טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חשבון האימה

כך נבנה בנק המטרות למלחמה הבאה בלבנון

הצדדים לא מעוניינים כעת בהסלמה, אבל חיזבאללה שולח מל"ט וצה"ל מסמן יעדים. הם נבחרים בקפידה, והם שיקבעו כיצד יראה העימות במידה ויתרחש

תגובות

חדירת המטוס ללא טייס (מל"ט) מתוצרת איראן, ששיגר חיזבאללה מלבנון לשטח ישראל בסוף השבוע שעבר, סיפקה תזכורת למאזן ההרתעה המורכב שעדיין שורר בין הצדדים. אין מחלוקת על כך שחיזבאללה, בגיבוי איראן, הוא היריב המתוחכם באזור שעמו מתמודדת כעת ישראל. מאז ההתנגשות האחרונה ביניהם, במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, עסוקים היריבים בתהליך קבוע של הפקת לקחים, הכנות מבצעיות וקריאת תיגר על האויב.

מערכת הביטחון ממשיכה להטיל איפול כבד על חקירת התקרית. נראה כי המל"ט של חיזבאללה לא היה כלי טיס "מתאבד", בנוסח שלושת המל"טים מדגם אבאביל האיראני ששיגר הארגון בעיצומה של המלחמה לפני שש שנים. משימותיו היו שונות: צילום יעדים בישראל, בחינת מערך ההגנה האווירית שלה ולצד אלה, גם יצירת הרתעה מסוימת.
חיזבאללה אינו יכול לשלוף כעת את כלי הנשק הכבדים שלו, ובראשם רקטות מדויקות לטווח בינוני וארוך, משום ששימוש בהם נגד ישראל עלול לדרדר את האזור למלחמה שהארגון מעדיף להימנע ממנה. אבל מי שעוקב אחר נאומיו האחרונים של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, יגלה מאמץ שיטתי שלו לבצר את ההרתעה מול ישראל בשימוש במגוון איומים.

נסראללה מרבה לדבר על הפעלת רקטות מדויקות, על יכולתו של הארגון לפגוע בתשתית אזרחית בישראל וגם (מה שנראה פחות סביר) על תוכניותיו לכבוש יישובים בגליל. שיגור המל"ט היה קלף הגיוני מבחינתו, של הפגנת יכולת מבצעית, אף שזו אינה חדשה, ויצירת מבוכה מסוימת בצד הישראלי.

נסראללה
רויטרס

ישראל אינה נשארת אדישה. מערכת הביטחון מקיימת מאמץ שוטף לאיים על האויב בהפעלת היכולת העודפת שלה (בירושלים מעדיפים במובהק את ההרתעה על פני המלחמה) ובה בעת להכשיר את הקרקע בעיני הקהילה הבינלאומית לצעדים מלחמתיים, במקרה הצורך. המטרה השנייה הכרחית משום שלכל ברור שסיבוב הלחימה הבא יתנהל בתנאי פתיחה קשים לצה"ל.

חיזבאללה יפעיל לחימה א-סימטרית, שבה לוחמיו יסתתרו מאחורי האוכלוסייה האזרחית בלבנון, בעודו מכוון אש לריכוזי אוכלוסייה בישראל. על רקע זה אפשר להבין הכרזות ישראליות תקופתיות, מ"דוקטרינת הדאחיה", שהציג אלוף פיקוד הצפון לשעבר גדי אייזנקוט ב-2008, ועד לאיומים האחרונים של קצינים בכירים, כי "(דו"ח) גולדסטון יהיה משחק ילדים" בהשוואה למלחמה הבאה בלבנון.

נתיבי בריחה

באופן חריג איפשר צה"ל באחרונה ל"הארץ" מבט מסוים על האופן שבו הצבא מכין את המלחמה, בגיבוש "בנק המטרות" לפעולה אפשרית בלבנון. זו הצצה מוגבלת, באמצעות שיחה עם הגורמים העוסקים בכך (המודיעין, מערך האש והייעוץ המשפטי), אבל היא יכולה להעיד איך ייראה העימות הבא.

איסוף המטרות היה אחד התחומים שבהם לקה הצבא קשות ב-2006. כבר ביום הרביעי למלחמה סיים פיקוד הצפון לתקוף את כל 83 המטרות שעליהן היה ברשותו מידע מדויק לפני המלחמה. אחר כך הורכבה תמונת המטרות טלאי על טלאי. אלוף-משנה שי, עד לאחרונה מפקד הארטילריה בפיקוד הצפון, רומז שמספר המטרות שבידי הפיקוד כעת עומד על אלפים. "העדיפות בטיפול שלנו תהיה בראש ובראשונה למה שיורה לעורף הישראלי, האזרחי ואחר כך הצבאי. בהמשך נטפל ביכולות אחרות של ארגוני הטרור ובמקרה הצורך גם בצבא לבנון אם יתערב בלחימה", אמר.

סרן מירית, ראש מדור המטרות בחטיבת המחקר באמ"ן, מסבירה שהתחנה הראשונה לניתוח המידע היא חטיבת המחקר, שמקבלת את המידע הראשוני מסוכנויות האיסוף השונות בצה"ל ובמוסד – מודיעין מהאזנות, מאמצעי צילום ותצפית וממקורות אנושיים. "אתה צריך לחבר פיסות רבות של מידע כדי להגיע לנקודת ציון מדויקת, שמתארת את המקום שבו מסתיר האויב יכולת, ממחסן רקטות ועד מיקום מפקדיו בלחימה", היא אומרת. "אתה נכנס לפרטים כמו הקומה שבה מצויה המפקדה והכיוון שבו צריך לשגר את התחמושת. רק רמת דיוק מקסימלית תאפשר הישג מבצעי תוך מינימום פגיעה באזרחים. המידע מגיע אלינו גולמי והוא חייב לעבור תהליך עיבוד. אנחנו צריכים לבחון את מקור המידע ואת מהימנותו, לאסוף את השביבים לכדי מטרה ולהגדיר אם היא בת תקיפה".

לדבריה, "אמ"ן מוכוון היום מאוד מודיעין מבצעי. אינני רואה את עצמי מעבירה יום בלי להשתלב בתהליך האופרטיבי, ביצירת מטרות נוספות. ראש אמ"ן מגדיר את הקריטריונים להגדרת מטרה, אבל יש חיילים שיושבים על מידע גולמי, מאפיינים אותו ומצליבים אותו".

אחרי שאנשי המודיעין מאשרים את "הפללת" המטרה, כלומר, מבררים שזו בוודאות מטרה עוינת, שיש ערך לפגיעה בה, עובר המידע לגורם המבצעי, פיקוד הצפון או חיל האוויר, שמתרגם את המידע לפעולה. "שלא יהיו אשליות", אומר אל"מ שי, "ככל שהמודיעין יהיה טוב, קשה מאוד לעקוב אחרי ארגון טרור שמקפיד על מידור ועל שבירת שגרה. למודיעין אין תמונה מלאה של מה שמתרחש בחיזבאללה".

אחרי המלחמה העביר חיזבאללה את מרכז הכובד שלו מהמחנות בשטח, שצה"ל כינה "שמורות טבע", למרחב האורבני הצפוף בכפרים ובעיירות של לבנון. על פי שי, "95 אחוז מהמטרות של חיזבאללה מוקמו במתכוון בסביבה אזרחית, תוך שימוש באזרחים כמגן אנושי. אלה לא מוצבים ולא סוללות ארטילריה, אלא מפקדות ומחסנים שיושבים בתוך בניינים שגרים בהם אזרחים".

באישור המטרה ושיטת התקיפה, עומדים על הכף הערך המבצעי שלה מול הנזק הסביבתי שהתקיפה עלולה לגרום. גם מומחי חקר הביצועים מגויסים לתכנון, כדי לקבוע למשל אם תקיפת מחסן נשק בקומת קרקע של בניין אזרחי תביא בהכרח לקריסת המבנה כולו.

במקרה של מלחמה תפעל ישראל, כמו בעימותים קודמים, להבריח את האוכלוסייה האזרחית. "אנחנו משכללים שיטות להנעת האוכלוסייה הלבנונית צפונה במהירות כדי לצמצם נפגעים. נטיל כרוזים, נשתלט על תדרי רדיו", אומר שי. לדבריו, הצבא ישמר נתיבי תנועה לאזור ביירות ו"נשתדל שמי שינוע על הצירים צפונה לא ייפגע". יחד עם זאת הוא אומר, "לצערנו, בכל מקרה תהיה כנראה פגיעה לא מבוטלת באוכלוסייה שאינה מעורבת בלחימה".

בלילה הראשון למלחמה ב-2006, אחרי חטיפת חיילי המילואים, אישרה השביעייה בראשות ראש הממשלה אז, אהוד אולמרט, את מה שנודע כמבצע "משקל סגולי" – תקיפת בתים של פעילי חיזבאללה שבהם הוסתרו רקטות פאג'ר לטווח בינוני. צה"ל הזהיר מראש שהפגיעה עלולה לעלות במותם של מאות אזרחים. השביעייה אישרה את התקיפה בהמלצת היועץ המשפטי לממשלה שקבע כי היא עומדת בכללי הדין הבינלאומי ("המשפחות ישנו עם טילי מחמד בסלון", העיר אז שר הביטחון עמיר פרץ). עשרות רקטות ומשגרים הושמדו ומספר ההרוגים נאמד בעשרות בודדות.

בסיבוב הבא, אם יפרוץ, יהיה חלקם של היועצים המשפטיים, אנשי הפרקליטות הצבאית, רחב ומוקדם יותר. זו, בחלקה, תוצאה של דו"ח גולדסטון שפורסם אחרי מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה.

רס"ן רוני יוסטמן, היועצת המשפטית של פיקוד הצפון, אומרת שהפרקליטות מאשרת מראש את כל המטרות, "והכוונה היא שכל ההחלטות יהיו בהתאם לדין הבינלאומי. כשהאויב נטמע באזרחים זה אתגר מהותי. אנחנו פועלים בהתאם לעקרון האבחנה, שנקבע באמנות ז'נווה: מותר לתקוף מטרה שהיא צבאית מתוקף מיקומה או מטרה שנעשה בה שימוש צבאי. גם בניין אזרחי שמאוחסנים בו אמצעי לחימה או מפקדה לשעת חירום הם מטרות צבאיות. מוטלות על צה"ל חובות: אזהרת אוכלוסייה לפני מתקפה, צמצום הנזק באמצעות בחירת חימוש, ואיסוף מיטב המודיעין כדי שניתן יהיה למקד את התקיפה. גם כשמתנהלת לחימה, היועץ המשפטי זמין במפקדת האוגדה ולרוב יש לדרגי השטח שהות להתייעץ אתו".

שי מוסיף עם זאת, כי מה שנכון בימי שגרה קשה יותר למימוש בזמן לחימה. לדבריו, "השאלה היא כמה זמן יש להקשיב ליועץ המשפטי. כשהקצב מהיר דברים קורים בו-זמנית והרבה עובדות אינן חלוטות. לא בטוח שנוכל לחדד כך את המידע המודיעיני כשהעורף תחת מתקפה".

הוא סבור כי יש להרחיק את המלחמה ככל שניתן, אך מוסיף כי "אם תיכפה עלינו מלחמה, יש לנו יכולת לגרום לחיזבאללה נזק כבד. אנחנו מתאמנים לזה ואני מעריך שזה ייראה טוב יותר מהמלחמה ב-2006, יותר ברור והחלטי". רק שלא יעצרו אותנו, הוא מפטיר בסוף השיחה.

יותר סיכונים

האם המלחמה הבאה בלבנון קרובה מכפי שנדמה? באמ"ן ובפיקוד הצפון יש באחרונה דריכות גדולה מבעבר, בשל החשש מההשלכות של חוסר היציבות בסוריה ומה שנראה כהתנהגות בלתי צפויה של צמרת חיזבאללה.

נסראללה, אומר קצין בכיר בפיקוד הצפון, "נמצא בלחץ בגלל סוריה ובגלל המצב הפנימי בלבנון והדרישה לפירוקו מנשקו. הטבח בסונים בסוריה מטריד את העדה הסונית בלבנון ומגביר את הביקורת על חיזבאללה כשותף של אסד. במשך שנים שררה יציבות יחסית בלבנון דווקא בגלל הדומיננטיות של חיזבאללה. עכשיו המאזן הזה הופר. היריבים שלו מתחזקים וזה עלול לגרום דווקא חוסר יציבות כי מנסים לאתגר אותו. במקביל, מסתמנת היחלשות מסוימת בהרתעה הישראלית כלפי חיזבאללה, שמתבטאת גם בעלייה בניסיונות שלו לפיגועים בחו"ל".

באמ"ן מאשרים שנסראללה "לוקח יותר סיכונים מבעבר. הוא חושב ומתכנן פעילות נגדנו, שתהיה מתחת לרף שיוביל למלחמה כוללת". ועדיין, מעריך בכיר באגף המודיעין, החשיבה האסטרטגית של ישראל וחיזבאללה דומה במידה רבה. שני הצדדים יצאו מהעימות בלבנון ב-2006 עם המסקנה שמוטב להימנע מהתנגשות חוזרת, שתהיה יקרה מדי עבורם. "כשחיזבאללה פועל נגדנו, הוא חושב שהסיפור בשליטה. אבל הארגון גם יודע שהוא עלול לטעות במינון ולשלם מחיר".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות