טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא רק ישראל היום: אתר החדשות הפופולרי "וואלה!" בשירות נתניהו

בשנים האחרונות הופך "וואלה!" לאתר פרסומי של משפחת נתניהו: מאמרים שמאיימים על המשפחה מודחים ממיקום בולט, כותרות נשכניות מנוסחות מחדש, ואילו אייטמים חיוביים הקשורים לרעיית ראש הממשלה מקודמים ומלווים בתמונות מחמיאות — והכל בהוראה מלמעלה. בינתיים שר התקשורת נתניהו מסייע לבעלים של האתר, איש העסקים שאול אלוביץ', באישור עסקה ובעיכוב רפורמה שהיתה מיטיבה עם הציבור ומזיקה מאוד לחברת בזק שבבעלותו. עכשיו נותר רק לחכות ולראות כיצד ייראו מהדורות החדשות בערוץ החדש ש"וואלה!" מקים

תגובות
בנימין נתניהו, בניין וואלה ושאול אלוביץ'
אי-פי ועופר וקנין

ב–12 באוגוסט נפגשו שלושה ראשי ממשלה לשעבר באולם הסינמה סיטי בירושלים. שמעון פרס, בנימין נתניהו ואהוד ברק הגיעו למקום כדי לצפות בהקרנת הבכורה של הסרט "סבנה", המשחזר את ההשתלטות של חיילי סיירת מטכ"ל על המטוס החטוף בשנת 1972. גם כתב אתר "וואלה!news", משה שטיינמץ, היה שם והוא העביר למערכת ידיעת צבע קצרה על מפגש הפסגה שלוותה בתמונות של נשואי הפנים. אלא שבהמשך היום ולאחר שהידיעה כבר עלתה לאוויר התרחשה בדסק של אתר האינטרנט הנפוץ והפופולרי סצנה מוכרת. "צריך לשלב באייטם בדחיפות תמונות של שרה נתניהו", הורו שם לאחת העורכות. "מדוע? איך היא קשורה?" היא תהתה. "אל תשאלי שאלות מיותרות", נאמר לה, "זו הוראה מלמעלה".

זמן קצר חלף והידיעה על הקרנת הבכורה קושטה בשלוש תמונות של רעיית ראש הממשלה, שסופקו באדיבות משרד ראש הממשלה. באחת מהן נראית גברת נתניהו חבוקה עם שמעון פרס, כשלצדה בעלה, קורן מנחת. בתמונה אחרת היא נראית יושבת באולם לצד נתניהו וברק, ובשלישית היא חבוקה עם ברק, שעוטה על פניו חיוך דק ומאולץ.

אדם שאינו בקי בפרטי הפעולה לחילוץ חטופי סבנה והיה מרפרף על האייטם במהירות יכול היה לטעות ולחשוב שגברת נתניהו נמנתה עם חיילי הסיירת, שהתחזו למכונאי מטוסים בסרבלים לבנים וחילצו את בני הערובה. "זו לא הפעם הראשונה, וכנראה לא האחרונה, שבה אנחנו נאלצים לדחוף תמונות ואייטמים אוהדים על שרה נתניהו והכל בהוראה מפורשת מגבוה, בלי הצדקה עיתונאית ובלי שיש לכך חשיבות ציבורית. אף אחד לא יכול לעצור את מסע יחסי הציבור המוקפד", סיפר ל"הארץ" אדם המצוי בנבכי אתר החדשות.

לפני כמה חודשים התקיים בכותל המערבי טקס אזכרה לחללי צוק איתן. הנשיא, רובי ריבלין, ושר הביטחון, משה יעלון, הגיעו לחלוק כבוד לנופלים. ראש הממשלה נתניהו שלח נאום מצולם. גם ב"וואלה!" הזכירו את האירוע, שבו הוכנסו לרחבת הכותל 67 ספרי תורה לזכר חללי המלחמה. דבריו של הנשיא ריבלין הובאו בידיעה בהרחבה, כמו גם אלו של שר הביטחון וראש הממשלה.

יממה אחרי שהאייטם ירד מהרשת הבחינו כמה חדי עין שהוא עלה מחדש, אקט חסר תקדים בתרבות חדשות האינטרנט. הפעם כיכבה בידיעה המעודכנת רק דמות אחת: גברת נתניהו. "שרה נתניהו: 'בניכם — הגיבורים של כולנו'", קראה כותרת הידיעה, שגוללה את דבריה הנרגשים של נתניהו למשפחות השכולות. גם במקרה הזה היה האייטם פרי של הוראה מגבוה. שלוש תמונות של הגברת, שנשלחו להנהלת "וואלה!" ממקורבי ראש הממשלה, ליוו את האייטם, עם הקרדיט העמום "מערכת וואלה". כאשר הקרדיט הזה מופיע תחת ידיעות העוסקות בגברת נתניהו זהו בדרך כלל סימן לכך שמאחורי הפרסום עומד הלחץ הקבוע שמפעילה הנהלת "וואלה!" על המערכת ושאת הטקסט חיברו בכלל אנשי ראש הממשלה. יש לא מעט ידיעות כאלה באתר החדשות. נתעכב על כמה מהן בהמשך. הן מהוות עדות מסייעת לכך שגברת נתניהו ובעלה הם עופות מוגנים של "וואלה!".

ביבי־נט

נראה שחגורת ההגנה שמספק אתר "וואלה!" לזוג החזק אינה נובעת מהטיה אידיאולוגית, אלא מקשרי הון־שלטון מובהקים. בעל הבית של האתר הוא חברת בזק, מונופול התקשורת הגדול בישראל, הנשלט על ידי איש העסקים שאול אלוביץ', אדם שמצוי בקשר טוב וקבוע עם נתניהו. "הם משוחחים ונפגשים", מאשרים כמה אנשים שמכירים היטב את שניהם.

מאז שניצח בבחירות הספיק שר התקשורת נתניהו לאשר לאלוביץ' עסקת בעלי עניין שבה חשק איל ההון: מכירת השליטה בחברת הלוויין "יס" מיורוקום (של אלוביץ') לחברת בזק (שגם היא נמצאת בשליטת איל ההון) תמורת 680 מיליון שקל בשלב הראשון. בקרוב אמור נתניהו להכריע בגורלה של סוגיה נפיצה עוד יותר הקשורה בעסקיו של אלוביץ': עתידה, ובעיקר אופן יישומה, של רפורמה בשוק קווי הטלפון הנייחים, תחום שמהווה את מקור ההכנסות המרכזי של בזק.

שר התקשורת הקודם, גלעד ארדן, חתם ביומו האחרון בתפקיד על תקנות שמחייבות את בזק למכור לחברות מתחרות את שירותי הקו הנייח במחיר מפוקח. מאז מנסה בזק בכל כוחה למנוע את הגזירה, או לשפר את המחיר באופן משמעותי. בכל יום שהרפורמה הזו לא יוצאת לפועל חוסכת בזק סכומי עתק. ההערכה בשוק התקשורת היא שהשר החדש עלול לחתור לפשרה שתיטיב עם בזק בהשוואה לעקרונות שנקבעו ברפורמה המקורית.

במדינה מתוקנת ספק רב אם היה מותר לשר התקשורת החדש לקחת חלק בהכרעות הקשורות למניפת העסקים של טייקון התקשורת הגדול בישראל — לאור יחסי הציבור המצוינים שמעניק אתר החדשות של אלוביץ' לנתניהו. על פניו מדובר בניגוד עניינים נפיץ. "כל כתב ב'וואלה!' יודע כבר שנים שמוטב לא להתעסק עם שרה נתניהו", אמר ל"הארץ" עיתונאי ותיק שעבד גם שם. "ידוע שאין סיכוי ממשי לפרסם תחקירים או חשיפות מהדהדות שנוגעים לטוהר המידות של בני הזוג נתניהו. ולאחר הבחירות המצב החמיר".

"גם בעבר נטינו חסד לנתניהו בהוראת ההנהלה", הוסיף אדם אחר. "היו אומרים לנו משפטים כמו, 'זה חשוב לראש הממשלה'. אבל זה קרה רק מדי פעם ועיקר הדאגה היתה נתונה לשרה. מאז הבחירות הסכר נפרץ". "אם זה יימשך כך, האתר יהפוך למהדורת האינטרנט של 'ישראל היום'", חתם את הדברים עיתונאי נוסף. "יש אצלנו כאלה שכבר קוראים לאתר ביבי־נט".

צילום מסך מתוך אתר וואלה. שרה נתניהו בטקס לזכר חללי צוק איתן ובה נראית שרה נתניהו לוחצת ידו של רובי ריבלין

מי הבוס

ב–4 בספטמבר 2015, בזמן שאנשי מערכת "וואלה!" שהו בחופשה השנתית של המערכת באילת, עלתה לכותרת הראשית של האתר, בבוקר, ידיעה של הכתב המדיני, אמיר תיבון, שהיתה עלולה לפגוע בתדמית של ממלכת נתניהו: "בכיר בלובי הפרו ישראלי: 'נאום נתניהו בקונגרס סייע לאובמה'", נכתב בכותרת. כעבור חצי שעה בלבד ובהוראה מלמעלה הודח האייטם ממיקומו הבולט והכותרת שנותרה בדף הבית רוככה עד כדי כך שהעוקץ מהסיפור המקורי ניטל לגמרי: "נתניהו האמין שהקונגרס יכול לסלק את הסכם הגרעין?" שאלה בסתמיות הכותרת החדשה. הסיפור אמנם צוטט בהמשך באתרי חדשות בעולם, אולם ב"וואלה!" עשו מאמצים להחביא את ההישג. הכותרת חזרה למתכונתה המקורית רק כאשר האייטם נדחק כבר לפינה שולית.

לפני כמה שבועות, בצל המתיחות הביטחונית, העביר תיבון למערכת טור פרשני, שבו תהה מה עשתה ממשלת ישראל ב–11 החודשים שחלפו מאז גל הפיגועים הקודם שפקד את הבירה במטרה למנוע את הסיבוב האלים הנוכחי. זה היה טור ענייני ומאוזן, שחילק את האשמה בין שלושת השחקנים המשמעותיים בסכסוך: נתניהו, אובמה ואבו מאזן. הטור הזה נפסל לפרסום, ופסילתו מדגימה את ההחרפה במגמה ששולטת באתר החדשות בשנים האחרונות: אין להרגיז את דיירי המעון הממלכתי ברחוב בלפור בירושלים, שבו ישן מדי לילה לא רק ראש הממשלה אלא גם שר התקשורת.

מאז הניצחון של נתניהו בבחירות עלה בהתמדה מספר האייטמים החיוביים העוסקים בשרה נתניהו, כותרות שונו כדי שיחמיאו לבעלה ולראשונה הוחלט שטקסטים רגישים, כמו אלה הנוגעים למקבל ההחלטות, יעברו בקרה וסינון קפדניים על ידי העורך הראשי, אבי אלקלעי, לפני העלייה לאוויר. "אל תטעו. אלקלעי הוא העורך הראשי רק בתואר", הבהירה דמות הבקיאה בנעשה באתר החדשות. "הבוס האמיתי הוא מנכ"ל החברה, אילן ישועה".

ישועה, שמשמש בתפקיד המנכ"ל כבר שנים ארוכות, נחשב למנהל מסחרי מוכשר ומנוסה. הוא עמד מאחורי מכירת האתר "יד 2" ברווח של מאות מיליוני שקלים לתאגיד התקשורת הגרמני "אקסל שפרינגר". הבעיה היא שהוא מתעקש לתפקד גם על תקן הקומיסר של "וואלה!" הוא האדם שמצוי בקשר עם סביבת ראש הממשלה, שמנחית את הוראות הצנזורה, את השתלת האייטמים הדביקים והתמונות הזוהרות. בכמה הזדמנויות, שבהן קיבל על עצמו את תפקיד היחצן של השלטון, הבהיר ישועה לעיתונאים שלא מדובר בגחמה אישית. "נתניהו הורס את המדינה. אני לוקח כדורים נגד הקאה כשאני מבקש את זה מכם, אבל אין ברירה אלא לשנות — להוריד את הסיפור מהכותרת, להוסיף אייטם" — דברים ממין זה, בניסוחים שונים, נשמעו מפיו של ישועה בדיאלוג שלו עם העיתונאים. "אבל זה מוכתב לי מלמעלה. אין לי ברירה. יש עכשיו מהלכים גדולים שקורים. אסור לנו להפריע".

"'וואלה!' הוא חלק מקבוצת בזק", הבהיר ישועה ברוח זו לאנשים שעבדו באתר. "יש לנו אמנם קופת מזומנים גדולה, אבל יש לנו גם הרבה אינטרסים. יש פה הרבה הון־שלטון, הנחתות מלמעלה". לעתים הוא והעורכים הראשיים אף אמרו במפורש לעיתונאים, שההגנה על ראש הממשלה היא פרי הוראות שהכתיב הבוס, שאול אלוביץ'.

במשך השנים נשמע ישועה אומר פעם אחר פעם שהנה, תכף זה נגמר. החלטות שלטוניות ורגולטריות שנוגעות לעסקיו של אלוביץ' יתקבלו בקרוב, ואז המצור על חופש העיתונות יוסר. אלא שבינתיים החומות רק הולכות ומתגבהות. משיחות שהוא מנהל עם העיתונאים עולה כי ישועה נתון ללחצים הקשורים למיצוב תדמיתה של שרה נתניהו. "משגעים אותי בכל מה שקשור אליה", הוא נשמע אומר. "סביבת ראש הממשלה מרשה לעצמה לכפות עליו תכנים, כי גם הם מכירים את רוח המפקד אלוביץ'", אמר אדם המכיר את ישועה היטב. "אילן אומר לנו מדי פעם: 'יש לכם מזל שאני מנכ"ל החברה. אם אני אלך, אדם מקורב מאוד לנתניהו יחליף אותי ותראו מה יקרה כאן'".

"עולה חשש כבד ש'וואלה!' משמש, בעיקר לאחרונה, כלי של בעל השליטה אלוביץ' לחלוקת טובות הנאה ושירותי יחסי ציבור לראש הממשלה", הוסיף אדם המכיר את הנעשה באתר שאליו גולשים מיליוני ישראלים מדי חודש.

בדרך לטלוויזיה

אתר האינטרנט "וואלה!" החל את דרכו כספק שירותי אי־מייל ופורטל, אבל בשנים האחרונות, תחת שליטתו של איש העסקים אלוביץ', הושקעו בו מאמצים וכספים כדי להפוך אותו לספק חדשות מרכזי ומוביל. "וואלה!" הוא אתר פופולרי במיוחד. בבדיקה שערך העיתון "גלובס" נמצא כי ב–2014 ממוצע הביקורים החודשי באתר היה 23.1 מיליון גולשים. ב–ynet של נוני מוזס, שפעל ערב הבחירות במרץ כדי להדיח את נתניהו מראשות הממשלה, הממוצע היה 22.9 מיליון גולשים. עם זאת ההערכה היא כי חדשות ynet פופולריות יותר.

פורטרט של שאול אלוביץ'
אייל טואג

לפני כמה חודשים חנך "וואלה!" אולפן חדשות מרשים ביותר, שבהקמתו הושקעו עשרות מיליוני שקלים. "זה כלל לא אולפן שמתאים לאתר אינטרנט, אלא לערוץ ברודקאסט", אמר אדם שמצוי בעולם התקשורת זה שנים רבות. "הוא לא נופל מהאולפנים של ערוץ 10 וערוץ 2. נראה שהמטרה מאחורי ההשקעה הזו היא הקמת ערוץ חדשות חדש, שישודר באמצעות 'יס'".

ההשקעה המבורכת לא מייצרת בינתיים את מה שדמוקרטיה בעלת שרירי ברזל היתה מצפה מגוף תקשורת חדשותי: לנשוך, לבקר, להרגיז את השררה והגופים הריכוזיים במשק ולשרת את הציבור.

מערכת הבחירות בשנת 2013 סימנה את תחילתה של המגמה המדאיגה: שימוש באתר לתחזוק קשרים במסדרונות הכוח. היתה זו מערכת הבחירות הראשונה שבה התייצב "וואלה!" בתחפושת של גוף תקשורת רציני, עם כתבים שמאיישים את תפקידי הסיקור המרכזיים, שדרת עורכים מיומנת שעבדה בעבר בכלי תקשורת בולטים ואולפן משוכלל. בשנים שקדמו למערכת הבחירות הזו היה "וואלה!" גוף חדשותי זניח, שקלט אייטמים בעיקר ממערכות חדשות אחרות. הפעם ביקשו שם להתחרות בגדולים. "המטרה שלנו היא להיות גוף התקשורת הגדול בישראל. לנצח את נוני מוזס ו–ynet", נהג לומר אז המנכ"ל ישועה. אלא שבתוך פרק זמן קצר החלו ההנחתות מלמעלה.

באחד מימי מערכת הבחירות ההיא עלתה בדף הבית של האתר כותרת ראשית שדיווחה על דו"ח עוני אלטרנטיבי שהוכן על־ידי אחד ממכוני המחקר החברתיים. הדו"ח כלל נתונים בלתי מחמיאים על ביצועיה החברתיים של ממשלת נתניהו השנייה והידיעה לוותה בכמה תגובות של ראשי האופוזיציה. בהוראה מגבוה היא יורטה ממקומה הבולט. "הליכוד השקיע הרבה כסף בקמפיין פרסום אצלנו. אנחנו לא יכולים לפגוע בהם", הסביר ישועה לעורכים את פשר ההתערבות הגסה שלו.

מדי כמה ימים נתקלו העיתונאים ב"וואלה!" בהוראות שונות ומשונות של המנכ"ל, שכל תכליתן לשמור על קשר טוב ומועיל עם מפלגת השלטון ולגונן על ראש הממשלה. כך קרה, למשל, כאשר המגיש הראשי, ינון מגל, ערך ראיון עם נתניהו, שבו התחייב ראש הממשלה בתגובה לשאלת המראיין שתיק החינוך יישאר בידי הליכוד. זמן קצר לאחר שמגל חזר למערכת הגיעה שוב הוראה מלמעלה, שבוצעה מיד: להוריד את הסינק של נתניהו מהראיון הערוך.

ובעוד ידיעות שלא נשאו חן בעיני ראשי הליכוד עפו מהאתר, או ירדו לפינה נידחת בתחתית העמוד, היתה בהנהלת "וואלה!" אמביציה לפגוע במי שנחשב לאנטגוניסט של בני משפחת נתניהו: יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, שרץ אז בפעם הראשונה לכנסת. ידיעות שהציגו את בנט באור חיובי דוללו, ומנגד ניסו בהנהלה לשווק לעורכים טיפים שהגיעו אליה, שנועדו לשחוק את התדמית של הכוח העולה בימין. היו אנשים ב"וואלה!" שחשבו אז שההתערבות של ישועה נובעת מאינטרסים פרטיים. שהוא מערבב מוטיבציות מסחריות עם שיקולים עיתונאיים. שכפי שהוא מגן מסורתית, ובאופן בוטה, על חברות מסחריות שמפרסמות באתר מאזכורים שליליים, כך הוא פורש מטרייה אווירית מעל לראשה של מפלגת השלטון, שהשקיעה כספים בקמפיין פרסומי באתר. אלא שעם הזמן ירד המסך וישועה שיתף את העיתונאים ברוח הפרצים שנושבת אליו מהבוס הגדול.

שמלה־גייט

ביום שבו השביע נתניהו את ממשלתו השלישית עסקו רוב כלי התקשורת, בצורה היסטרית למדי, בשמלה חושפנית שלבשה שרה נתניהו לכבוד האירוע. ההוראה של הנהלת "וואלה!" לעיתונאים היתה להצניע מאוד באתר את התמונות שהופיעו בכל כלי התקשורת בארץ ובעולם. "היה עיסוק במשך ימים שלמים בשמלה הזו. פשוט לא ייאמן. ממש שמלה־גייט", סיפר ל"הארץ" אדם המצוי בפרטים. ואכן, בימים שאחרי ההופעה השנויה במחלוקת נצפו ב"וואלה!" אייטמים שבהם הגנו דמויות מרכזיות, כמו לימור לבנת ("מסע שיסוי מכוער") ואריה דרעי, על הבחירות הסגנוניות של גברת נתניהו.

באביב 2014 קיבלו עורכים באתר הנחתה נוספת מגבוה, שנגעה גם היא לחוש האופנתי של גברת נתניהו. ההוראה היתה למקם במקום בולט מאוד באתר ולמשך תקופה ממושכת כתבה נוטפת יחצנות ומלווה בתמונות מחמיאות שעסקה בסטיילינג החדש של הרעיה. "שרה נתניהו מפגינה בשבוע האחרון את השינוי האופנתי שעברה", נכתב שם. "שיערה של הפסיכולוגית ורעיית ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הובהר ועוצב מחדש בקווים עכשוויים על ידי מעצב השיער ז'אן כהן. בחירת הבגדים משקפת את גזרתה החדשה והדקה יותר, כיאה למי שמתלווה לבעלה בנסיעות לחו"ל ומסייעת לו באירוחם של מנהיגים מהעולם". לצד תמונותיה המצודדות של נתניהו שולבו צילומים של נשות מנהיגים מהעולם: קרלה ברוני וג'קי קנדי, למשל.

ינון מגל משתתף בצ'ט עם קוראי הארץ במהלך בחירות 2015
דודו בכר

באותו חודש הגיעה הנחתה נוספת: לשלב דיווח על אירוע התרמה לקשישים, שנערך במלון לאונרדו פלאזה בירושלים בחסותה של רעיית ראש ממשלה. "זו הוראה מלמעלה" — אמר אחד העורכים הבכירים לעמיתיו במערכת, תוך שימוש במילים שהפכו שם לביטוי שגור, בניסיון להסביר מדוע עוד אייטם נטול כל חשיבות ציבורית נעשה בהול כל כך. הידיעה נחתמה, כמו רבות דומות לה, בקרדיט "מערכת וואלה" והיתה מנוסחת בסגנון העיתונאי שמנהיג כמו נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בוודאי היה שמח לראות בעיתוני ארצו: "במהלך הערב סיפר נשיא עמותת עזרת אבות, כי הגברת נתניהו מסייעת לקשישים ופועלת למענם מעל לעשר שנים. הוא ציין כי הדבר נראה לו טבעי, שכן ראה את גברת נתניהו מקיימת כיבוד אב בעת שסעדה את אביה בשנות חייו האחרונות".

ידיעות דומות, שזכו לקרדיט "מערכת וואלה", דיווחו (שנה אחר שנה) על תרומה שגייסה שרה נתניהו לחיילים בודדים, על דברים שכתבה בספר האורחים בתערוכת ציורים של סגן הדר גולדין המנוח, על ביקורה באתרי מורשת בארצות הברית, על סיועה להוצאת ילד במצוקה מביתו, וכמובן, על חוג התנ"ך שמיסדו בני הזוג על שם שמואל בן ארצי המנוח, אביה של נתניהו. אבל כל אלה היו רק בבחינת פרומו רך למה שהתחולל באתר החדשות בפרשת מני נפתלי.

במרץ 2014 חשף כתב ערוץ 2, גיא פלג, את החוליה הראשונה בפרשה שרודפת את בני משפחת נתניהו עד עצם היום הזה: תוכנה של תביעה משפטית מהדהדת שהגיש אב בית ראש הממשלה, מני נפתלי, נגד משרד ראש הממשלה, ובה הוא מגולל טענות ליחס משפיל ומתעלל לכאורה של שרה נתניהו בו ובעובדים אחרים ששירתו במעון. "העלינו את הידיעה של פלג לכותרת הראשית והתקבלה הוראה להוריד אותה לפינה שולית", נזכר אחד העיתונאים. זה היה האות למסע שיטתי של צנזורה סביב העימות המסעיר בין נפתלי לאנשי ראש הממשלה.

במרץ השנה התבקש אחד הכתבים לערוך כתבת פרופיל על נפתלי. הכתבה שהכין יאיר אלטמן היתה מאוזנת למדי. "מיהו האב הבית שתובע את משפחת נתניהו?" תהתה הכותרת, "אדם שדמותו הנחושה עוצבה בילדות תחת מצוקה כלכלית... או עובד מתוסכל שמנסה לנקום?" שעות ספורות לאחר שעלתה הכתבה לאוויר במסגרת מגזין סוף השבוע של "וואלה!" בערב יום חמישי היא הוסרה עד מוצאי שבת יחד עם שאר כתבות המגזין.

הנימוק הראשון שניתן לעיתונאים היה שמדובר בתקלה טכנית. אולם כשהעמיקו בעניין הובהר להם שזו שוב הוראה מלמעלה. לגורל דומה זכתה ידיעה של כתבת המשפט גלי גינת, שפירסמה פרטים מביכים מתצהיר שהגיש לבית המשפט גיא אליהו, עוד עובד לשעבר בבית ראש הממשלה, שקבל גם הוא על יחס פוגעני ומשפיל מצדה של גברת נתניהו. אליהו תיאר בתצהיר: "אווירה של פחד בקרב העובדים במעון, שחששו להיות קורבנות בתקריות פעוטות, שהובילו להתפרצויות זעם קשות ובפרט לאחר שגברת נתניהו שתתה כמויות משמעותיות של אלכוהול". הידיעה של גינת החזיקה מעמד כמה דקות לפני שנמחקה מהאתר, יחד עם הלינקים לטוויטר ולפייסבוק. היא הופיעה בכל כלי התקשורת המתחרים.

סיפור אחר שקשור לגיא אליהו דווקא זכה לטיפול דה לוקס מעורכי "וואלה!". ביום שבו נקרא אליהו להעיד בבית הדין לעבודה במסגרת התביעה התפרסמה ב"וואלה!" כותרת זועקת: "לקראת תחילת שלב נוסף במשפטו של עובד התחזוקה גיא אליהו בנוגע להעסקתו במעון ראש הממשלה, לידי וואלה!NEWS הגיעו עדויות, המרמזות לכאורה על חובות הימורים גדולים של אליהו. בעלי חוב המצפים לגביית חובם טוענים: 'מצא את שרה שתציל אותו'".

המידע הזה, שהתפרסם בעיתוי מעורר תהייה, הוצע לפני כן לכלי תקשורת אחרים ונדחה. העיתון היחיד שעקב אחריו, בליווי קרדיט שמן לסקופ של "וואלה!" היה "ישראל היום". מדי פעם הופיעו אמנם ב"וואלה!" ידיעות כרוניקה בודדות מהמשפט של נפתלי נגד משרד ראש הממשלה שלא בהכרח החמיאו לגברת נתניהו. היו אלה דיווחים שוטפים שהופיעו בכל כלי התקשורת, אלא שב"וואלה!" הנוהל היה כמעט קבוע: בשלב מסוים ומוקדם הודיעו לעורכים שהגיע הזמן להעיף את הדיווח ממקום בולט.

בובה על חוט

שורה של בכירים בעיתונות שימשו בתפקיד העורך הראשי של האתר ועזבו אחרי פרק זמן קצר יחסית. המוכר שבהם הוא ח"כ ינון מגל, שמילא את התפקיד במשך שנה וחצי, עד שלהי 2014. עיתונאים שעבדו ב"וואלה!" בפרק הזמן הזה מתארים קרב התשה קבוע בין המנכ"ל ישועה למגל, שניסה למנוע את ההתערבות הקבועה של ההנהלה בתכנים ביקורתיים שנגעו למקבלי החלטות, כמו בני הזוג נתניהו. אלא שמגל לא הצליח לבלום את מסע הלחצים ונאלץ גם הוא להיכנע לתכתיבים של ההנהלה, עד שהחליט לשמש בחודשים האחרונים כעורך הראשי רק בתואר. "בשביל מה לעבוד בתפקיד שבו אתה בעצם בובה?" שאל פעם מגל רטורית את אחד הכתבים באתר שתהה לפשר היעלמותו.

"מגל הבין שאין לו סיכוי והתמקד רק בתפקיד המגיש הראשי. בינו לבין ישועה היו ויכוחים שהגיעו לצרחות הדדיות, שבסופן לא היתה ברירה למגל אלא להיענות לדרישות של הבוס — כמו, למשל, סביב פרסום הטורים של אלדד יניב. בדרך כלל ישועה מגיע לצרחות נוראיות כשמסרבים למלא הוראה שלו. אין באמת סיכוי להכניע אותו. האלטרנטיבה היא ללכת הביתה. מגל הבין שלמקום הזה אין אופק עיתונאי ושהוא משמש כעסק להשגת רווחים, לחלוקת צ'ופרים לאנשים הקובעים. לכן הוא פרש".

העורך הראשי הנוכחי, אבי אלקלעי (שערך במשך שנים את התוכנית "לונדון את קירשנבאום" בערוץ 10), אדם נעים ומשכיל, נתפס בעיני העובדים כאישיות חלשה, שמשרתת, בעיקר בחודשים האחרונים, את שגיונות ההנהלה במקום להיאבק בה. "אצלנו אין חופש ביטוי מלא", נשמע אלקלעי אומר בהשלמה לעיתונאים שעובדים תחתיו. "זה לא רק שאין חופש עיתונות. במקום הזה אונסים עיתונאים לבגוד בשליחות שלהם", החריף את הדברים אדם שעבד במערכת "וואלה!". "התחושה היא שהכל קשור בכסף. המקום הזה מתייחס באפס כבוד לערכים עיתונאיים".

במערכת הבחירות האחרונה נמשכה מגמת ההגנה על בני הזוג ואף גברה. אמנם מדי פעם, כמו בחודשים שקדמו לבחירות, ניתן היה למצוא אמירות ביקורתיות כלפי נתניהו בטורי פרשנות ודעה, כמו אלה של אמיר תיבון, אודי הירש ועמרי נחמיאס, אבל ככלל מכונת יחסי הציבור המשיכה בפעולתה. הנה כמה דוגמאות לשיטה: במאי השנה קיבלו עורכי "וואלה!" הוראה מגבוה לשלב תמונות של הבן, יאיר נתניהו, לצד חברתו החדשה ובצל גל שמועות על נטייתו המינית. אמירה של ציפי לבני ב"שבתרבות", שצוטטה בכל כלי התקשורת, על כך ש"עלות האלכוהול של שרה נתניהו בחודש היא כמו משכורת", יורטה ממקום בולט.

אבל השיא היה כאשר המגיש הראשי, דב גילהר, נפגש עם נתניהו לראיון. במערכת הבחירות סיכמו אנשי האתר על ראיון מיוחד עם ראש הממשלה. המשימה הוטלה על גילהר, שבמקום להתמסר לספינים של נתניהו על איראן הטריד את ראש הממשלה בשאלות על יוקר המחיה, למשל. "הראיון הזה לא ישודר", הבטיחו אנשי משרד ראש הממשלה לעצמם. הראיון היה אמור לעלות לאוויר למחרת בצהריים בשעת צפיית השיא של "וואלה!", אלא שהמנכ"ל ישועה הטיל וטו על פרסומו. ההודעה הזו גררה תסיסה בקרב העובדים והדלפה לכתב התקשורת של מגזין "דה־מרקר", נתי טוקר, שהציק בשאלות על גניזת הראיון. בסיומו של מחול השדים הראיון שודר יממה וחצי לאחר שהיה מוכן לשיגור.

צילום מסך מתוך אתר וואלה. כתבה שכותרתה "בעזרת השף: ערב התרמה לקשישים" ובה רואים שפים ואת שרה נתניהו

לאחר הבחירות התקבלה שוב פקודה: לשלוח כתב לסקר ביקור של הגברת נתניהו בבית ספר יהודי־ערבי בלוד. הביקור היה כמה שבועות לאחר שביום הבחירות הלהיט בעלה את הבוחרים היהודים לצאת להצביע, כדי להציל את המדינה מנהירת הערבים לקלפיות. סרטון וידיאו אוהד וארבע תמונות מחמיאות ליוו את האייטם הדביק, שבו צוטטה הגברת כאומרת: "השאיפה לדו־קיום זה חלום של כולנו, בעלי הוא בראש הרכבת לשלום". "הגברת נתניהו התקבלה בזרועות פתוחות", תיארה הכתבת.

איום הרפורמה

ערב הקמת הממשלה החדשה ניטש עימות בין נתניהו לבין השר גלעד ארדן, שבניגוד למה שהובטח לו לא קיבל מראש הממשלה הנבחר את אחד מהתיקים הבכירים. ארדן הפך, בשנתיים שקדמו לעימות ובשבתו כשר התקשורת, לדמות מרכזית בהוויה של אלוביץ', הבוס הגדול של "וואלה!". הוא קידם רפורמות בשוק התקשורת שהיה בכוחן לפגוע בהכנסות מונופול בזק בשווי של יותר ממיליארד שקל בשנה. ב–18 במאי ובשיאו של המאבק עם נתניהו הודיע ארדן שהוא מתכוון להגיש הצעת חוק שהיא בבחינת מכה אנושה למונופול. ההצעה נועדה לפצל בכפייה את בזק, כך שהיא תישאר חברת תשתית בלבד, שלא תמכור שירותים.

לפי הצעת החוק, בזק תחויב למכור את מרכיב השירות הישיר לצרכן וכן את תחומי התוכן, כמו אתר "וואלה!". "בשנים האחרונות נקטה בזק כל פעולה אפשרית כדי לתקוע ולעכב את יישום הרפורמה, שתוזיל בעשרות אחוזים את העלויות לציבור", הודיע ארדן. "לכן הגעתי למסקנה, שהדרך הנכונה להתמודד עם מונופול כה עוצמתי היא לחייב את חברת בזק למכור את כל אחזקותיה בתחום התוכן והשירותים ולהשאירה כחברת תשתית בלבד". ארדן ידע, כנראה, שהצעת חוק שתפגע באלוביץ' היא גם הבטן הרכה של נתניהו. נתניהו, מצדו, מיהר להגיב על דברי ארדן ולהבטיח שהרפורמה דווקא תמומש.

"בארדן צריך להילחם" — נשמע אומר העורך הראשי אלקלעי במסדרונות המערכת באותם ימים. בסופו של אותו שבוע סוער פירסם הכתב הפוליטי, עמרי נחמיאס, במדור הקבוע שלו "סיעת יחיד", מאמר פרשנות שבו טען שארדן מילא את כל התפקידים המיניסטריאליים שלו בהצלחה. נחמיאס אף העריך כי פניו של ארדן לממשלה החדשה. הטור עלה לכותרת הראשית ובהמשך יורט משם בהוראת ההנהלה. כמה ימים חלפו וארדן הצטרף לממשלה. את הצעת החוק הוא גנז כשנחת ברכות על מושב השר לביטחון פנים.

שבירת המונופול

בנובמבר 2014, עם פרישתו של גדעון סער מממשלת נתניהו, עזב ארדן את משרד התקשורת, שבו שימש כשר במשך שנה ושמונה חודשים. ביומו האחרון בתפקיד חתם ארדן על תקנות שהיה בכוחן לחולל שינוי עצום בשוק התקשורת הישראלי: להוריד את המחירים שמשלמים צרכני האינטרנט ואת מחירי החבילה המשולשת: טלוויזיה, אינטרנט וטלפון קווי. על השינויים האלה, שנקראו רפורמת השוק הסיטונאי, או רפורמת הפס הרחב, המליצה כבר ב–2008 ועדה מקצועית שמינה משרד התקשורת. אבל שינויים רגולטוריים שפוגעים בקבוצות עסקיות חזקות ומסייעים לכיס של הצרכן נמתחים בישראל על פני שנים ארוכות.

הרפורמה המתוכננת עתידה היתה לכרסם במונופול של בזק ולפגוע בהכנסות שלה. הצעד הראשון בשינוי נגע לשוק האינטרנט: עד הכוונה לבצע רפורמה היתה ישראל המקום היחיד על פני הגלובוס שבו צרכן אינטרנט נאלץ להתקשר עם שתי חברות כדי לגלוש ברשת בביתו: ספק אינטרנט וספק תשתית. בפברואר השנה נכנסה הרפורמה להילוכה הראשון ובזק נאלצה להחכיר לספקיות אינטרנט את התשתית שלה במחיר מפוקח, כך שהלקוח יוכל לבחור לראשונה בחברה אחת. בזק אמנם ניסתה להערים קשיים משמעותיים על מימוש השלב הראשון, אולם חרף כך, הניצנים הראשונים של הרפורמה נראים כבר היום. צרכנים שהצטרפו למודל החיבור החדש משלמים היום מחיר מופחת בכמה עשרות שקלים לחודש על הגלישה באינטרנט.

בחודש מאי אמור היה להתממש השלב השני והמשמעותי יותר ברפורמה: שבירת המונופול של בזק בתחום הטלפונים הקוויים. השינוי היה אמור לאפשר לחברות כמו סלקום ופרטנר לקנות מבזק קווים לבית הלקוח במחיר מפוקח ולמכור לצרכן חבילת תקשורת מלאה (טריפל) במחיר אטרקטיבי. המשמעות, מבחינת בזק, היתה קריטית: התשלום על הקו הנייח המיושן הוא עדיין מקור ההכנסות העיקרי של הקבוצה, שנחשבת לאחד מגופי התקשורת הרווחיים ביותר בעולם, והרפורמה איימה להוריד את המחיר ולפגוע בהכנסות במאות מיליוני שקלים בשנה.

"בשיחות עם בכירי הרגולטורים אלוביץ' הסביר, שאם הרפורמה תתממש הפגיעה בהכנסות של בזק תהיה כה גבוהה, עד כי לא ייוותר לו כסף להשקעה בתשתיות ובטכנולוגיות", אמרה דמות בכירה המצויה בפרטים. "ההתנגדות שלו היתה עזה".

פיטורים מסריחים

"זה היה כמו להמיס אוקיינוס של קרח" — במילים אלה השתמש איש העסקים אלוביץ' כשתיאר, בראיון נדיר ל"דה־מרקר" בשלהי שנות ה–90, את המכשולים שהערימה עליו בזק — אז מונופול ממשלתי דורסני — כאשר ניסה להכניס תחרות לשוק הקפוא. אלוביץ' היה מהחלוצים שהעזו לקרוא תיגר על בזק עוד בשנות ה–80, אז ייבא לישראל טלפונים של פנסוניק. היום הוא פועל לשמר את כוחה הקרטליסטי. ההוויה קובעת את התודעה, כתב פעם קרל מרקס.

במשך שלושה עשורים הפך איש העסקים נעים ההליכות מיצרן ויבואן קטן ולא משפיע של כלי בית וטלפונים לאחד השחקנים המרכזיים והחזקים ביותר בשוק התקשורת הישראלי. בשנות ה–90 היה אלוביץ' ליבואן הבלעדי של נוקיה, המותג הסלולרי הפופולרי ביותר בישראל. גם כאן הוא נתן פייט מרשים למונופול של מוטורולה, עד שהכריע אותה. באמצע שנות ה–90 גילגלה יורוקום, בשליטת איל ההון היצירתי, מיליארד שקל בשנה, והונו האישי הוערך בכמה מאות מיליוני שקלים.

ב–2010 הוא רכש את השליטה בבזק מידיה של קבוצת אייפקס־סבן־ארקין, בעזרת הון עצמי ובעיקר הלוואות עתק של מיליארדים שנטל מהבנקים, בראשות בנק הפועלים, עוף מוגן נוסף של "וואלה!". ידיעות יחצניות רבות מופיעות באתר תחת הקרדיט המשותף "מערכת וואלה בשיתוף בנק הפועלים".

כשאחד הכתבים העז לפרסם ידיעה על כך שהבנק הגרמני "דויטשה בנק" מציע ללקוחותיו מסלול השקעות מוסרי, שלא יכלול את בנק הפועלים, התחוללה סערה במערכת והמנכ"ל ישועה התערב מיידית. הוא הבהיר לעורכים שעם הבנק הזה אסור להתעסק, כמו עם גופים עסקיים אחרים ובולטים במשק.

אילן ישועה יושב באולפן וואלה!
אייל טואג

לפני כמה חודשים, כאשר "וואלה!" חנך את אולפן הטלוויזיה המרשים שלו, הצטלם אלוביץ' בחברת כמה פוליטיקאים שהגיעו לאירוע, בהם יצחק בוז'י הרצוג. זמן קצר לאחר המסיבה הגיעה הוראה מההנהלה: למחוק מהמאגר את כל התמונות של הטייקון עם המושכים בחוטים. אלוביץ' פועל מתחת לרדאר: הוא ממעט להתראיין, להופיע במסיבות קוקטייל או להתחכך עם חוג הקצפת. עם זאת בשנים האחרונות הוא נמנה עם אנשי העסקים שזוכים להיפגש ולשוחח עם ראש הממשלה נתניהו. בחלק מהשיחות ביניהם עלה גם נושא הרפורמות שביקש ארדן לחולל בשוק התקשורת.

לאחר שמוּנה לשר התקשורת ליהק ארדן לתפקיד המנכ"ל איש מקצוע בשם אבי ברגר, ששימש בעבר כסמנכ"ל הטכנולוגיות בפרטנר וכאל"מ בחיל הקשר. ברגר נותר בתפקיד לאחר שארדן עזב למשרד הפנים. הוא הציב לעצמו מטרה מרכזית: לממש את הרפורמה המיוחלת. אלא שמעתה עמד מעל ראשו של ברגר השר החדש, נתניהו. "מרגע שנתניהו הפך לשר התקשורת היתה לאנשיו מגמה של הליכה לקראת בזק: האצת תהליכי המיזוג בין בזק ליס, הוראה לפקידים לשבת עם הנהלת בזק על משבר הטלפונים הקוויים, בתוספת אמירות כמו: 'תקשיבו להם, יש להם נימוקים טובים'", אמר עובד ותיק במשרד התקשורת הבקי בפרטים.

אלא שהנהלת משרד התקשורת בראשות ברגר ניהלה מאבק קשוח עם בזק, שבשיאו הודיע לה המנכ"ל כי בעקבות הקשיים שהערימה על ביצוע הרפורמה בשוק האינטרנט היא תיקנס ב–11 מיליון שקל. הוא אף הורה לה לממש באופן מיידי את הרפורמה בקווים הנייחים. חמישה ימים לאחר מכן פיטר נתניהו את ברגר בשיחת טלפון. "בבזק בטח פותחים שמפניה", ציטט למחרת העיתונאי אמיר טייג את תגובת אחד המתחרים של המונופול, והוסיף, "הריח הרע שעולה מפיטורי ברגר חזק כל כך, שגם תתרנים ירגישו בו. הרפורמות שעליהן נלחם ברגר היו חוסכות מאות שקלים למשק בית מדי שנה, אך גם גורמות נזק כספי אדיר לבזק".

במקום ברגר מינה נתניהו לתפקיד את מקורבו, מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר שלמה פילבר. אחד הצעדים הראשונים שביצע נתניהו בשבתו כשר התקשורת היה לאשר לחברות יס ובזק, הנמצאות, כאמור, בשליטתו של אלוביץ', להתמזג, לאחר שהמהלך קיבל אור ירוק מהממונה על ההגבלים העסקיים וממועצת הכבלים והלוויין. ארדן וברגר התייחסו למיזוג של יס ובזק כאל קלף מיקוח. הם התנו את אישור המיזוג בהסכמה של בזק לרפורמה בשוק הסיטונאי ובהפסקת מלחמת ההתשה שניהלה נגד המתחרות. אלא שנתניהו החליט ללכת לקראת בזק ולאפשר את המיזוג ללא תנאי.

בשלב מסוים הגישה בזק עתירה לבג"ץ נגד משרד התקשורת, בטענה שפתיחת רשת הטלפונים הקוויים שלה מסובכת מבחינה הנדסית ודורשת השקעות כספיות ניכרות. בזק טענה גם, שהתעריף שחויבו המתחרים לשלם לה על הגישה לרשת — 1 אגורה לדקת שיחה — אינו ריאלי. העתירה תקעה את הרפורמה לכמה חודשים וחסכה לבזק סכומי עתק.

לפני כמה שבועות דחה בג"ץ את העתירה של בזק. שופטי בית המשפט העליון אף השיתו על החברה תשלום הוצאות משפט. בשאלת המחיר נענה בג"ץ לפנייה של מנכ"ל משרד התקשורת פילבר, שהודיע כי החל ב"מגעים למציאת פתרון זמני". פילבר הצהיר שהוא מתכוון להזמין את בזק לשימוע לפני שיקבע את התעריף שבו יקבלו החברות המתחרות את הקווים המוחכרים. היום רובץ חשש, כי הרפורמה לא תמומש במתכונתה המקורית. "כל יום שבו פילבר לא מממש את הרפורמה הוא יום שבו בזק מרוויחה, כי אין לה תחרות בטלפוניה והיא ממשיכה לגבות את התעריפים הגבוהים", אמר אדם הבקי בשוק התקשורת. "ההזמנה של פילבר את בזק לשימוע היא למעשה המסלול הירוק לשינוי התעריפים שארדן חתם עליהם. אפשרות נוספת היא לפצות את חברות הסלולר, שהיו אמורות ליהנות מהרפורמה, באמצעות התערבות בשוק שתביא לעלייה בחשבון הסלולרי. כלומר שכולם יהיו מרוצים חוץ מהאזרחים. בפועל לא היתה כל מניעה, אחרי שבג"ץ דחה את העתירה של בזק, לממש את הרפורמה באופן מיידי".

תחרות ליקוק

לפני כמה שבועות נפגש ראש הממשלה, נתניהו, עם אחד מעמיתיו. בשיחה עלה גם נושא שנתניהו רגיש אליו כמעט כמו הפצצה מאיראן: שוק התקשורת הישראלי. נתניהו הצהיר בשיחה שהוא חסיד של התחרות החופשית ושבכוונתו להוריד חסמים שיאפשרו הקמת ערוצי חדשות נוספים בטלוויזיה בקרוב. מאחורי דבריו של ראש הממשלה עומדת הכוונה לאפשר לחברת הוט, שבשליטת פטריק דרהי, וליס של אלוביץ' להקים ערוצי חדשות.

החשש הוא ש"התחרות החופשית" בין הערוצים, שאליה מכוון ראש הממשלה, תהיה בעיקר על תואר משרת השלטון האפקטיבי יותר, תואר ש"וואלה!" כבר חותר אליו במרץ. ואם זה המצב ב"וואלה!" נותר רק לדמיין כיצד תיראה מהדורה שגרתית בערוץ החדשות בטלוויזיה של אלוביץ'.

מחברת בזק נמסר: "יו''ר בזק אינו מתערב בשיקולים המערכתיים של אתר החדשות 'וואלה!' ורואה בו ישות עצמאית, האחראית בין היתר על קידומה של עיתונות נחושה, רעננה, נקייה ועניינית, אשר זוכה כל יום מחדש באמונו של הציבור הישראלי. צר לנו על הניסיון להטיל דופי בעשייה זו".

ממשרד ראש הממשלה נמסר: "בנימין נתניהו מכיר את מר אלוביץ' זה שנים רבות. כל נושא מקצועי נידון רק בין מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, לבין מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר".

ממשרד התקשורת נמסר: "המשרד ממשיך ביישום כל הרפורמות שעליהן החליטו שרים קודמים, ללא שינוי ובהתאם להחלטות הדרגים המקצועיים, בכלל זה גם הדיונים המקצועיים בנוגע לשידורי החדשות בכבלים".

מנכ"ל "וואלה!" אילן ישועה, אמר בתגובה לכתבה: "מעולם לא אמרתי את הדברים המיוחסים לי לגבי ראש הממשלה. אין לדעות הפוליטיות שלי, או של העורכים, שום חשיבות בהתנהלות של המערכת. די לראות את שני המינויים האחרונים לתפקיד עורך ראשי — ינון מגל ואחריו אבי אלקלעי — האחד מהקצה הימני והשני מהקצה השמאלי, כדי להבין שדעות פוליטיות אישיות לא רלוונטיות לקו המערכתי של 'וואלה!'

"מעולם לא אמרתי לאף עיתונאי כי שאול אלוביץ' הורה לי להתערב בתכנים, והוא אכן לא נתן לי הוראה ברוח זו. באתר מופיעים מאמרי דעות ופרשנות נגד מר נתניהו לרוב. לא אתפלא אם בדיקה סטטיסטית תעלה, שרוב המאמרים הם דווקא נגדו. לפני הבחירות היינו האתר, ואולי גם כלי התקשורת, הנקי ביותר. אולי בשל כך נתפס 'וואלה!' בתקופה הזו כמי שפועל בעד מר נתניהו, כיוון שגופי תקשורת רבים אחרים ניהלו קמפיין מוטרף נגדו.

"להערכתי, ב'וואלה!' מעולם לא פורסמו כתבות נגד מר ארדן, אלא להפך, דברי שבח. 'וואלה!' נמצא לחלוטין מחוץ לקרבות הרגולטוריים של קבוצת בזק. לדעתי, 'וואלה!' הוא נטל על מר אלוביץ' יותר מאשר נכס. הוא, למשל, התנגד להקמת האולפן החדש. אלוביץ' כלל לא מעורב במינוי העורכים הראשיים. גם על המינוי של ינון מגל וגם על זה של אלקלעי סיפרתי לו בדיעבד.

"אני חד־משמעית מחשיב מפרסמים. זה אומר שאני, כמנכ"ל ומו"ל, מבין שכלי תקשורת תלויים במפרסמים היום יותר מתמיד, בשל השינויים האדירים בשוק התקשורת, וצריך להתחשב בהם. תפקידי לאזן בין זכות הציבור לדעת לבין המחויבות לדאוג להצלחה העסקית של 'וואלה!' כל מערכות היחסים שלי עם העורכים הראשיים הן בגובה העיניים. אני חושב שעובדים ומנהלים בחברה לאורך השנים יעידו על מסירותי ומחויבותי לחברה ולעובדיה. הציבור הישראלי מאמין ב'וואלה!' ורואה בו מקור חדשות אמין, נקי ובלתי מוטה. יעידו על כך יותר ממיליון הגולשים הנכנסים לאתר מדי יום".

העורך הראשי ב"וואלה!", אבי אלקלעי, מסר בתגובה לכתבה: "בתשובה לשאלה, האם אני מטה, פוסל, משתיל ומוריד — התשובה היא לא. האם אני מנסח כותרות, מדייק משניות, עורך טקסטים ומחליט על מיקומים? כן. אילו לא הייתי עושה זאת, לא הייתי עורך אחראי. האם ראש הממשלה בנימין נתניהו מוגן בפני ביקורת ב'וואלה!'? התשובה היא לא. האם ישנה בחינה של הטון שעל פיו הוא מסוקר? כן. מכיר עורך אחראי שלא עושה זאת? האם סוגיות רגולטוריות הקשורות בבזק משפיעות על שיקולי העריכה שלי? לא. האם גודלו והיקף תפוצתו של 'וואלה!' משפיעים על החלטות העריכה שלי? כן.

"אני מניח שקיימת ציפייה, שכעורך המזוהה עם השמאל הלונדון־קירשנבאומי, 'וואלה!' בעריכתי תצטרף למחול ההדחה התקשורתי של ראש הממשלה נתניהו. אז זהו, שלא. על אף שתפיסת עולמי נוטה 180 מעלות מזו שלו, איני סבור שבמסגרת תפקידי אני מחויב להצטרף לעדר השועט אחר ראשו. כעורך אחראי של גוף תוכן גדול, 'וואלה!' אינו ממליך ואינו מדיח. הוא מדווח באופן ישר ובכך שומר על כוחו ומובילותו. טועים הפרשנים המייחסים את בסיס כוחו הפוליטי של ראש הממשלה לעיתון 'ישראל היום'. בסיס כוחו הפוליטי הוא אותם גופי תקשורת שבחרו להדיחו בין אם לפני הבחירות ובין אם לאחריהן. אז אמור לי בבקשה, מי בינינו נדרש לחשבון נפש, אני או אתה?"

מטעמה של משפחת נתניהו נמסר: "רעיית ראש הממשלה מעולם לא פנתה, לא שוחחה ולא ביקשה מאומה מאלוביץ' או מישועה בנוגע לאתר 'וואלה!' — לא ישירות, לא בעקיפין, לא ברמז ולא באמצעות אף אדם אחר".

ינון מגל סירב להגיב לדברים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות