רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי מות

המסתערב מהפלמ"ח ששתה קפה עם קאוקג'י

שאול כרמלי (2016-1927) שעלה לארץ מחלב בסוריה, גויס ליחידת מודיעין חשאית, במסגרתה הסתנן לביירות, הקים קיוסק במרכז העיר ושידר מידע לישראל

תגובות

בתחילת שנות ה-40 הגיע לעיר חלב שבסוריה יונה כהן, שליח ציוני, שאירגן את עלייתם לארץ ישראל של יהודים רבים ממדינות ערב ואיראן ערב קום המדינה. כהן, יליד עיראק, עיתונאי ב"הצפה" במקצועו, גייס לעלייה את שאול בוקעי (לימים: כרמלי), שכמה שנים לפני כן התייתם מהוריו.

שאול כרמלי
המשפחה

כך, ב-1943, יצא בוקעי, בנו של הרב יוסף, שהיה דרשן בבית הכנסת הגדול שם היה מונח כתר ארם צובה, לדרך חדשה. תחילה הועבר ללבנון ומשם צעד רגלית, דרך הגבול, לכפר גלעדי. בהמשך עבר לקיבוץ נען, שם חבר ל"קבוצה הסורית" - יוצאי חלב, שלימים שירתו בגופי המודיעין של היישוב ובהמשך בשב"כ, במוסד וביחידת הסוכנים של צה"ל.

אנשי המחלקה הערבית של הפלמ"ח גייסו באותה תקופה יהודים בני ארצות המזרח לתפקידים חשאיים, שכללו, בין היתר, את החדרתם למדינות אויב כמו ירדן וסוריה, לשם ביצוע משימות ריגול. בוקעי, שהכיר את השפה, המנטליות והתרבות הערבית, התגלה כמועמד מתאים לתפקיד, ובתום הכשרה החל בפעילות מבצעית.

"הייתי בסך הכל ילד בלי הורים. הייתי מוכן לכל דבר. אז לא שאלו מישהו 'אתה מוכן? אתה מסכים?", אמר בראיון לדרורה הייק. הרזומה העשיר שלו כלל השתתפות בכמה פעולות מפורסמות, שנכנסו לספרי ההיסטוריה. הרשימה כוללת את לכידת רוצחי היהודים במועדון הלילה "גן האוואי" על גדות נהר הירקון בתל אביב בקיץ 1947 ופיצוץ מכונית ממולכדת במוסך בבעלות ערבית בחיפה, אשר נועד להשמיד אמבולנס ממולכד, שאמור היה לשמש לפיגוע.

בקיץ 1948, תחת זהות בדויה של ערבי, הוא נשלח עם ערביי חיפה, שנמלטו מהעיר אל האונייה, שלקחה אותם ללבנון. המשימה היתה להסתנן לשם ולהעביר מידע לישראל. כחלק מתהליך "קליטתו" שם הוא פתח קיוסק באחד מרחובותיה הראשיים של ביירות, ובעזרת מכשיר קשר העביר ידיעות לישראל כמה פעמים ביום. בין היתר, דיווח על מרגלים ישראלים אחרים שנעלמו, נתפסו או הוצאו להורג.

באחת הפעמים, לדבריו, הזדמן לו לשתות קפה עם פאוזי קאוקג'י, שפיקד על הכנופיות במאורעות 1936-1939 ועמד בראש "צבא ההצלה" במלחמת העצמאות. כרמלי שלח תשדורת לארץ, וביקש לדעת האם היישוב מעוניין בחיסולו, אך קיבל תשובה שלילית.

בנובמבר 1948, בעקבות ידיעות שהגיעו לחיל הים לפיהם אונייה ששימשה לפני כן את היטלר עוגנת בנמל ביירות ואוגרת תחמושת, יצא צה"ל למבצע להטבעתה. כרמלי היה אחד המשתתפים בהכנתו. החומר המודיעיני שכרמלי וחבריו אספו הצביע על כך שהאונייה, "איגריס", עלולה לשאת תחמושת שתסכן את ישראל. לפי עדותו של כרמלי, הוא היה בצוות ששט בסירה אל הספינה, הצמיד לה חומר נפץ, ופוצץ אותה מבלי להשאיר עקבות. לצד זאת, השתתף באיסוף מידע על מאגרי הנפט בטריפולי לקראת אפשרות לפוצץ אותם.

היעד הבא בו פעל היה דמשק, שם התמקם תחת סיפור כיסוי של משפחה ירושלמית מיוחסת, התפלל במסגדים, והחל ללמוד צרפתית בבית ספר לשפות "ברליץ", בו למדו קצינים גבוהים בצבא הסורי. כרמלי התחבר עמם, הוזמן למסיבות שלהם ושמע מהם על התוכניות למהפכה של חוסני א-זעים, שבוצעה ב-1949.

באחד הימים התחזה לספורטאי רכוב על אופניים, ונשלח לאתר את חברי קיבוץ משמר הירדן, שנפלו בשבי הסורי בקיץ 1948. כשהבחין בהם, מבצעים עבודות דחק ומשוחחים בעברית, דיווח על כך לממוניו, שאירגנו פעולה לשחרורם.

עם שובו לארץ שימש כמושל צבאי, כחוקר שבויים וכמכשיר לוחמים לחקירות. הוא מת בדצמבר האחרון, מותיר שלושה מארבעת ילדיו, שמונה נכדים ו-11 נינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות