בשעה 8:25 ביום רביעי נכנסו 14 הפעילים החברתיים לאולם קטן שבקומה השלישית בבית משפט השלום בתל אביב, לפתיחת משפטם על מעורבותם בהפגנה הגדולה בעיר ב-23 ביוני. בזה אחר זה הם התיישבו, נבוכים מעט, על ספסל הנאשמים.

לכמה מהם יש ניסיון עשיר במחאה, אחרים רק ביקשו למחות על אלימות המשטרה נגד דפני ליף יום לפני ההפגנה. המשטרה רואה בהם חבורה ששמה לה למטרה לערער את הסדר הציבורי במדינת ישראל. ואולם, כמה דקות לאחר פתיחת הדיון, השופטת לימור מרגולין-יחידי המליצה למשטרה "להחזיר את התיקים למידות הראויות להם".

ההפגנה ב-23 ביוני היתה הסוערת ביותר מאז החלה המחאה החברתית בקיץ 2011. נעצרו בה 89 מפגינים, והמשטרה הגישה כתבי אישום נגד 14 מהם בהליך מזורז. יש בכתבי האישום סעיפים הנחשבים חמורים, כמו תקיפת שוטר המיוחסת לארבעה מפגינים, אבל כל ה-14 חולקים שני סעיפים קלים: התקהלות בלתי חוקית והתנהגות פסולה במקום ציבורי.

יום לפני ההפגנה השתמשו שוטרי יס"מ בכוח רב, בסיוע פקחים של עיריית תל אביב, כדי לפנות את ליף שניסתה להקים אוהל בשדרות רוטשילד. הברוטליות ההיא הביאה אלפים לצאת למחרת להפגנה שכללה בין השאר חסימות כבישים וניפוץ זגוגיות של שלושה סניפי בנקים. גם בהפגנה הזאת תועדה אלימות משטרתית.

המשטרה לא הסתפקה בהגשת כתבי אישום נגד 14 המפגינים וביקשה להאריך את מעצרם עד תום ההליכים. לא רק פרקליטי המפגינים הרימו גבה, גם השופט צחי עוזיאל לא מצא בבקשה "עובדות המעידות על המסוכנות של המשיבים, כולם צעירים וללא עבר פלילי, בעוצמה המצדיקה מעצר יום אחד נוסף". הוא קבע כי "חופש הביטוי והזכות להפגין הן זכויות בסיסיות ויש להקפיד שאינן נפגעות".

לדברי עורכת הדין גבי לסקי, המייצגת שניים מהנאשמים, בארבעת החודשים שעברו מאז ההפגנה המשטרה לא העבירה את מלוא העדויות וחומרי החקירה שברשותה, ואף סירבה לבקשה למסור רישום פלילי או משמעתי של שוטרים שיש לגביהם חשד כי תקפו מפגינים.

אחד המפגינים הגיש תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) נגד שוטר שתקף אותו. במח"ש החליטו לערוך לשוטר שימוע לפני הגשת כתב אישום. כדי למנוע מצב של שתי הכרעות שונות – האחת בעניינו של המפגין והשנייה ביחס לשוטר – לסקי ביקשה להקפיא את ההליכים נגד הלקוח שלה. המשטרה לא נענתה. "אף אחד במשטרה לא חושב שצריך לעצור את הטירוף שמתחולל כאן", היא אומרת. במקרה אחר, לפני כחודש וחצי, החליטה מח"ש להעמיד לדין משמעתי את סגן ניצב יוסי שפרלינג "בגין שימוש בכוח שלא כדין" כלפי אחת המפגינות.

את התביעה במקרה הזה מנהלת המשטרה, לא הפרקליטות. במשטרה אומרים שההחלטה בעניין נקבעת לפי חומרת העבירה וחומרת העונש. עורך הדין אביגדור פלדמן, המייצג תשעה מהנאשמים, אומר כי "התופעה שבמסגרתה המשטרה מתלוננת, מעידה ותובעת בו-זמנית כבר מזמן היתה צריכה להיעלם מהעולם. זה נכון במיוחד בתיק הזה, שבו להבנתנו השוטרים הם העבריינים העיקריים, ולכן הפרקליטות, שהיא גוף פחות תלוי, צריכה לנהל אותו".

בדיון ביום רביעי המליצה השופטת מרגולין-יחידי למשטרה, "להכניס את כתבי האישום לגודל המתאים להם, לפתור את העניין בהידברות ולמצוא פתרון שיקדם את האינטרסים של שני הצדדים". זאת, אמרה, "גם עבור האינטרס הציבורי". במשטרה אמרו כי בהתאם להמלצת בית המשפט הסכימו הצדדים לערוך חשיבה נוספת לצורך קידום התיק.

ואולם, לא בטוח שכל הנאשמים יסכימו לעסקת טיעון. "אנחנו נטען בבית המשפט שהמחאה דוכאה באופן אלים ומכוון", אומר פלדמן, "ובמבחן התוצאה הדיכוי הזה הצליח – המחאה אכן נעלמה מהרחוב בקיץ האחרון". לדבריו, "המשטרה הצליחה להשיג את מטרתה ועוד העזה להגיש כתבי אישום. אנחנו לא ניפגש לשיחה עם נציגי התביעה (כפי שהציעה השופטת, א"ק) כדי שבסופו של דבר הנאשמים יקבלו קנס קטן ויישבו בבית. לבי מתרחב לקראת התיק הזה, והאופן המצומצם שבו רואה אותו השופטת לא מקובל עלינו".

את המלצות השופטת למשטרה, מוסיף פלדמן, צריך להבין גם על רקע "המחשבה מעוררת החלחלה מבחינתה של השופטת כי המשפט שיתנהל אצלה יהפוך לרציני וידרוש הרבה ימי דיונים. שופטים מעדיפים לטפל בתיקים פליליים שבהם השאלה היא אם הפורץ פרץ או לא פרץ לדירה. הם לא אוהבים דרמה ולא נושאים עקרוניים כמו השאלה החוקתית של הזכות למחאה או זכותה של המשטרה להפעיל את כוחה בשירות גורמים פוליטיים".

אחרי הדיון יצאו הנאשמים למסדרון בית המשפט, שם חיכו להם עשרות תומכים. הם הצטלמו מחויכים בתמונה קבוצתית: צעירים במכנסי ג'ינס וטי-שירט או מקסימום חולצת כפתורים, כמו האלפים שיצאו להפגין ברחובות בדרישה לצדק חברתי. "כתבי האישום נגדנו הוגשו בלי היגיון, בסיס משפטי או רגישות חברתית", אמר אחד מהם, אייל אוסטרינסקי. "המטרה היתה להפחיד את פעילי המחאה. כשאתה הולך להפגין, אתה לא מצפה לקבל אות הצטיינות אזרחית, אבל בטח שלא שיתנהגו אליך כמו עבריין". "אין כאן עניין מורכב מדי", הוסיף נאשם אחר, גלעד ליברמן, "סתם דמוקרטיה".

אולטימטום

כמה שעות אחרי הדיון בבית משפט השלום, הקים ברק לוי סגל, סטודנט לתואר שני בתוכנית ליישוב סכסוכים וגישור באוניברסיטת תל אביב, אוהל מחאה בשולי הרחבה המרכזית בקמפוס. האוהל היה ריק, וכמוהו שני אוהלים קטנים יותר בצדו. כ-20 סטודנטים ישבו ליד האוהל ודיברו. זה היה יותר מאמץ להעלות מחדש את מצוקת הדיור ויוקר המחייה מאשר ניסיון התנחלות.

אבל האוניברסיטה התקשתה להכיל את המחאה המינורית הזו והודיעה למפגינים שעד שמונה בערב עליהם לפרק את המאהל. אחר הצהריים כבר הגיעו למקום כ-25 מאבטחים של חברת "בני טל" ששכרה האוניברסיטה. לבושים בחולצות שחורות, השקיפו על המתרחש. סטודנטים שניסו לברר מה בדיוק הם עושים שם, נתקלו בשתיקה. האווירה בקמפוס שמציין בחגיגיות את פתיחת השנה האקדמית היתה מאיימת.

בשמונה בערב בדיוק, כשפקע האולטימטום שהציבה האוניברסיטה, המאבטחים פירקו את האוהל וקרעו שלט גדול שעליו נכתב "הסטודנטים משתלטים על הקמפוס". תוך פחות משתי דקות העסק נגמר. באוניברסיטה סירבו למסור כמה שילמו לחברת "בני טל", אבל החברה חייבת חלק משגשוגה בזמן האחרון לפעילי המחאה: הם היו שם גם כשקיבוץ יקום פירק את מאהל המחאה "מגדל צדק" שהוקם בשטחו לפני כמה חודשים.

הסגל הזוטר באוניברסיטת תל אביב דווקא תמך במחאה וגם כמה מרצים בכירים. אחד מהם, פרופ' ניר סוכן מבית הספר למתמטיקה, ציטט שלשום דברים שכתב בעבר נשיא המוסד, פרופ' יוסף קלפטר, באתר האינטרנט: "כאוניברסיטה ציבורית אנו חשים מחויבות לחברה שבתוכה אנו פועלים... כאן, במתחם היפהפה שלנו, מתרחשת הפעילות העשירה והמעשירה שלנו, המיועדת הן לסטודנטים והן לציבור הרחב".

סוכן כתב כעת לנשיא האוניברסיטה כי "הפעלת אלימות כדי לסלק את הסטודנטים שלנו ושותפיהם לדרך על ידי חברת אבטחה תהיה פעולה המנוגדת לשליחותה של האוניברסיטה", והציע "לאפשר לשיח של המחאה להתקיים בתוך שטח האוניברסיטה היפהפה, בתוך המרחב המוגן שבו יש פלורליזם אמיתי של דעות".

לוי סגל אמר, עוד לפני שהאוהל פורק, כי "מלמדים אותנו כאן על מחאה, על מהפכות, והנה יש פעילות במרחב הציבורי ומשום מה זה מפחיד את הנהלת האוניברסיטה". אחרי שהאוהל פורק העבירו לוי סגל וחבריו את הלילה על מדשאות האוניברסיטה. לדבריו, הוא מתכוון לחזור ולהקים את האוהל.

מהאוניברסיטה נמסר בתגובה כי אושר ללוי סגל להקים אוהל עד שמונה בערב, "בהתאם לכללים הנוהגים לגבי פעילות מחאה בקמפוס, ובכפוף לשיקולים כמו שמירה על ביטחון המפגינים ומניעת הפרעה לציבור הסטודנטים". עוד נמסר כי ביום רביעי אמר מנכ"ל האוניברסיטה, מוטי כהן, למפגינים שהמוסד יאשר ואף יסייע להם לקיים פעילות מחאה בקמפוס גם בימים הבאים, אך "האוניברסיטה אינה יכולה לאפשר לינה בקמפוס הננעל בלילה".