטה מתמקדת ב"וועדת המשנה להבטחת איכות" של המל"ג, ובמיוחד במי שעומד בראשה – פרופ' משה מאור מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. לדברי גורמים באוניברסיטה ובמל"ג, מאור היה הדוחף העיקרי להחלטת ועדת המשנה, שהתקבלה ב-4 בספטמבר. הוועדה המליצה למל"ג להקים ועדת מעקב חדשה שתבדוק את השינויים במחלקה לפוליטיקה וממשל בעקבות דו"ח ועדת ההערכה הבינלאומי, שפורסם שנה קודם לכן ומצא ליקויים במחלקה. זאת, ללא ידיעת צוות המעקב הבינלאומי, שמונה על ידי המל"ג.

פרופ' רבקה כרמי
אילן אסייג

לדברי אותם גורמים, מאור גם עמד מאחורי סעיף נוסף, אשר קבע כי "במצב הנוכחי לא יתאפשר מחזור חדש של סטודנטים לשנת הלימודים תשע"ד. המועצה תשקול את המשך ההרשמה רק לאחר קבלת דו"ח המעקב".

באוניברסיטה אומרים כי עוד לפני שהם קיבלו את החלטת ועדת המשנה, היא הודלפה לאחד מכלי התקשורת, כפי שקרה בפעמים קודמות בהן נידון עניין המחלקה במל"ג או באחת מוועדותיה. למישהו במל"ג היה אינטרס דחוף לגזור קופון פוליטי.

בפני חברי ועדת המשנה שהתכנסו ב-4 בספטמבר עמדו שלוש הצעות החלטה. בשתיים בהן אין זכר לסגירת המחלקה לפוליטיקה וממשל, ואחת היא למעשה העתק חוות הדעת של צוות המעקב הבינלאומי, שקבע כי יש לברך את האוניברסיטה "על גיוס מרצים בתחומי הליבה של מדע המדינה", לצד קביעה כי עליה "להרחיב את הגיוון של המחלקה במונחים של מתודות ומגמות תיאורטיות, שיבואו לידי ביטוי בגיוסים עתידיים של סגל". בצוות המעקב חברים הפרופסורים תומס ריסה ואלן אימרגוט מגרמניה, שאף השתתפו בוועדת המומחים הראשונה. לאחר שוועדת המשנה של המל"ג בחרה לאמץ דווקא את הנוסח החריף והמאיים של הצעת ההחלטה, הבהירו השניים כי לא היו שותפים למהלך.

במלים אחרות: כל זמן שהיתה התאמה בין עמדות המומחים מחו"ל לאלה של ועדת המשנה, שימשו הראשונים כמקור הסמכות לדרוש תיקונים מבן-גוריון. כאשר התברר כי המומחים הזרים רואים אחרת את התנהלות העניינים, הם הפכו כמעט ללא-רלבנטיים.

פרופ' מאור למד לתואר ראשון ושני במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, ואת הדוקטורט השלים באוניברסיטת LSE בלונדון. הוא מלמד באוניברסיטה העברית מאז 1996, וחבר במל"ג בשנתיים האחרונות. "מאור נחשב לחוקר רציני, אבל גם ל'מיסיונר' של הגישה הפוזיטיביסטית, ששלטה במדע המדינה בשנות ה-60", אומר עליו עמית מהמחלקה באוניברסיטה העברית. "הוא נשאר תקוע בעמדותיו, וזה בסדר גמור לכשעצמו, אבל צריך להבין שהדיסציפלינה התפתחה בינתיים. בוועדת המשנה של המל"ג הוא הדמות הדומיננטית, וקיבל את הזדמנות חייו: להגדיר לכולם מה זה מדע המדינה".

בקורות החיים של מאור, כפי שהם מופיעים באתר האינטרנט של המל"ג, יש שני פרטים מעניינים: תחת הקטגוריה "פעילות ציבורית", מציין מאור חברות בוועד המנהל של "מרכז מורשת מנחם בגין" (מאז 2007) ושל הוועד המנהל של "מועצת הביטחון לישראל". הגוף הזה הוקם לפני כשנתיים על ידי עוזי דיין כתגובה ל"מועצה לשלום ולביטחון". במועצת הביטחון לישראל חברים, בין השאר, משה ארנס, זלמן שובל, דורי גולד, והפרופסורים ישראל אומן, יואב גלבר וג'רלד שטיינברג, חבר המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן ונשיא ארגון NGO Monitor, אחד הגופים המרכזיים המנהלים מעקב אחר מקורות המימון והפעולות של ארגוני זכויות אדם בישראל.

משה מאור
דודו בכר

חבר נוסף בוועדת המשנה הוא ד"ר אופיר העברי, נציג ציבור שמונה למל"ג על ידי השר סער. בעשר השנים האחרונות ד"ר העברי הוא חוקר-עמית ב"מרכז שלם" ומנהל תוכנית הלימודים שם. בין השאר היה גם חבר בוועדת ההיגוי של התוכנית "להעצמת תשתיות המורשת הלאומית" שפעלה במשרד ראש הממשלה. למעט פרופ' מאור וחברה נוספת בוועדה המתמחה בחינוך, כל שאר החברים לא באים מתחומי מדעי הרוח או החברה. ייתכן שרקע אקדמי אחר היה גורם להיסוס לפני שימוש בסנקציה כל כך קיצונית כמו סגירת מחלקה, שהתקבלה פה אחד על ידי שבעה מתוך 13 חברי הוועדה. אחד החברים שלא השתתפו בדיון בראשית ספטמבר היה יו"ר ות"ת, פרופ' עמנואל טרכטנברג. בשיחות פרטיות הוא טען כי התנגד למהלך.

ההתנהלות של ועדת המשנה יוצאת דופן גם כאשר בוחנים כיצד טיפלה המל"ג בדו"חות בינלאומיים קודמים, שהוגשו בשנים האחרונות במגוון דיסציפלינות. אין כמעט דוגמאות למחלקות שהמל"ג איימה או המליצה לסגור בשל ביקורת קשה. בשני מקרים שבהם נידונה האפשרות לסגירת מחלקה, היה זה לאחר שנתיים וחצי עד ארבע שנים של דיונים - ולא פחות משנה, ובמיוחד לא לנוכח ההתקדמות ביישום ההמלצות, כפי שנעשה מול בן-גוריון.

במקרים אחרים, בהם הזהירה הביקורת הבינלאומית מפני הדרדרות בחוגים מסויימים, התנהל הטיפול של מל"ג דווקא על מי מנוחות. כך למשל במקרה של החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, שהדו"ח בעניינו הוגש ב-2009 וציין כי "ככל הנראה אין אח ורע בעולם ליחס המספרי בין תלמידים למורים בחוג". בחוג מעידים כי עד היום לא התקיים דיון במל"ג בנושא.

"המל"ג אינו רגולטור"

בבן-גוריון ובמוסדות אקדמיים אחרים מאשימים את פרופ' מאור כי עמדותיו הפוליטיות משפיעות על החלטותיו המקצועיות. בתגובה אומר מאור ל"הארץ", כי "כל האשמה על הטייה פוליטית היא ניסיון להסית את תשומת הלב מקיומן של בעיות אקדמיות חמורות במחלקה לפוליטיקה וממשל, שהתגלו על ידי הוועדה הבינלאומית". הוא הוסיף ש""אף אחד לא רוצה לסגור את המחלקה, אלא רק לשפר אותה באמצעות הגדלת הגיוון של אנשי הסגל".

לחברים ולקולגות אומר פרופ' מאור כי הוא מקבל מיילים רבים מאנשי אקדמיה המאשימים אותו באיבוד היושרה ובשיתוף פעולה עם התקפה מאורגנת על האקדמיה. "יש פה קמפיין פוליטי נגד המל"ג ונגדי אישית, אבל ההתקפות האלה רק גורמות לי להיצמד לשיקולים מקצועיים", הוא אומר בשיחות אלה. לדבריו, "כאשר הכשלים הם כל כך חמורים, אין למל"ג את הגמישות לתת למוסדות זמן לתקן את עצמם. היא חייבת להפעיל את כל הכלים שברשותה. גם לאחר הדוח הבינלאומי, המחלקה עדיין לא הגדילה את הגיוון של אנשי הסגל. כך חושב גם צוות המעקב. לא היתה ברירה אלא להשתמש באיום החמור ביותר".

בשיחות הפרטיות אומר פרופ' מאור כי עניין המחלקה הוא "בעיה מקצועית, שנמצאת בקונטקסט פוליטי. לא משנה איזו החלטה היתה מתקבלת - היו תוקפים אותנו מימין ומשמאל. ואם היינו מחליטים שלא להחליט - היינו פוגעים בהצדקת קיומה של המל"ג כרגולטור".

"המל"ג איננה רגולטור אלא קודם כל פורום לפיתוח וטיפוח ההשכלה הגבוהה. אי אפשר לסגור מחלקות אקדמיות, בגלל שקצב השינויים שמבצעת בן-גוריון לא מוצא חן בעיני מישהו", אומר פרופ' ירון אזרחי, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, "העולם האקדמי מושתת על שיח, לא על פקודות".

מאחורי הקלעים מנסים בימים האחרונים גורמים בבן-גוריון ובמל"ג למצוא פשרה, שתאפשר לצדדים להימנע מעימות חזיתי, למשל בבתי משפט. "יכול להיות שהיינו צריכים לתת יותר זמן לאוניברסיטה ליישם את ההמלצות, אבל גם היא טעתה בדגש הפוליטי שהיא צובעת את כל הפרשה. ברור שהעניין יצא מכל פרופורציה", אומר גורם במל"ג. לא בטוח עד כמה התובנה הזו משותפת לכלל השחקנים בפרשה. ייתכן גם שמאוחר מדי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות