המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

על מדרגות הרבנות || הנשים שבחרו במסלול התורני

בזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי יש עשרות נשים מוסמכות לרבנות, אבל באחרונה הוסמכו שלוש נשים למורות הלכה בזרם האורתודוקסי. בינתיים הן נרתעות מהוצאת פסקי הלכה

לפני כמה שבועות כתבה הד"ר חנה פרידמן, מרצה לתלמוד ומחשבת ישראל, בפורום אינטרנטי רבני אורתודוקסי העוסק בפסיקות הלכה, מאמר הטוען כי היחס של הקהילה הדתית להומואים ולסביות דורש עיון הלכתי. אף שהפורום מזוהה כליברלי ואף שהעמדה שפרידמן הביעה זהירה – לא יותר מהצבת סימני שאלה וקריאת כיוון לאופן שבו היה אפשר לדרוש את הכתובים בבוא הזמן, כך שתתאפשר קבלת הומוסקסואלים לקהילה – בהוויה הדתית האורתודוקסית המעשה של פרידמן נתפס כרדיקלי. היא העזה להעלות תהיות בנוגע לאיסור מדאורייתא ביחס להומוסקסואליות.

היחס להומואים ולסביות דתיים הוא אחת הסוגיות המאתגרות היום את החברה הדתית, ולו רק משום שההומוסקסואלים, מקצתם בנים ובנות למשפחות רבנים, מתדפקים היום על שערי הקהילה ומבקשים להיות חלק ממנה. זה שנים שרבנים מסתפקים בהכרה בתופעה ובאמירה עמומה שיש להתייחס להומוסקסואלים ביתר הומניות. אפילו בקרב מפעילי הפורום הרבני – קבוצת "בית הלל" שחבריה, רבנים אורתודוקסים ליברלים, פועלים בשוויוניות גמורה עם נשים ובהן פרידמן – יש חשש ממתן פסק הלכה שיחתור תחת האיסור החמור.

פרידמן, נאה דורשת ונאה מקיימת, בחרה לעמוד בראש קהילת "יחד" בתל אביב, שהצהירה על קבלת משפחות אלטרנטיביות מסוגים שונים. חוץ מ"יחד", אין בית כנסת אורתודוקסי אחר שהזמין חברים הומוסקסואלים או חברות לסביות לבוא בקהלו. לדברי פרידמן, "הבעיה המרכזית בהתמודדות עם התופעה אינה חוסר המוסריות שבה, אלא עצם העובדה שהתורה אסרה עליה... הבקשה מן ההומואים והלסביות, לשוב ולהיכנס לארון, היא בעצם בקשה שלנו, שלא יניחו לפתחנו את העניין הבוער ושיתמודדו עם הדיסוננס הערכי-דתי לבדם. אבל המחיר מבחינתם הוא פשוט בלתי נסבל".

חנה פרידמן. הבחירה במסלול התורני היא תגובה להקצנה הדתית
חנה פרידמן. הבחירה במסלול התורני היא תגובה להקצנה הדתית. צילום: ניר כפרי

המאמר היכה גלים. חרף ההתנגדות לעמדתה, לא רק שפרידמן לא סוקלה באבנים, אלא נראה שבזכות אישיותה ומעמדה כתלמידת חכמים היא הצליחה לסמן פתח לשינוי בחשיבה, ויצרה סדק בחומה בצורה.

פרידמן, בת 40, אם לשישה ילדים, הוסמכה באחרונה למורת הלכה, המקבילה הנשית לרב בישראל, על ידי מוסד "בית מורשה" בירושלים. האם המעמד התורני יסלול את הדרך לביסוסה כמנהיגה דתית המאתגרת מוסכמות הלכתיות וחברתיות? ההלכה היא קודקס הדינים הכולל את האיסורים והמצוות שלפיהם חי ונוהג יהודי דתי, קודקס שהצטבר בהשתלשלות היסטורית של הפסיקה, מהמשנה הגמרא, ועד השאלות והתשובות (השו"תים) של ימינו. רב, או מורה הלכה, הוא מי שמכיר את גוף הידע הזה לפני ולפנים ויכול לענות על שאלות ולפסוק.

את בחירתה במסלול התורני מסבירה פרידמן כתגובה להקצנה הדתית. "כולנו עברנו טלטלה עם פסיקותיו הקיצוניות של הרב שלמה אבינר ונציגים אחרים של הפונדמנטליזם, שלא להשכיר דירות לערבים בצפת, הלכות צניעות לילדה בת שלוש וכדומה. המורשת שקיבלתי בציונות הדתית היא שונה. אבל כדי להשמיע קול אחר, צריך לעשות זאת בפנים".

בזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי יש עשרות רבות של נשים העומדות בראשות קהילה, כבר שנים רבות. אבל החידוש הוא שלנשים ניתנה סמכות תורנית בזרם האורתודוקסי. מלבד פרידמן הוסמכו כמורות הלכה שתי נשים אורתודוקסיות מרשימות נוספות, מיכל טיקוצ'ינסקי, העומדת בראש בית המדרש לנשים של בית מורשה, שבו התקיימו לימודי ההלכה; ודבורה עברון, המנהלת את בית המדרש "ניגון נשי" במכללת אורנים. שלוש הנשים עמדו בבחינות המקבילות לבחינות הסמכה לרבנות, בתחומים המרכיבים את ההלכה כמו כשרות, טהרת המשפחה ונידה, אבלות ועוד. הן ממשיכות ללמוד ולהיבחן עד שישלימו את כל ספרות ההלכה.

הרב בני לאו, בעל הדעות הליברליות, הנמנה עם מייסדי התוכנית ומשמש כאחד המורים המרכזים בה, נשמע מסויג בעניין ההשוואה בין מורות ההלכה לרבנים. "זו תוכנית של יום בשבוע", הוא אומר. "הנבחנות לא רוכשות בקיאות בסמטאות קטנות וצדדיות של ההלכה. הן הולכות על דרך המלך. בסופה של שנה, בוגרת התוכנית מתמצאת ברחוב הראשי של ההלכה. זה לא עומד בתו תקן סטנדרטי חיצוני". אבל כדי לתת משנה תוקף למעמד הנשים הללו מבחינה תורנית, נבחרו כבוחנים רבנים ברי סמכא, ובהם אף ימניים וחרד"ליים.

לימוד תורה היה עסק לגברים בלבד, דורות על דורות. בשני העשורים האחרונים, עם הפריחה של הפמיניזם הדתי, החלה גם מהפכת הלמדנות הנשית. במדרשות שצצו כפטריות אחר הגשם למדו מאות רבות של בנות תלמוד. אבל עד כה, הנשים הלמדניות לא הרהיבו עוז לעבור לשלב הבא ולעסוק בהלכה. ייתכן שהחשש לעסוק בתחום הנחשב גברי, ומצריך מחויבות למסלול מפרך, ריפה את ידיהן של נשים. ואולי ההלכה עצמה, הטכנית והיבשה, לא נראתה להן מעניינת מספיק.

סכר לימודי ההלכה נפרץ לפני שש שנים. היום פועלות כמה תוכניות ללימוד הלכה, שלומדות בהן 30-20 נשים. בניגוד למקומות האחרים, לבית מורשה באו נשים בעלות פוטנציאל למנהיגות שהתמידו והתמסרו לעניין. לכן, למרות דבריו של לאו, פרידמן, טיקוצ'ינסקי ועברון בהחלט יכולות לעמוד מול קהילות, עם הידע ההלכתי שלהן והעומק בלימודי התלמוד, ולנהל שיח רבני עם רבנים, וגם לפסוק.

לכאורה זו פריצת דרך. אבל עולות תהיות: האם מלבד ההיבט ההצהרתי יש תוקף מעשי, חברתי וציבורי לעמדה החדשה הזאת של נשים במרחב ההלכתי, שההגמוניה בו היא גברית? האם יש סיכוי למינוי ציבורי במקום ששולט בו המונופול הדתי של הרבנות? ולבסוף, האם המהלך הזה ייטיב עם נשים או לא.

פרידמן אמביוולנטית ביחס למוטיבציה שלה להוציא פסקי הלכה. "אין לי זיכרון טוב", היא מצטנעת, "אני מעדיפה לתרום לשיח". יותר משההססנות הזו מטילה צל על ההישג, היא מלמדת על מורכבות הפעולה הנשית בשדה שמרני ושוביניסטי.

לדברי חנה קהת, ראשת הארגון הפמיניסטי הדתי "קולך", "אם אחת הנשים תגיד שהיא מעוניינת לגשת למבחני הסמכה של הרבנות, ברור שנגבה אותה בכל הכוח, נגיש בג"ץ ונצא למאבק". לדבריה, משרה רשמית מקנה משכורת ויש מקום להכניס רבניות קודם כל לאולפנות לבנות. אין היגיון ברב המלמד באולפנה. היא מוסיפה כי "עד כה, אף אחת מהנשים אינה מעוניינת בכך". לדבריה, לא ברור לה המקור להימנעות. לצד ברכת הדרך, קהת מביעה גם חשש. "דינמיקה של שינוי היא גם מסוכנת. התוכנית הזו גם עלולה לחזק את השמרנות ולהשתיק ביקורת". היא מזכירה את יועצות ההלכה של "נשמת", שמפעילות קו חם בענייני נידה. היועצות אינן מוציאות פסיקות בעצמן אלא שואלות רב. "בעיני, זה מהלך העשוי לחזק את הפרקטיקה של פנייה לסמכות, במקום לפתח אוטונומיה".

פרידמן גדלה במשפחה שקידשה את הלמדנות והמצוינות, ולא ראתה בהשכלה רחבה עניין שסותר שמירת תורה ומצוות. אמה, פרופסור תמר רוס, מומחית לתורת הרב קוק, אמצה את הפמיניזם הדתי לפני כמה שנים. אביה, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, היה אדם ששמר מצוות, בקלה כבחמורה. פרידמן עצמה למדה תלמוד ונחשבת בת סמכא בספרות חז"ל. "התלמוד נחתם במאה השביעית לספירה, אבל הסוגיות התלמודיות משפיעות על הראשונים האחרונים ועל השו"ת. דווקא בגלל שאני אדם דתי, לא רציתי להסתפק רק בזווית המחקרית", היא אומרת. האם היא מקבלת את ההלכה ללא עוררין? "אני מחויבת להלכה", היא מצהירה ואחר כך מודה: "יש דבר אחד שקומם אותי בגיל מאוד צעיר וזה קול באשה ערווה. לא כי אני הולכת להיות זמרת. אבל הרגשתי שזו השתקה שגובלת ברמיסה. יש לי קול יפה. האיסור פגש אותי כשהייתי בשירות לאומי. הדרכתי קבוצות ועלתה שאלה אם מותר לי לשיר לפני גברים. אבי מצא כל מיני היתרים, כאיש הלכה".

במבט מבחוץ נראית מציאת ההיתרים מין טריק שהרב מוציא מהשרוול. מין מלאכת רמייה. כך, למשל, אסור לתלוש נייר טואלט בשבת, שאם לא הכינות מראש, אפשר לתלוש עם המרפק. פרידמן רואה את הדברים אחרת: "זו אפשרות למשא ומתן. וכשאתה מרגיש שיש מנעד הלכתי, אתה גם מוצא את הפתרונות ההלכתיים. למעט איסור מדאורייתא".

פרידמן מוסיפה כי "מאז הרפורמה, שיצרה מין טראומה בתרבות היהודית, ההלכה נמצאת בשיא ההתגוננות שלה. קצב השינויים בחברה הכללית, ההקצנה החרדית, הציונות הדתית שעדיין עסוקה בשאלות של פוליטיקה ימנית – כל אלה משתקים את הרבנים". היא מבקרת את החברה הדתית שהתנתקה מהציבור הרחב וחיה "בגטאות ביישובים בהתנחלויות, שניים שניים, הבחור המצוין מהישיבה עם הבחורה הטובה מהמדרשה, ממש כמו מאה שערים".

עם זאת, פרידמן מפתיעה כשהיא מוציאה את עצמה מקהל הפמיניסטיות הדתיות. היא אינה חושבת שהקריאה שלה כאשה בטקסט ההלכתי רגישה יותר או חתרנית. "בחיי הרוח שלי, בני השיח הם גברים ולא נשים", היא אומרת. "כי החברה הנשית נופלת עדיין לסיסטרהוד, לסעודות אמנים, ומחזירה את האשה לעיסה הרכה של החלב והנידה". לעומת זאת, לדבריה, "להיות הורה לילד עם צרכים מיוחדים (לפרידמן בן על ספקטרום האוטיסטי, ת"ר), זה חושף אותך למיעוטים אחים. בזכות העמדה הזאת אני רגישה יותר לעוולות ולכאב המיעוט. אני מאמינה שיש ארגז כלים מאוד רחב בהלכה, שאפשר לנצל למציאת פתרונות". יחסה אל דיני הנידה הבעייתיים הוא פרקטי ואינו פתוח לדבר על כאב, על התחושה הפנימית של נשים שהן טמאות, או על רגש אשמה העשוי להיות מנוצל על ידי גברים שתלטנים. "כמו שצריך לנטרל הומופוביות, צריך לנטרל אמוציות של פגיעות, עלבונות, ולברר את הדברים ביושרה אינטלקטואלית", היא אומרת בקור רוח. "הלכות נידה זה תחום הדברים שמטמאים את האדם, כמו שרצים ומוות. בעולם העתיק היו חרדות מהפרשות הגוף, גם אצל גברים". בתגובה לטענה הפמיניסטית שהלכות הנידה הפכו כלי למשטור הנשים, ובנוגע להלכות חציצה (הניקיון לפני המקווה) שנעשו מוטרפות עם הזמן, היא מאשימה את הנשים "שנטלו על עצמן חומרות משום מה".

בהשוואה אליה, טיקוצ'ינסקי ועברון נשמעות הרבה יותר מחויבות לזהות המגדרית. "לגבי הלכות נידה אני חושבת שרק אשה יכולה להבין את הבעיה לעומקה", אומרת טיקוצ'ינסקי, שהיתה בעבר עורכת דין. "אני אמנם מתייעצת עם רבנים, חשוב להכיר את דרכי הפסיקה, אבל בסוף אני מחליטה על בסיס מה ששמעתי ולמדתי. זה העולם שלי". לפני חמש שנים כתבה טיקוצ'ינסקי מאמר ביקורתי על טבילת נשים לגיור לפני בית דין. אמנם הדבר נעשה באופן שגוף הגיורת אינו גלוי לדיינים, אבל "היה לי ברור שזה לא צנוע. פתחתי מקורות ואמרתי, לא חייבים שיהיה בית דין, אפשר שהטבילה תהיה לפני אשה". נראה שהנוהל יוכנס בקרוב למסגרות רשמיות של גיור.

אצל עברון, ממייסדות הארגון הפמיניסטי הדתי "קולך", העוסקת גם בטיפול בפגועי נפש, יש מקום לחשיבה ביקורתית בעניין דיני הנידה, תחום הנחשב קודש קודשים בזרמים דתיים מסוימים. "כשהתחתנתי, אמא שלי אמרה על דיני נידה 'זה מה שיש', אף אחת לא אוהבת את זה", אומרת עברון. "כך פעלתי. אחד הדברים שהלמידה שלי בפמיניזם ויהדות אפשר לי הוא להתבונן מנקודת מבט אחרת ולשאול עצמי: איך אני רוצה להתייחס לזה, רק מנקודת האין ברירה, ואיזה שיח אני רוצה לקיים עם בן זוגי. הכתיבה בהלכה היא ביצועית, היא לא פותחת מקום לשיחה. יש דברים שהם קשים לי, אבל אני יכולה להסתכל לעצמי בעיניים ולהגיד, זה קשה לי".

עברון פועלת למען בחירת נשים לתפקידים תורניים – משגיחות כשרות, למשל, תחום שנמצא לדבריה על סף שינוי. לדעתה, נשים מאתגרות הבחנות בין מרכז ופריפריה, בין מה שנחשב הגמוניה ומה שנחשב אחר, כי אי אפשר שנשים יהיו "האחר". היא אופטימית לגבי תפקיד הנשים בעמדות ציבוריות וחושבת שמספר הלומדות יגדל, שלימודים תורניים של בנות יחלו בשלב מוקדם יותר, שיותר ויותר קהילות יציבו דמות נשית בראשן. היא לא היתה מתנגדת לעמוד בראש הקהילה ביישוב שלה, במצפה בגליל. "זה מתאים לי, אני אדם של אנשים", היא אומרת.

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 מעצם זה שהן מקבלות את ההלכה הן מקבלות את ההכרעה הגברית - כדי לכבוש את המעוז הגברי, צריך לוותר להתנתק לחלוטין מההלכה. הלוואי שאזכה לראות זרם נשים דתיות עוזבות את הדת ואת חוקיה.  (לת) מעוז גברי
  • 15:13
  • 27.01.13

02 נא להירגע. אף רב אורתודקסי לא שם על ה"רבניות" האלה  (לת) שמחה מוקדמת
  • 15:29
  • 27.01.13

03 סוף המונופול קרוב מתמיד,נאלץ למצוא עבודה ולשרת בצהל רחמנא ליצלן  (לת) נחמן פרקש
  • 15:39
  • 27.01.13

04 מרתק.הפמניזם המשמעותי ביותר והמשפיע ביותר נמצא כיום בחברה הדתית ציונית ולא אצל הקויריות בחוג למגדר באוניברסיטת תל אביב  (לת) שירה
  • 15:48
  • 27.01.13

  •   בלי החוג למיגדר כל הפמיניסטיות הדתיות לא היו יכולות לזוז מילימטר מירי
    • 23:47
    • 27.01.13

    החוג למיגדר מתווה את הדרך ואת הרעיונות לשיוויון. כל קבוצה לוקחת מה שהיא צריכה מהתשתית האידיאולוגית הזאת, לא רק נשים אלא כל מיעוט מדוכא. כל הכבוד לפמיניסטיות באשר הן.

05 מזכרת בתיה. שמואל
  • 15:52
  • 27.01.13

שינוי מבורך. הדעות הליברליות לכאורה מבטאות את הזרם המרכזי בהלכה היהודית ! אין שום חידוש בדעות המובעות רק הפניה למקורות סמכותיים שצריכים להיות בקדמת הבימה. ( אינני מתמצא בסוגיית ההומוסקסואליים כך שבעניין זה לצערי איני יכול להביע דעה. למעט הפניה לדבריו ההומניים של הרב אמסלם בנושא )

06 שמענו ותחרד נפשנו על הפרצה הנוראה במחננו  (לת) משה זוכמיר
  • 15:57
  • 27.01.13

07 זו אולי התקדמות בתוך החברה הדתית ? אבל לא בחברה ככלל ! עדו
  • 16:26
  • 27.01.13

הדת זו אמצעה מעניינת של האנושות
הנ"ל בעיקר גורם נזק, בערות, חוסר פתיחות וכו'
זו אןלי התקדמות שנשים מצליחות להתקדם בתוך החברה השובינסטית גזענית הזו
אבל הבעיה היא הדת עצמה וכאן יש רק הדרדרות להקצנה, חוסר סבלנות, דחיית הקדמה ועדו

08 אסור לתלוש נייר טואלט בשבת, שאם לא הכינות מראש, אפשר לתלוש עם המרפק רונן
  • 16:32
  • 27.01.13

וזה אומר, דרשני

  •   אני נוהג בשבת עם המרפק. פחות נוח אבל ליכטיק וואן זוהר
    • 10:55
    • 28.01.13

    כך אני שומר שבת כמו במדבר.
    את האוטו אני מתניע עם כבלים לפני כניסת השבת ונוסע רק בערים שמוקפות בחוט ברזל.
    הכל כמו שלמדו אותנו חז"ל.
    הדבר היחיד שחשוב כאן להקפיד הוא שאם הבעל ליברלי מאוד ומרשה לאשה לנהוג בעצמה, הכל אותו הדבר רק שהמרפק חייב להיות מכוסה במטפחת שחורה כדי שנהגים אחרים לא ילטשו מבטים במרפק שלה החשוף.

09 כתבה יפה, בלי דיעות קדומות ובלי להתנשא - כיף  (לת) אלון
  • 16:35
  • 27.01.13

10 מזל טוב על ההסמכה , תעזרו אומץ ותפסקו לפי הבנתכן ותלמודכן. גאה בכן.  (לת) אניהו
  • 16:50
  • 27.01.13

  •   ובשובע הבא: פסח כשר
    • 22:29
    • 27.01.13

    אוכלים חמץ בפסח!
    זו ההבנה של ההלכה כמייצגת שיח קולינרי דו מימדי ורב משמעות. בלב בלה בלה...

11 אין מילים גביליט
  • 17:16
  • 27.01.13

כל מה שאכתוב רק ימעיט מעוצמת הכתבה.

12 חנה מדהימה, חכמה טובה ודמות לחיקוי מזמן אני לוקחת את דבריה כהלכה...  (לת) זכיתי להכירך
  • 17:28
  • 27.01.13

13 צעד קטן לציונות הדתית, צעד זעיר לאנושות ראובני
  • 17:29
  • 27.01.13

בעוד כמאה שנים הם יגיעו למה שהקונסרווטיבים הגיעו לפני מאה שנה.

14 שטויות במיץ! לפי התורה אין מקום להתיר הומיאיזם ולסבייות. זה דברים מפורשים. דגת רק"ק
  • 18:20
  • 27.01.13

אני מכיר חלק מהנשים הללו. רובן לומדות בחודש מה שבחור ישיבה ממוצע לומד בשבוע אחד. הן באות ב9 והולכות ב14. בישיבה לעומת זאת לומדים מ830 עד בערך 23 בלילה. המשמעות היא שהידע שלהן בהלכה הוא ויקיפדי. מגישים להן הכל בכפית ישר לפה.
אחר כך הן הולכות לאיחוד האירופי ומקימות עמותות לקידום אוכלוסיות שהוא חפץ והרי לך רבנית מטעם ארגון"פלורליסטי, נאור...".
אין שום מקום לקבל עבירה מהתורה ומאידך, אנשים דתיים עוברות מלא עבירות אחרות. לדוגמה: לשון הרע, חילול שבת, נהיגה לא זהירה, העלבה, ועוד ועוד. רק שאף רב לא יכול לומר שהיות וכולם מדברים לשון הרע, זה כבר מותר. לעומת זאת יש רבניות מוכשרות שרוצות לומר שאם יש בעיה עם נטיה מינית, הרי זה משנה את התורה. זה לא עובד כך. התורה קצת יותר קשיחה מפלסטלינה. אולי באמת עדיף שתלכי לבשל... שם לא תגרמי להרבה נזק... (די, צחקתי!)

15 כל עוד אתן פועלות לפי ההלכה, אתן נכנעות לגברים - הם אלה שקבעו אותה. תשתחררו באמת! תקבעו לעצמכן חיים בלי חוקי דת.  (לת) כניעה לגברים
  • 18:38
  • 27.01.13

16 מורות רוח  (לת) אורלינג
  • 19:16
  • 27.01.13

17 מיכל טיקונצ'ינסקי אשה חזקה וראויה (שווה לקרוא מאמרים שלה)  (לת) שלמה תם
  • 19:20
  • 27.01.13

18 מה הבעיה של קהת עם רבנים מלמדים באולפנה? זהו פמיניזם דורסני!!!  (לת) שלמה
  • 19:34
  • 27.01.13

19 האם הן תערוכנה חתונה לשני גברים כמו הרבות הקונסרבטיביות?  (לת) תכלס
  • 23:39
  • 27.01.13

20 כן ירבו  (לת) אלי
  • 00:22
  • 28.01.13

21 חוסר הבנה של השיח הדתי דן לב פועם
  • 02:14
  • 28.01.13

הנשים הללו, שעדיין לא חיזקו את מעמדן כבעלות ידע תורני בתוך החוגים האורתודוקסיים, מיהרו להצהיר הצהרות חתרניות.
באותו הרגע ממש הם תויגו כנשים החיות מחוץ לעולם האורתודוקסי. אבל כאלו יא למאות ולאלפים. במלים אחרות. הן לא כתבו עדיין מאמר תורני מעמיק אחד, שיוכיח את בקיאותן בעולם ההלכה, את יכולותיהן לשוט בים התלמוד, הראשונים האחרונים והשו"תים (בדיוק כמו לפרסם מאמר אקדמי חשוב) וכבר הן רצות להצהיר הצהרות הנוגדות את תפיסת ההלכה.
נו, אז מה עשיתן. בתי מדרש קונסרביטיבים ורפורמים יש בנמצא כבר עשרות שנים ויותר. הרחקתן עצמכן מהעולם האורדוקסי עוד לפני שקבלתם את ההכרה שלו.
תתארו לעצמכן שנחמה ליבוביץ', אחרי שפרסמה עשרות ספרים בחקר פרשנות המקרא בדרכים האורתדקוסיות, היתה יוצאת בהצהרות שאינן מקובלות על הרבנות האורתודקסית. לא ניתן היה לבטל את דבריה, והם היו מקבלים הד עצום. כי ברור שהיא נאמנה לתפיסת העולם האורתודוקסית. אבל במקרה דנן, בית המדרש שבקושי קם, וכבר יקבל תיוג רפורמי, דבר שיביא בעצם לסגירתו.כי לקהילה הרפורמית יש מספיק בתי מדרש משלה. ..

22 נשים, אל תסתפקו במועט! תתאחדו נגד ההלכה בכלל כי כולה גברית! אל תיכנעו לכוח הגברי ואל תובילו את בנותיכן לחיי כניעה לכוח הגברי.  (לת) לכו בגדול
  • 09:21
  • 28.01.13

23 נשים, מתי כבר תבינו את הכוח שלכן: גבר לא שווה בלי אישה, וגבר דתי במיוחד תלוי באישה - אישה לא זקוקה לגבר, לא חילונית ולא דתייה. חיי אישה עצמאית טובים בהרבה מחיים כנועים לגבר.  (לת) מתי האישה תלמד
  • 09:23
  • 28.01.13

24 מי בדיוק הסמיך אותן? יעל
  • 11:15
  • 28.01.13

הרי ברור שאף אחד לא שם על זה

25 נכון מאוד יש נשים דתיות מרשימות ורוחניות. ליאת
  • 17:14
  • 31.01.13

הכתבה נכונה מאוד, ואני מזדהה עם המסר שבה שיש נשים דתיות מרשימות ורוחניות.
אישית הכרתי לפני כשנה אחת מהן את הרבנית יפה כהן מבני ברק שמאוד עזרה לי בעצה וברכה.
כך שאני ראיתי שיש גם נשים הדתיות מאוד מרשימות ורוחניות.

26 No qsuetoin this is the place to get this info, thanks y'all. Russell
  • 07:25
  • 09.03.13

No qsuetoin this is the place to get this info, thanks y'all.

27 הן מן הזרם הדתי לאומי, לא אורטודוקסי אלמוני
  • 20:53
  • 02.09.13

להציג אותן כאורטודוקסיות, זאת בדיחה טפלה ומכוערת.